3 אירועים מתקרבים לכבוד טכנומיסטיקה, 3 סרטים אנטי-ציביליזציונים, סיפור אחד והערה על האיימיש

אירועים מתקרבים לכבוד טכנומיסטיקה

 

נחושים בדעתם להרוס לכם את הקולנוע הישראלי. הזמנה לאירוע של עזרא ודגן.

הספר טכנומיסטיקה יוצא ב-6 ליולי חנויות ואני יכול לדווח כאן על כמה אירועים שיתרחשו בשבועות הקרובים.

ביום חמישי הקרוב (25.6) בשעה 19:30 בית בהוובנא (מרים החשמונאית 16 בתל אביב) יתקיים אירוע ראשון (מלבד זה שנערך בבר אילן בסוף מאי) בו אני אדבר על הספר ויתקיים דיון שיקשור בין טכנולוגיה לבודהיזם, עבודה רוחנית ואחרים. פרטים נוספים כאן.

ביום חמישי הבא (2.7) בשעה 20:30 יתקיימו הרצאה ודיון על הספר בחנות הספרים צומת ספרים-פרוזה בדיזינגוף 163 במסגרת ערבי ההרצאות של ההם. פרטים נוספים כאן.

ביום שבת ה-8.8 מתוכננת מסיבת ההשקה של הספר בחללית, בירקון 70.

אגב, הקמתי השבוע בפייסבוק את הקבוצה "טכנומיסטיקה"
http://www.facebook.com/event.php?eid=95060438138#/group.php?gid=98740391038
ושם אפשר לקבל עדכונים על אירועים ומידע נוסף כך שמומלץ להצטרף.

עוד לינק בעניין הספר. ביקורת חיובית בעניינו מאת תומר פרסיקו באתר אנרג'י ניו-אייג'. (סעיף 3).

ודבר אחרון בחטיבת האירועים. אם כבר עסקננו באירועים מקומיים לשבוע הקרוב שווה להזכיר גם את "עזרא ודגן הורסים מאה סרטים ישראלים", אירוע שיתקיים בשלישי ה-30.6 במועדון המחוגה, ברחוב המחוגה 4, בפלורנטין לכבוד הסרט החדש של אורי בן עזרא ודגן וולד, שבמהלכו יוקרן בהקרנת בכורה הסרט החדש של השניים, סרט שיהרוס לכם את כל הסרטים הישראלים שעדיין לא צפיתם בהם עדיין. בין השאר יוקרנו באירוע מספר סרטים קצרים של בן עזרא וביניהם הסרט הקצר "סרט כתום", סרט זומבים קבלי-שבתאי המתרחש על רקע ההתנתקות ושצולם במהלך ההתנתקות. בעיני זה הסרט הטוב ביותר שנוצר עד כה על ההתנתקות בקולנוע הישראלי, אבל אני קצת משוחד כי הייתי בן הכותבים וגם שיחקתי בו בשני (!) תפקידים ראשיים. חוץ מזה אני גם אתקלט תחת השם התקליטני שלי: די.ג'יי. אינסוף. מומלץ לחובבי טראש וקולנוע פורץ דרך…

3 סרטים אנטי ציביליזציונים מומלצים

 

די כבר עם הציביליזציה הזו. הפוסטר ל-Things to Come מ-1936.

לסיכום התימה האנטי-ציביליזציונית ששלטה בבלוג בשבועות האחרונים. כמה המלצות לסרטים בעלי מוטיבים אנטי-ציביליזציוניים.

Das Netz: The Unabomber, LSD and the Internet
Das Netz בבימויו של הבמאי הגרמני לוטץ דאמבק הוא סרט מצוין שעוסק בשלושה מהנושאים החביבים בבלוג הזה: טכנואוטופיזם, אנטי-טכנולוגיה ופסיכדליה. הסרט הזה שכולל ראיונות עם אנשים כמו סטיוארט בראנד ודיוויד גלרנטר מנסה להבין את הרקע שהוביל את הטרוריסט האנטי-ציביליזציוני היונובומבר לשלוח את פצצות לאנשים שהשתתפו במה שהיה בעיניו הפשע של בניין הציביליזציה. בין קטעים מחלופת מכתבים בין הבמאי ליונובומבר שבכלא, מראיין דאמבק אנשים שונים מרקעים טכנולוגיים, מדעיים, תרבותיים והגותיים – בדרך להתחקות אחר המטריקס הטכנולוגי-תודעתי-פוליטי שהפך את הטכנולוגיה לסמל השטן עבור קצ'ינסקי. בין השאר חושף הסרט גם את הקשר המפתיע בין היונובומבר ל"תוכניות מחקר" ה-LSD של ה-CIA בשנות השישים.
למרבה הצער הסרט הוא ברובו בגרמנית. דוברי גרמנית יכולים לצפות בו כאן. גרסה מתורגמת אך חלקית של  ניתן למצוא ביוטיוב.

Things to Come

*** זהירות ספוילר.
Things to Come הוא אחד מסרטי המדע הבדיוני האהובים עלי ביותר. הסרט הזה שבוים ב-1936 על ידי ויליאם קמרון מנצ'יז, על פי רומן של ה.ג. וולס קופץ בין שלוש תקופות שונות בעתיד. הראשונה מתרחשת ב-1940, במלחמת עולם אדירה (שאכן התרחשה שנה קודם לתאריך שחזה הסרט), השניה היא 1970 כאשר העולם מתחיל להתאושש מהמלחמה שהרסה את הציביליזציה כולה. החלק האחרון מתרחש ב-2036, ובו בעולם עתידני שהטלוויזיה משחקת בו תפקיד מרכזי, רגע לפני שידור של חללית ראשונה לירח, מכריז הנכד של גיבור החלק השני של הסרט, כי הגיע הזמן לשים קץ למרוץ הטכנולוגי ולצאת כנגד הציביליזציה.

Life Inc.
דאגלס ראשקוף הוא אחד ממבקרי המדיה המפורסמים של זמננו ואדם שטיפח לא מעט נטיות טכנופיליות במהלך הקריירה ככותב והוגה.. הסרט הזה הוא סרטון הקדמה ל-Life Inc., ספרו החדש של ראשקוף, וראשקוף יוצא בו לא רק כנגד השתלטות התאגידים אלא באופן מפתיע למדי כנגד הציביליזציה עצמה ובדרך אפילו מצטרף לתנועה שיוצאת למתקפה על הפדרל רזרב ומוסד הבנקאות. מעניין.

האיש שחזה את האינטרנט 80 שנה מראש והספיק לשנוא אותו

 

חוזה את האינטרנט 80 שנה מראש. התמונה מתוך עיבוד של ה-BBC ב-1966 לסיפור של פורסטר.

"דמיינו לעצמכם חדר קטן, משושה בצורתו, כמו תא של דבורה. הוא מואר לא על ידי חלון או מנורה אלא על ידי קרינה רכה. אין פתחים לאוורור אך האוויר רענן. אין כלים מוזיקלים ועדיין ברגעים שבו מתחיל סיפורנו מלא החדר בצלילים מלודיים. כורסה ניצבת במרכז,  כשבצידה שולחן קריאה – הרהיט היחיד בחדר" כך מתחיל סיפורו הקצר של E.M. Forester י,  "The Machine Stops". הסיפור הזה שנכתב בשנת 1909, לפני 100 שנה בדיוק, נחשב לאחד הראשונים שחזו את האינטרנט (כ-80 שנה לפני) והוא מתאר עתיד שבו אנשים אנשים חיים בניתוק זה מזה, מבלי בכלל לצאת מהבית, תוך ניהול של קשרים וירטואלים בעזרת טכנולוגיות וידאו-קונפרנס ומכונת משוכללת לממסר מידע. הסיפור של פורסטר חוזה כבר ב-1909 לא רק מכונה בדמות לאינטרנט, אלא גם את הניתוק התודעתי שתיצור המכונה הזו מהחוויה הבלתי אמצעית של העולם ומציג ביקורת חדה כנגדה. פשוט טקסט מדע בדיוני נבואי וגם מאוד אנטי-ציביליזציוני בבסיסו.

ועוד משהו על נסים ניקולס טאלב והאיימיש

השבוע התפרסמה בדה מרקר כתבה מאת עזרא אוחיון בשם "כלכלת איימיש – מבט אחר על תרבות הצריכה" מסתכלת מזווית מפתיעה ואוהדת יחסית על הגישה של האיימיש לטכנולוגיה. וכך כותב אוחיון.

"בעוד שרובנו התמכרנו ליזמות ולחדשנות, קיימות קבוצות שונות שלהן אידיאולוגיה ביקורתית כלפי אימוץ טכנולוגיות וכלפי צריכה בכלל. קבוצה מפורסמת כזו היא כת האמיש, שחבריה מתגוררים ברובם בצפון אמריקה.
האמיש בעיקר מפנים עורף לטכנולוגיה – הם מחרימים יותר משהם מאמצים. הם בוחנים כל המצאה חדשה, ועל פי הניסיון המצטבר הם יאמצו טכנולוגיה אך ורק אם היא מחזקת את ערכי המשפחה ומקטינה את התלות שלהם בעולם החיצון. בכל מקרה, ההחלטה היא קהילתית ולא אישית.
גישה כזו יוצרת כלכלה שמתפקדת באופן שונה מזו שאנו מכירים. הכלכלה הקפיטליסטית חותרת לצמיחה, ואילו הכלכלה האמישית – להאטה. אלא שלשתיהן אותה שאיפה: להעלות את איכות החיים. הראשונה על ידי הגברת הצריכה, והשנייה על ידי צריכה סלקטיווית של מוצרים שאינם מתכלים."

הדברים המעניינים שכותב אוחיון על האיימיש מקבלים משמעות נוספת על ידי קטע שקראתי לאחרונה בספרו של נסים ניקולס טאלב תעתועי האקראיות: "כוחו של רעיון להיות שריר וקיים במשך זמן רב מצביע על כשירותו היחסית." כותב טאלב "הרעש סונן ממנו, או לפחות חלק מהרעש. מבחינה מתמטית, קידמה משמעותה שחלק מהמידע החדש טוב יותר מהמידע הישן, ולא שהחתך הממוצע של הידע החדש יבוא במקום הידע הישן, ופירוש הדבר הזה הוא שדרך הפעולה הטובה ביותר היא לדחות דחייה שיטתית את החדש, ויהיה החדש אשר יהיה – רעיון, מידע או שיטה" (תעתועי האקראיות, עמ' 108).

הקטע הזה של טאלב, שנשמע כאילו הוא לקוח מתוך אחד מכתביו של החת"ם סופר, נכתב אומנם על אסטרטגיות השקעה, ובהשאלה גם על רעיונות פילוסופים, אבל נדמה לי שאפשר להתבונן דרכו גם על היחס לטכנולוגיות חדשות והוא משקף בצורה מסוימת את מה שטוען אוחיון לגבי האיימיש. בניגוד למה שרוברט אנטון ווילסון כינה ה"אינפופיליה" של החברה המודרנית – הנטיה לקלוט כמה שיותר מידע וטכנולוגיות חדישות, אוחיון וטאלב טוענים שיש קודם כל לדחות את החדש ורק לאחר שרעיון או טכנולוגיה מוכיחים את עצמם, לקלוט חלק מזערי מהטכנולוגיות – אלו שמוכיחות עצמן כמועילות באמת ובתמים. האיימיש מופיעים כאן כאלטרנטיבה המפשרת בין הגות פרימיטיביסטית כמו זו של זרזאן, לבין אנשים כמו ריי קורצוויל: שימוש רק בטכנולוגיות שתורמות לרווחתו הנפשית של האדם ולקהילה.

מבחינה מסוימת זה מה שאנחנו כבר עושים. מבחינה אחרת, אם כולם יעשו כך, אין ספק שגם הרבה התפתחויות חיוביות לא יתרחשו. ומבחינה נוספת עולה שוב השאלה אם זה בכלל ריאלי. בכל מקרה, מעניין.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עומר נ.  On 24 ביוני 2009 at 2:24

    איזה פוסט מעניין, תודה.
    אנסה להגיע להרצאה בתל אביב,צריך להזמין מקום מראש?
    לגבי ראשקוף, אני ממש אוהב את מה שהוא אומר שם ולא כל כך הבנתי את הרעיון של הקומפורט דולר'ס , איך זה עובד בדיוק?

  • מרגוליס  On 24 ביוני 2009 at 11:26

    קווין קלי כתב מאמר קצת יותר מעמיק ורציני על יחסם של האמיש לטכנולוגיה – http://www.kk.org/thetechnium/archives/2009/02/amish_hackers_a.php

  • מודי תולשששש  On 24 ביוני 2009 at 13:24

    הדוגמה הכי טובה למה שצריך לדחות היא תוספי מזון. כמעט כולם מתגלים במוקדם או במאוחר כמסרטנים

  • עידו  On 25 ביוני 2009 at 14:40

    תודה.
    לא צריך להזמין מקום להרצאה. פשוט לבוא.
    לגבי ראשקוף, נראה לי שפספסתי את הקטע הזה.
    כל טוב,
    עידו

  • עידו  On 27 ביוני 2009 at 11:37

    תודה על הלינק למאמר של קווין קלי. מעניין נורא.

    מה שעבר לי בראש בזמן קריאת הטקסט של קלי, אפרופו מה שכתבתי בטקסט על האיימיש מול ה"חדש אסור מן התורה" של החת"ם סופר, הוא כל הזמן הדמיון וגם ההבדלים בין החרדים לבין האיימיש:

    1. השימוש של האיימיש בטכנולוגיה הוא לא שווה אומר קלי – הוא יוצא מתוך אמונה דתית שבה התוצאות הטכנולוגיות, הסביבתיות, החברתיות והתרבותיות תופסות את מקום משני. – מאוד מזכיר את החרדים והגישה שלהם לטכנולוגיה.

    2. האיימיש מפרידים בין להשתמש בטכנולוגיה לבין בעלות עליה. לא תמצא מכונית בבעלותם אבל הם כן יסעו במונית – שונה מהחרדים, אבל מזכיר את הלכות הטכנולוגיה החרדיות כמו גוי של שבת נניח.

    3. האיימיש מפרידים בין טכנולוגיה בעבודה לבין טכנולוגיה בבית ומאפשרים בעבודה טכנולוגיות שלא דווקא ירשו בבית – מזכיר קצת את איך שהמחשב חדר לבתים חרדיים על ידי כך שהוצג ככלי לעבודה (בניגוד לטלוויזיה).

    4. האיימיש יוצרים טכנולוגיות אלטרנטיביות כמו טכנולוגיות פניאומטיות – ובכן זה מזכיר את המכון הטכנולוגי לענייני הלכה (או איך שלא קוראים לו) וגם את הנסיונות החרדיים לפתח טכנולוגיות תואמות שבת – כמו שעוני שבת וכו'.

    מה שמעניין פה במיוחד, ובוודאי שיש הבדלים רבים וההשוואות הללו הן שטחיות למדי, הוא שיש כאן שתי קהילות שמבקשות לפתח יחס עצמאי לטכנולוגיה ושמפתחות הלכה לטכנולוגיה. ויש עוד הרבה מה לומר בנושא, אבל זה כמה דברים שקפצו לעין.

    עידו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: