טכנומיסטיקה

בגלריה של הארץ התפרסמה היום כתבה שהייתה אמורה להיות הכתבה השישית בסיכום העשור שלי לעולם הטכנולוגיה, אבל איכשהו נשמטה מהסדרה בעקבות שיקולי לו"זים כפי שהדברים הללו קורים ופורסמה עכשיו בגרסה קצת שונה. להלן הגרסה המלאה של הכתבה המקורית.

"דמיין לעצמך שאתה יוצא מהעבודה. השעה שתיים בצהריים ואתה ממש רוצה לאכול. אתה פותח את האפליקציה הסלולרית שלך שכמובן מסונכרנת עם פייסבוק וטוויטר ויודעת איפה אתה נמצא. האפליקציה הזו יודעת לומר לך שיש לך בסביבה 18 בחורות, מתוכן 8 שתחומי העניין שלהם בפייסבוק דומים לשלך ושעימן אתה חולק חברי פייסבוק משותפים. אחר כך המערכת אומרת לך, בהתבסס על ידע קודם שלה, כמה מהן פנויות, כמה מהן נראות בסגנון שאתה אוהב ולבסוף מודיעה לך איפה הן יושבות כרגע."

התרחיש שתואר מעלה נמצא מעבר לפינה לטענת ד"ר אשר עידן יועץ ומרצה למדיה חברתית-שיחתית בארגונים וארד איקוקס שותף ומנהל מקצועי בחברת דהפיוז'ן ומרצה בלהב, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הסיבה שתחזית זו לא נשמעת מופרכת היא מכיוון שהיא מבוססת על שורה של טכנולוגיות שקיימות ונמצאות כבר בשימוש. "עד היום הטכנולוגיה הייתה בשלב של פיתוחים" אומרים השניים "העניין היה הברזלים של הטכנולוגיה. עכשיו המרכז הוא אגרגציה של טכנולוגיות: השילוב בין רשתות חברתיות כמו פייסבוק, יוטיוב וכל מה שמאפשר לך להעלות מידע סוציאלי לרשת, לבין כל טכנולוגיות הריל-טיים ווב כמו צ'טים וטוויטר לבין טכנולוגיות מבוססות מיקום. אלו להערכתנו הדברים שיובילו את העולם ב-4-5 השנים הקרובות."

"האלגוריתמים של המערכות הללו יזינו אותנו במידע ויחסכו לנו את ההתעסקות בחיפושים שאינם רלבנטיים אלינו ספציפית." אומרים השניים "אנחנו עושים מליוני החלטות ביום, והמטרה היא לצמצם את מספרן רק לחשובות באמת."

הרשת שהיא הכל

האינטרנט של העשור השני של המאה ה-21 צפוי להיות שונה משמעותית מהרשת כפי שהיא מוכרת לנו כיום, שלא במפתיע בהתחשב בכך שהאינטרנט העכשווי של פייסבוק ויוטיוב שונה מאוד מרשת דפי הטקסט הסטטיים שהייתה לנו בסיום העשור הקודם. בעוד מחשוב ממשיך להפוך זול וזמין יותר, צופים רוב המומחים כי האינטרנט תחדול להיות רשת מבודדת מהעולם שאליה אנחנו ניגשים מהמחשב האישי, ותהפוך לרשת האופפת אותנו בענן המורכב מכל הדברים כולם.

"אנחנו עומדים בפני מהפכה שתוביל לחיבור מהיר ותמידי של אינטרנט בכל מקום ולכל מכשיר אלקטרוני שיהיה זקוק לכך." טוען אמנון כרמל אמנון כרמל, איש הייטק, בלוגר וחוקר בתחום העתידנות והטכנולוגיה "לדוגמה ה-GPS שיש לרבים מאיתנו ברכב יוכל להתעדכן בזמן אמת בדיווחי תנועה. האפשרות הזו קיימת כבר היום כמובן, אך היא מסורבלת ודורשת מודם אלחוטי שהתקשורת דרכו יקרה ולכן גם מדודה ודורשת בדר"כ הפעלה ידנית כלשהי. בשנים הקרובות האינטרנט יהפוך בהדרגה לזמין בכל מקום ובכל עת. כתוצאה מכך נפסיק להתייחס לאינטרנט באופן המקובל כיום ונתייחס יותר אל היישומים שלו. כפי שבעבר הייתה התייחסות רבה לחשמל כקונספט עצמאי, ואילו כיום אנחנו לרוב לא מתייחסים ל'חשמל' בפני עצמו אלא למכשירים שמתחברים לרשת החשמל ולשימושיהם השונים."

"רבים חושבים שהדור הבא של הרשת הוא האינטרנט של חפצים, מה שנקרא Internet of things" אומר ד"ר אהרן האופטמן, חוקר בכיר במרכז לחיזוי טכנולוגי, אוניברסיטת ת"א. "כל זה מהווה חלק מתפיסה רחבה שנקראת Ambient Intelligence ושאני מכנה אותה בעברית 'בינה אופפת'. הרעיון הוא שאנחנו נהיה מוקפים במגוון גדול של מכשירים "חכמים", חיישנים, אקטואטורים ומסכים שכולם מרושתים ומחוברים ויוצרים אינטרנט של חפצים ושירותים, במקום אינטרנט של דפי מידע, כפי שהוא מוכר לנו היום."

אתה יכול לתת דוגמה?
"נניח שאתה מצחצח שיניים בבוקר והמראה חכמה, ומברשת השיניים חכמה. במהלך הצחצוח מברשת השיניים שלך מגלה לפתע שיש לך בעיה בשן. היא מתקשרת עם המחשב ששואל אותך אם אתה רוצה שיקבע לך תור לרופא. זה כמו הבית החכם, אבל בגרסה מתקדמת יותר שבה הרבה מאוד חפצים, הן בבית והן מחוץ לבית, מחוברים לרשת. מדברים גם על שבבי RFID (תגי רדיו) שימצאו על כל מוצר במקום ברקוד וגם על בעלי חיים וצמחים וידעו בדיוק מתי כל כבשה רעבה ומתי כל צמח צריך מים. האינטרנט של חפצים טומן בחובו אפשרויות מאוד מעניינות שקשורות לבריאות, חקלאות, תקשורת, תחבורה ומסחר למשל."

האינטרנט של הדור הבא יהיה מעין ישות אחת, טכנולוגיה המקיפה וחודרת את כל הדברים כולם. מעין אובייקט אולטימטיבי יודע כל ושרוי בכל. "הענן יהיה ישות טכנולוגית שנמצאת בכל מקום" אומרים אקיקוס ועידן "מאינטרנט של מודמים שעושים צלילי חיוג מעצבנים, האינטרנט הופך לענן סוציאלי שהתפקוד שלו מאחד תודעות בעולם, ומסנכרן את התודעות אחת עם השניה."

"אני אתן לך דוגמה" אומר אקיקוס, "כל יום שני אני משחק כדורגל, אני חוזר מהמגרש בחמש בערב ומשגר סטטוס בואו לאכול איתי. ותמיד יש מישהו שבא לאכול. אז אפשר לראות את זה כאילו שמתי סטטוס ומישהו הגיב לי אבל בעיני זה משהו אחר. שלחתי סוג של פינג, סוג של אות למערכת הסוציאלית, והיא ידעה להחזיר לי בדיוק את מה שאני צריך."

עתיד החיפוש

הופעת האינטרנט ביצעה פרסונליזציה למדיה. מאמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, טלוויזיה ועיתונים, ששידרו מידע אחד לקהל בלתי מובחן, עברנו לרשת מבוזרת שמותירה לגולש את הבחירה בשאלה, למה הוא רוצה להחשף. בעשור האחרון האיצו התפתחויות נוספות את מגמה הפרסונליזציה: הבלוגים ושירותי הרסס שאפשרו לנו לסנן בצורה יעילה יותר ולהתעדכן במידע ספציפי שמעניין אותנו וגם אתרי רשתות חברתיות שריכזו את תשומת הלב שלנו במעגל החברתי הקרוב שלנו. האפקטים של שינויים אלו מגיעים בימים אלה עד הגרעין של הרשת, במנוע החיפוש של גוגל אשר שואף לאחרונה להכליל תוצאות סוציאליות במנגנון החיפוש שלו. בדצמבר האחרון כבר שינתה גוגל את החיפוש שלה כך שיעניק למשתמש תוצאות מותאמות אישית על בסיס היסטוריית החיפוש שלו. בכך חוזקה עוד יותר הנטיה הסובייקטיבית של הרשת. כל חיפוש מניב תוצאות אחרות, בהתאם למי שמחפש. לכל גולש יש יקום אחר משלו.

על פי אקיקוס ועידן ימשיך החיפוש ברשת ויהפוך לאישי וסוציאלי יותר. "לא מזמן הייתי צריך לצאת מהבית וראיתי שהתפרסמה במזבלה כתבה על 25 הקמפיינים המוצלחים ביותר של המדיה החברתית." מספר אקיקוס "כשיצאתי מהבית ראיתי בפייסבוק שאחד החברים שלי פרסם את הכתבה במזבלה ובסוף קראתי אותה מהנייד. הענן הסוציאלי ידע לכוון אותי בדיוק למה שהייתי צריך. הוא ידע להתאים לי את הלינק בפייסבוק של אדם שאני אוהב לקרוא אותו. כבר היום פייסבוק מציג לך בעיקר את העדכונים של האנשים שאתה מבקר להם בכרטיס. לפי ההתנהגות שלי פייסבוק יודע את התוכן שבו אני מעוניין וזה גם מה שיקרה לחיפוש. בסופו של דבר אדם שרוצה לשמור על שפיות לא רוצה לדעת כל דבר שקורה במדינה. לך בתור אדם יותר חשוב איך מרגישים אבא ואמא שלך, כך שמתבצעת התכנסות לדברים שמעניינים אותך ורלבנטיים לחיים האישיים שלך, ואין בזה שום דבר רע."

"הענן ידע להגיש לי את התוכן על פי מידע סוציאלי על מה שמעניין אותי ולא דווקא על פי החיפושים האקטיביים. ברמה של החיפושיים האקטיביים, אחת ההתפתחויות שכולם מדברים עליה זה החיפושים הסמנטיים, שמהווים חלק מנושא הרשת הסמנטית [פרוייקט שאותו מוביל טים ברנרס לי, ממציא הרשת, המבקש לכלול ברשת שכבה נוספת של מידע סמנטי ואשר נחשב כבר שנים לדבר הבא – ע.ה.]. לדעתנו, העתיד יהיה השילוב של החיפוש הסמנטי והחיפוש הסוציאלי." 

ממשקי משתמש

ממשקי משתמש הם תחום שלא עבר טלטלות רבות  ב-40 השנה שחלפו מאז שהמציא דאגלס אנגלברט את הממשק הגרפי מבוסס העכבר-מקלדת. אבל גם כאן הורגשה תכונה מיוחדת בשנים האחרונות, עם חדירת האייפון ועם הופעתו המתקרבת של האייפד, מחשב הטאבלט החדש של אפל, שאמור לא רק לחולל מהפכה באופן שאנחנו צורכים מדיה כמו רשת, סרטים וספרים, אלא גם להפוך את מסך המגע לחווית מחשוב עיקרית בשנים הבאות.

"את השינויים שקורים בתחום הממשק נראה בקרוב באייפד של אפל" חוזים אקיקוס ועידן, "אבל טכנולוגיות הטאץ' יהיו רק פתרון ביניים. להערכתנו הדברים יתקדמו בהמשך לקראת הפתרון שהציגו ה-MIT Media Lab בפרויקט החוש השישי שלהם: מערכת שמתחברת לאינטרנט הסלולרי, יושבת במין שרשרת על הצוואר ויש לה כמה פוקנציות כמו צילום ואגירה של מידע; ושידור של מידע על קיר או כל משטח חלק, כך שהמשתמש ממש יכול לעבוד עליו. לדוגמה אם תלך לסופר המערכת תדע לקרוא את הברקוד של המוצר שאתה רואה עכשיו ולומר לך אם המוצר הזה פוגע בסביבה, מה המחיר שלו לעומת מוצרים מתחרים, ולמשל שאתה יכול להשיג את המוצר הזה ב-30% הנחה במקום הזה והזה."

"הטכנולוגיה שתכנס עוד 4-5 שנים תהיה אוגמנטד-ריאליטי" חוזים השניים "חמש שנים מהיום ישב לך צ'יפ במשקפיים וכשתעבור ברחוב ליד מישהו שמוכר לך המערכת מיד תקפיץ את השם שלו או נניח, אם החלטת שאתה לא רוצה קשר איתו, היא תחסום לו את האפשרות לזהות אותך בסביבה."

הטכנולוגיה העתידנית הזו תהפוך את המסכים לחלק קבוע מהנוף הנשקף למבט שלנו. כך על פי האופטמן: "המשקפיים הללו, שיהיו מבוססים על לייזר שמקרין תמונה ישר על הרשתית, ייצרו תחושה של מסך וירטואלי שמרחף חצי מטר מול העיניים ומקרין תמונות טקסט או וידאו תלת-ממדי באיכות טובה."

אבל האפשרות מרחיקת הלכת ביותר בתחום הממשקים היא ללא ספק ההתמשקות הישירה של המח והמחשב. על פי כרמל "ה-BMI, ממשק המוח-מכונה הוא כיוון נוסף שיהפוך לנפוץ יותר בשנים הקרובות. כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות שליטה בסיסית במחשב בעזרת מכשיר דמוי EEG שקורא אותות חשמליים מהמוח ומאפשר שליטה מסוימת במחשבים, טלוויזיות ואפילו משחקי מחשב. זה יהיה שימושי מאוד לנכים וישמש כגימיק במקומות אחרים אבל לדעתי עדיין לא יגיע לרזולוציה מספקת לשליטה עדינה כגון השליטה שמאפשר עכבר, ולכן אני לא חושב שה-BMI יהפוך לאמצעי קלט עיקרי בעשור הקרוב."

לעומתו, ממשק אחד, מסורתי הרבה יותר, שהפופולריות צפויה לצלול בחדות בעשור הקרוב הוא הספר המודפס. "עוד יהיו ספרים בעוד עשר שנים, אבל ללא ספק מדובר על סופו המתקרב של הספר מנייר ואני אומר זאת בצער רב." אומר כרמל "יואב קוטנר אמר בזמנו בעקבות העליה של ה-CD: 'התקליט מת ויש לי 15,000 גוויות בבית'. לי יש כמה מאות גוויות של ספרים בבית. אני עדיין לא מחליף את הספרים מנייר אבל היום הזה מתקרב והלך. אין מה לעשות – יש יתרונות אדירים לספרים דיגיטליים מבחינת מקום, גיבוי, יכולת עריכה וחיפוש, היפרלינקים, אפשרות למידע נוסף, תמונות וקטעי ווידאו ועוד ועוד. הספר הדיגיטלי עדיין בחיתוליו אבל צפוי לו עתיד מזהיר. הרעיון של הנייר הדיגיטלי שצורך אנרגיה מועטה מאוד, אינו מעייף את העיניים ומאפשר הצגה של טקסט קריא וברור יהפוך בעוד כמה דורות של מכשירים (לא יותר משנים בודדות) את הספר הדיגיטלי לפריט חובה בכל בית."

"להערכתנו הספר ישאר בעיקר בתור משהו אמנותי. הוא יבוא הרבה יותר מהחיבור הרגשי." אומרים אקיקוס ועידן "כלומר כשאתה יושב לקרוא ספר, זה יהיה ברור שאתה עושה באופן מוצהר משהו יוצא דופן, מוציא עצמך משטף המידע ויושב לקרוא ספר. לתת למישהי ספר יהיה כמו לתת לה זר פרחים מקסים וריחני." 

בנתיב הטכנו-אבולוציה

העולם של 2019 יהיה מרושת וממוחשב בהרבה מזה של 2009, על כך מסכימים כל המרואינים. יהיו בו הרבה אפשרויות חדשות אבל גם לא מעט סכנות חדשות. "אני חושב שכל ההתפתחויות הלו טובות למין האנושי ולנו כבני אדם" טוען אקיקוס באופטימיות מעוררת קנאה "זו ההתפתחות הטבעית של היקום, ולא משהו שבני האדם יצרו. כל ההתפתחות של האבולוציה היא מקופים, לקופים סוציאלים שיוצרים טכנולוגיה ואז מטכנולוגיה, לטכנולוגיה סוציאלית ועכשיו אנחנו נמצאים לקראת השלב הבא שיביא משהו חדש לחלוטין. אני חושב שיחד עם ההתכנסות לקהילות נחזור להתכנסות לרגשות האמיתיים שלנו והאגו יתפורר אט אט. כל ההתפתחות של הטכנולוגיה היא לא בשביל להרחיק אותנו מעצמנו אלא לקרב אותנו לעצמנו." אשרי המאמין.