יום כיפור ה-18/9/2010 – הגהנום
הייתי במקום שאין בו אלוהים.
הו בני תמותה, טימותי לירי אמר: פגשתי איש עסקים שאכל מהפטריות וחזר אלי בפנים נרגשות ותוכנית עסקית. נגבה על כל פטריה 100 דולר נחלק למליון איש ונהיה עשירים מאוד. הו בני תמותה, טימותי לירי אמר יכולתי למכור לכם את הפטריות כמשקאות אנרגיה במרכול. משקה אחד מדולל יגרום לכם להרגיש נעים במסיבה. 10 משקאות יביאו אתכם להארה קוסמית.
הו בני תמותה, אתם מוכרים את עצמכם כל כך בזול.
ביליתי את יום כיפור במקום שאין בו אלוהים. באסים מגרשים את אלוהים מהלבבות, מחרידים אותו בקולות נמוכים קוראים לו "הסתלק מכאן, כאן מקום האפלה". ביליתי את יום הכיפור במקום אטום לאלוהים. מקום שלא ניתן היה לו לאןר לחדור לתוכו בשום אופן. זה לא היה מקום מיוחד, סתם עוד מקום ואולי בכך היה כוחו.
נערות בנות עשרה וצעירות בנות עשרים שהן כמו נערות בנות עשרה ונערים בני עשרה, ונערים בני עשרים שמתנהגים כמו בני עשרה ונערים בני שלושים וארבעים שמתנהגים כמו בני עשרה. וכולם חסרי אלוהים.
הו בני אדם אתם מוכרים את עצמכם כל כך בזול.
מריה סבינה אמרה שאחרי שהמערביים הגיעו למקסיקו וטעמו מהן הילדים (הפטריות) איבדו מהכח שלהן. שאין להן כבר את העוצמה שהייתה להן.
הו בני אדם, הזהרו מהבנאליזציה של האור האלוהי. בקלות רבה מדי הוא הופך לאורות ניאון מהבהבים מהתקרה. אל תתנו לאלוהים מס שפתיים, אל תהפכו אותו למסיבה.
הו בני אדם, אתם מוכרים את עצמכם בזול. הו בני אדם, אינכם יודעים לגשת לקדושה.
אלוהים נתן לנו את הצמחים המקודשים כדי שנלמד לאהוב ולכבד את עצמנו ואת אחינו.
אבל אחרי שנגעו בפטריות אבד הקסם.
הקסם כאן. אבל כאשר האנשים נדחפים הוא נהדף ומתנדף לו בזריזות. הקסם אינו אוהב תנועה חצופה.
הו בני אדם, היו ענווים. למדו ענווה בבואכם לצמחים המקודשים. הם עדינים ואינם מורגלים בחספוס שבו אתם נוהגים. הם באו ללמד אתכם עדינות מהי וחמלה.
הייתי במקום חסר האלוהים.
מוזיקת טכנו היא חסרת אלוהים.
הייתי מוקף במכונות. קראתי לאלוהים וראיתי אותו נשקף מכל המקומות שמהם נעדר.
הייתי מוקף בגרמנים שטופי זימה ולא מאמינים שלא הבינו על מה אני מדבר איתם כשדיברתי על יום כיפור.
פרנץ רוזנצוויג. מוכן להמיר את דתו ואז מגיע לבית הכנסת לביקור אחרון והופך לפתע ליהודי מאמין.
שבתאים. מצווה הבאה בעבירה.
הו בני אדם. אתם מוכרים את עצמכם כל כך בקלות.
כל דבר אתם רק שואלים אם אפשר לזיין את זה או אפשר למכור את זה. תשאלו אם אפשר להרגיש את זה. האם יש לזה נשמה?
Plastic people, בתוככם מצאתי את קתרינה האדם האמיתי שהתחבא במלתחה.
היא לא האמינה באלוהים, אבל היה לה צלם אנוש.
והיא סיפרה לי על פאוסט שמכר את נשמתו לשטן ואז שאל את גרצ'ן
Glaubst du an gott?
את מאמינה באלוהים?
אני מאמין באלוהים?
ניסיתי להסביר לה שמבחינתי להכחיש את קיומו זה כמו שנכחיש את הקיום של הבחור הזה שעמד שם לידה במלתחה. אלוהים מבחינתי נוכח בכל רגע ורגע. איך אפשר להכחיש את קיומו?
היא אמרה לי שאני על סמים.
אמרתי שאולי, אבל שאני מרגיש את הדברים לאמיתתם.
חשבון הנפש של יום כיפור צריך להערך בפכחון של הנפש. שלא תשרף באש הזרה שכילתה את בניו של הכהן.
רצתי על הגשרים ממחצית העיר למחיצתה השניה נושם ומתנשף כדי לטהר את עצמי, כדי לחמם את עצמי מהכפור, חושב על אלן גינסברג, על אותו אדם בודד שראה בדמיונו, תר את העיר בחשיכת הלילה והוזה שירת אהבה לפטריות.
אני לא האדם הזה, אבל יכולתי להיות.
יכולתי להיות הרבה דברים הלילה הזה.
החוויה הדתית האותנטית חייבת להיות מעבר לסמלים, חייבת להיות מעבר ליכולת לצפות אותה או להבין אותה.
רדפתי אחר יום הכיפורים כל כך הרבה פעמים והוא לא בא אלי. ברחתי ממנו והוא קידם את פני בזרוע נטויה.
מצווה הבאה בעבירה?
רצתי על הגשרים, רצתי על הגשרים מקצה אחד של ברלין לקצה השני.
ונעצרתי כששמעתי צלילים שבקעו מסימפונות האוויר של אדם.
שם על האוברבאומברוקה הוא עמד וניגן וכולכם חלפתם על פניו שם בחמש בבוקר.
צמד בחורות שנראו חוזרות ממסיבה, וצמד בחורות אחרות שנראו שהן עכשיו בדרך למסיבה, ושלוש בחורים שמשום מה כל הזמן הסתכלו לצדדים כאילו הם מחפשים משהו, ובחור אחר שסתם הלך והאזין לאייפוד שלו ובחורה אחרת שנראתה די חמודה ועוד בחור ועוד בחורה.
ישבתי שם איתו ופתאום הרגשתי כמה הרבה אנשים חולפים לו מול האף בדקה אחת, ולא רק זה, הרגשתי שהוא לבד בקור הזה, עומד ומנגן והוא שעות כאן לבד עם עצמו. והקול הזה יוצא לו מתוך הריאות. מתוך הריאות שלו שהן בשר ודם והן אמיתיות. וידעתי שאפילו אם הוא רק עושה את זה בשביל להתפרנס כמה יורו, כמו המעצבנים האלה שעולים לקרון שלך לתחנה אחת ומנגנים איזה פזמון חבוט, הרי שברגע הזה הוא כאן איתי בכפור, מנגן. והוא נושם. המוזיקה יוצאת מהריאות שלו ואני יכול לשמוע אותה יוצאת מהריאות שלו. וידעתי שהוא רואה שהתיישבתי כאן מולו בשעה חמש בבוקר, על האוברבאומברוקה ושאני מאזין לקול שלו, ושהידיעה הזאת מחברת בינינו.
וישבתי שם איתו על הגשר והתחלתי לבכות.
ואתם המשכתם לעבור על הגשר. חוזרים ממסיבות. הולכים למסיבות. מאחרים לרכבת. בדיוק בזמן לרכבת. מדדות על נעלי עקב, מתוקתקים במעילי עור.
הו בני אדם, כמה אתם מוכרים את עצמכם בזול.
ההוויה כל כך קרובה, כל כך צרופה ואנחנו מטומטמים משלמים הון בשביל לקנות תמונה דהויה שלה בשביל לאונן עליה בבית.
הרחובות של 5:30 בבוקר שטופים זוהמה ועייפות. חבורות של שיכורים קולניים עומדות וצועקות זו על זו בקולות גרוניים. יום כיפור, אנשים!!!
בחור במעיל עור תופס בזרועי ופותח בדברים נרגשים. אני עושה כאילו אינני מבין וממשיך.
השעה 6:00 בבוקר ואני מחליט לצום את שארית היום.
הו בני אדם, אתם מוכרים את עצמכם כל כך בזול.
***
מוקדש לג' ולא'.
טכנומיסטיקה 
תגובות
נשמע שעברת חוויה חזקה. טכנו היא אכן מוסיקה חסרת אלוהים.
גם במדינת היהודים זה יכול לקרות. חוויה שכזאת. כאילו אתה עליון ורואה ויודע את האור האלוהי, את האלוהים והם…הם נגועים בציפורני לוציפר- נשמתם שלו. אל תלך לשם- להתנשאות האלוהית.
תיכנס לבית כנסת ביום כיפורים, תיכנס ו..אתה יודע מה תראה? את הצביעות. לא אצל כולם. אצל רובם. צביעות.
למה רק יום אחד בשנה אלוהים פותח את שערי השמים ומאפשר לנו להשמיע את זעקתנו, סליחתנו, תחינותנו, למה?
מעניין. תמיד אנשים שבורחים מוצאים עצמם נופלים לזרועות הדת- מחייכת את חיוכה המגונן, הרך, האימהי, עוטפת בלבן כל פיסת בשר נגוע, ממלאת אותו באמונה של בית. חום. 'אלוהים איתך' אומרת הדת. 'אלוהים כאן, למולך, רואה אותו?' היא משכנעת. מעניין שזה קורה כשבורחים. אני בטוחה שיש לזה הסבר פסיכולוגי-אבולוציוני.
נשמע כאילו אתה יותר מידי זמן בין הגרמנים.
נטליה יקרה,
את צודקת לחלוטין, זו גם לא הייתה כוונתי לרדת באופן חד צדדי על הגרמנים או להזדהות באופן חד צדדי עם היהדות. אני מקווה שאפשר היה לקרוא בין השורות שאני לא מזדהה לחלוטין עם החוויה ההיא.
רקדתי במקום הזה, והבטתי מסביבי ואיכשהו ניסיתי כל הזמן לפרש את כל מה שקרה סביבי מבחינה תיאולוגית ולשאול את עצמי עד כמה המועדון הוא מקום דתי, או לא דתי. אבל ידעתי גם שעצם הדיון הזה שמתנהל בתוך מועדון לילה הוא דיון הזוי שרק אני מסוגל לנהל אותו, וחשתי אותו לעומק ובו בזמן הייתי משועשע ממנו מחוסר המסתברות של הפרשנות שלי, ההתעקשות שלי במצב שבו הייתי, לראות משמעות דתית בעיצוב, במוזיקה, באופני התנועה של האנשים, באנרגיות של האנשים.
החוויה של לחפש את אלוהים במועדון הלילה המושחת הזה, הייתה מאוד מרתקת ומעוררת – וכמובן שהרשיתי לעצמי לעשות עניין גדול מהזעזוע שלי מהגרמנים, אבל כמובן שהזעזוע הזה היה במידה רבה גם מעושה או לפחות עבר דרמטיזציה מרובה.
ברור שגם במדינת היהודים זה היה יכול לקרות. יש במדינה הזו מספיק אנשים חסרי שום קשר לאלוהים ופלסטיקיים לחלוטין.
Sidu צדק עם זאת בכך שכתב שיש בגרמנים איזה משהו, היה משהו שנראה באותו ערב כמדיף בשריות חסרת משמעות עוד יותר מתמיד.
אבל אני לא מאשים את הגרמנים. אלוהים! יש כל כך הרבה סוגים של גרמנים, וכל כך הרבה סוגים של ישראלים. בשום מקום אין מקשה, רק חוויה שניסיתי לשקף בכתיבתי.
כמובן שגם לא חשבתי ברצינות ששיכורים גרמנים בחמש וחצי בבוקר צריכים להיות מודעים לכך שהיום יום כיפור.
את הטקסט הנוכחי צריך לקרוא, בעיני, בכמה קונטקסטים – של כמה דברים שהוא שיקף אצלי.
א. במסורת הכתיבה של יהודי בעל זהות מבולבלת בגולה מבולבל ביום קדוש, כמו שהשתקף באזכורו של רוזנצוויג.
ב. במסורת של חוויה דתית אנטינומית רדיקלית – ההקשר השבתאי של מצווה שבאה בעבירה.
ג. דיון פנימי של הקהילה הפסיכדלי שהוא סוג של קינה על האופן שאנשים משתמשים בסמים הפסיכדליים, וגם על האופן שאני עושה בהם שימוש מדי פעם – דיון שמתקשר ללירי, למקנה, ולמריה סבינה – ומבחינתי זה היה חלק מאוד חשוב בחשבון הנפש של יום כיפור הזה.
והוא קשור לנושא רביעי אולי: הבנאליזציה של האור האלוהי, דבר שמעסיק אותי מאוד בהקשר של הרעיון בהקשר של השימוש בפסיכדליה בימינו וגם של הקריאה שלי ב-heaven and hell של אלדוס האקסלי, ששינה לתמיד את האופן שאני מסתכל על אור.
חג שמח
כמה חגים!
כן, בהחלט משעשע ש במועדון לילה גרמני, גרמנים ולהם DNA שונה בתכלית משלך, אתה מביט על התמונה למולך- רועשת, תזזיתית, פלסטיקית ומנסה לפרש אותה בהקשר דתי. משעשע ללא ספק. מחובתי לציין שאני מבינה את רוח הניתוח שחוויתה באותו ערב. יש בזה משהו הומוריסטי. אני לא יודעת למה אבל במשפט 'כמדיף בשריות חסרת משמעות' הזה, עולה לי תמונה של צלעות חזיר. משפט לא קל.
אפילו…בלעעעעע הייתי אומרת.
כן. עומס של חגים.
זה משובש לגמרי להגיד שלגרמנים יש DNA שונה בתכלית מליהודים
זה לא רק משובש זה אפילו געני
שאני חושב על זה, המחשבה מעוררת בי סלידה, במיוחד המילה "בתכלית"
סליחה על ההתבטאות הבוטה
ושוב, סליחה
שוקי-
אבל זה נכון. זו האמת.
כמו שה DNA שלי שונה בתכלית משלך.
הקוד שונה. גזעני? לא מתוך גזענות זה נאמר.
סליחה אם פגעתי.
נטליה –
אני מסכים שהקוד שונה
רק לא בטוח לגבי ה "בתכלית"
יכול להיות שהקוד שונה בפרטים
ודווקא דומה בתכלית
אני אוהב את הגישה הזאת
היא מדברת אלי
שבני האדם דומים זה לזה בתכלית
תודה לך על התגובה החוזרת שלך
זאת תגובה יפה וצנועה
תודה
המח האנושי לא אינטגרלי.
יש לנו שלשה מוחות, פיזית, זה מלופף בזה.
מח זוחלי- אחראי על האינסטיקטים (תקיפה, בריחה)
מח יונקי קדום – משכן הרגשות ( אימהיים , למשל)
מח יונקי עילאי – היחודי שלנו( חשיבה רציונלית, אינטליגציה, MIND)
יש תקשורת בין המוחות הללו – אך היא לא מלאה. לו הייתה מלאה היינו יודעים, מיד, בכל סיטואציה, איך להחליט ולא היו לנו דילמות בנוסח : "הלב שלי אומר ככה והראש אומר אחרת".
כל חלק מנסה להיות דומיננטי על שני האחרים ולפעמים שניים "עושים קואליציה" נגד השלישי (ה"מלחמות הפנימיות" שבנו)
לפעמים, נראה לי שהסבר אפשרי לשואה הוא שהיא היתה ביטוי בהיסטוריה למאבק הפנימי בין מוחותינו.
הגרמנים כשילוב של חייתיות זוחלית + יונקים עילאיים.
ברגהיין, ארטמיס + ב.מ.וו (באך, מוצרט וובטהובן) וגתה.
הגרמנים לא יכלו לסבול את הרגשנות של היהודים שהם בעיקר ביטוי של מח יונקי פרימאטי – מח של רגשות (אימהות, אהבה….) + מח עילאי. כל הזמן הזכרנו להם , לא במודע,משני הצדדים, מה חסר אצלם.זה הגעיל אותם.
והם מגעילים אותנו ואותך. בבהמיות שמונעת על ידי שכל קר. יפה כתבת שבראייתם הכל בר זיון או בר מכירה.
דבר אחד, מכל שכתבת אכן הדהים אותי ברמות גלקטיות
שיכורים ברלינאים שוכחים ב05:30 בבוקר שזה יום כיפור??!!
איך זה יתכן???!!!
בישראל עצרו ביום כיפור זה, מישהו שנהג במהירות של 260 קמ"ש. שיכור . הוא סיפר לשוטרים שהוא מקפיד לנהוג כך בכל יום כיפור. תתנחם, הציביליזציה זוחלת גם לכאן.
אם אלוהים בכל אז גם במוסיקת טכנו.
ודווקא במוסיקת טכנו על כל סוגיה.
מוסיקה שהיא לגמרי לא אנושית.
מוסיקה של תבניות מתמטיות. כן אלוהים נמצא גם במתמטיקה.
מוסיקה של צלילים מתמטים מכל טווח התדרים שאף יצור בבריאה לא יכול לבטא ולחקות.בלי שפה ובלי מחשבה שאפשר לבטא במילים.
אלוהים נמצא במקום ההוא, התודעה מתמלאת בתבניות ללא שפה ואז מפסיקים לחשוב במילים ולאט לאט בהדרגה מפסיקים לחשוב בכלל. רק זזים לפי קצב תבניתי מונוטוני חסר כל משמעות. אלן וואטס: "ומה בכלל המשמעות של ריקוד ? הרי לא הולכים לשום מקום ולא מגיעים לשום מקום?"
שמפסיקים לחשוב במילים שם נמצא האלוהים.
ואחת הדרכים היא לזוז כמו מכונה לצלילי באס חייזרי עד שנכנסים לטראנס (כן כמו שהיו עושים באפריקה עם תופים סביב המדורה).
נכון מאד, רוב הנוער במסיבות הטכנו והטראנס לא קרוב בכלל להבנה של הטכניקה והיעד העיקרי הוא סקס וסקס.
אבל זה עדיין לא מוציא את אלוהים מהטכנו.
זה גם לא אומר שאלוהים הוא די ג'י.
בדיוק להיפך. מי שנכנס לטכנו מתוך כוונה טהורה, יכול לחוות אחדות עם שאר הרוקדים ואהבה בלתי תלוייה בדבר לכולם, רגשות התעלות וחיות שבדרך כלל לא חווים בחיי היומיום. חבל שאתה נתקעת בשנאה לגרמנים או ברגשי מצפון של יום כיפור, ובמקום לעשות את התיקון של יום כיפור דווקא שם על ידי מחילה וסליחה לגרמנים, בחרת להרגיש נפרד מכולם ולשפוט אחרים. חבל. וכמה זה יהודי.
תאמין לי, אני הבנאדם האחרון שנתקע בשנאה לגרמנים, כך שאין לך מה לדאוג מהבחינה הזו… אין לי מה למחול ולסלוח, את התיקונים שלי בעניינים האלה עשיתי מזמן ואני עושה כל הזמן. זה לא היה כל כך קשור, בטח לא לשואה. רק לריחוק מהיהדות.
על הטכנו אין לי מה להגיד. היה לי ברור כל הזמן שאלוהים מצוי גם שם, חייב להיות מצוי גם שם. בביטים האפלים האלה, כי כמו שכתבו הוא מצוי בכל. וזה היה ברור כל הזמן. חיפשתי את הסימנים האלה כל הזמן – אבל בכל זאת היה שם משהו כל כך לא דתי, כל כך קשור לאגרסיביות ולאיזה סוג של stupor. לא דיבר אלי. דיבר אלי בהפוכה.
Es tut mir leid zu hören, dass ist Ihr Eindruck von Techno. Aber danke für die Klarstellung.
Kennst du Pantha du Prince?
מדהים, עידו. שאתה מנגיד דת ואגרסיביות.
לגבי החיבור למה שאנחנו מחוברים אלייו תמיד, כי "אנחנו= זה", גם אם יש בינינו רוב של אובדים בחשיבה:
רבות הדרכים להתחבר אליו. ריימז – האסוציציה הנדושה בין קדשה לקדושה.
אלוהים = בריאה = חיים = פריון = מין. שווה זיון.
ופעם קראתי: "לאשה לא חשוב אם דשים את בשרה, בגלל תחושת חיבור מיסטית, בגלל בקשת ניחום פסיכולוגי, בגלל רומנטיקה, בגלל שהיא בלונדינית או הוטנטוטית או מהעם האוייב. חשוב לה שידושו את בשרה.כל מה שעוזר לגבר לתפקד בהתאם – זה אחלה, בעיניה
Berghain – Danke feur der clip. Das ist MAXIM.
בצירוף מקרים "אלוהי" – כטבעם של "צירופי מקרים"' קראתי היום את הערך שלהלן – באתר ( המומלץ)
The best of Wikipedia
FLIRTY FISHING
The term refers to Matthew 4:19 from the New Testament, in which Jesus tells two fishermen that he will make them "fishers of men".[3] Cult leader David Berg extrapolated from this that women in his movement should be "flirty fishers" (also called "bait" or "fisherwomen"): the targeted men were called "fish". The cult published several documents with exact instructions. Flirty Fishing was defined as using sex appeal for proselytizing. If masturbation, oral, or penetrative sex ensued, this was termed as "loving sexually"[4] and also counted as a "deep witness", meaning that the "bait" earned more brownie points within the group than by mere flirting. Berg noted that Flirty Fishing did not necessarily entail intercourse, but that this was by far the most efficient method of proselytizing.[5]
[edit] Purpose
The group claimed that the purposes of Flirty Fishing were for women to show God's love to men, to win converts to the group, and to garner material and financial support for the group. As cult members usually lived in communes, traveled a lot and spend their time proselytizing rather than earning a regular income, the financial aspect soon became dominant. The cult also used Flirty Fishing to curry favours with local men of influence such as business men, politicians or police.
[edit] Impact on members
Women who objected to being what the cult itself bluntly described as "God's whores" or "hookers for Jesus" were admonished not to "let self and pride enter in"[6] and reminded that their body didn't really belong to them as according to 1 Corinthians 6:19–20 it had been "bought" (by Jesus through his crucifixion) "with a price."[7] After an initial phase, male members no longer partook in this drive, partially because of the cult's dismissive stance towards homosexuality, but also because Berg thought it did not "pay off financially."[4] Many of the Flirty Fishers had boyfriends or were married, or had children. In Family publications, Flirty Fishers and Escort Servicers frequently reported that they found their work hard, dangerous, and exhausting.
[edit] ESing
The financial benefit of Flirty Fishing soon led to a further degeneration of the practice from mere flirting into "loving sexually" to Escort Servicing (ESing)—described as "making FFing pay" by Berg—in which female cult members would work as regular call girls for escort agencies or freelance, and merely "witness" (proselytize) to their clients when the occasion offered itself.[8]
[edit] Effects
The Children of God practiced Flirty Fishing and Escort Servicing from 1974 until 1987, when it was officially abandoned, partially because of the AIDS epidemic. As the women were expected to keep exact records of their "fruits" (successes), a 1988 statistic showed that more than 223,000 men had been "fished" since 1978[9]—and that FFing had nevertheless continued into 1988. As the cult generally discourages birth control, the practice also resulted in numerous pregnancies, the offspring of which were termed Jesus babies by the organization.[