הקוסמת מן הכוכבים – המלצת קריאה

"בשלב זה ידועה היטב העובדה כי העמים האנושיים ביקום הם בעלי היסטוריה דומה – לא הפרטים המסוימים דומים, אלא אותם דפוסים מופיעים בכל עולם בית. כל אחד מהם חייב לעבור שלושה שלבים: שלב הילדות המוקדמת, שבו הכל מלא פליאה, האדם מודה כי דברים רבים אינם ידועים לו והוא מכנה אותם "על טבעיים", ועם זאת הוא מאמין בהם. לאחר מכן מגיע שלב ההתבגרות שבו האדם מוותר על האמונות התפלות ומעריץ את המדע, מאחר שהוא מרגיש כי כבר מיפה את תחומיו ועתה לא נותר לו אלא לכבוש אותם – בלי לחלום אפילו כי קיימים פלאים "על טבעיים" שאסור לו להשליך הצדה, אלא עליו להבינם. ולבסוף מגיע שלב הבגרות, שבו הוא מגלה כי הדברים שכינה "על טבעיים" היו טבעיים לחלוטין לכל אורך הדרך, ולמעשה הם חלק מאותו המדע ששאף לפסול אותם…" (הקוסמת מן הכוכבים, עמ' 35).

סיפרה לי על הספר הזה נערה קסומה בת 16, בזמן שהבטנו יחד על הכוכבים ומהרגע הראשון שהבנתי את הרעיון שעומד בבסיסו ידעתי שאני חייב לקרוא אותו.

"הקוסמת מן הכוכבים" מאת סילביה לואיז אנגדאהל הוא סיפור מד"ב-פנטזיה היפי לנוער שהתפרסם ב-1970 והפך מאז לסוג של ספר פולחן. מה שמשך אותי לקרוא בו מלכתחילה הוא הסיטואציה המרתקת העומדת בבסיסו: מפגש בין שלוש ציביליזציות ברמות התפתחות שונות: הראשונה בהן היא ציביליזציה אגרארית-כפרית שלכוכב הבית שלה פולש מין אחר מציביליזציה אחרת (בת השלב השני, הטכנולוגי-רציונלי) המבקש להשתלט על משאביה, בעוד שציביליזציה מרמה אחרת (הדרגה השלישית הטרנס-רציונלית שברשותה טכנולוגיות מתקדמות עוד יותר) מנסה למנוע מהדבר הזה להתרחש מבלי להחשף בפני אף אחת מהציביליזיציות על מנת לא לפגוע במהלך התפתחותן הטבעי. הספר מסופר מנקודת המבט של שלוש הציבליזציות הללו כאשר אותן התרחשויות מוצגות כל פעם מפרספקטיבה אחרת: פעם מהפרספקטיבה המיתית של הציביליזציה הראשונה, פעם נוספת מהפרספקטיבה הרציונלית של אנשי הקיסרות (הציביליזציה השניה) ופעם מהפרספקטיבה השלמה יותר כביכול של אנשי הפדרציה שאותה ניתן לכנות טרנס-רציונלית.

"כל טכנולוגיה מתקדמת די הצורך אין הבדל בינה ובין כישוף". הציטוט המפורסם הזה של ארתור סי קלארק, שמופיע על גבה כריכת הספר, רלבנטי במיוחד ל"קוסמת מן הכוכבים". טכנולוגיות שונות כמו מכשירי וידאו-צ'ט ופנסים משמשים כאן על מנת לשכנע את האוכלוסיות הילידיות בכוחות הקסמים של ציביליזציית השלב השלישי וטכנולוגיות תודעתיות כמו פסיכוקינזיס, אותן גילתה ציביליזציית השלב השלישי, משמשות על מנת לשכנע את אוכלוסיית הציביליזציה של השלב השני בכוחות הקסמים של ציביליזציית השלב הראשון.

זה ספר מעניין במיוחד ביחס שלו לטכנולוגיה. למרות שאין לו את התחכום של ספרים מקצועיים שחוקרים את התחום, המומנטום העלילתי והרגשי הסוחף שלו מעניק לקטעים בו שעוסקים במהות הציביליזציה והטכנולוגיה משנה עוצמה ופיוטיות. מהצד האחד ניתן למנות את ההגיגים הכמעט טכנואוטופיסטים (מבלי אפילו לדעת שהם מתייחסים לטכנולוגיה) של גיאורין בן התרבות הילידית הראשונה, שנחשף בצורה עקיפה לציביליזציה העתידנית בת השלב השלישי, אותה הוא יכול לדמיין רק בצורה מיתית, ומדמיין בערגה את העולם הטוב עד אין תאור של בעלי הציביליזציות המפותחות יותר שלתפיסתו הינם אנשי כוכבים מעולמות אחרים. ולעומתם ההגיגים האנטי-ציביליזציונים של אזרח הציביליזציה השניה (הדומה מבחינות רבות לציביליזציה בת זמננו) גארל שמטיל ספק בקדמה ותרבות הרציונלית שבתוכה הוא חי, המשמידה או משעבדת צורות חיים שאותן היא תופסת כנחותות ממנה וחושד כי "מצבם של הילידים היה טוב יותר ממצבו של אזרח קיסרות ממוצע, כל עוד הניחו להם לנפשם".

הספר של אנגדאהל אוחז במקל משני קצותיו ומביע מצד אחד את הביקורת על התרבות הרציונלית שמוחקת תרבויות ילידיות (אבל בעיקר משום שבאופן זה, היא פוגעת בדרך התפתחותן "הטבעית") ומצד שני מביע בסופו של דבר שכנוע שהציביליזציה היא דרך דרך מלך שמי שעברו את כל שלביה (בני הציביליזציה השלישית) יכולים לראות שבסופו של דבר תוביל את כולם באופן בלתי נמנע במסלול שבין הציביליזציה הראשונה והילדותית (המיתית), דרך שלב ההתבגרות הרציונלי הכואב והאובייקטיביסטי (שבה נמצאת התרבות הנוכחית) הלאה לשלב שלישי טרנס-רציונלי מובטח שבו כל מכאובי הקדמה יבואו על פתרונם.

אפשר לקבל או לא לקבל את ההיפותיזה הזו, ובפני עצמה היא ללא ספק ראויה לדיון וגם לביקורת. הספר בכל מקרה, מאוד שווה קריאה. ולמרות ששפת התרגום הייתה דיבורית ועכשווית מדי לטעמי בקטעים מסוימים הייתי ממליץ אותו כמתנה נהדרת לבני נוער עם נפש רחבה, או בכלל לכל אדם עם סקרנות, דימיון וחיבה לספרות מד"ב.

הקוסמת מן הכוכבים. סילביה לואיס אנגדאהל. הוצאת ינשוף. 2007.

Enchantress from the stars

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • efyska  On 15 בפברואר 2011 at 17:51

    אני מנסה ללא הצלחה למצוא את הגרסא הדיגיטלית של הספר.

  • Ido Hartogsohn  On 16 בפברואר 2011 at 20:06

    היי,
    אני לא יודע אם יש גרסה דיגיטלית. אני קראתי מודפס.
    עידו

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: