כשאתה פרימיטיביסט*

הצמיחה בתל"ג כבר לא מעניינת אותך יותר כשאתה פרימיטיביסט. גם ידיעות על סלילת כביש חדש שיקצר המרחק בין הפריפריה למרכז כבר לא עושות לך את זה.

כשאתה פרימיטיביסט סמלים אידאיים שונים כמו "סולל בונה", "כיבוש השממה" או "חומה ומגדל" הופכים מחברים לאויבים, לא יותר מעוד סממנים של הטעות האחת הגדולה שמביכה אותך, מעציבה אותך, מקוממת אותך ושאינך רוצה איתה כל קשר. אם פעם הסמלים הלאומיים היו בצד שלך, עכשיו הם בצד ההפוך – הצד של התרבות המשחיתה וההרסנית מבסיסה.

כשאתה פרימיטיביסט, ההזדהות עם הביקורת על גדר ההפרדה גוברת כי בכל פעם שאתה יוצא לטייל בטבע אתה מוצא את עצמך כלוא ללא הפסק על ידי גדרות שהשתלטו על הנוף ואתה מבין שלא סתם הגדר היא הסמל האוניברסלי לכל מה ששנוא ורע באנושות. אחרי הכל, עולם אוטופי הוא עולם שלא יהיו בו גדרות.

היהדות, מדינת ישראל וכל שאר הסוכנים הלאומיים שנאבקים על ההזדהות שלך ביומיום מאבדים מאחיזתם כשאתה פרימיטיביסט. רמת הגוועלד על דיכוי היהודים פוחתת כשהדיכוי הזה מושם בקונטקסט של היות היהדות חלק מהקומפלקס המונותאיסטי הדומיננטי של התרבות, המחזיק באמצעי השליטה, הכלכלה, התקשורת והצבא, ואשר מבצע בימים אלו את רציחות העמים והמינים של העמים הילידיים ומיני החיים השונים שעל הפלנטה.

נצרות, איסלאם או היהדות – שלושת התרבויות הללו שנלחמות אחת עם השניה עד זוב דם נראות כלא יותר משלוש התגלמויות דומות של אותה המחלה של התרבות האלפבתית שאטמה את עצמה לקולותיו של עולם הטבע. ההבדלים ביניהן, ששימשו בעבר על מנת להגדיר את הזהות הלאומית כנגד איזשהו אחר (בדר"כ נוצרי או מוסלמי) מאבדים מחשיבותם ונראים לפתע משניים בהשוואה לדימיון הבסיסי שמגלות שלושת התרבויות הללו בעוורונן לעולם הטבע, באמנותן שזה ניתן לאדם כדי לרדות בו ולשרת אותו ובמיזונטוריזם שלהן. (אפשר לומר "מיזונטוריזם" או "מיזונטוריה"? אם מישהו מכיר או יכול להציע איזה מילה לועזית מרשימה למושג "שנאת הטבע", משהו שיהיה ההפך ל"נטורופיליה" ו"ביופיליה", נא לכתוב כאן. ואם לא, צריך להמציא אחת לאלתר.)

ירידת שיעור האנלפבתיות כבר לא משמחת עד כדי כך כשאתה פרימיטיביסט. כבר קל לך לראות לאן כל זה מוביל. לעוד בני תרבות אלפבתית שהופכים מנוכרים לעולם הטבע ומתמכרים לשיח תוך-אנושי תוך מחיקת השיח של היער. גם בניה של הבניין הגבוה ביותר בעולם, סלילה של כביש חדש ורחב יותר, גילוי של שדה נפט חדש, או בניה של איזור תעשיה חדש כבר אינם מאורעות משמחים כל כך. כל מה ששם אותך בעבר בצד של הציביליזציה, כמו מעריץ שמעודד מהיציע, נמחק לו ובמקומו מגיעה פליאה עצובה וספקנות. כן, אפשר בהחלט לומר שהפרימיטיביסטים הללו הם סכנה לסדר הטוב!

* הערה: הכותב אינו פרימיטיביסט.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • כיכר המיואשים  On 14 בפברואר 2011 at 12:00

    זה שאתה לא טכנופוב לא אומר שאתה חייב לאהוב את הקדמה

    http://www.lowtechmagazine.com

  • Gil  On 14 בפברואר 2011 at 13:40

    אבל איכשהו בתוך כל זה נראה שגם כשאתה פרימיטיביסט אתה עדיין מכור לאינטרנט…

  • אזרח.  On 14 בפברואר 2011 at 14:42

    vanishing landscape

    • Ido Hartogsohn  On 14 בפברואר 2011 at 19:04

      יפה כך כך ועצוב כל כך. מה אפשר לומר. תודה.

  • יואב  On 14 בפברואר 2011 at 16:19

    מעניין…

    לי מציקה השאלה: האם קורים בעולם אירועים או תהליכים משמעותיים שמשמחים את הפרימיטיביסט?

  • אוריאל  On 14 בפברואר 2011 at 17:09

    כשאתה פרימיטיביסט אתה מצטער שקראתה את הפוסט הזה
    והרגתה זמן במסח (מלשון מסיח) המחשב

    -יואב- הנה משהו שישמח ויעניין פרימיטיביסט: http://lakatim.tvuna.org/ – טיולי לקטים

    *המגיב הינו פרימיטיביסט

  • גולן  On 14 בפברואר 2011 at 17:20

    מאז שאני זוכר את עצמי אני זוכר כמיהה לחיים בבקתה בהרים . אני מרגיש את התום והשקט כמו מתוך געגוע. מאוד נגע בי הפוסט הזה. גם ההוא על הלקטים (מעניין בטירוף, אני צריך לנסות את זה מתישהו). ולגבי ה"הקוסמת מן הכוכבים", אני בדיוק קורא את חולית. מזכיר את הרעיון (וממש ממששש טוב)

  • בעז יניב  On 14 בפברואר 2011 at 17:28

    כשאתה לא פרימיטיביסט אתה יכול גם להסכים עם רב הפוסט הזה וגם להגיב לו מהטלפון החדש בדרך מי-ם לת" א 😉

    • Ido Hartogsohn  On 14 בפברואר 2011 at 18:42

      אוף מעצבן אותי שלבלוגים אין עדיין מנגנון של לעשות לייק לתגובות.
      בכל מקרה, לייק 🙂

  • טל  On 3 במרץ 2011 at 10:12

    אהבתי!
    משמח לדעת שיש אנשים חוץ ממני שחושבים ככה.

  • אבי  On 3 במרץ 2011 at 11:17

    מזדהה עם כל מילה
    אבל לכל אלו שחולמים על בית שקט בראש ההר
    לצערי עברנו את נקודת האל חזור
    אם נחלק את מספר האנשים בעולם לשטח של כדור הארץ ניראה שלא נשאר הרבה לכל אחד
    כמות האנשים על הכדור ותאוות הבצע שלנו הורסים כל פינה וכל משאב שנישאר פנוי והסוף שלנו על פני האדמה קרוב לדעתי הרבה ממה שחושבים
    אולי אחרי ההרס המוחלט והמוות ההמוני מרעב נוכל לחזור ולחלום על בית בראש ההר וליקוט

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: