המהפכה שמשודרת ביוטיוב

אפשר לבקר אותה על הצנטרליסטיות שלה, על רצינות היתר שבה היא לוקחת את עצמה ועל כך שהיא שהחברה ההיפר-מאורגנת שהיא חוזה מותירה בפה טעם קצת לא נעים, אבל האלטרנטיבה שמציעה סדרת הסרטים של צייטגייסט, היא עדיין הכוללת והקוהרנטית ביותר שאני מכיר למבנה הנוכחי והחולני של הכלכלה והחברה האנושית. והיא לפחות מנסה להתמודד בצורה מערכתית ורצינית עם השאלות שעומדות על הפרק, דבר שאי אפשר לומר על ממשלות העולם ושאר הגופים שמנהלים את העניינים.

הסרט השלישי בסדרת צייטגייסט, טוב יותר מהשני, שהיה טוב יותר מהראשון (אגב, אין צורך לצפות בסרטים הראשונים כדי לצפות בחדש). הוא עושה צעד נוסף בדרך שעברה הסדרה מהאחזות בתיאוריות קונספירציה הזויות למחצה (או שלא) – לעבר ביקורת תרבותית וחברתית עקרונית ונכונה על המצב. באופן משמח, חלק מהביקורת שהושתה על הסרטים הקודמים בסדרה הוטמעה לתוך הסרט החדש וזוכה לתשובות (מספקות או לא, תחליטו אתם).

ואז יש את העניין של הפתרונות. וזה הדבר המפתיע ביותר בסדרת הסרטים הזאת. שהם אשכרה מנסים לתת מענה קוהרנטי ומקיף על הבעיות של החברה האנושית: מענה גם לצדדים החברתיים, גם לצדדים הטכניים, גם לצדדים האקולוגיים, גם לצדדים הפסיכולוגיים וגם לצדדים הרוחניים. וזה דבר שלא שלי יחימוביץ, לא נועם חומסקי, לא דיפאק צ'ופרה, לא הדלאי לאמה, אפילו לא קן ווילבר, ובטח שלא ברק אובמה, הו ג'ינטאו או בנימין נתניהו עושים. ובגלל זה אני מעריך את צייטגייסט, גם אם יש לי לעיתים ביקורת מסוימת עליה. כי זה פרוייקט שעצם השאפתנות שלו יוצאת דופן כל כך שהיא מעוררת סוג של יראה. ואם רק יוסיפו לצייטגייסט קצת פסיכדליה, לקטות וטנטרה אז בכלל יהיה מושלם.

את הסרט החדש של צייטגייסט חייבים לראות, כי הוא מזכיר מה עומד על הפרק, שואל את השאלות החשובות ומציע פרספקטיבה מרשימה (גם אם חלקית) על המצב הפלנטרי ועל הפתרונות האפשריים. ואם כל זה לא עושה לכם את זה, תראו אותו לפחות משום שהוא אחת התופעות התרבותיות המעניינות של האלף החדש, ושפיטר ג'וזף הבמאי של טרילוגיית הסרטים המונומנטלית, שלא לומר מגלומאנית הזו, יוצר אותה מאז 2007 ללא שום תמיכה ממסדית, והוא בסה"כ בן 32!!!

כדאי לצפות ולשמור על ראש פתוח. (ובצפיה ביוטיוב יש כתוביות עבריות).

 

כתבה שפרסמתי לפני שנתיים וחצי על החלק השני בסדרת הצייטגייסט

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • של  On 18 בפברואר 2011 at 1:40

    מסכים עם רוב מה שכתבת עידו, אבל איכשהו שאני חושב על המציאות המתוארת בצייטגייסט בתור משהו שהוא מעבר לאופוזיציה נצחית, אני לא יכול להתעלם מההאדרה המוגזמת לדעתי של ה"מדע" וה"מחשב". כל עוד מי שמשתמש במדע הוא בן אדם, לא משנה עד כמה הוא מדען מסור ואדיק, הוא תמיד ישליך עליו(על המדע) את הרצונות החבויים שלו והאמונות שלו… וזה אחלה כל עוד לא נוצר מצב שבשם איזה רעיון מופשט אנשים מנוצלים או שנגרם להם סבל.

    אין ספק שיש משהו מאוד משחרר וממריץ באמונה שיש איזה כח עליון שיודע מה טוב, בטח אם זה משהו "כשר" ו"אובייקטיבי" כמו מדע.

    אני חושב שמה שחסר לי זו ההבנה שלעולם המדע והטכנולוגיה לא
    "ידעו" שום דבר בנוגע אלינו, הרגשות שלנו וכו' יותר טוב מאיתנו.
    וכל מי שמנסה לטעון אחרת, מחליף בטעות בין האמונות האישיות שלו לבין איזו ישות חיצונית דמיונית שהוא המציא.

  • עידו הרטוגזון  On 18 בפברואר 2011 at 13:16

    של יקר,
    אני מסכים מאוד עם הביקורת שלך, היא אחת משורה של ביקורות לגיטימיות על סדרת סרטי הצייטגייסט. יש שם אכן האדרה של המדע, שהיא בעייתית, וגם (פחות בסרט החדש, יותר בקודמים) דמוניזציה של הדת שהיא בעייתית לא פחות.
    עידו

  • דני קיי  On 26 בפברואר 2011 at 9:11

    מאד רציתי לאהוב את זייטגייצט כשראיתי אותו בזמנו אבל חלקו השני מאד הרתיע אותי- 9.11 זה אינסייד ג'וב ומלחמת העולם הכי שנייה (ההכי מוצדקת וההכי מוסרית..) הייתה ביסודה מזימה להעשיר כמה קפיטלסטים אמריקניים.

    מאז גם ראיתי ביקורת (אמנם נוצרית, אך רצינית) על החלק הראשון, שם, מסתבר, לקח לו היוצר חירות להמציא עובדות, להשמיט אחרות, להסתמך על מחקרים מפוקפקים ובאופן כללי לעשות כל מניפולציה שתשרת את רעינותיו.

    חוששני שבמבט היסטורי, הסידרה, על הפופלריות המרקיעה שלה, תוזכר רק כסיכום נגיש..הצצה אל מגוון הפתלוגיות של העידן הנוכחי.

    • Ido Hartogsohn  On 28 בפברואר 2011 at 16:12

      דני,
      גם עם הביקורת הזו אני נאלץ להסכים. צייטגכייסט אכן חולה בכל החוליים הללו שאתה מזכיר וכמו שאמרתי דמגוגית מדי, לעיתים תוך התפשרות בתחום הדיוק.
      זה מה שקורה שרוצים להראות את הנקודה יותר מדי חזק.
      עם זאת אני חושב שהאינטואיציות שלה נכונות באופן כללי. ושהמחלות שהזכרת זניחות יותר בחלק השלישי.

      לא יודע איך צייטגייסט תזכר, אבל בעיני עדיין מדובר בסרט מרשים ביותר, כאמור ולו רק בשל אכויותיו הפרופגנדיסטיות ובשל הראיה המקפת שהוא מציע על המצב.

      • דני קיי  On 1 במרץ 2011 at 15:45

        בנטיית הלב אני מסכים איתך – כמו שאמרתי, רציתי לאהוב את הסרט והתופעה ויש שם רוח ואמיתות- אבל הראש לא מוכן לקבל עירבוב מניפולטיבי של שקרים וחצאי אמיתות. הראש גם קצת הזדקן וויתר על חלומות אוטופיים ואף רואה בחלקם סכנה גדולה.

        ראיתי בינתיים רק 40 דקות מהחלק השלישי ונראה שגם הוא לוקה בעירבוב ההוא: תובנות חדות וקולעות שכאילו לקוחות מביולוג הניו-אייג' הנלהב, ברוס ליפטון (http://www.youtube.com/watch?v=hLZ7GqWpEqM) לצד הכללות נאיביות על עידן פלאי וקדום בו אלימות הייתה דבר בלתי מתקבל על הדעת – הכללות שהופרכו כבר מזמן באופן אמפירי (האדם הוא החיה היחידה ההורגת את בני מינה למשל).

        מזכיר לי את ההרצאה המרתקת של אשף הקונספירציותMichael Tsarion –

        ציטוטים מובחרים של פסיכולוגיים והפילוסופים, גם קאנוניים, "מחלת האגו" ועוד מושגים והקשרים נפלאים באמצע, אך ההתחלה והסוף עתירים בשטויות פארנואידיות שפשוט לא יאמנו.

        סיכומו של דבר, אני מאמין שיש בתופעות כמו טסריון וזייטגייצט פוטנציאל להרבה נזק פסיכולוגי שעלול להתרחש אצל אנשים קצת פחות ביקורתיים, עם כל האמת והאינטואיציות הנכונות המפוזרים שם בנדיבות, ולו רק בגלל שהם מושכים חזק לתחושה של אנחנו (המודעים) והם (המסוממים או המסממים), לדה-הומאניזציה של אלה המושכים כביכול בחוטים (בוש הרפטילי כדוגמה קיצונית במיוחד) ולאקטיביזם פוליטי שמשתי הסיבות הקודמות עלול להיגמר באלימות.

    • Ido Hartogsohn  On 2 במרץ 2011 at 19:16

      דני קיי,
      קודם כל ביחס לתגובה הראשונה שלך. ראיתי צורך לציין שהחלקים על ה-11 בספטמבר כמו גם על הנצרות שניהם מהחלק הראשון והפחות מוצלח של הסדרה.
      בנוגע לתגובה האחרונה. אני מסכים באופן כללי לגבי הנקודות שחבל שהסרט לפעמים מניפולטיבי יותר ומדויק פחות ממה שהייתי רוצה – אבל, אני חושב שהמינון של חוסר הדיוק ושל הפאראנואידיות יורד משמעותית בחלק השלישי ובאמת שהאמת הבסיסית שנאמרת בחלק הזה שווה גם את האי דיוקים ששזורים מדי פעם לאורך הדברים. במיוחד שהרבה אנשים לא היו מגיעים לרעיונות הללו כלל, לולא היו מוצגים בצורה הזו.
      ושוב, כחובב קולנוע, אני חושב שהוא לא פחות מיצירת מופת של קולנוע הפרופגנדה, אבל נעזוב את זה כרגע.

      אני מסכים איתך לחלוטין בעניין הבעייתיות של התפיסה של "אנחנו" מול "הם" שצייטגייסט נוטה לה הרבה יותר מדי, וזו אחת הבעיות העיקריות של הסדרה.

      עידו

  • joeralt  On 2 במרץ 2011 at 22:09

    סוף סוף, חשיבה קצת ביקרתית לגבי התופעה
    אידו תודה וגם לך דני

  • תום  On 3 במרץ 2011 at 15:02

    כמה הבהרות בקשר לרעיונות:

    ההצעה של העיר העגולה היא רק הצעה אחת. התכנים הבאמת מעניינים שז'ק פרסקו מעביר (הבחור בן ה-95 מהסרט) הם על נושא ההתנהגות האנושית והגישה הביהבריסטית, יחסים בין בני אדם וההבנה של השינוי הדרסטי בין חברות שמבוססת על מערכת כלכלית של מחסור ולבין חברות המבוססת על מערכת מכלכלת שבנויה על שפע יחסי.

    ההצעה היא להקים עיר מחקר שבה כל מי שרוצה לעזור לרעיון של "כלכלה מבוססת משאבים" יוכל לעשות זאת. ההבדל פה נמצא בכך שכל הרעיונות מראש בנויים כדי שיהיה אפשר לפרק אותם, למחזר אותם ולשנות. זה ההפך ממסמד. העיר הראשונה תהיה כלא בשביל הילדים של העתיד – הם ירצו לפרוץ גבולות נוספים מעבר למה שאנחנו עושים כיום.

    #-#-#-#-#-#

    השיטה המדעית היא השיטה שהכי הוכיחה את עצמה עד היום. היא משיגה לנו את האומדנים המדוייקים ביותר לגבי הדבר הבא שהכי סביר שיקרה.
    אם קידום החשיבות של חשיבה מדעית וביקורתית זה הערצה – כנראה שהסרט לא הסביר את עצמו טוב. הטענה היא שזה משרת אותנו כרגע, וזה עובד (כרגע).
    אם יגלו שאפשר ליצור עולמות באמצעות המוח ובאמצעות תפילה, ולא צריך לחקור בכלל דברים ולבדוק איך הם עובדים – זו השיטה הבאה שאני אשתמש בה. זו תהיה מסקנה לוגית לזנוח את השיטה המדעית.

    #-#-#-#-#-#

    קבלת ההחלטות מתבססת על תרבות קוד פתוח.
    כולם יוכלו לגשת אל תהליך קבלת ההחלטות – אם הם למדו את הנושא ומסוגלים לתרום.

    הדבר הכי פשוט שבעזרתו ניתן להבין כיצד קבוצה מיעוט לא יכולה להשתלט על כח של פיתוח קהילתי, הוא דפדפן האינטרנט "פיירפוקס".
    הדפדפן מפותח על ידי אלפי מתכנתים מתנדבים בזמן אמת מכל רחבי העולם. ובשביל לשנות משהו בדפדפן יש צורך בבדיקה של מה עובד מה כדאי להוסיף ומה צריך לתקן. ושום דבר לא עובר ללא בדיקה של אלפי מתכנתים אחרים.
    האם ניתן להניח שאפשר להזיק לדפדפן באמצעות הוספת שורות קוד שגויות? כן אפשר לעשות את זה. אבל כוח הקהילה חזק מזה.

    אין אליטה של מדענים ואנשים שלא מבינים אפילו איך נורה עובדת – כמו היום.
    צייטגייסט זה קמפיין שנועד להנגיש את המידע לכל האנשים כדי שכולם יוכלו להיות מדענים. כל אחד יכול להיות ממציא ממש גדול אם הוא גדל בסביבה מפרה.

    #-#-#-#-#-#

    המדע והטכנולוגיה הם רק כלים שכרגע משרתים אותנו.
    ברגע שנמצא כלים שישרתו אותנו יותר טוב – נעבור לטכנולוגיה הבאה.
    בכל מקרה, גם אם המסקנה בכל הסרטים שגוייה, רצוי להגיע להחלטה על בסיס אמפירי ולפעול לא מתוך פחד אלא מתוך הבנה.

    #-#-#-#-#-#

    הסרט הראשון לא קשור לתנועת צייטגייסט.
    אנחנו לא מקדמים אותו או עוסקים בנושאים שמדוברים בו.
    הסרט לא מציע פתרון לבעיות ולא מספק כלים לחשיבה ביקורתית או ידע שרלוונטי לביצוע השינוי התודעתי שנחוץ אצל הצופה.

    מקווה שעניתי על כמה דברים בצורה סבירה (:

    תום

  • אסף  On 3 במרץ 2011 at 20:22

    דני קיי, כתבת:
    "אך ההתחלה והסוף עתירים בשטויות פארנואידיות שפשוט לא יאמנו."

    בבקשה פרט. לא זיהיתי כאלה דברים.

  • דני קיי  On 3 במרץ 2011 at 22:30

    אסף

    רק כדי להיות בטוח לפני שאענה, דיברתי על ההרצאה של מייקל טסריון, לא על זייטגייצט. ראית את ההרצאה שלו? כי לא נראה לי שהיית שואל אם כן.

    ג'ו

    תודה לך
    (:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: