לפני מספר שבועות התפרסמה ב”הארץ” כתבה על קמפיין של משרד הבריאות להדגשת האיסורים הכלולים בחוק ההיפנוזה, חוק ישראלי חסר אח ורע כמעט שהתקבל בשנות השמונים ושמטיל מגבלות דרקוניות על השימוש בהיפנוזה.על פי החוק הישראלי מוסמכים לטפל בהיפנוזה רק רופאים, רופאי שיניים ו"פסיכולוגים מומחים שעברו הכשרה מיוחדת בהיפנוזה ובחינת הסמכה מטעם משרד הבריאות". זה לא שיש הרבה קשר בין 7 שנים לימודי רפואה או רפואת שיניים, שבמהלכן מידת העיסוק בתודעה, מודעות ופסיכולוגיה היא מינימלית – לבין אמנות ההיפנוזה. הקשר העיקרי בין לימודי רפואה להיפנוזה הוא קשר בעל מאפיינים של גילדה או מונופול שמזכיר את התקנה האמריקאית שאפשרה במשך עשרות שנים רק לרופאים מוסמכים להפוך לפסיכואנליטיקאים, למרות שהקשר בין לימודי פיזיולוגיה לבין טיפול פסיכואנליטי קלוש ביותר גם הוא. או כפי שנכתב כאן:
"היפנוזה לא בהכרח קשורה בפסיכולוגיה, רפואה או רפואת שיניים. חוק אשר מאפשר רק לאינטרסנטים אלו לעסוק בהיפנוזה, מקביל לחוק היפותטי בעטיו אל תחום היהלומנות וליטוש היהלומים יוכלו להכנס אך ורק מהנדסי חומרים, בעלי תואר שני במנהל עסקים או מדריכי טיולים שמדריכים למכרות באנגולה או בקונגו. היפנוזה היא תחום בפני עצמו, היפנוזה היא התמחות בפני עצמה."
עכשיו מסתבר שהוועדה המייעצת להיפנוזה במשרד הבריאות מודאגת מהפופולריות הגוברת של שיטות היפנוט עצמי ותכנות תודעה "בעיקר בקרב מעבירי סדנאות NLP, ראשי תיבות של נוירו-לינגוויסטיק פרוגרמינג". הועדה מעוניינת לבדוק אם מנחי סדנאות ה-NLP אינם עוברים על החוק, בכך שהם מלמדים אנשים להפנט את עצמם.
כדאי שאציין שעברתי בחיי מספר טיפולים ב-NLP , שיטת תכנות תודעה עצמי בעזרת שימוש בדפוסי שפה ודמיון מודרך, שמבוססת על רעיונות של ריצ'רד בנדלר וג'ון גריינדר משנות השבעים. הטיפולים הללו לא כללו אמנם היפנוזה, אבל הם כן כללו כניסה למצב תודעה פתוח יותר לסוגסטיה. עברתי את החוויות הללו עם חברי מטפל ה-NLP והדמיון המודרך המוסמך עמית קגיאן שיש לי אמון מלא ורב הרבה יותר בו וביכולותיו מאשר באיזשהו רופא רנדומלי מהרשימה של הועדה של משרד הבריאות. השורה התחתונה היא שטיפול NLP השיג עבורי את התוצאות הטובות והמובהקות ביותר שהשגתי מאיזשהו טיפול בחיי, בוודאי יותר ממה שהניבו לי פגישותי עם פסיכולוגים מוסמכים שפגשתי לאורך השנים.
הגיחוך הגדול שבחוק ההיפנוזה
הדבר שהופך את חוק ההיפנוזה למגוחך כל כך, מעבר לכך שהוא משרת באופן בוטה את האינטרסים של קבוצה מצומצמת של בעלי מקצוע, הוא שהניסוח שלו כללי כל כך עד שהוא מרוקן לחלוטין ממשמעות אמיתית. כך למשל אומר קגיאן: "על פי חוק ההיפנוזה 'לא יהפנט אדם את זולתו אלא אם כן הוא מורשה להיפנוט', ואילו היפנוט מוגדר כ'פעולה או תהליך המיועדים או עשויים לגרום באמצעות סוגסטיות לשינויים במצב תודעתו ובמודעתו של אדם אחר וכן לשינויים בגופו, בתחושותיו, ברגשותיו, בחשיבתו, בזכרונו או בהתנהגותו'. לפי ההגדרה הזאת אתה הופך לעבריין בכל פעם שאתה משתמש בשפה בכדי לגרום לאדם אחר שינויים בתחושות, ברגשות או במחשבות. לא פלא שאף אחד לא הורשע עד היום. על פי ההגדרה הכללית והגורפת שבחוק ההיפנוזה כולם עבריינים: מישהו שמספר בדיחה לחבר, הורה שמספר לילד סיפור לפני השינה, איש מכירות שמשכנע לקוח לבצע עסקה, אוהבים שמשמיעים דברי אהבה אחד אל השני." למעשה, ניתן לשער שהנוסח הרחב כל כך של חוק ההיפנוזה מיועד לאפשר לבעלי האינטרסים שמחזיקים במונופול על תחום ההיפנוזה בארץ לבחור לעצמם למי להטפל בהתאם לרצונם.
בכתבה ב"הארץ" מצוטט מטפל ה-NLP יוסי קדמי שלמד היפנוזה בארה"ב וחבר באיגוד המהפנטים האמריקאי, ובכל זאת נאסר עליו לעסוק במקצועו בארץ על פי החוק הישראלי:
"'האיסור החדש מדהים אותי' הוא אומר, 'כי אין שום הבדל בין היפנוזה לדמיון מודרך ומדיטציה, אז האם בשלב הבא יאסרו על אנשים לבצע דמיון מודרך או מדיטציה? אין בזה שום היגיון'. לדבריו 'לא ברור לי למה אנשים עדיין אוחזים במיתוסים של פחד דמוני מהיפנוזה עצמית. מדובר בכלי מדהים שכל אחד יכול לבצע בעזרתו שינויים בחיים ברמה היום-יומית, ואינני יודע בכלל אם אפשר באמצעות חוק כלשהו למנוע ללמד אדם להשתמש ביכולות שקיימות אצלו באופן טבעי.'"
במקום אחר בכתבה אומר מטפל אחר שפרסם מאמרים על היפנוזה עצמית וכבר קיבל מכתבי התראה ממשרד הבריאות:
"נשמע מוזר שקבוצה של אנשי מקצוע מסוימים מבקשים לשמר לעצמם את המונופול על המושג 'היפנוזה עצמית' כשמדובר ביכולת אנושית בסיסית. איך אפשר לאסור על אדם לספור מאחד עד מאה ולהיכנס בעצמו למצב של היפנוזה עצמית? איסור שכזה מונע מאנשים את היכולת לעזור לעצמם ובמיוחד בישראל שבה המציאות היום-יומית יכולה להיות קשה כל כך. יש גם אנשים שנכנסים במהלך תפילה לסוג של היפנוזה עצמית, אז האם בשלב הבא גם יהיה אסור להתפלל ללא פיקוח של איש מקצוע מוסמך להיפנוזה?"
אני מבין את התדהמה של קדמי, אבל מי שעוקב קצת אחרי היחס הפאראנואדי לחקר התודעה בחברה המערבית לא צריך להיות מופתע. חוק ההיפנוזה מגיע בהקשר מסוים. חוקי משטור התודעה הדרקוניים של החברה המערבית, שבמסגרתם נאסר לפני כ-40 שנה השימוש בצמחים משני תודעה שחברות אנושיות החשיבו אותם כקדושים במשך אלפי שנה, מבקשים להמשיך ולהעמיק את שליטתם.
למדינת ישראל אין בעיה לשלוח אותך למות בסכסוך החביב עליה, או סתם לתת לך להכנס לתרדמת תודעתית מול שידורי האח הגדול – אבל היא כל כך אחוזת אימה מהרעיון שתלמד לתכנת לעצמך את התודעה שהיא רוצה לאסור את זה בחוק – מתוך דאגה כנה לשלומו לאזרח, כמובן…
חקירת תודעה, ותכנות מחדש של התודעה הינן חלק מהמורשת של מהפכת התודעה שעברה האנושות מאז הופעת התנועה הפסיכדלית של שנות השישים, ועליית תנועת הרוחניות החדשה ב-40 השנה שחלפו מאז. תנועה זו ביקשה להציע לאדם המודרני אוטונומיה תודעתית: אפשרויות לצאת מתסריטי התודעה האוטומטים והבלתי רצוניים ששולטים בתודעתם של רוב בני האדם ומקבעים אותה במצב מוגבל ורדום שעליו קוננו הוגים כגון ג.א. גורדייף וטימותי לירי. לא מעט מהקלסיקות הגדולות בתחום מחקר התודעה הפוסט-פסיכדלי, החל מ-Prometheus Rising מאת רוברט אנטון ווילסון ועד Programming and Metaprogramming in the Human Biocomputer של ג'ון סי. לילי, מתמקדות בפיתוח שיטות שונות לעורר מודעות למבנה התודעה, ולהשגת יכולות של תיכנות עצמי של מצב התודעה. השליטה בטכניקות לחקר ושליטה בתודעה יכולה להיות אחד המאפיינים הבסיסיים של חברה בעלת דרגת תודעה גבוהה יותר שאזרחיה נהנים מרמת אוטונומיות גבוהה יותר ביחס לדפוסי ההתנהגות שלהם ושבאפשרותה להתמודד בצורה טובה יותר עם האתגרים שעומדים כיום בפני החברה האנושית.
ה-99% של התודעה
לכאורה קל לראות שהרעיון למנוע על אנשים את הגישה למשאבים בסיסיים כל כך כמו יכולות המוח והתודעה שלהם הוא לא פחות מטירוף עיוור שהגו שליטים שיכורי כח. הרעיון שקבוצת אנשים אחת רשאית לאסור על קבוצת אנשים אחרת ללמד את עצמה שיטות לעבור בין מצבי תודעה פנימיים הוא לא פחות מעיוות מוחלט של עקרונות החופש והשיוויון.
זה כמובן מה שאנחנו עושים למשתמשי סמים במאה שנה האחרונות מאז המצאת האינקוויזציה הפסיכופרמקולוגית המודרנית, אלא שעד עכשיו סיפרו לנו שהרדיפה של משתמשי סמים, גם כאלו שאינם מייצגים שום סכנה לעצמם או לסביבתם, נובעת מכך בגלל שהם נעזרים בחומרים חיצוניים. מספרים לנו שיש דבר פסול כלשהו בכך שיוכל אדם לשנות את מצב התודעה שלו באמצעות חומר אקסוגני: חומר שמוכנס לגוף באופן חיצוני. אבל מתנגדי הסמים לא העזו להציע שברצונם לאסור מצבי תודעה באשר הם. זו הייתה רק הדרך להגיע למצבי התודעה הללו שבה רוכזה ההתנגדות. זה לפחות מה שניסו לספר לנו. ההסכמה השקטה הייתה שכל עוד אתה לא נעזר בחומרים כלשהם כדי לשנות את התודעה שלך, יעזבו אותך בשקט. כלומר, כמובן שימשיכו לנסות להפנט אותך ללא הפסק באמצעות פרסומות, תוכניות טלוויזיה, מערכת החינוך והאידאולוגיה הלאומנית-צרכנית הקרובה למקום מגוריך – אבל לא יאסרו עליך לנסות לקבוע מדי פעם בעצמך את מצב התודעה של עצמך.
חוק ההיפנוזה קורע את המסיכות מאחורי הרצון הנמרץ יתר על המידה הזה לדאוג לתודעתו הרכה של האזרח (שאינה מעניינת את המדינה כהוא זה בימים כתיקונם). הוא חושף פוביה תרבותית עמוקה של חלקים מסוימים בחברה מעקרונות חקר התודעה וממתן אוטונומיה תודעתית לאזרח.
טרנס מקנה אמר: "התודעה המערבית היא בית קלפים. ומי שבנה את בית הקלפים הזה יודע את זה". בית הקלפים התודעתי של תושבי מדינת ישראל מורכב משילוב מרכיבים חולני של האח הגדול, סכסוכים אתניים וקהות חושים חומרנית. בית קלפים של ממש. ולא ברור מי, או למה, או אפילו אם יש להם סיבה, אבל הם מ-פ-ח-ד-י-ם. ההם שמפחדים, רוצים לשמור את המונופול על התודעה בידיהם של יורם זק ושל הממסד הפסיכיאטרי. ההם שמפחדים מוכנים לסבול רוחניות וניו-אייג'יות כל עוד הן משתלבות כמוצר נוח לעיכול בתוך חברת הצריכה אבל ימהרו לאסור כל דרך ושיטה עם פוטנציאל רדיקלי עבור תודעת האדם.
הם מ-פ-ח-ד-י-ם, והם רוצים למשטר את התודעה, באופן שלא ירשה לה לחרוג מפרמטרים מסוימים הנוחים לרופאים ולחברת הלאומנית-צרכנית. אבל השינויים שעברה התודעה המערבית בעשורים האחרונים כבר עמוקים מכדי שניתן יהיה להחזיר את השד לבקבוק. הם יכולים לרדוף חלוצי תודעה, אבל המהלך שלהם חותר נגד הזרם של ההתפתחות התודעה של בעשורים האחרונים, לעבר אוטונומיות ומודעות מוגברת של צרכני תודעה בדרך להפוך ליצרני תודעה. האינקוויזציה עוד תיפול.
טכנומיסטיקה 
תגובות
הי עידו
אני מאד סקרנית לגבי היפנוזה, ובגדול מסכימה עם הביקורת. אבל מהקריאה שלי עולה שיש תיעוד היסטורי לכפייה באמצעות היפנוזה – שידול לבצע פשע, השאה למין, להצטרף לכת וכו'
האם זה לא מטריד אותך או מצדיק בעיניך מגבלות כלשהן על מי שעוסק בכך?
המנגנון של ההיפנוזה הוא כה מסתורי, כמובן שיכולים להיות לו שימושים מדהימים אבל יש בו גם סכנות, ותכלס אין לנו מושג איך זה עובד
היפנוזה זה אחד הדברים המפחידים, עשו את ההפינזה לאימי כדי שתעבור השתלת שיניים, מפחיד אש, לעולם לא אנסה את זה.
היפנוזה היא כלי ריפוי אדיר לגוף ולנפש!
שמי איילת גבנדה, מתקשרת אשר מטפלת גם בהיפנוזה עצמית. אני עושה שימוש בטכניקה של ההיפנוזה כדי לאפשר לאדם להתחבר למקורות ידע אחרים שמצויים בו. יש אנשים החווים חזרה לגלגולי חיים קודמים, יש החווים עלייה לרובד הנשמה ל"דיבור צפוף" עם המדריכים הרוחניים שלהם ויש גם חוויות עוצמתיות אחרות ייחודיות לכל אדם. אני משתמשת בטכניקה אשר מאפשרת למטופל להיות כל הזמן בידיעה מוחלטת שהוא 50% בתוך המסע שלו, עמוק בתודעה ובמקביל 50% ב"כאן ועכשיו", במציאות העכשווית. התוצאה היא שמרגישים כי בכל רגע נתון אפשר פשוט לפקוח עיניים ולחזור ללא צורך בהנחיה שלי מבחוץ. למעשה למטופל יש שליטה מלאה על המתרחש. אני רואה את זה כמו טייס ונווט – המטופל הוא הנווט בתוך התודעה שלו ואני רק עוזרת לו להמריא ולנחות. הכל נתון לבחירות שלו בתוך התהליך. אין שום אפשרות "להיתקע" בתוך ההיפנוזה! זוכרים את הפרק ההוא ב"קרובים קרובים" שיורם גאון "חוזר" לגיל 3 ונשאר שם? אז זה לדעתי תחילת היווצרותו של אחד המיתוסים הגדולים בתרבות שלנו לגבי היפנוזה… בארה"ב דרך אגב אין שום איסור שכזה לגבי היפנוזה וזה אחד התחומים הנרחבים של הטיפול התודעתי. ממליצה בחום על ספריו של ד"ר בריאן וייס, פסיכיאטר שגילה את הריפוי שבהיפנוזה ושכלל את השימוש בכלי המדהים הזה. אני הוכשרתי לטפל בשיטה שלו על ידי מטפלת שעברה קורס הכשרת מורים אצלו בארה"ב.
בקיצור, ממליצה בחום חום חום.
ליאת יקרה,
אני מפנה אותך למה שנכתב בפוסט:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1467839&skip=1
בקצרה, יש בהחלט סכנות בהיפנוזה (כמו בכמעט כל דבר אחר) ויש סיבות טובות שראוי שיהיה רישוי מפוקח של הנושא – פשוט אין קשר לזה לבין התנאים הנקובים כיום בחוק שדורשים ממהפנטים להיות רופאים או פסיכולוגים, ושמשרתים את האינטרסים של קבוצות לחץ צרות.
חשוב לא פחות, לימוד עקרונות ההיפנוזה העצמית לצרכי התפתחות צריך להיות לדעתי פתוח לכל, גם אם הוראתו תהיה נתונה בידי מי שהוסמכו לעסוק בתחום.
עידו
הי עידו,
אני מבינה שאתה מסכים שצריכה להיות רגולציה, אבל שונה מהקיימת. על איזה מודל חלופי היית ממליץ?
וגם – בהיפנוזה עצמית יש הרבה הרבה פחות סכנות של ניצול וכיו"ב. + האם אני צודקת שהטראנס הרבה פחות עמוק מהפוטנציאל שקיים בהיפנוזה ע"י אחר? אולי כדאי להפריד את הדיון.
ליאת
אני בוודאי לא מומחה לנושא, אבל נראה לי שצעד ראשון יהיה גיבושה של אגודת מהפנטים שמבוססת על מי שעוסקים בתחום, ולא על רופאים שמחלטרים בתחום – כמו שיש אגודות בתחומים אחרים. ושמי שירצה לעסוק בתחום יצטרך לעמוד בכל מיני בחינות ואמות מידה מקצועיות, אתיות וכו' כמו בכל מיני מקצועות אחרים. פתיחת מסלולי לימוד בארץ וכו'.
אם עושים את זה בצורה רצינית וכמו שצריך, אין סיבה שהתחום יפול לידיהם של "שרלטנים" ולהפך הוא יכול להתפתח ולעלות ברמתו. (אלא אם כן חושבים שרופאים הם סוג של גזע עליון שחסין לטעויות ששאר בני האנוש עושים. אני לא חושב ככה).
לגבי היפנוזה עצמית. שוב, אני לא מומחה. אבל לפי דעתי כן, הפוטנציאל לניצול בוודאי נמוך יותר מאחר שזה משהו שאתה עושה לעצמך…
האם הטראנס פחות עמוק? אני באמת לא מבין בנושא.
מעולם לא היפנטתי או הותהפנטתי, כך שאני לא מכיר את מצב הטרנס העמוק של ההיפנוזה. לעומת זאת עברתי והעברתי את עצמי כל מיני תהליכים שהיו קשורים בשימוש בדמיון ובהשאה ושעזרו לי מאוד לפתור בעיות שמולן התמודדתי.
כאמור, הקו בין היפנוזה לבין השאה וסתם דיבור אנושי הוא מאוד מטושטש, עד לא קיים…
לא ברור עד לי עד כמה היפנוזה היא עניין של איכות או של כמות, אבל ברור לי שמעולם לא הייתי במצב של היפנוזה ממש או גם קרוב אליו.
התודעה שלנו מושפעת בהמון צורות, ומאוד פתוחה להשאות מכל הסוגים. זה הטבע שלנו כבני אדם וכישויות חיות. כשלוקחים אותו עד הקצה את הדמיון שבין היפנוזה לבין סוגים אחרים של השאה ודיבור (כמו שמנסים כיום לעשות בישראל) מגיעים לאבסורד שבו כל משפט שמתחיל במילים "דמיין לעצמך" הוא סוג של היפנוזה, וניתן לומר שגם רוב הדברים האחרים שאנחנו עושים…
אני מסכימה שהחוק הישראלי שערורייתי ומנחשת שהוא כלל לא בר הפעלה. אעשה חיפוש ואשתף.
לגבי דמיון מודרך וכיו"ב, אני לא חושבת שיש כיום רגולציה פיקוח או אכיפה, וכל הסיפור של היפנוט עצמי נשמע לי כמו סרט אחר לגמרי.
השאלה מה נוסח החוק היא בעיני משנית לגמרי. השאלה החשובה היא מה קורה מבחינת אכיפה.
מבחינת אכיפה מי אי אפשר לעבוד כמהפנט בארץ בלי להפוך להיות רופא/רופא שיניים/פסיכולוג עם הסמכות מיוחדות מכל מיני וועדות. בכך נשאר התחום מאחור ונפגע חוסר העיסוק של מי שרוצים לעסוק בתחום.
מעבר לכך, כפי שנכתב בכתבה בהארץ, יש גם ניסיון מוגבר של משרד הבריאות להרחיב את המגבלות הדרקוניות שלהם לכיוונים של אנאלפי ודימיון מודרך.
זה היה מקסים, קולח, ומשעשע.
הופתעתי לגלות ארכוב רעיונות קולח שכזה בשפת אימי, כבר הורגלתי שרוב התוכן שאני צורך בשפה נפלאה זו הינו דל בתודעה ועמוס בפרסומות.
בקיצור, שמחתי מאוד להכיר.
המשך בעבודתך נאמנה.
3l4d2
מעולם לא ידעתי שיש רגולציה רצינית בארץ,חידשת לי.
ממה שאני הבנתי, ההיפנוזה לא יכולה לשנות את הבנאדם או לגרום לו לעשות דברים שהוא לא רוצה.
כמו כן, טיפול בהיפנוזה הרבה יותר פשוט ומועיל מטיפול פסיכולוגי, ניתן לרדת בבהירות לעומק הבעיה בזמן קצר.
למי שרוצה הרחבה בעניין מוזמן לעיין בספר "התת-מודע" של ארהרד פ.פרייטג.
הי אלחי!
אם תחשוב על זה, היפנוזה היא אפליקציה של פלציבו (אפשר לתאר אותה כפלציבו by proxy 🙂 )
אך אם נשים את היפנוזה לרגע הצידה ונפנה למנגנון המפעיל אותה (פלציבו) נוכל לגלות כמה מקרים מאוד מעניינים המצביעים על יעילותו המדהימה של מנגנון זה.
נמצא מקרים כגון ניתוחים כירוגיים שבוטלו לחלוטין והוחלפו בטיפולים היפנוטיים כל לא הוכיחו שום יעילות מול פלציבו (!) (דוגמאת ניתוח החלקת סחוס להקלה על כאבים כרוניים), נמצא הרבה מאוד תרופות מערביות רבות שהוכיחו יעילות יחסית פחות מאחוז (של (לפעמים הרבה פחות) ביחס לפלציבו( אך, כפי שניתן לשער בעלות תופעות לואי הרבה יותר גרועות…) נמצא מקרים של אנשים שהחלימו מסרטן, מדלקות, מבעיות נפשיות בעזרת כוח בלתי ממופה זה.
יתרה מכך, נוכל גם למצוא מקרים הפוכים מפלסיבו (הנקראים "נוסיבו") בהם נבדקים "גרמו" לעצמם למחלות וסימפטומים פיזיים ונפשיים רק בגלל שזה מה שהם ציפו שיקרה. לדוגמא, מחקר שנעשה על קבוצת חולי סרטן שחולקה לשתים, אחת קיבלה כימותרפיה והשניה קיבלה תרופת דמה אך שתי הקבוצות בסופו של דבר סבלו מאותם סימפטומים הקשורים לכימותרפיה (סימפטומים הכוללים בעיות שיניים ונשירת שיער (!), בחילות, הקאות ואיבוד תיאבון)
כעת קשה מאוד להבין מדוע פלסיבו לא נחקר על נבדקים המיומנים בשליטה במוח ובגוף שלהם אלא על נבדקים המוכנים לנסות על עצמם תרופות בתמורה לתשלום סמלי מאוד (שתסכים איתי שפרמטר זה קובע הטיה סוציואקונומית מאוד ברורה לתהליך הזה… )
בכל מקרה, אני מאוד ממליץ לראות את הסרט "Placebo: Cracking the Code" המתאר את ממצאיהם של קבוצת מחקר פלסיבו מאוניברסיטת הרוורד, את הרצאת טד שנעשתה בנושא העצמת חולים " Dave deBronkart: Meet e-Patient Dave" וכמובן להמשיך לחקור ולהבין על איך להעצים את החולה ולא את המטפל.
מצידו השני של המטבע אני ממליץ ללמוד על מקרים בהם חברות התרופות המערביות פשעו נגד החולים שלהם, מקרים כגון חברת באייר (Bayer) שכאשר החברה גילתה שהיא מוכרת תרופות נגועות באיידס, היא הפסיקה את מכירתן בארה"ב והמשיכה למכור אותן באירופה ובאסיה.
המקרה העצוב והידוע של התרופה תלמואיד שנמכרה לנשים בהריון בכדי להקל על בחילות בוקר אך התגלתה כיוצרת מומים בתינוקות. יש עוד עשרות מקרים של חברות פרמקולוגיות שמשיקולים מסחריים גרידא מכרו רעל לחולים (ע"י הרופאים כמובן), אגב מאיר אריאל כתב על זה את השיר "אולה בבו".
טוב, נראה לי שכתבתי מספיק (והותר מאוד…) אז הנה קצת לינקים:
"Placebo: Cracking the Code" – http://www.youtube.com/watch?v=QvbQnMvhQFw
Dave deBronkart: Meet e-Patient Dave – http://www.ted.com/talks/dave_debronkart_meet_e_patient_dave.html
Bayer Sells AIDS-Infected Drug Banned in U.S. in Europe, Asia – http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2006/08/05/bayer-sells-aids-infected-drug-banned-in-us-in-europe-asia.aspx
אגב, אני צריך לשים דיסקליימר קל כאן שמסביר שאני לא חקרתי אף אחד מהדברים האלו במסגרת אקדמית ואין אני מחזיק שום תעודה המכשירה אותי לתת עצות בעלות אופי תודעתי (אני יודע שתחת הרגולציה הקיימת, גם ההערה הזו יכולה להחשב כהפנוזה 🙂 )
אהלן,
תראה, אני ממש לא רואה את ההיפנוזה בתור פלצבו. כי קודם כל, זו לא תרופה, זה טיפול.
היפנוזה מקבילה לטיפול פסיכולוגי- התפקיד שלה לא מסתיים לרפא או לשקם בעיות, אלא היא יורדת לעומק הבעיה. כלומר, אחרי שאתה מטופל בהיפנוזה אתה לא רק מרגיש טוב יותר- אתה יודע היכן נעוץ ה"תפוח הרקוב". זה כמו שתגיד שהוצאת פוליפים סרטניים מהגוף זה פלצבו!
מהמקרים הרבים שקראתי בספר זה("התת-מודע") היפנוזה פותרת עשרות רבות של בעיות גופניות ונפשיות כאחד.
אם הבנתי נכון, אתה מתבסס על ההנחה כי פלסיבו הוא התרופה אך על מנת שנוכל ליצור שפה משותפת וברורה לשני הצדדים אני מציע להגדיר את המונח פלסיבו באופן הבא.
"אפקט פלצבו (מלטינית: Placebo, אשביע רצון, בעברית: אֵינְבּוֹ – אין בו, ללא חומר פעיל) מתרחש כאשר חולה מקבל טיפול דמה (שהוא חושב שאמור לעזור לו), או טיפול שאינו כולל את המרכיב "הפעיל" בתרופה, אך מצבו משתפר. התופעה מתרחשת גם בטיפולים אמיתיים – מצבו של החולה משתפר בחלקו ללא קשר לתרופה שקיבל. נוסיבו הוא מקרה בו החולה חושב שהטיפול אמור להזיק לו ואכן מצבו מדרדר לאחר הטיפול (גם אם היה זה טיפול דמה)."
(ציטוט מויקי, אמנם לא המקור ידע המאובטח בעולם אך הזמין ביותר לקופי פייסטים 🙂 )
במילים שלי:
כהפשטה (והכללה), פלסיבו ונוסיבו הן תופעות בהן התודעה האנושית גורמת לשינויים פיזיים ונפשים במכלול סך אבריו של האנוש המכיל את התודעה זו (רקורסיבי משהו…) .
תופעה זו ניתנת להפעלה במגוון דרכים בניהן ניתן למצוא את סוגסטיה, NLP, היפנוזה, אינטרוספקציה, מדיטציה, ניסים ושקרים, כל עוד שהם נעשו ע"י אנשים בחלוק לבן חמושים בגלולות דמה ,למעשה יש הבדל סטטיסטי מובהק בין היעילות של גדלים וצבעים שונים של תרופות (אבל זה קצת מחוץ לנושא).
פוסט נחמד ביותר! אף פעם לא ידעתי שהמדינה אוסרת על היפנוזה.