איך החוויה הפסיכדלית יכולה לשפר את רמת הניקיון בביתכם
יש להזהר שלא להגזים במינון על מנת שלא להגיע למצב של המנקה הפסיכדלי הנראה מעלה. אילוסטרציה.
תיאוריית הקוף המסומם של טרנס מקנה טענה שפטריות הפסילוסיבין שיחקו תפקיד חשוב באבולוציה האנושית. כשצורכים מהן כמויות קטנות, הפטריות מחדדות את החושים ואת התפיסה של פרטים ויזואלים ושמעיים ובכך, טען מקנה מקנה, הן מסייעות בציד ובליקוט המזון. על פי מקנה, אכילת פטריות לא רק מחדדת את התפיסה, אלא גם מגבירה את החושניות והיכולת הורבלית, ובכך מעניקה למי שאוכל אותן יתרון אבולוציוני בברירה המינית. כך, לטענתו, היו הפטריות סוכן ממריץ לאבולוציה של התודעה והמח האנושי.
נזכרתי בתיאוריית הקוף המסומם של מקנה לאחרונה כשערכתי נקיונות בבית. תמיד הייתי גרוע בלנקות, למרות החניכות שערכו לי המורה בבית ספר, הרס"ר בצבא וחברותי לאורך השנים. לאחת החברות הללו, עם זאת הייתה תובנה מאוד מעניינת בנושא נקיון. היא הסבירה לי שכדי לנקות צריך קודם כל לראות את הלכלוך – לזהות אותו.
הטיעון הזה משך את ליבי. הוא הזכיר לי את הדימוי הפסיכדלי של דלתות התודעה – כדי לדעת לנקות, היא הסבירה לי, צריך לפתוח את דלתות התודעה – לשחרר את העיניים מהמבט המורגל שלהן, שמרפרף על פני הפרטים השונים של המציאות בלי לתפוס אותם באמת, על מנת שיראו את המציאות כפי שהיא.
דברים דומים אמרה לי שותפה לדירה כשהסבירה לי איך היא מנקה את הדירה. "אני פשוט הולכת למקומות רנדומליים בבית, ואז אני עוצרת, מסתכלת ורואה מה יש בשדה הראיה שלי שמפריע לי. אז אני מדמיינת איך הייתי רוצה שזה יראה, ומה אני צריכה לעשות כדי שזה יראה ככה."
מדהים! ניקוי הבית כתהליך של התנבאות, ופעולה אקטיביסטית בשטח שיוצרת במציאות את הסדר ההרמוני של התודעה!
נדמה שהתכונה שהופכת את המיקרודוזינג הפסיכדלי לכלי שימושי במסגרת חוויה של ציד וליקוט – ההעצמה של תשומת הלב לפרטים קטנים במרחב – יכולה להפוך אותו לשימושי מאוד גם בניקיון הבית. גורם נוסף שהופך את המיקרודוזינג הפסיכדלי ליעיל עבור האדם המנקה הוא ההנאה האסתטית שהאדם במצב תודעה פסיכדלי מפיק ממרחב מרחב הרמוני ונקי, המייצרת בו כמיהה פנימית להרמוניה וניקיון ומעצימה את ההנאה מתהליך הניקיון כתהליך של טיהור העולם הפנימי. בעולם שהחוויה הפסיכדלית בו עברה לגאליזציה לקחת 10-20 מיקרוגרם של אסיד ביום של נקיונות לבית יסייע למי שמתקשה לנקות את ביתו לעשות זאת כהלכה, וגם לשמור על מצב רוח טוב תוך כדי.
טכנומיסטיקה 
תגובות
תפסת אותי על חם מתכנן מיקרודוסינג פטרייתי, אבל לא למטרות נקיון. אני הולך היום לשיעור גיטרה ראשון ותהיתי אם טעימונת תשפר את השמיעה המוזיקלית שלי…
לא יודע אם הייתי ממליץ לשיעור גיטרה ראשון. לדעתי זה יותר יכול להתאים בשביל להתאמן עם עצמך כשכבר בנית לעצמך את הטכניקה.
מצחיק, הבוקר בדיוק עלתה בי מחשבה לגבי מיקרודוזינג של MD, לשיעור ראשון אי פעם בריקוד, שתעזור לי להתגבר על המבוכה.
פוסט מגניב.
אבל החשש שלי ממיקרודוזינג הוא שזה נראה לי כמו מתכון להתמכרות.
מה ההבדל בין מיקרודוזינג של אסיד לעישון מריחואנה יומיומי?
רוב משתמשי (מכורי?) המריחואנה גם התחילו עם חוויות פסיכדליות מעישון ואחרי תקופה גילו שהם משתמשים במריחואנה בעיקר כסם הרגעה…
מבלי להכנס לשאלה אם יש כזה דבר התמכרות למריחואנה (פיזיולוגית אין כזה דבר, אם כי פסיכולוגית אפשר בהחלט לפתח הרגל פסיכולוגי עקשן לשימוש במריחואנה, כמו לאכילת פלפלים חריפים, לבדיקת העדכונים בסמרטפון שלך או לצפיה בפרק של התוכנית האהובה עליך לפני השינה), ולכך שרוב "המכורים" למריחואנה בארצנו מכורים בעצם לטבק שאותו הם מעשנים בכמות נדיבה עם מריחואנה – הההבדל העיקרי הוא שמיקרודוזינג של אסיד נכנס לגוף דרך מערכת העיכול ולכן לא מספק את הקיק הממכר שסמים הנצרכים בצורה של עישון יוצרים. מסיבה זו מיקרודוזינג פסיכדלי אינו ממכר ואינו מעורר איזה קרייבינג לחוות אותו שוב ושוב (בשונה מרצון שיכול להתקיים, כמו רצון לכל דבר אחר, אבל לא בצורה של קרייבינג, דחף חזק שקשה להשתלט עליו). מהבחינה הזו לא שונה מלקחת טריפ שלם. כלומר, יתכן שחוויות טובות על טריפים יגרמו לאנשים לרצות לחזור על החוויה שוב ושוב, אבל מוסכם וידוע שלסד אינו ממכר – גם לא במיקרודוזינג.
מעבר לכך חשוב להדגיש שמיקרודוזינג זה ממש לא בהכרח פרקטיקה יומיומית. אפשר לעשות מיקרודוזינג גם פעם בשבוע, בחודש או בשנה.
כל טוב,
עידו
מצטער שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיב.
אתה כותב ש"מוסכם וידוע שלסד אינו ממכר – גם לא במיקרודוזינג", לדעתי גם "מוסכם וידוע" בין מעשני מריחואנה שמריחואנה לא ממכרת, אבל המציאות מראה אחרת.
כבר יצא לי לפגוש שמאנים שלא יכלו לסבול ערב רגיל, ועשו מיקרו דוזינג של אייווסקה. פשוט כי שיעמם…
פה אפשר למצוא מסמך מעניין מאוד על תלות במריחואנה
יש ללחוץ כדי לגשת אל guideuk.pdf
מצטער שאני על תקן devil's advocate פה, בגדול אני אוהב את מה שאתה כותב, ולרוב מסכים איתך.
כל טוב
שחר
שחר שלום,
אני מסכים איתך שהתמכרות היא מושג חמקמק לעיתים. ואני כמובן מכיר את התופעה הבעייתית מאוד של תלות במריחואנה.
עם זאת צריך כשעוסקים בהתמכרות לסמים הכוונה בדרך כלל לסמים שיוצרים התמכרות פיזיולוגית באופן שעצירת השימוש בסם גורמת תוך זמן קצר לתופעות לוואי של גמילה כפי שקורה אצל מכורים להירואין, קפה, ואליום, ספיד או אלכוהול למשל.
הדבר הזה אינו קיים בשימוש בחומרים כמו מריחואנה ולסד, ולכן הטענה שאינם ממכרים שהיא הטענה המקובלת במחקר (אני יכול להביא מראי מקום אם יש צורך). במקרה של מריחואנה, מכיוון שאנשים רבים צורכים אותה בעישון (ומקבלים קיק מיידי,מה שמעלה את פוטנציאל ההתמכרות) ולרוב עם טבק (שהוא סם ממכר) העניינים מסתבכים והיא אכן מעוררת תלות בעייתית במקרים רבים.
כשעושים מיקרודוזינג האפשרות לקחת כמות קטנה של חומר פסיכדלי סתם כי משעמם (כמו שציינת) אכן עשויה לעלות. ובכל זאת, אני חושב שהדבר הזה נדיר יחסית. גם ביחס לתלות במריחואנה, בוודאי ביחס להתמכרות לסמים אחרים. הרוב המוחלט של האנשים שצורכים לסד ופסיכדלים מאז'ורים אחרים יעשו זאת פעם ב… אלו שמרגישים דחף לעשות זאת שוב ושוב ברמה יומיומית הם מיעוט קטן – הסיבה שהם עושים זאת היא נושא לדיון מעניין, אבל היא אינה התמכרות במובן שעליו אנחנו מדברים על התמכרות לסמים. האדם שלקח מיקרודוזינג כדי שלא יהיה משעמם לא כל כך שונה מהאדם שפתח טלוויזיה כדי שלא היהיה משעמם או האדם שרגיל לקרוא עיתון בזמן האוכל כדי שלא יהיה משעמם. מדובר בהרגל, אולי לא בריא, מהסוג שקיים אצל בני אדם לעיתים תדירות. אם האדם הזה באמת לא מסוגל להעביר ערב בלי המיקרודוזינג הזה אני אסכים שמדובר כאן בתלות מאוד בעייתית, כמו הבנאדם שיש לו תלות בטלויזיה, או הבנאדם שיש לו תלות בקריאת העיתון, או בבדיקת הסמרטפון שלו. אני עדיין לא חושב שמדובר בסם ממכר.
אז אנילא אומר שלא אי אפשר לפתח תלות במיקרודוזינג פסיכדלי, אבל אני חושב שהסבירות לכך נמוכה בהרבה מהסבירות לפתח תלות בעישון מריחאונה (מהניסיון האישי שלי, הכרתי הרבה מכורים למריחונה אבל לא יצא לי להכיר אנשים שתלויים במיקרודוזינג שלהם…)
כל טוב,
עידו