האם רשת האינטרנט היא ראשיתה של הגשמת חזון אחרית הימים של כומר ומדען צרפתי שהאמין באבולוציה של התודעה? טיילאר דה שארדן טען שהשלב ההתפתחותי הבא הוא תודעה מאוחדת שתקיף את כדור הארץ ותרקום יחדיו את כל התודעות הנפרדות ברשת אחת. על הנוספירה ועל התינוק האינטרנטי שבקרוב יסתכל במראה.
לכומר וחוקר האבולוציה המפורסם פייר טייאר דה שארדן
(1955-1881 Pierre Teilhard de Chardin) היו שפע רעיונות חריגים ומקוריים במיוחד במהלך חייו. הוא גרם לגבות רבות להתרומם בניסיונותיו הנועזים לחבר בין דת למדע, ואף זכה לגלות בסין בחסות הכנסייה בעקבות תורות האבולוציה שפיתח, תורות שאינן מתיישבות עם הגרסה הכנסייתית המקובלת להתפתחות האנושות.
דה שארדן לא אהב ללכת בתלם. הוא אמנם נחשב היום לאחד ההוגים הנוצרים החשובים של המאה האחרונה, אך בזמנו הכנסייה לא התירה לו לפרסם את כתביו. כמדען, היה שותף לאחד הגילויים החשובים ביותר בחקר האבולוציה, גילוי השלד של "איש פקין". אבל גם קהילת המדענים התייחסה אליו בחשדנות מרגע שהעלה את הרעיון הבלתי שגרתי שתהליך האבולוציה אינו מתבטא רק בשינוי הגדלים והיחסים בין עצמות במאובנים, אלא גם בהתפתחות אבולוציונית של הרוח.
התעוררות היקום
הרעיון הבסיסי של דה שארדן היה פשוט מאוד. הוא רק הצביע על העובדה שהרמה הרוחנית מתפתחת כל העת באבולוציה: מאטום למולקולה, לתא, לדג, לזוחל, ליונק, לקוף ולאדם. ובכל זאת, הרעיון הפשוט הזה, שהיה נפיץ כל כך עד שדה שארדן נאלץ לכתוב אודותיו בחשאי על מנת שלא לעורר את חמתה של הכנסייה, הפך לאחד הרעיונות המכוננים של הרוחניות במאה העשרים.
המעשה האבולוציוני, טוען דה שארדן, איננו מהלך ביולוגי, אלא מהלך רוחני. זהו סיפור התעוררות היקום. דה שארדן תיאר את ההיסטוריה של העולם כמהלך התפתחותי מחומר לחיים אורגניים ועד למחשבה. את שלושת השלבים ההיסטוריים הללו הציג כשלוש קליפות המקיפות את הכוכב. השכבה הראשונה, שכבת החומר, היא השכבה הגיאולוגית של הכוכב, הגיאוספירה. על פני השכבה הגיאולוגית, בשטח הפנים של כדור הארץ, התפתחה כקרום דק שכבת החיים: הביוספירה. עתה, עם הופעת המין האנושי, התפתחה מעל שתי אלה ספירה נוספת, מעין כתר לנשמה: הנוספירה, ספירת התודעה והמחשבה. הנוספירה היא הילת האור של הכוכב, ההישג הגדול ביותר של החיים. כך האבולוציה, שהיתה תחילה גיאולוגית והפכה להיות ביולוגית, הופכת להיות תהליך המתרחש ברוח: בתרבות, בתודעה, במחשבה.
רעיונותיו של דה שארדן על האבולוציה הרוחנית זכו לתגובות שונות, נלהבות וספקניות, אולם הרעיון הקשה ביותר להבנה היה זה שבו חתם את ספרו "התופעה האנושית", רעיון שהיה כה חדשני ושנוי במחלוקת עד שהותיר אפילו את מעריציו מבולבלים. האבולוציה של ההוויה ושל הנוספירה, כך טען, מובילה לעבר נקודה בלתי נמנעת, שבה יתלכדו כל ההוויות בהוויית-על אחת. נקודה זו, שאותה כינה "נקודת האומגה", מייצגת את שיאו של תהליך המתקיים מאז שחר החיים. הנוספירה, טען דה שארדן בחזון שנשמע אז כטירוף ממש, עתידה להקיף את פני כדור הארץ כולו. ניצוץ התודעה שבו התחילה הנוספירה יתפשט על פני הכוכב במעגלים הולכים ומתרחבים, עד למצב שבו יזהר הכוכב כולו באור נגוהות של מחשבה. תודעות העולם כולו יתחברו לרשת שתיפרש בצורה הדוקה יותר ויותר על הכוכב, ולבסוף יהפכו לתודעה אחת, מעין מוח המכסה את הכוכב כולו. זו תהיה תודעה שתכיל בחובה את מכלול נשמות האדם, ותהווה מעין שלם הגדול מסכום חלקיו. הנשמות יהיו חלק מתודעה אלוהית באופייה, התגשמותו של האדם הראשון המיתולוגי שגופו מכיל את כל נשמות החיים, ועם זאת תשמור כל אחת מהן על האינדיווידואליות שלה ועל עצמיותה.
האינטרנט והגשמת הנבואה
דבריו של דה שארדן נשמעו תמוהים לבני דורו ואולי אף לרבים כיום. למעשה, מתי המעט שקיבלו את רעיונותיו בחלקם הם הוגי ניו אייג' כגון בריאן סווים, אריך יאנטש, קן וילבר ומרילין פרגוסון, שתרגמו אותם לשפתם והפיצו את רעיון האבולוציה הרוחנית להמונים.
איש מהם, ודאי לא דה שארדן, לא חזה את הופעת האינטרנט באמצע שנות התשעים, האירוע ששינה את פניה של הנוספירה ללא היכר. זו היתה תחילתה של הגשמת הנבואה המשיחית של דה שארדן.
גם רשת האינטרנט, כאותן צורות תודעה קדומות שדיבר עליהן דה שארדן, הופיעה מן החשכה. היא לא הופיעה ברגע אחד, אבל בתקופה מסוימת בתחילת שנות התשעים החלה שמועה לעבור, תחילה בין יודעי דבר ומאוחר יותר בקרב הציבור הרחב, על קיומה של רשת מחשבים עולמית שאפשר להתחבר דרכה למידע, למחשבים ולאנשים מרחבי העולם.
מאז שנות התשעים התרחבה הרשת במהירות, באופן המזכיר את התפתחותה של המערכת הנוירולוגית אצל עובר הנמצא בבטן אמו. עוד ועוד נקודות מחשוב מקושרות הופיעו ברחבי הכוכב, ויצרו רשת סבוכה שבה כל נקודה מתקשרת עם כל הנקודות האחרות. כל נקודה כזו היא מעין נוירון ברשת העצבית של האורגניזם האינטרנטי. כשם שהנוירונים מקושרים זה לזה באלפי קישורים שונים, כך כל דף אינטרנט מקושר לדפים אחרים במגוון קישורים, וכל מחשב יכול להתחבר לכל מחשב אחר.
אם במחשב האישי שלכם יישרפו כמה פיוזים, ייתכן שמרוב הריצות למעבדת המחשבים יישרפו גם לכם הפיוזים. המוח, לעומת זאת, הוא מערכת הבנויה על עיקרון של עודפות לפיו שום תא אינו קריטי למערכת כולה. תאים רבים במוחנו מתים בכל י�
�ם, ואנו יכולים להמשיך בתפקודנו כרגיל. מבחינה זו דומה רשת האינטרנט למוח: מחשבים שונים ברשת כבים ונדלקים כל העת, אך מערכת האינטרנט ממשיכה לפעול.
האינטרנט הוא מוח התודעה המשותף הגדול, שיקוף טכנולוגי של התת מודע הקיבוצי. מוח-על הכולל בתוכו את כלל המוחות של כל מי שפעיל בו, ויותר ויותר אנשים מתחברים אליו ברחבי העולם כולו. אנו נמצאים עדיין בתקופת הריונו של העובר הזה. כל כך הרבה יקרה עוד, כי הרי הרשת היא שינוי עצום במושגי ההוויה. הרשת היא כוח יסוד, איתן טבע חדש שהוא בסיסי ויסודי הרבה יותר מצורתו הארעית של האינטרנט כיום; עיקרון מכונן של החיים כפי שנכיר אותם בעתיד.
כיום אנחנו אמנם עדיין משתמשים בחייגן, במסך ובמקלדת על מנת להתחבר לאינטרנט, אך אין בכך כדי לטשטש את העובדה שההתחברות לאינטרנט היא חיבור לעולם אחר לחלוטין. חיבור לעולם שמעבר למקום ולזמן, עולם פלאים מכושף מלא רובוטים קסומים, וירוסים מרושעים, ארצות בדיוניות וקהילות הזויות. החיבור לאינטרנט הוא חיבור למודע הקיבוצי ודרכו גם לתת מודע הקיבוצי ולעל מודע הקיבוצי.
האורקל מגוגל
כדי שנבין טוב יותר במה מדובר, הבה נתבונן לדוגמה באחד האלים הגדולים של הרשת: מנוע החיפוש "גוגל", שהוא מעין כוח על טבעי מכושף, היכל מראות מורכב עד אין קץ המוביל כל אחד לקשר עם מאות מיליארדי דלתות, המובילות לאינספור עולמות.
החיפוש ב"גוגל" יכול להיחשב למעשה מיסטי לעילא ולעילא. מטרתו של מנוע חיפוש, מטרה שלשמה פועלים כיום כמה מן המוחות המבריקים ביותר של זמננו, היא ליצור עבור הגולש המחפש דבר מה באינדקס של דפי רשת מעין רשימה של אסוציאציות או מחשבות הלקוחות מתודעת מוח העל המשותף של הרשת. יותר מכך, מנוע החיפוש מבקש להציג לגולש את אותן מחשבות לפי רמת העניין שלו בהן. לצורך כך משתמשים בגוגל ברובוטי תוכנה שסורקים את הרשת במהירויות אדירות, מתייגים ומקטלגים את המידע כולו. הרובוטים הללו בוחנים את הקישורים השונים שבין חלקי האינפורמציה ויוצרים מהם מבנים והיררכיות. הם בונים את המבנה הנוירולוגי של הרשת.
לאחר תהליכי עיבוד שונים התוצאות מוגשות לנו, הגולשים, על פי סדר הרלוונטיות שלהן, כלומר על פי רמת חשיבותן במוחה של האנושות. באופן הזה, כאשר אנחנו מחפשים מונחים כגון אהבה, חיים, מוות, שמחה, עצב, משה רבנו או מדונה, אנו מגלים מה משמעות הדברים הללו בעולם – כיצד בני האדם רואים אותם – משום שהתוצאות שאנו נחשפים אליהן הן התוצאות של כלל התודעות האנושיות כפי שהן משתקפות ברשת. כשאנחנו נכנסים אל תוך העולמות הללו, אנחנו יכולים לראות יצרים, מחשבות וחלומות של אנשים אחרים. אנו חודרים לספירות תודעה שונות, וגוגל הוא האורקל הגדול, סוג של רובוט מתקשר המחבר אותנו עם התת מודע הקיבוצי של האנושות. השם "גוגל" הוא מחווה למספר גוגול, 1 ו-100 אפסים אחריו. מטרת הפרויקט המשיחי של גוגל היא ליצור את רשת המידע האולטימטיבית שבה הכל זמין וקשור לכל דבר אחר, לפתוח את הדלת לגוגול דלתות של תודעה.
גוגל פיתחו את רעיון התקשור דרך האינטרנט באופן יפה נוסף, בכמה משירותיהם האחרים. הראשון, "גוגל צייטגייסט" הוא שירות המאפשר לצפות בחיפושים הפופולריים ביותר בטכנוספירה על פי חתכים שונים, ועל ידי כך להתחבר לצייטגייסט, אותה רוח הזמן שדיבר עליה הפילוסוף הגרמני הגל. גוגל צייטגייסט מאפשר לדעת מה מעסיק את העולם בכל רגע ורגע, והמסקנות מן ההתבוננות ברשימת החיפושים הן לעתים מפתיעות. הצצה קצרה הבהירה לי שרבים מהנושאים הפופולריים ביותר בעולמנו לא היו מוכרים לי כלל. אבל כשהחלטתי להצטרף למחפשים, להקליק על הנושאים ולקבל את רשימת התוצאות שראו שאר המחפשים, הרגשתי כאילו קפצתי היישר לתוך עיניו ותודעתו של מישהו אחר, לתוך זרם המידע האינטרנטי.
שירות מרתק אחר הוא ה"גוגל פייט", שבעזרתו אפשר להשוות בין שני כוחות שונים בעולם ולבדוק מי מהם חזק יותר, כלומר זוכה לאזכורים רבים יותר ברשת: אהבה או שנאה (אהבה), חיים או מוות (חיים), ישראל או ברזיל (ישראל). דרך עיון ברשימת הקרבות שעורכים אנשים אחרים בכל רגע אפשר להתקרב עוד לתודעת העל של האנושות. כולנו משחקים באותו ארגז חול. תודעות נפגשות שם ברשת, מביטות זו בזו, נסוגות מעט, ולעתים פותחות בהידברות.
ההתבוננות המיסטית בתת מודע הקיבוצי דרך שיטוט התודעה באינטרנט יכולה להראות לנו את הדרך להתבוננות בעל מודע, בתודעת העל המתגבשת לה, אולם על כך בפעם אחרת. אפשר לחזות שהטכניקה הזו של שימוש באינטרנט לצורך חיבור מיסטי עם העולם תלך ותהפוך דומיננטית ככל שהרשת תהפוך להיות העולם. באחרונה הציע ההוגה נובה ספיבק להקים "גוגל צייטגייסט על סטרואידים" שישקף את מצבה הכללי של הרשת בכל רגע ורגע; ויזואליזציה של המוח הגלובלי אשר תאפשר לרשת להביט בעצמה לראשונה ולתפוס את עצמה בכללותה.
ספיבק רוצה להעביר בצורה זו את האנושות והרשת דרך שלב המראה, הנחשב בתורות פסיכולוגיות לשלב מכריע בהתפתחות התודעה של הילד. "מראות הן דבר מעניין" כותב ספיבק באחד הפוסטים בבלוג שלו. "תחילה הן רק משקפות, אבל במהרה הן מתחילות גם להנחות החלטות. על ידי הנחת מראה וירטואלית עצומה מול האנושות, של מה שקורה במוחותיהם של מיליארדי אינדיווידואלים ומיליוני קבוצות וארגונים, יתגבש המוח הקולקטיבי ויראה עצמו בפעם הראשונה. אז הוא יתחיל גם להגיב לדמותו."
אורגניזם מרושת
"מצד אחד היחידה האינדיווידואלית אובדת, מצד שני
היא נספגת בקולקטיביות, ומצד שלישי היא מתפרשת אל עבר ההתהוות. ניגוד דרמטי ומתמיד זה בין האחד שנולד מן הרבים ובין הרבים הנולדים כל העת מן האחד מלווה את האבולוציה."
(טייאר דה שארדן, על הופעת צורות החיים הרב תאיות הראשונות. מתוך ספרו "התופעה האנושית".)
לו הייתם אומרים למישהו ב-1995 שבתוך עשור תבנה האנושות מאגר ידע הכולל יותר מחצי טריליון גרסאות של הסיפור הקולקטיבי שלנו הוא היה אומר לכם שהשתגעתם, אומר הפילוסוף הדיגיטלי קווין קלי. מאיפה תשיגו את הכסף לכל זה? היסוד שאף אחד לא חשב עליו הוא האנושות עצמה, והשתתפותה המסיבית בבניית הרשת.
קלי, כמו אחרים, מצביע על העובדה המדהימה שאם הרשת היא תודעת העל של האנושות כולה, הרי כולנו עובדים במרץ כדי לסייע לה להתעורר ולפתח מודעות. למעשה, כל מי שמשתמש באינטרנט משתתף בפרויקט הגרנדיוזי של האנושות ליצירת בינה מלאכותית באינטרנט.
כיצד אנחנו עושים את זה? כדי להבין זאת, עלינו להבין כיצד מתפתחת תודעת האדם במהלך חייו, וכיצד התפתחו רשתות עצבים באופן כללי במהלך האבולוציה. רשתות עצבים, כגון זו של הראייה והשמיעה, התחילו את דרכן כשאינן יודעות דבר. העין לא תמיד ידעה לראות. העין למדה לראות בתהליך אבולוציוני שבו שרדו והתחזקו מדי דור רק קומבינציות נוירולוגיות שהצליחו ליצור מובן ומשמעות מן העולם, וסייעו לקבלת ההחלטות של האורגניזם. באופן דומה, גם מוחו של תינוק בן יומו מכיל חיבורים בין עצביים מקריים, ולאחר התנסות בעולם ישרדו בתהליך של מיקרו-אבולוציה רק החיבורים והרשתות שתורמים לתפקודו. תהליך זה נמשך במידה רבה במהלך החיים, שכן ההתנסויות שלנו דואגות לשמר ולחזק קשרים נוירולוגיים מסוימים ולמחוק קשרים נוירולוגיים אחרים. בכך הן יוצרות את הווייתנו המוחית מבחינה אינטלקטואלית, רגשית ורוחנית.
רשת האינטרנט פועלת באופן דומה. בכל פעם שאתם מקליקים על לינק מסוים, והגולשים באינטרנט מקליקים על כ-100 מיליארד כאלה ביום, אתם מחזקים קישור מסוים ברשת העצבים של המוח העצום הזה. בכל פעם שאתם בוחרים בלינק מתוך רשימת החיפושים של גוגל, אתם מלמדים את גוגל לזהות בין ביטוי מסוים לדף מסוים. בכל פעם שאתם כותבים ערך ב"ויקיפדיה", מפרסמים פוסט באתר כלשהו או מעניקים שם לתמונה ברשת, הידע שכתבתם מצטרף למוח העצום הזה.
כל פעולה שאתם עושים ברשת תורמת בצורה זו או אחרת לבנייתה של האינטליגנציה המלאכותית הזו, על ידי עיבוי הקישורים העצביים של הרשת. כולנו מעין מורים של הרשת. דומה שכל האנושות גויסה למטרה זו. הדבר המדהים הוא שבזמן שנראה כאילו האנושות משקיעה את כוחותיה בדברי חול, כאילו איש אינו עוסק עוד בפעילות משיחית, מגיע משיח, בדיוק כמו בנבואה היהודית, בהיסח הדעת. אנחנו מביאים את המשיח מבלי שאנחנו ערים לכך.
זו גם דרך מופלאה לראות כיצד הקיום האינדיווידואלי שלנו משפיע על התת מודע הקולקטיבי. כשאתם מחפשים משהו, אתם גורמים לאינטרנט לחפש אותו. כשאתם כותבים משהו באינטרנט, האינטרנט קורא אותו ומריץ אותו בתוך המוח שלו. התינוק הזה הוא של כולנו וכולנו מחנכים אותו. אנחנו אלה שאומרים לו מהי אהבה ומהו מוות, מהם חיים ומהו אלוהים. אנחנו בוראים את האינטרנט בצלמנו ובדמותנו, והוא הופך להיות ילד הרוח שלנו.
האינטרנט הוא תינוק ענק, שעדיין נמצא בחיתוליו, צועד את צעדיו הראשונים. כלל כוח המחשוב ברשת הגיע רק לאחרונה לזה של מוח אנושי אחד. ובכל זאת, איש לא חשב לפני עשור שיהיה בידינו אורגניזם כזה, אורגניזם חובק עולם ומורכב בצורה בלתי רגילה, שעצביו מרושתים בסיבים אופטיים מקצה העולם ועד קצהו, שמקבל שדרים ונתונים ממיליוני עיניים ואוזניים דיגיטליות ברחבי העולם כולו, ודובר חזרה דרך מיליוני מסכים, רמקולים ומדפסות.
תודעה אחת
אין לאיש היום עוד ספק שהתינוק הזה עומד לגדול במהירות ולהפוך ליצור מורכב יותר ויותר. כרגע הוא ינוקא בלתי מפותח, ובכל זאת רבים מאיתנו חיים עימו כבר חלק נרחב מחיינו. עם הזמן יתפתח התינוק הזה בדרכים חדשות שיפעלו על מנת לאחד את מכלול התודעות האנושיות. מה שהתחיל בפורומים, בצ'טים ובתוכנות למסרים מיידיים והמשיך בתוכנות לשיתוף קבצים, בערים וירטואליות תלת ממדיות ובדרכים אלטרנטיביות שונות של שיתוף תודעה בין אנשים, עתיד להתפתח עוד הרבה יותר.
בעוד כמה עשורים, כך חוזים מדענים רבים, תתבצע התקשורת שלנו באמצעים טלפתיים שיאפשרו לנו לחלוק עם אנשים לא רק מילים אלא גם מחשבות, זיכרונות וכוחות עיבוד. התקשורת הזו תתבצע בעזרת אמצעים טכנולוגיים (שתלי מוח או ננובוטים – רובוטים זעירים) שיוטמעו במוחנו, יתרגמו את המחשבות שלנו למידע ממוחשב וישלחו אותן ברשת למוחות אחרים. כבר היום אנחנו יודעים לתרגם מידע אודיו ווידיאו דיגיטלי לאינפורמציה שהמוח האנושי יכול לקלוט, באמצעות טכנולוגיות השמיעה והראייה המלאכותיות שפותחו בשנים האחרונות. חוקרים כבר הצליחו לאתר מצבי תודעה בתוך המוח, וב-IBM החלו לעבוד במרץ על פרויקט של סימולציה מלאה של המוח האנושי על גבי מחשב. לא ברור כמה זמן יידרש לכך, אך משערים כי בדומה לפריצות הדרך בפענוח הגנום האנושי, נפענח בעתיד הלא רחוק ככל הנראה גם את המוח האנושי.
בנקודה זו, שבה המוח יתקשר ישירות עם רשתות המחשבים, עתיד להתרחש שינוי משמעותי נוסף. בדומה לתחזיות בסרטי מדע בדיוני, ייתכן שבני האדם ינטשו את המוח הביולוגי לגמרי ויתרגמו את הווייתם לאמצעים ממוחשבים. בדרך זו נו
כל לתקשר באופן ישיר זה עם זה, בכלים וירטואליים, כפי שמתרחש בתהליכי תוכנה. בכל אופן, כל הדברים הללו יתרחשו דרך הרשת האחת, שבה יזרמו אינספור זרמי מחשבות. ההבדלים המבחינים בין בני האדם ייעלמו לאיטם, וכולנו נהפוך לישויות מידע טהורות השוחות ברשת. הנוספירה של טייאר דה שארדן תהיה ברורה ומושלמת.
כך, ככל שתקבל האנושות צורה זורמת ודינמית של אחדות, יתבטלו המחיצות המפרידות בין אדם לאדם, בין הוויה להוויה, ונהפוך לחלק ממשהו גדול ורחב יותר. מעט מהאינדיווידואליות יאבד, משהו ממנה ייטמע בקולקטיביות, וחלקים אחרים שלה יקבלו ביטוי חדש ונרחב הרבה יותר משיכלו לחלום עליו אי פעם. הוויה חדשה תיוולד מזרע הווייתנו, ותפרה אותנו ללידה חדשה. זו לא תהיה הפעם הראשונה שדבר כזה קורה. כך היה גם כשהתאים הבודדים הראשונים התאחדו לראשונה וויתרו על מה שהפריד ביניהם, על מנת ליצור משהו גדול וגבוה יותר, אורגניזם-על משותף בדמותן של כל חיות האדמה. נקודת האומגה הגיעה.
עידו הרטוגזון הוא עיתונאי וסופר העוסק בפיתוח מחקר וחוויה של הטכנומיסטיקה, הממד המיסטי של הטכנולוגיה
טכנומיסטיקה 