לשחק את אלוהים

מעטים הם משחקי המחשב שיוצריהם מתייחסים אליהם כאל חוויה רוחנית או כסוג של התגלות, אך גם אין הרבה משחקי מחשב שמבקשים לספר את סיפור היקום כולו: מאורגניזם חד תאי ועד מסע בין כוכבים. המשחק החדש "ספור" (נבג באנגלית) מאתגר את השחקן להיות שותף פעיל בתהליך האבולוציה וליצור עולם שלם מתוך עצמו. בדרך אולי נבין את אלוהים מעט טוב יותר.

מזה זמן רב לא ציפתה קהילת צרכני משחקי המחשב בכיליון עיניים כזה להופעתו של משחק חדש. "ספור" (Spore) כבר זכה בפרסים החשובים ביותר של התעשייה, וזאת עוד לפני שיצא לשוק. הפעם אפשר לומר שהרעש מוצדק. מאחורי המשחק עומד כהן משחקי המחשב וויל רייט, שהמשחקים שפיתח נחשבים מהפכניים ופורצי דרך, והשמועה אומרת ששוב הוא צועד בטריטוריות חדשות.
את רייט, אתם מבינים, לא מעניינים משחקים שבהם מחסלים אויבים או עוברים שלבים ידועים מראש. רייט מעוניין לפתח "יקומי צעצוע" שמאפשרים לבני אדם ליצור. מאז התפרסם לראשונה בזכות המשחק המצליח SimCity שבו בונה השחקן ערים וחברות אנושיות מסומלצות (שעברו סימולציה), רייט מוסיף להציב אתגרים חדשים בפני תעשיית המשחקים. בסדרת משחקי ה-Sims שיצאו מאז שנת 2000 אפשר רייט לשחקנים לשחק את עצמם, ללבוש דמות וירטואלית ולחיות בעיר וירטואלית תלת ממדית עם עשרות אלפי תושבים אחרים. Sims ומשחק ההמשך הפופולרי שלו שברו את שיאי המכירות של תעשיית המשחקים.
אבל רייט לא יוצר רק למען ההצלחה מסחרית. הוא רואה במשחקים כלי להרחבת התודעה. כשהוא מדבר על המטרה שעמדה לנגד עיניו ביצירת המשחק ספור הוא אומר שהדבר החשוב מבחינתו היה להנחיל לשחקן "את תחושת ההשתאות וההתרוממות של מבט גלובלי על המציאות"; בדומה לתחושת התגלות הנוצרת בהשפעת סמים, אך הפעם בעזרת מחשב. במילותיו של רייט, משהו בסגנון "וואו, בנאדם, מה אם היית מולקולה בתוך גלקסיה?".
השאלות שעומדות בבסיס ספור הן לדברי רייט שאלות תיאולוגיות על משמעות הקיום. המשחק הזה הוא משחק על מהות היקום, שמשלב בין דיונים תיאולוגיים ופילוסופיים לבין משחק מחשב בלתי צפוי, שובב ואינטראקטיבי.

מחד-תא ועד לשבט
אז מה זה בעצם ספור ועל מה כל ההתרגשות? ובכן, ספור הוא משחק אבולוציוני רב ממדי, שבו השחקן מתחיל את דרכו כמיקרוב השוחה במרק החיים הבראשיתי במשחק בסגנון פאקמן. אלא שבמהרה נכנס לפעולה המנגנון האבולוציוני של המשחק, שמשנה את צורתו ללא הרף. מדי זמן מה נדרש השחקן לפתח דור חדש של הדמות שלו. הוא יכול לשנות את צורת גופו, להוסיף לו איברים ולקבוע מאיזה סוג חוליות הוא יהיה מורכב. למעשה הוא יכול ליצור כל סוג של בריאה, מחיות הדומות לחיות קיימות ועד לחיות בדיוניות במגוון צורות מוטרפות. בכל חיה כזו מפיח המשחק רוח חיים, ומלמד אותה כיצד להתנועע ולהתנהג בצורה ריאליסטית בהתאם לנתונים הביולוגיים שלה.
אלא שהאלמנט האבולוציוני אינו מסתיים בתכנון יצורים הולכים ומשתכללים. עם התפתחות המוח מתפתח היצור היחיד לחברה שבטית. ושוב, בהתאם לפעולות השחקן, מתעצבות חברות מסוגים שונים, לדוגמה: חברה רציונלית, אמוציונלית או רוחנית. בהמשך מתפתח השבט לעיר ויוצר קשרים עם ערים ועם ציוויליזציות נוספות. בסופו של דבר יכול השחקן לצאת מכוכב הבית שלו לעבר מערכת השמש ולאחר מכן להתרחק ולחקור עוד ועוד מהיקום של ספור, שמכיל מגוון מדהים של עשרות אלפי כוכבים המאוכלסים בסוגים שונים ומשונים של חיים.
כאן למעשה הופך המשחק למעין משחק-על שמאפשר לשחקן לחקור מגוון משחקים שונים. השחקן יכול למשל לטייל בין עולמות שונים, לאסוף צורות חיים שונות ולהפוך את החללית שלו למעין תיבת נוח מעופפת. לחלופין הוא יכול לטייל בגלקסיה וליישב פלנטות זרות. המנוע האקולוגי של המשחק מדמה תהליך של אבולוציה בתוך מערכת אקולוגית, כך שהשחקן יכול ליישב פלנטה זרה בצורות חיים שאסף, ולשוב מאוחר יותר על מנת לחקור את הציוויליזציה שהתפתחה באותו המקום. הוא יכול גם לשבת למעלה בחללית שלו כמו האח הגדול ולצפות בחיים המתפתחים בציוויליזציות הללו. לחלופין הוא יכול לבקר בעשרות אלפי פלנטות זרות, שבעצם הורדו באינטרנט ממחשבים של שחקנים אחרים, וליצור מגע ראשון עם תרבויות מתקדמות או עם תרבויות פרימיטיביות שלא ראו חללית מימיהן.
אולם מעבר לאפשרויות הנתונות בידי השחקן, נוסף למציאות של ספור מרכיב חשוב. התחכום הגדול בתכנות המשחק מאפשר יצירה ספונטנית של צורות חיים ואפשרויות משחק. למעשה, תוכנת המחשב תופסת את התפקיד היצירתי שמילאו מתכנתים וגרפיקאים בעבר. המחשב בורא עוד ועוד יצורים על מנת לאזן את המערכת האקולוגית של המשחק, וגם מושך מהאינטרנט צורות חיים נוספות שהתפתחו בגלקסיות של שחקנים אחרים. מכיוון שהמחשב הוא שבורא דמויות חדשות על פי התהליכים האבולוציוניים שמתרחשים במשחק, נוצר משחק בלתי צפוי שמשתתפים בו אלפי יצורים שלא תוכננו מראש, אלא התפתחו במהלך המשחק וזכו בו לחיים משלהם. מבחינה משחקית אין ספק שזהו יתרון עצום שמאפשר מגוון חסר תקדים ויוצר משחק שאיש אינו יכול לצפות כיצד הוא ייראה בעוד שבוע או בעוד שנה.

עליונים ותחתונים
התפקיד של אלוהים הוא תפקיד פופולרי מאוד בקרב הגיימרים. מי לא אוהב לברוא עולמות, לברוא יצורים ולשלוט בעולמם? גם סופרים ובמאים הושוו בעבר למעין אלוהים של עולמות בדויים, אולם שום תחום אינו מגיע לרמת ההגשמה של משחקי המחשב. למעשה תכנון משחקים הוא התחום הקרוב ביותר לבריאה מושלמת. מתכנן משחקי מחשב
בורא עולמות שלמים, סימולציות מפורטות, עם חוקי פיזיקה וחוקי לוגיקה ייחודיים ודמויות עצמאיות שמתפתחות לגמרי בעצמן.
במהלך השנים התפתח בעולם המשחקים ז'אנר שנקרא "משחקי אלוהים" (God Games), ובו השחקן הוא בתפקיד האל. המשחק החלוצי בז'אנר הזה הוא "פופולוס" (Populous), שיצא ב-1989. בפופולוס השחקן משחק בתפקיד אלוהיו של עם מסוים. השחקן מנחה את העם, מוביל אותו ומתערב למענו התערבויות על-טבעיות. במשחק Black & White, שיצא ב-2001, השחקן שולט במתרחש בעזרת יד גדולה, מעין יד האלוהים, שבעזרתה הוא מבצע מניפולציות באי שבו מתגוררים תושבי המשחק.
ספור מבטא מגמה חדשה במשחקי האלוהות. כדי שנבין במה בדיוק מדובר נזכיר שהדמות שמגלמת את השחקן במשחקי מחשב נקראת בז'רגון עולם המחשבים אווטאר (Avatar). המונח אווטאר מופיע במקור – לא טעיתם – בהינדואיזם, שם הוא מציין את התגלמותו של כוח אלמותי בתוך דמות בת תמותה. בהינדואיזם זוכה האל וישנו לעשרה אווטארים שהתגלו בגלגולים שונים במהלך ההיסטוריה בדמויותיהם של קרישנה, רמה ואחרים. השם המיתולוגי הזה מתאים למשתמשי המחשב, משום שבדומה לאלים, שחקנים במשחקי מחשב יורדים לעולם המוגבל של המחשב ולובשים על עצמם מרצון דמות מוגבלת (בעלת כוח, אינטליגנציה ואפשרויות מוגבלים) שבה הם בוחרים להתגלם.
בעוד שברוב משחקי האלוהים השחקן מביט מבחוץ על העם שלו, מציע ספור אפשרות חדשה ורדיקלית. השחקן בספור לא רק בונה את העולם כמו אלוהים, הוא גם יורד לעולם על מנת להתגלם בצורות שונות ובאווטארים שונים המופיעים במהלך המשחק. ספור מספר לנו את הסיפור המוכר על האלוהות שחפצה לרדת אל העולם על מנת ללבוש צורות סופיות. היהדות מספרת שהאל יצר את העולם על מנת שתהיה לו דירה בתחתונים, כלומר בעולמות התחתונים; מקום שבו תוכל אלוהותו האינסופית להתגלות בתוך צורות מצומצמות ומוגבלות. בפילוסופיות אחרות מסופר לנו על אל מושלם שבורא עצמו כחומר גס על מנת לצאת לתהליך התפתחות מחומר לרוח ולנשמה. אלה הם שניים מהתהליכים העיקריים המתרחשים בספור.
ספור הוא סיפור האבולוציה של האלוהות. אלא שבמקום לקרוא על אלוהים, כפי שאנחנו רגילים, כאן אנחנו משחקים את אלוהים. השחקן משחק את רוח האבולוציה שמתגלגלת אל העולם בדמויות שונות, משונות ובלתי צפויות, וחווה את העולם מתוך החוויה האישית והמוגבלת שלהן. השחקן מחזיק מצד אחד בשליטה חיצונית "אלוהית" במשחק, ומצד שני הוא חודר לתוך הדמויות ממש ומתנסה בגלגוליו השונים כאל. וכך השחקן מתרוצץ הלוך ושוב בין העולמות העליונים לעולמות התחתונים עד שההבחנות בין קיום אלוהי בעליון לבין הקיום התחתון מתמוטטות. השחקן הוא שניהם. הוא חלק מהתהליך קוסמי של מסע האלוהות, ממיקרוב ליקום. מה שמוביל למסקנה כי "כל המציל מיקרוב אחד, כאילו קיים עולם שלם".
כשוויל רייט נשאל פעם בריאיון איזה מין אלוהים הוא היה רוצה להיות, הוא ענה "אלוהים שמפתיע את עצמו". זו היתה גם השאיפה של האלוהים שברא עולם המורכב מיצורים עצמאיים בעלי רצון חופשי. האל רוצה שנעבוד אותו ביצירתיות ונהיה בוראים שותפים ביצירתו שלו. העולם שלנו מתנהל על חבל דק שבין השגחה מתקנת לבחירה חופשית רדיקלית שמאיימת לפעמים להטביע את העולם בכאוס, ויחד עם זאת היא גם הכוח היצירתי העצום שמניע את העולם הפורה הזה. מהמקום הזה יוצא גם ספור.

המשחק הוא אתה
תעשיית משחקי המחשב נמצאת כיום במצב שבו היו לפני שנים לא רבות כל כך הטלוויזיה, הקולנוע והצילום; היא צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לספק חוויות מעמיקות ורב ממדיות. יוצרי משחקים אינם נחשבים עדיין בציבור הרחב לאמנים, ושמותיהם אינם ידועים כשמותיהם של סופרים, בימאים או מוזיקאים. רוב מכריע באוכלוסייה עדיין אינו תופש את משחקי המחשב כסוג של אמנות, ובוודאי שלא כחוויה רוחנית, מוסרית או פילוסופית. ואין תמה בדבר הזה, משחקי המחשב שפותחו בשלושים השנה האחרונות הם עדיין מוגבלים למדי. רייט משווה את מצב תעשיית המשחקים היום למצבה של תעשיית הקולנוע ב-1920.
אולם האמת היא שהיום, ב-2006, עדיין איננו מבינים לגמרי מהו משחק מחשב וכיצד הוא אמור לתפקד. נראה שדווקא משום כך הפוטנציאל היצירתי בתחום משחקי המחשב מרגש כל כך. לעומת ספרות, קולנוע, טלוויזיה וכדומה – צורות אמנות בפורמטים קבועים המשוכפלות לקהל הצרכני – משחקים יכולים להציב אלטרנטיבה מרעננת. משחקים (לדוגמה שחמט) מתחילים במצב מוגדר ויוצאים לחלל אפשרויות שבתוכו כל שחקן מוצא את דרכו העצמאית והייחודית.
אלה המשחקים שאליהם חותר רייט. משחקים שמאפשרים לשחקן לבטא את עצמו בתוך חלל אפשרויות גדול ככל האפשר, ושמאפשרים להתרחשויות בלתי צפויות, המבוססות על בחירותיו של השחקן, לצוץ. אלו משחקים שמאפשרים לשחקן לנצל את היצירתיות והדמיון שלו על מנת ליצור עולמות מורכבים ומלאי חיים שיוצרי המשחק לא יכלו אפילו לחלום עליהם.
עולם משחקי מחשב, כמו האינטרנט כולו, נע כיום מצרכנות תוכן ליצרנות תוכן. בזמן המשחק, השחקן אינו רק צורך תוכן שיצרה חברת המשחקים, אלא גם יוצר תוכן חדש תוך כדי משחק (למשל, דמויות או אובייקטים שיוצרו בעולם המשחק). בסופו של דבר, טוען רייט, זו המהפכה האמיתית שיחוללו המשחקים בתרבות שלנו. שחקני המחשב יתפשו את העולם לא עוד כמושא לצריכה כמו קוראי הספרים, מאזיני המוזיקה או צופי הטלוויזיה והקולנוע, אלא כמושא ליצירה. המעבר מצריכת מציאות פסיבית ליצירת מציאות חדשה הוא, אם כן, המהפכה הרוחנית שיחוללו משחקי המחשב.
רייט מכנה את ז'א�
�ר המשחק החדש בשם "משחק T" בשל צורתה של האות הלטינית. האבולוציה במשחק מובילה לאפשרויות יצירתיות מתרחבות והולכות. תחילת המשחק ליניארית יחסית, ומובילה להתפתחות בכיוון מסוים (גזע האות), אולם ככל שמתקדמים מתרחבות ומתעצמות האפשרויות היצירתיות עד שבסופו של דבר נוצרת רשת רחבה של אפשרויות משחקיות (הקו האופקי שבאות) וכל אחד יכול לעצב את המשחק כרצונו ולשחק את המשחק שהוא רוצה.
ואכן, בכל רמ"ח איבריו, ספור בנוי להיות משחק שיפתיע את יוצריו ביכולתו ללבוש צורות שונות ומגוונות. השחקן הוא שיוצר את המשחק, ובסופו של דבר לובש עולם המשחק את צורת המשחק של השחקן. ספור הוא מטאפורה לנפשו הפנימית של השחקן וליחסים בינה לבין המציאות שהוא חי בה.
אם אתה שחקן אגרסיבי, המשחק יהפוך למשחק מלחמה עם ציוויליזציות עוינות שישיבו לך מלחמה. אם אתה שחקן שאוהב לשתף פעולה, הוא יהפוך למשחק בסגנון "מסע בין כוכבים" עם קונפדרציות חלליות. אם אתה רוצה לברוא ולהרבות חיים, תוכל לשחק משחק של דמיורג בורא: להחיות כוכבים מתים, להופכם לראויים לחיים ולחזור מאוחר יותר כדי לראות אילו סוגי חיים התפתחו על הכוכב. ויש עוד ועוד אפשרויות לגלות את עצמך בתוך המשחק. בשלב זה, אומר רייט, המשחק הוא כלי לגלות את עצמך, לגלות את היצירתיות שלך ולעשות בה שימוש. הדמיון של השחקן הוא זה שיוצר את העולם. העולם שתברא הוא העולם שתחיה בו. קשה לחשוב על יצירת אמנות שמדגימה טוב יותר את הרעיון שאנחנו בוראים את המציאות שלנו. בסופו של דבר, אומר רייט, מה שחשוב במשחקי מחשב הוא פחות מה קורה בתוך המחשב ויותר מה שקורה בנפשו של האדם.
רב הצורתיות של ספור היא חלק מהאידיאולוגיה של רייט. המשחקים שרייט מתכנן אינם בעלי צורה אחת. הם משחקים שלומדים את השחקן, ומכווננים ומתאימים את עצמם אליו. כל שחקן יוצר בסופו של דבר משחק ייחודי, כך שבסופו של דבר העולם הווירטואלי של המשחק משקף את העולם הפנימי של השחקן. ספור הוא משחק שרץ על הנפש של האדם ושואב ממנה את ההשראה והכוח. זהו משחק שעובר אבולוציה בהתאם לתפישתו של השחקן את המשחק, כשם שהעולם סביבנו מתעצב בהתאם לאופן שבו אנו תופשים אותו. בסופו של דבר השחקן והמשחק עוברים התפתחות משותפת לכדי עולם אחד קוהרנטי שבו משקף המשחק את עולמו של האדם, ברוח אמרתו של ר' יצחק דמן עכו, "האדם עולם קטן, העולם אדם גדול."

המשחק הקוסמי
במבט קוסמי, אם נוכל להגדיר זאת כך, אפשר לטעון כי באופן עמוק המטרה הגדולה של משחקים כאלה היא לפתח את האדם ולאפשר לנו לחיות באלפי צורות חיים שונות ביקומים מקבילים. המשחקים של רייט הם ניסיון להרחיב את התודעה, את היצירתיות ואת האפשרויות של האנשים שמשחקים בהם. "אני רוצה שאנשים יזכו להערכה עמוקה של האופן שבו דברים קשורים בכל הרמות השונות, לא רק דרך חלל אלא גם דרך זמן. כדי לעשות זאת אני בונה את יקומי הצעצוע הפשוטים האלה ואומר: הנה, שחקו בצעצוע הזה. התקווה שלי כשאני נותן למישהו צעצוע כזה היא שהוא ייצור מודל מנטלי שאינו זהה לזה שהצגתי לו. אבל מה שלא יהיה, המודל המנטלי שלו על העולם שסביבו ומעליו ומתחתיו יתרחב… אני רוצה לחשוב על זה כקטליזטור להרחבת המודל המנטלי שלך, ואין לי מושג לאיזה כיוון הוא ילך, אבל אני חושב שניצוץ השינוי הזה הוא בעל ערך בפני עצמו."
בסופו של דבר לא נצטרך לעזוב את הכוכב הקטן שלנו לכוכבים זרים, כיוון שהכוכבים הזרים הללו יהיו בתוך הבית שלנו ונוכל לטייל למרחק של גלקסיה בכמה צעדים בסלון.
ספור הוא רגע חשוב בהיסטוריה של משחקי המחשב, אבל הוא רק ההתחלה. בעתיד נוכל להזדהות בצורה מושלמת יותר ויותר עם דמויות במשחקי מחשב, ונהפוך תלויים פחות ופחות בדמות שאנו לובשים בעולם ה"ממשי". במשחקי מחשב אבולוציוניים עתידיים, בעלי מציאות וירטואלית, נוכל לא רק לראות את העולם מנקודת מבטו של יצור אחר, אלא ממש לחוות את העולם אחרת בעזרת טכנולוגיות שיאפשרו לנו להשפיע על החוויה האנושית ולשלוט בה באופן דומה לזה שמאפשרים היום רק סמים (באופן בלתי צפוי, בלתי נשלט ועם השפעות לוואי מזיקות) והתנסויות מיסטיות הידועות רק למתי מעט.
משחקי מחשב טומנים בחובם את האפשרות להתנתק מהזווית האינדיווידואלית והמוגבלת שאנו ניצבים בה בחיי היומיום, להתחבר לאינספור הוויות שונות מאיתנו ובסופו של דבר להתקרב מעט אפילו לזווית ה"אלוהית" המוחלטת. מהזווית הזו אנחנו יכולים להשקיף מחדש על המציאות שאנחנו מכירים ולהביט בה במבט אחר. אולי ביותר חמלה, אולי ביותר הבנה, אולי במעט יותר התרגשות של "וואו, בנאדם, מה אם היית מולקולה בתוך גלקסיה?". משחק המחשב האולטימטיבי יחבר אותנו לכל ההוויות השונות הללו ויאפשר לנו לצאת מההזדהות המצומצמת שלנו לזרימה עם כוחות היקום השונים, בכל מקום שבו הם מביעים את עצמם. ספור הוא הצעד הראשון בכיוון הזה.


מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

Trackbacks

  • By ׳ž׳©׳—׳§׳™ ׳ž׳—׳©׳‘ on 20 באוגוסט 2007 at 22:32

    ׳׳₪׳©׳¨ ׳œ׳”׳™׳•׳× ׳›׳ž׳• ׳’׳“׳•׳œ ׳•׳׳₪׳©׳¨ ׳œ׳ ׳‘׳ž׳©׳—׳§

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: