טכנומיסטיקה

המאמר פורםה היום באתר וואלה כחלק מפרויקט מיוחד לכבוד 14 שנה למותו של דוד אבידן

לא הרבה מהיוצרים הקאנוניים והנחשבים של הספרות העברית שלחו ידם במדע בדיוני. התרבות הישראלית שהתהוותה במדינת ישראל לאחר הקמתה הייתה עסוקה מדי במולדת, בדת ובלאום, בשביל להקדיש תשומת לב לעולמות חייזריים.
 
"שדר מן העתיד", סרט המד"ב של דוד אבידן מ-1981, הוא אחד מסרטי המד"ב היחידים שנוצרו בארץ וללא ספק אחד הסרטים הישראלים היומרניים והביזארים בתולדות הקולנוע הישראלי. אבידן, שהיה גם המשורר הישראלי הפסיכדלי הראשון (ספרו מסעלסד נכתב תחת השפעת טריפ לסד), הפיק בסרט זה יצירה עתידנית-תודעתית ייחודית בכל קנה מידה.
 
הסרט מספר על נוסע בזמן שמגיע משנת 3005 לשנת 1985, מעט לאחר שישראל מכריזה בגלוי על כוחה הגרעיני, עם מסר מן העתיד. "כל המלחמות פרצו מאוחר מדי" הוא מכריז וקורא לאנושות לפתוח במלחמה טוטאלית אשר תטהר את העולם. על מנת לשכנע את האנושות הוא משכפל את עצמו לשבעה עותקים זהים, משבש את תפקוד כלי התקשורת, מבצע הדגמות טלפתיות בעזרת גאדג'טים טלפאתיים מגבירי תודעה המתחברים לגולגולת ואפילו מדגים סקס טלפאתי.
 
אבל הדבר המפליא ביותר ב"שדר מן העתיד" הוא העובדה שמדובר בסוג של אוטוביוגרפיה. אבידן עצמו היה לטענתו חייזר. השהות שלו בישראל הייתה סוג של נחיתת אונס שאלצה אותו להסתגל למקום שאותו כינה "ארץ האפשרויות המוגבלות".
 
יותר מכל דבר אחר, הייתה החייזרות של אבידן, חייזרות תרבותית. הוא החזיק בידו יסוד יקומי מופלא שאותו כינה "אבידיניום" וממנו בקעה שירתו. הטכנולוגיה החייזרית שלו הייתה טכנולוגיה לשונית. "משורר היא מילה מגוחכת" כתב "אם שואלים אותי מה אני עושה אני מעדיף לומר: מנהל את ענייני היקום". עבור תייר תודעה טרנס ממדי מסוגו של אבידן שירה הייתה הדבר הנפלא ביותר "שניתן לעשות לבד לבד / בראש פתוח ובעשר אצבעות". עם עשר האצבעות הללו, כפי שנהג לומר, ניתן לשלוט ביקום כולו.
 

מדע בדיוני כפרקטיקה רוחנית

וזה מה שהוא עשה. אבידן היה תחנת שידור טרנסגלאקטית שפעלה לאורך מחציתה השניה של המאה העשרים מתוך ישראל, קלטה ושדרה תשדורות מוצפנות. הוצאת "המאה השלושים" שלו, שם שנועד לרמז על מקורם של החומרים הטרנסגלקטיים שיצר, הייתה מפעל גרנדיוזי לפרסום של תשדורות שנתקבלו אצלו מלוויני הריגול שפרש ברחבי היקום התודעתי (ושחלקן פורסמו בספרו: תשדורות מלווין ריגול).
 
עבור המשורר העתידני הזה הייתה השפה טכנולוגית המסע האולטימטיבית לתור בעזרתה את החלל הפנימי. מעין חללית פנים-יקומית שמסוגלת לקחת אותנו לכל חור שחור ביקום התודעה. "מילים יודעות הרבה יותר ממה שאתה יודע או אי פעם תדע עליהם" הוא טען. אולי בגלל כך שמור היה למשוררים, מהנדסי המילה, מעמד שליטי היקום בקוסמולוגיה האבידנית. "אנחנו קובעים את מנגנוני ההבנה שלך"  כתב על המשוררים "מכוננים את מנגנוני הקלט-פלט". "הגלקסיה הסמנטית" שעליה הוא הכותב היא המקום שממנו מתחילה המציאות ושממנו ניתן לבצע ניסים "מדע בדיוניים". באור זה אפשר גם להבין את דבריו של אבידן בראיון למנחם בן כי השירה היא "חיל האוויר" ו"הלווינים".
 
יש אנשים שעבורם מדע בדיוני הוא חלליות מתפוצצות ובגדי צלופן. עבור אבידן מדע בדיוני הוא משהו שכל אחד ואחד מאיתנו יכול לעשות, על ידי חדירה ליקום הפנימי של השפה, שילוח לוויני ריגול של תודעה ויציאה למסע אינטרגלאקטי בנבכי ההוויה. הסיבה שהמדע הבדיוני של אבידן הוא מהפכני כל כך היא משום שבתפיסת המדע הבדיוני שלו אתה החייזר. המדע הבדיוני הזה אינו סיפור על עולמות "בדיוניים" אלא פרקטיקה פילוסופית יומיומית שמלמדת את האדם לראות את העולם כמו חייזר. לא לקבל שום מילה בגלקסיה הסמנטית ככוכב בית, אלא לתור את היקום הלשוני והתודעתי עוד ועוד בחיפושים אחר שדרים מן העתיד.

רוברט היינלין טען שספרו גר בארץ נוכריה אינו ספר מד"ב. ואכן הספר הזה, שנכלל בדרך כלל בספרות המד"ב הינו אולי ספר מיסטי לא פחות מדתי. הנטייה המיסטית של ספרות המדע הבדיוני היא דבר שניתן לגלותו אצל סופרים נוספים כגון פיליפ ק. דיק (למשל בואליס) פרנק הרברט (בחולית) או ארתור סי קלארק (קץ הילדות). התייחסות לקשר הזה בין המדע בדיוני לבין המיסטי והמאגי ניתן למצוא בכך שספרות המד"ב מקובצת לעיתים קרובות יחדיו עם ספרות הפנטזיה ושביצירות מסוימות מאפיינים של השתיים הינם בלתי מובחנים ממש. בכך מוצאת לה הדגמה אמירתו של ארתור סי. קלארק שלא ניתן להבחין בין טכנולוגיה מפותחת מספיק לבין קסם.

 גר בארץ נוכריה מספר על ואלנטין סמית', אמריקאי שגדל על פני מאדים ושרכש שם את הידע האיזוטרי של התרבות המאדימית. בהגיעו לכדור הארץ, סמית' מפיץ את תורות המאדים לקבוצות של תלמידים ומלמד אותם את האמנות העתיקה של שתיית המים או "לגרוק" (To Grok) מילה שמשמעותה בשפה המאדימית של היינלין "לשתות". גריקה, אמנות שתיית המים המשותפת מאפשרת להם לבצע שיתוף תודעה טלפאתי, להשיג יכולות טלקינזיס, לפתח תודעה קיבוצית בקבוצה ועוד מיומנויות רבות אחרות. ברומן של היינלין מי ששותים מים יחדיו הופכים לאחי מיים, קשר רוחני מהמעלה הגבוהה ביותר. המילה לגרוק, אגב, הפכה כבר מאז ספרו של היינלין למטבע לשון השגור אצל אוהדי מד"ב, היפים והאקרים ואף נכנס למילון אוקספורד האנגלי.
 
הגעתי לספר של היינלין לאחר כשקראתי עליו לראשונה בספר המופלא The Electric Kool-Aid Acid Tests של הסופר טום וולף. וולף שמתאר בספרו מ-1968 בזמן אמת את סיפורו של הגיבור הפסיכדלי הפרוטו-היפי קן קיזי מספר שכל מי שהצטרף לחבורתו של לירי נדרש לקרוא את ספר המדע הבדיוני הזה. מעניין לציין שבעוד החבורה הפסיכדלית של החוף המערבי (לירי ושות') ניסתה להבין את החוויה הפסיכדלית בעזרת שימוש  בתורות המזרח, בחבורתו של קיזי ספרות החניכה הפסיכדלית הייתה מורכבת בעיקר מספרי מד"ב (שני הספרים האחרים שזכו לפופולריות רבה היו קץ לילדות של ארתור סי. קלארק והספר More than Human של תיאודור סטורגיאון). מעניין גם לציין שבשנות השבעים לירי עצמו ביצע מהפך, נטש את המושגים המזרחיים והחל גם הוא לחשוב בעזרת קונספטים מד"בים כמו קולוניות חלל, רשתות מידע ועוד.
 
התחלתי לקרוא את ספרו של היינלין מתוך סקרנות ורצון להתחקות אחר הלך הרוח של הקבוצה של קיזי באמצע שנות השישים. לא מיד הבנתי למה קיזי החשיב כל כך את הספר הזה, אבל ההקשרים בין תרבות התודעה המאדימית שואלנטין סמית' מנחיל לבני כדור הארץ לבין מהפכת תרבות הנגד של שנות השישים, והמהפכה הפסיכדלית בפרט הלכו והפכו ברורים ב-200 העמודים האחרונים של הרומן.
 
השנה הייתה 1961, שנתיים לאחר ספרו לוחמי החלל (הסרט גברים בחלל) שהואשם בנטיות פשיסטיות בולטות, כשהיינלין כתב את הספר האולטרה-ליברטיאני הזה, מה שמוכיח בעיני שלהיינלין יש לפחות תכונה אחת של סופרים גדולים, הנכונות לכתוב היישר ממקורות ההשראה הספרותית ולחקור את כל האפשרויות של היקום הספרותי מבלי להכפיף עצמם לשום סוג של אידאולוגיה.
 
בדומה לתרבויות הנגד שהתפתחו בשנים שלאחר מכן ברחבי ארה"ב גיבורי גר בארץ נוכריה יוצרים חברה חדשה וקהילתית המבוססת על אהבה חופשית (גם חד-מינית), ביטולו של הרכוש, חזרה לטבעיות (הקשישים מפסיקים לצבוע שערם, הרופאים יוצאים כנגד הרפואה המערבית) ומשתמשים בברכות שלום בסגנון "את הוא האלוהים" ו"אתה הוא האלוהים". כמו התנועה הפסיכדלית ותנועות תרבות הנגד האחרות של שנות השישים גם הם נרדפים על ידי חברה פוריטנית שלא מוכנה לקבל את סגנון החיים שלהם. בקטע נבואי ממש, מייסד איש המאדים סמית' במהלך הרומן שורה כנסיות עם שמות כגון  "כנסיית כל העולמות" ו"מקדש הפירמידה הגדולה", מתוך נסיון למצוא מקלט לדרכו הרוחנית תחת האצטלה המוכרת של "כנסיה". הכנסיות הללו מגורשות ונרדפות זו לאחר זו באופן דומה לזה שנרדפו הכנסיות השונות שניסה טימותי לירי להקים במהלך שנות השישים בנסיון להגן על הדרך הרוחנית הפסיכדלית מפני זרועות הממסד. עם זאת, כמו אצל לירי והחלוצים הפסיכדלים האחרים של הסיקטיז, מה שסמית' מבקש למסור אינו דת.
 
"זו אינה אמונה. הדיסציפלינה היא פשוט שיטה של פעילות יעילה בכל דבר" (עמ' 407 בתרגום העברי) אומר סמית'. האמירה הזו מקבילה להבדל בין בין מושג האמונה הדתי לבין הפרקטיקה הפסיכדלית שהיא פרקטיקה של חוויה. כמו פסיכדליה, שתיית מים היא דיסציפלינה שניתן ללמוד את השימוש הנכון בה. על ידי השימוש בדיסציפלינה הקדושה אחי המים של החבורה זוכים לכוחות על שמשנים את חייהם, מה שמזכיר גם כן את החוויה הפסיכדלית. גם הפרנקסטרים של קיזי ראו את עצמם כגיבורי על שכל אחד ואחד מהם ניחן בכח מיוחד משלו שבא לידי ביטוי בעזרת החוויה הפסיכדלית.
 
חברי קהילת המים יוצרים בעזרת השימוש בדיסציפלינה הזו חברה אוטופית בינם לבין עצמם, אולם הם נרדפים על ידי קהילות צרות אופקים ותקשורת קפיטליסטית עויינת ותאבת דם. סופו של הספר מותיר מקום למחשבה שגם אם המהפכה התודעתית מושחתת על ידי ציבור פנאטי ותקשורת עוינת, הרי שאם הטכניקה שלה יעילה מספיק היא תשרוד, תתגבר ועוד תגיח מחדש בבוא הימים.
 

וולף כותב על הקשר בין חבורתו של קיזי לספרו של היינלין: "זה מופלא. זה כאילו שהיינלין והפרנקסטרים היו קשורים יחדיו בקשר בלתי סיבתי נסתר." (137) (תרגום שלי) ואכן גר בארץ נוכריה היה כבר אז באמצע שנות השישים ספר נבואי בעיני קן קיזי, עוד לפני שהעלילה של הסיקסטיז הגיעה לסיומה העגום. הספר של היינלין נקרא עד היום כספר נבואי במובן האמיתי ביותר של המילה. למרבה העניין, היינלין כתב את הספר בניגוד להרגלו רק כעשר שנים לאחר שהגה לראשונה את עלילתו. לדברי היינלין הוא חיכה שהנורמות החברתיות ישתנו ויאפשרו לספר להתקבל. לדבריו הוא ראה  לדבריו את השינוי החברתי הזה קורה לנגד עיניו במהלך שנות החמישים, והוא צדק. הספר שיצא ב-1961, זכה לפרס הוגו של אותה השנ
ה והפך לאחד מספרי הקאלט של ההיפים. גם כיום זהו אחד מספרי המד"ב הקלאסיים והמומלצים ביותר לכל מי שרוצה להבין לעומק את האתוס של שנות השישים.

בשעה טובה ומוצלחת, אני שמח לבשר שספר הביכורים שלי "טכנומיסטיקה" יתפרסם בסוף החודש הבא (מאי 2009) בהוצאת מדף. הרגע הזה בא אחרי חקירה ארוכה שנמשכת כבר מספר שנים, ועבודה אינטנסיבית במיוחד בתשעת החודשים האחרונים. בקיצור, זה רגע מרגש ומשחרר.
 
הספר טכנומיסטיקה עוסק ברבים מהנושאים שכתבתי עליהם כאן בבלוג בזווית מקיפה יותר ותוך פיתוח מעמיק יותר של הרעיונות. בין השאר מדובר בשאלות כמו איך משפיעים על התודעה שלנו טכנולוגיות ממוחשבות ואמצעי התקשורת המודרנים? איך אפשר להגיע לאיזון ולהתפתח רוחנית בסביבה טכנולוגית? ובשלל עניינים חביבים אחרים שקשורים לנושא כמו חומרים פסיכדלים, מערכות עצבים, משחקי מחשב, אקטיביזם, הגוף, השבטיות החדשה ועוד.
 
חלק מסוים (כרבע בערך) מהספר מבוסס על קטעים שהתפרסמו בעבר בבלוג, וזו גם הזדמנות מצוינת להודות לכל מי שקרא את הבלוג הזה בשנתיים האחרונות ולכל מי שגם לקח את הזמן להגיב. אני יודע שהספר הזה לעולם לא היה נכתב לולא הבלוג "טכנומיסטיקה" וכל מה שקרה לי בו בשנתיים האחרונות, באינטראקציות עם קוראים ובדרייב שהוא נתן לי לכתוב וליצור. אז תודה.
 
ואם אני כבר מודה, עכשיו זו גם הזדמנות לבקש את עזרתם של קוראי הבלוג בשני נושאים שאני עדיין מתלבט בהם. הראשון הוא תת הכותרת של הספר. השני הוא הכריכה.
 
תת כותרת
השם של הספר הוא טכנומיסטיקה. תת הכותרת לעומת זאת, עדיין לא סגורה. ניסיתי כל מיני אפשרויות בכל מיני וריאציות. לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות שלא אפרט כאן כדי לא להטות את הדיון מראש לאופציה מסוימת.
 
מכיוון שאני מנסה כבר חודשים ולא מצליח להגיע להחלטה. חשבתי שאולי למי מהקוראים יהיה רעיון טוב יותר. הנה 9 אפשרויות לשמות לספר טכנומיסטיקה. אתם מוזמנים לכתוב מה אתם הכי אוהבים ותרגישו חופשי גם לכתוב מה אתם הכי פחות אוהבים ולנמק למה אהבתם ולמה לא אהבתם. (פקטור חשוב ב"אהבה" בהקשר הזה, הוא משהו שיגרום לכם לקחת את הספר לידיים שלכם בחנות).
 
האפשרויות
 
1. טכנומיסטיקה: רוחניות בעידן המדיה
2. טכנומיסטיקה: הרוח בעידן המדיה
3. טכנומיסטיקה: העולם כמדיה
4. טכנומיסטיקה: מדריך לתודעה בעידן הטכנולוגי
5. טכנומיסטיקה: אלוהים בעולם של מדיה
6. טכנומיסטיקה: מדיה, תודעה, אלוהים
7. טכנומיסטיקה: התעוררות התודעה בג'ונגל הטכנולוגי
8. טכנומיסטיקה: הרוח שבטכנולוגיה
9. טכנומיסטיקה: רוחניות דיגיטלית

10. תודעה בעידן המדיה/הטכנולוגי
 
אני פתוח להצעות נוספות…
 
 כריכה
כאן, תודה לאל יש לי פחות התלבטויות. האיור של הספר, שאותו יצרה המאיירת הדר סגל הוא יפהפה בעיני. יש עדיין כמה אפשרויות שונות לעיצוב הכריכה. ואשמח לשמוע את דעתכם גם פה.

* כאמור, לא להתייחס לתת כותרת הזמנית שמופיעה על הכריכה (ראה הסעיף הקודם).
 
אפשרות 1

לצפיה בתמונה באיכות גבוהה יותר
 
אפשרות 2

לצפיה בתמונה באיכות גבוהה יותר

 
אפשרות 3

לצפיה בתמונה באיכות גבוהה יותר
 
אפשרות 4

לצפיה בתמונה באיכות גבוהה יותר

 
אמשיך לעדכן בכל הפרטים שנוגעים לספר לקראת מועד היציאה שלו. חג שמח.

בגלל שאני עדיין חושב שיש משהו מאוד נכון בשחור, ניסיתי, בהתאם לעצתו של גרפיקאי, להוריד חלק מהשמיים האדומים שבתמונה המקורית. וגם לקצץ מהשחור שמופיע למעלה בגרסה שלוש.

התוצאה מחזירה (לעומת גרסה 4) את המכובדות של השחור, ובאותו הזמן מבטלת את תחושת העיוות שהייתה בגרסה 3. אני חושב שיתכן שזוהי הפשרה הנכונה בין גרסאות 3 ל-4.

אשמח לפידבקים. 

לצפיה בתמונה באיכות גבוהה יותר

עדכון 17/4

ואם לא די בכל האפשרויות הללו הנה עוד כמה כדי להוסיף עוד שמן למדורה.

גרסה 6

בהתאם להצעתו של אסף חתכתי את הלמטה של התמונה ושמרתי על הפרופורציות. מעבר לזה שחלק מהדמויות נחתכות באמצע, לטעמי זה גם די חבל על מה שאבד.

לצפיה בתמונה באיכות גבוהה יותר

גרסה 7

משחק עם העיצוב של גרסה 1 – בהתאם למה שהציע המגיב אחדעשר הגדלתי את התמונה במסגרת. מוריד קצת מהריחוק האקדמי של גרסה 1.

לצפיה בתמונה באיכות גבוהה יותר

גרסה 8

גרסה שיצר טל פולקמן, לדבריו על פי הצעה של אחד המגיבים. מאוד יפה, מאוד פסיכדלי. כנראה יותר מדי 🙂

לצפיה בתמונה באיכות גבוהה יותר

מדע פסיכדלי
http://www.notes.co.il/ido/53408.asp

אקטיביזם פסיכדלי
http://www.notes.co.il/ido/52780.asp

זווית אחרת על שימוש נבון בסמים
http://www.notes.co.il/ido/44471.asp

טכנולוגיה סוגסטבילית – הסיפור של ה-LSD
http://www.notes.co.il/ido/45367.asp

טכנולוגיה פסיכדלית
http://www.notes.co.il/ido/46702.asp

הפטריה האחרונה באמסטרדם
http://www.notes.co.il/ido/50299.asp

עמים הם סמים
http://www.notes.co.il/ido/42272.asp

טריפים טיולים והחיים
http://www.notes.co.il/ido/43902.asp

פסיכו-לוגו-יה
http://www.notes.co.il/ido/42634.asp

אין קונצנזוס לתודעה
http://www.notes.co.il/ido/42977.asp

מפיוטה ל-LSD – המלצת צפיה
http://www.notes.co.il/ido/46365.asp

מצעד הפסיכדליה הגדול – ארטיפקטים פסיכדלים
http://www.notes.co.il/ido/46220.asp

סמים פסיכדלים ואייבי נתן
http://www.notes.co.il/ido/47196.asp

הקופים מגלים את ההייפרספייס – תרגום של טרנס מקנה
http://www.notes.co.il/ido/47264.asp

תנו לגדול בשקט
http://www.notes.co.il/ido/48060.asp

האוניברסיטה הפסיכדלית
http://www.notes.co.il/ido/50182.asp

מחקר פסיכדלי אקדמי
http://www.notes.co.il/ido/50630.asp

המאמר פורסם באתר אנרג'י ניו-אייג'

אם במקום ללכת ללימודי מנהל עסקים בחרתם להשתלם בתחום האלטרנטיבי ואתם כרגע תפרנים בני תפרנים, אל ייאוש. בספרו החדש צופן העתיד חוזה העתידן ד"ר דוד פסיג עתיד מזהיר לתחום האלטרנטיבי ולתחום ההוליסטי. על פי פסיג המתקשרים והמטפלים האלטרנטיבים של היום הם עורכי הדין ורואי החשבון של המחר, שכן דווקא התחום הרוחני יהווה את החלק המרכזי בכלכלה הבינלאומית בסביבות השנה 2100. מה שנקרא, החזיקו מעמד!
 
מטפסים בסולם הצרכים
התחזית של פסיג עשויה אולי להשמע מוזרה בשלב הראשון אבל קל יותר להבין אותה כשמבינים את ההיגיון שעומד מאחוריה. פסיג מציג את התחזית הזו בפרקים ה-35-37 בספרו כשהוא מציג מודל המבוסס על סולם הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו.
 
סולם הצרכים של מאסלו למי ששכח הוא מעין פירמידה שמציבה את הצרכים השונים של האדם בכמה דרגות שונות שכל אחת מהן בסיסית פחות מקודמתה. הצרכים הפיסיולוגים של האדם כמו נשימה, מזון מים או שינה באים ראשונים. אחריהם באים צרכים נוספים כמו בטחון גופני, בטחון בעבודה או בטחון משפחתי. הדרגה השלישית של הצרכים קשורה להשתייכות וכוללת את הצורך להיות חלק מקבוצה. השלב הרביעי קשור בצורך להערכתם של אחרים ולהערכה עצמית. השלב החמישי והאחרון עוסק בצורך של האינדיבידואל במימוש העצמי שלו בדרכים כמו יצירתיות, מוסריות או רוחניות.
 
על פי מאסלו אין האדם מתפנה לעסוק בשלבים הגבוהים יותר בסולם כל עוד השלבים התחתונים יותר אינם מסופקים. אורגניזם שצרכיו הפיזיולוגים אינם מתקיימים לא יתפנה לצרכיו האחרים, אדם שאין לו בטחון בקיומו היומיומי לא יתפנה להקים מפעלים לעזרה לזולת וכו'.
 
על פי פסיג ניתן לראות את ההיסטוריה של העיסוקים בהיסטוריה האנושית כמותאמים לשלבים השונים בסולם הצרכים. התקופה החקלאית התאפיינה בניסיון לפתור את הצרכים הגופניים הראשונים על מנת להביא הביתה פת לחם בסיומו של יום עבודה. "בעידן התעשייתי" לעומת זאת "העניקו העיסוקים רמת ביטחון ורווחה שהיתה חסרת תקדים בכל ההיסטוריה האנושית". מי שעבד במפעל זכה למזון וקורת גג. בתקופה זו גם התפתחו מנגנוני הרשת החברתית שהגנו על ציבור העובדים.
 
פסיג ממשיך לסקור את שאר התקופות, אבל המקום שבו הטיעון שלו הופך למעניין במיוחד הוא כאשר הוא נוגע בצורך החמישי בפירמידה, הצורך במימוש עצמי. על פי פסיג, לאחר עידן הידע ועידן המידע יגיע העידן החמישי והאחרון שבו "ישאו העיסוקים אופי בדיוני, אפילו לפי קריטריונים של תחילת המאה ה-21. ההכשרות יהיו לא רק אינטלקטואליות אלא גם מוסריות וגם ספיריטואליות". בגרף שמופיע בעמוד 241 של ספרו מציע פסיג כי בסביבות שנת 2100 יעברו המוצרים המנטליים והספיריטואלים בחשיבותם את מוצרי הידע, בוודאי את מוצרי התעשיה והמזון ויהפכו למוצרים החשובים ביותר בכלכלה העולמית.
 
המין האנושי במסע קוסמי
"תחשוב על מתקשרים, תחשוב על קואצ'רים. כל הדברים האלה הם רק התחלה של משהו גדול הרבה יותר" אומר פסיג בראיון לאנרג'י מעריב. "אנחנו עוברים תהליך שבסיומו מה שהיה נחשב לשוליים לפני 20 שנה יהיה הזרם המרכזי".
 
בספר שלך אתה מדבר על כך שבעידן הספיריטואלי סוג המוצרים העיקרי יהיה מוצרים ספיריטואלים, אתה מוכן להסביר למה אתה מתכוון?
"מדובר כאן במוצרים שהמאפיין העיקרי שלהם הוא שהם שירותים מנטליים שנותנים לנו סיפוקים רוחניים. כרגע המוצרים שבידינו נותנים בסך הכל מידע. הם לא נותנים לנו תבונה או רמה מפותחת יותר של קוגניציה, שזה בדיוק מה שהמוצרים האלה יעשו".
 
אתה יכול לתת דוגמאות למוצרים כאלו?
"תראה, כשאתה שומע מוזיקה מה שהיא מעוררת בך זה כל מיני מצבי רוח. מוזיקה היא אמנות והיא עושה את הדבר הזה באופן מאוד סובייקטיבי. אבל כבר היום יש לך מוצרים חדשים, מוצרי מוזיקה, שהם מדעיים ומצליחים. זה סוג חדש של מוזיקה שמצליח לעשות לך טריגר במח לסוג מסוים של מצב רוח ספציפי. אם אתה רוצה יצירתיות, יש מוזיקה שיוצרת גלי מח שתורמים ליצירתיות. יש מוצר אחר שעוזר למחשבה החיובית. המוזיקה עושה טריגר לגלי מח שיוצרים חשיבה חיובית. זה מוצר מנטלי, לא אמנות סתם. אבל זה רק ההתחלה של ההתחלה."
 
מה עוד?
"יש כרגע בידי המין האנושי מפות מדויקות של מה שקורה במח כאשר אתה עושה פעילות דתית כלשהי, כשאתה מנשק מזוזה, משתחווה או מתפלל יש איזורים במח שנדלקים. מסתבר שזה אותו הדבר אצל כל הדתות. אם זה קורה אצל כולם אז אנשים צריכים טכנולוגיות שיגרו את האיזורים האלה במח ויש פרופסור אחד בקנדה שפיתח קסדה שבעזרתה אתה יכול לקבל את החוויות הדתיות האלה"
 
"כל התחום של המדיטציות זה פעולה דתית שהתרבות המודרנית עקרה ממנה את הפן הדתי והפכה אותה למשהו ספיריטואלי גרידא. אנחנו נראה את אותו הדבר עם הרבה מאוד פעילויות דתיות, מנטליות וספיריטואליות שיצאו ממסרת הפעולות הדתיות ויהפכו להיות פעילות ספיריטואלית חילונית".
 
בגרף שאתה מציג בספר שלך העידן הספיריטואלי מופיע בתור האחרון, זה שממצה את הצורך האחרון בסולם הצרכים של מאסלו. האם זה אומר שזהו השלב האחרון שאליו שואפת האנושות בהתקדמותה? האם זוהי התכלית?
"לא בדיוק. מדע זה לא חקר האמת, זה בסך הכל תיאוריות שבעזרתן אנחנו מנסים להסביר את המציאות ויכול להיות שבעוד 30-40 שנה יבוא מישהו אחר עם תיאוריה אחרת. המין
האנושי נמצא במסע אנסופי של השתכללות שהרוח שלו משתכללת. אנחנו רק בהתחלה. רק מספקים כרגע צרכים בסיסיים לגוף ולרוח, אבל למין האנושי יש עוד מסע ארוך מאוד בזמן. של מליונים ומליארדים של שנה. יכול להיות שזה בקוסמוס הזה, יכול להיות שזה בקוסמוס מקביל. זה לא משנה. התבונה הזו רק בתחילת הדרך שלה והיא מחפשת דרכים לממש את עצמה. ואנחנו עושים את זה בעזרת כל מיני טכנולוגיות שמשפיעות על כל מיני תקופות שהופכות להיות מאופיינות על ידי הטכנולוגיות שאנחנו מפתחים".
 

"אבל זה מסע אינסופי. זה כמו שלפני אלפי שנים הדבר הכי חשוב היה לאכול. כל היום אדם רדף אחרי באפלו כדי שיהיו לו כמה חתיכות בשר. היום אם אתה רעב אתה הולך לחנות וקונה חתיכה של שוקולד. היום אנחנו עוסקים במימוש של העצמי, של רמות האינטלקטואליות או של המגדר. אבל אנחנו פרימיטיבים עדיין. לאט לאט נגיע למימוש של רמות מנטליות וספיריטואליות שאנחנו אפילו לא מודעים אליהן כרגע".
 
–*
עוד כמה הערות קטנות  לסיום.
ראשית כל, עד כמה שהיא עשויה להשמע מופרכת בשלב ראשון, כשחושבים על המקום הפרינג'י שהתחום הרוחני תפס בחברה ובכלכלה שלנו לפני 30 שנה, והמקום שהוא נמצא בו היום – יש משהו מאוד הגיוני בתיזה הזאת.
שנית כל, ואני לא יכול בלי ההערה הזו. אם המקום שאנחנו הולכים אליו זה בו שבו המוצרים המרכזיים של התרבות והכלכלה הם מוצרים רוחניים, הרי שהדבר הזה עשוי לרמז על לגליזציה עתידית של הפסיכדלים. אחרי הכל, אלו הם ה"מוצרים" הרוחניים האפקטיביים ביותר הידועים לתרבות שלנו, אפקטיביים הרבה יותר מכל מה שמציעים היום בשוק הרוחניות. כאשר מוצרים רוחניים יהיו הבסיס של המערכת הכלכלית והתרבותית לא ניתן עוד יהיה להתעלם מהמוצרים הללו, והם ישובו למקום המרכזי שבו הם תפסו בחברות ילידיות במשך אלפי שנה עד עליית הציביליזציה המודרנית.