למאמר מבוא על הידאקי אנו ואוונגליון שהתפרסם באנרג'י
לחלק השני של המחקר על אוונגליון – איך לפרש את אוונגליון
לחלק השלישי של המחקר על אוונגליון – המשפחה השמימית
לחלק הרביעי של המחקר על אוונגליון – סוף סוף סיבה לחיות
המשפחה השמימית
היחסים הסבוכים שבין המלאך אדם, המלאך לילית, המלאכים האחרים, האוות ובני האדם שהם בניה של לילית יוצרים סוג של משפחה שמימית שבה היחסים בין אלוהי, דמוני ואנושי אינם ברורים כלל ועיקר. החלקים השונים של משוואה מתחברים בצורות שונות, כאשר זיווגים של כוחות שונים יוצרים תוצאות עזות, אפוקליפטיות או משיחיות. בחלק זה אבקש לעמוד עד כמה שניתן על זהות החלקים השונים במשפחה שמימית זו ועל סודות זיווגם.
תמונה 15 – ה- Systema Sphiroticum של אתנזיוס קירכר מופיעה על גבי שדות האנרגיה שהקרינו האוות. עץ החיים והצלב משולבים זה בתוך זה.
אוונגליון מספר את תולדות האנושות דרך שלוש מאורעות מכוננים. הראשון ביניהם ה- Giant Impact היה התנגשות מטאוריט עצום בכדור הארץ לפני 4 מליארד שנה שגרמה לירח להפרד מכדור הארץ לפי תיאוריה זו. מטאור זה הוא על פי ההשערות הירח הלבן (מקור אדם) או הירח השחור (מקור לילית)[1]. האימפקט השני הוא האירוע הקטסטרופלי שאירע באנטרקטיקה בשנת 2000 ושבעקבותיו הוצף הכוכב וחצי מאוכלוסיתו נספתה. האימפקט השני נוצר לאחר גילויו של המלאך הראשון אדם על ידי משלחת קטסוראגי (שנוהלה על ידי אביה של מיסאטו). Seele וגנדו ניסו לצמצם את המלאך הראשון לעובר ונסיון זה גרם לתוצאה הקטסטרופלית של האימפקט השני. האימפקט השני טויח על ידי Seele והוסבר כתוצאה של התנגשות מטאוריט בכדור הארץ, אולם פויטסוקי טוען בפרק 21 כי למעשה Seele ונבואות קומראן הן האחראיות להתרחשותו. בפרק 21 נטען גם שמגילות קומראן חוזות אימפקט נוסף שיתרחש עשור לאחר האימפקט השני. זהו האימפקט השלישי האפוקליפטי-גאולי (תלוי את מי שואלים) . הסדרה מכנה שלושה מאורעות שונים בשם אימפקט שלישי.
1. מגע בין המלאכים למלאך אדם – אימפקט שלישי דסטרוקטיבי שיחסל את המין האנושי. זהו האימפקט השלישי שאליו חותרים המלאכים.
2. מגע בין לילית למלאך אדם – אימפקט שלישי קונסטרוקטיבי שיאחד את כל נשמות האנוש/החיים ליישות אחת שהיא אל. זהו האימפקט השלישי אליו חותרים Seele.
3. מגע חלקי בין המלאך אדם לבין לילית דרך ריי – סוג של אימפקט שלישי קונסטרוקטיבי ומצומצם יותר שגנדו מבקש ליצור אותו בצורה מבוקרת על מנת להתאחד מחדש עם יוי אשתו המנוחה. במסגרתו הזרע של אדם יזווג בריי שהיא חלק מלילית.
6.1 אדם
אדם (תמונה 7) המלאך הראשון, מוצג בסדרה בגרסתו המצומצמת כסוג של עובר. קאג'י מביא את אדם לגנדו בפרק שמיני. בהמשך הסדרה אדם עבר אסימילציה לתוך ידו של גנדו (תמונה 37). גנדו מכנה את אדם בפרק השמיני "the first human being, Adam". הוא בכל אופן משמש כאב קדמון ורק טבעי שהוא משולב בגנדו שמשמש בסדרה כסמל לאבהות הגדולה מתוקף יחסיו עם שינג'י.
אך בעוד במסורת היהודית אדם הוא אב כל האדם, הרי באוונגליון הוא אב למלאכים דווקא. אדם, אם כן, אינו עומד בשורה אחת עם שאר המלאכים. הוא אביהם של המלאכים ושמא אימם. בפרק 24 מכנה המלאך ה-17 קאורו את אדם "Adam our mother". בכל אופן אדם נחשב כהורם של המלאכים ומזוהה כהוויה נשית, אבל גם כהוויה זכרית מה שתואם אולי את היותו של אדם הראשון אנדורגינוס במיתולוגיה היהודית[2]. יש לו מראה זכרי בניגוד לזה של לילית (השווה תמונות 6 ו-17 לדוגמה), והוא משחק תפקיד זכרי בזיווג עם לילית.
תמונה 16 – הירח השחור, ביציתה של לילית, מקור הנשמות.
כמו אדם קדמון לכל קדומים, המלאך אדם מהווה גם first human being וגם סוג של אל. אדם הוא אדם של אור. ובסופו של דבר אדם הוא המלאך הראשון ואילו בני האדם הם המלאך האחרון.
הניסיון לצמצם את אדם למידע גנטי, אשר מוביל לקטסטרופות שונות יכול להתפרש כניסיון לצמצם את האלוהות לכדי מטריאליזם ולהביא אותה תחת שליטה. זהו הניסיון לצמצם את האלוהות שהוא גם הניסיון לצמצם את האדם ואת האלוהות שבחוויה האנושית, זו שבמפגש עם האחר ולתחום אותה בעזרת ה-HCP. ההוויה מתקוממת על ניסיון זה ומגיבה על ידי סדרה של מלאכים, שליחים הבאים לעצור מעשה זה. ביאור התימות של הנסיון לצמצום האלוהות שבאחרות ושליחותם של המלאכים יובא בהמשך.
6.2 לילית
במסורת היהודית, לילית היא אשתו הראשונה של אדם שהתעקשותה להיות העליונה בעת קיום יחסי המין גרמה לאדם לבקש שתסולק מגן עדן[3] ובמקומה באה חווה. באוונגליון האווה חוברת ללילית ונכנסת בתוכה (תמונה 26). בספר הזוהר תוארה לילית כספירה העשירית במערכת הספירות של הסטרא אחרא העומדת כנגד ספירת הקדושה במערכת הקדושה [4], ואילו באוונגליון לילית מופיעה בדמות אור רחומה וטובה הנראית כעשויה בדמותה של השכינה (ראה תמונות 17, 18 ו-24). במסורת היהודית מתוארת לילית כאמם של הלילים, שדים מכונפים בעלי צורת אדם[5], ואילו באוונגליון לילית היא אומנם אם הלילים, אולם בשם "לילים" נקראים בני האדם עצמם. אדם הוא הורם של המלאכים ואילו לילית היא הורתם של בני האנוש. בעוד במסורת היהודית חווה (אווה) היא אימם של בני האנוש הרי באוונגליון אווה היא ביתה של לילית.
קשר זה הופך את המלאכים ובני האדם לסוג של קרובי משפחה, ואת הקרב ביניהם לסוג של קרב קוסמי בין תרבויות – תרבות המלאכים ותרבות הלילים. לילית שבויה צלובה על צלב כשחניתו של לונגינוס תקועה בחזה, בחדר סודי שב-Terminal Dogma מאות רבות של מטרים מתחת ל-Nerv (תמונה 8). הדלת המוליכה לאותו החדר נקראת ע"י אחד הטכנאים בסדרה "Heaven's door" (פרק 24). כמו אדם גם לילית היא סוד שמור מאוד שאינו מוזכר עד שלב מאוחר בסדרה, ושרוב הדמויות בסדרה אינן יודעות על קיומו עד סיומה.
תמונה 17 – לילית בדמותה של ריי העצומה.
חנית לונגינוס היא סמל נוצרי נוסף שאוונגליון עושה בו שימוש נרחב. Lance of Longinus, Spear of Longinus או Spear of Destiny הם שמותיה של החנית שעל פי המסורת הנוצרית תקע החייל הרומי, שמאוחר יותר ניתן לו השם לונגינוס (ואפילו Saint Longinus), בצדו של ישו, בעת שהיה צלוב על הצלב. חנית לונגינוס היא בסדרה גדולה בהרבה מכל חנית שסביר שחייל אנושי משתמש בה. כשאנו מתוודעים אליה באמצע הסדרה היא תחובה על הצלב שעליו תקועה לילית. ובכך מחזקת את הקונוטציות הנוצריות של הסצינה. לילית היא מעין בן האלוהים שנתפס על ידי בני האדם ונצלב על צלב. בנוסף, תקועה בה חנית הנקראת חניתו של לונגינוס. בפרק 22 משמשת החנית על מנת להביס את המלאך ה-15 אראל ונכנסת למסלול הקפה סביב הירח. היא שבה במהלך EoE לקראת הופעתו של עץ הספירות ומהווה חלק מתהליך האימפקט השלישי. לילית חסרה תחילה את פלג גופה התחתון. רק כאשר מחולצת ממנה חנית לונגינוס בפרק 22 צומח פלג גופה התחתון, ועדיין חסרים חלקים מרגליה אשר מתמלאים רק כאשר שבה אליה ריי, העשויה מחומר גופה של לילית (ב- EoE).
דמה של לילית מתואר כמרק החיים Soup of Life, מונח המשמש לעיתים לתיאור הרכב החומרים שממנו נוצרו לראשונה החיים בכדור הארץ הקדום. לילית היא מעין מבוע חיים. בטרמינל דוגמה, מרחב שבו היא שמורה ישנו מעין אגם של מרק חיים זה, הנקרא בסדרה גם LCL (Life connection liquid). ואכן מלילית נוצרות צורות חיים שונות מלבד בני האנוש המזכירות סוג של "גולם". ראשונה להם היא האווה, המתפקדת כגולם ענקי הנלחם למען האנושות. ה-LCL, המאפשר את התקשורת שבין טייס האווה לבין האווה, ושהוא למעשה דמה של האווה – מורכב מדמה של לילית. אם כי על פי Seele (EoE) רק יחידה 01 היא צאצא אמיתי של לילית. גם ריי ושכפוליה השונים הם מעין גלמים שנוצרו מבשרה של לילית ולכן רק בחזרתה של ריי לגופה של לילית, הופך גופה של לילית לשלם והיא יורדת מן הצלב.
תמונה 18 – לילית מגיחה מהארץ. דמותה העצומה של לילית, מזכירה את דמותו של אדם הראשון. על פי חז"ל הגיע זה מסוף העולם ועד סופו, ומארץ עד רקיע.
על פניה של לילית שבע עיניים כמספר העינים של האל (תמונה 10) על פי תפיסות מסוימות (זכריה ד, פסוק י' – "שבעה אלה עיני יהוה", וכן ראה בזכריה ג', ט'-י', וכמו כן בברית החדשה: Book of Revelation 5:6). אופן הסידור של שבע העינים של לילית מזכיר את חלקו התחתון של עץ הספירות. בזיווג בין לילית לאדם ניתן לראות זיווג דומה לזה שבין חלקו התחתון של שבע ספירות תחתונות, הנקראות בקבלה שבע ספירות הבניין, לבין שלושת הספירות העליונות. הספירות העליונות נתפסות בקבלה כאותו מקום שמעל לעולם הבניין, שבו הדברים עדיין אינם מוגבלים וקבועים בהוויתם ושבו מתקיימות אפשרויות נוספות ואחרות למוכרות בעולם זה. כפי שנראה בהמשך, המלאכים בניו של אדם, מתוארים באוונגליון כאותן אפשרויות אחרות, שהן אולי האפשרויות הנוספות של עולמות החכמה והבינה. בני האדם יכונו במקרה זה Lilim משום שהם בני עולם ספירות הבנין, עולם הספירות התחתונות.
תמונה 19 – 12 כנפיים מופיעות על גבה של לילית. על פי הקבלה למלאך סמאל 12 כנפיים.
המבנה המשולש הבא לידי ביטוי כאן באלמנט זכרי ושני אלמנטים נשיים (זיווג של אדם בלילית דרך האווה) בא לידי ביטוי ברבות מהקונסטלציות הבין אישיות של אוונגליון. ליחסים המשולשים אדם-אווה-לילית יש מקבילות ביחסי האהבים המשולשים גנדו-יוי-נאוקו[6] וביחסים קאג'י-מיסאטו-ריטסוקו. בכל המקרים מדובר גם במבנים תיאורטים שונים אך לא תמיד שלמים של מהויות שבין עולם הנפש, רוח והנשמה, בין רגשות לעומת אינטלקט ועוד. Nerv, לילית, אווה וריי מזוהים עם הגוף. Gehirn, נאוקו אקאגי וריטסוקו אקאגי ביתה, מזוהות על פי אופיין ותכונותיהן באופן חד משמעי עם עולם האינטלקט. Seele, אדם וקאורו מזוהים עם הנשמה.
6.3 האווה
השם Eva הוא בעת ובעונה אחת קיצור לשם הסדרה Evangelion וגם התייחסות ל- Eve, חווה אם כל חי. אווה נוצרה מאדם. בפרק 21 מציג אותה גנדו "Our project of reviving Adam, commonly known as project E" ומוסיף "Facta de adamo, per hominibus est eva" (לטינית: למען האנושות נוצרה האווה מאדם) משפט המעלה מיד במחשבה את הסיפור על בריאת חווה בשביל אדם מצלעו של זה בגן העדן.
תמונה 20 – לילית מביטה באווה 01. מסביבה 9 המלאכים ערוכים במעגל.
אולם כפי שמשערת מיסאטו בפרק 16, אווה אינה רק שכפולו של המלאך הראשון. באוות יש גם מלילית (לדוגמה ה- LCL) ואילו אווה 01 היא צאצאתה הישירה של לילית. מלבד זוג ההורים האלוהיים, נכנסה באווה 01 גם נשמתה של יוי, ששמה נושא דמיון צורני לשם Eve. אם לא די כבכך גם חלק מנאוקו אקאגי, אימה של ריטסוקו, נכנס לאווה, מאחר שהאווה מונחית על ידי מנגנונים שבסיסם ב-MAGI שהוא מחשב המחקה את אישיותה של המדענית נאוקו אקאגי.
אווה אינה רק רובוט, אלא יצור ביולוגי, נפילה ממש. כשאסוקה קוראת "Gonna Kill You" כלפי אוות הייצור ההמוני, אנו רואים את היד האורגנית של האווה. במקומות אחרים הם פורצים ממנה זרנוקי דם ואף עוטים אותה בתחבושות ענק. בפרק 13 אנו מגלים שהיא ניזונה מפרוטאינים. בכך יש להסביר גם את העניין התמוה, שמספר פעמים בסדרה האווה פועלת מרצון עצמה ללא שנמצא בתוכה טייס, או ממשיכה להלחם למרות שנגמר החשמל שיניע אותה. למעשה הטכנולוגיה המתוחכמת המופיעה מחוץ לאווה, היא רק אמצעי לשליטה. מתחת לחזות הטכנולוגית הנוצצת רוחש כוחה הקמאי העצום של האווה. בפרק 19 כאשר שינג'י מגיע ל-400% סינכרוניזציה, אומרת ריטסוקו על אווה: "She's awakened after all". האווה מהלכת על המסך בהליכה זוחלית, מזילת ריר, הבעה פראית על פניה ושאגתה העצומה נשמעת ברחבי הארץ כשאגתו של זאוס. ריטסוקו מסבירה:
Ritsuko: "The binders, that's not armor. Those are binders to surpress Eva's innate nature. It's shedding the binders itself. One cannot stop Eva anymore."
אווה הנפילה והמרד באל
אווה היא לא רק חלק מתוכנית להפוך את המין האנושי לאלוהות. היא גם סוג של אלוהות בעצמה. בפרק 19 לאחר שאווה מביסה את המלאך ה-14 היא אוכלת את ה- S2 Organ שבתוכו, איבר המאפשר ייצור אנרגיה בלתי מוגבל[7]. מעשה זה מקנה לה על פי Seele קיום של אל. כנראה משום שבכך היא הופכת לבת אלמוות ואולי משום שהוא מאפשר לה קיום בלתי מוגבל ללא להצטרך לדבר חיצוני – כלומר הוא הופך אותה ליצור ללא חוסר, וחוסר כאמור באוונגליון מה שהופך את האדם לאנושי ובלתי מושלם.
Seele: Incorporating S2 engine by itself, it obtained the ultimate existence, Evangelion unit 01. They concretized god by us, impure it is. The creating of god is not allowed. I did not allow him to have a god.
האווה הופכת לאלוהות ועובדה זו מאפשרת לה לשמש כמדיום לזיווג שבין אדם ללילית ב- EoE. קיומה של האווה כסוג של אלוהות מקביל ל-HCP, במובן שהוא מאפשר לאנושות להתעלות מעל הקיום המוגבל והסופי, לקיום אלמוות. אוונגליון הופכת לסוג של הבטחה שהמין האנושי לעולם לא ייעלם מהעולם, המקבילה להבטחה שנתן אלוהים לעולם לא להביא עוד מבול על העולם. אווה נקראת בסדרה מספר פעמים תיבה (Ark), על משקל תיבתו של נוח. משמעות הדברים הופכת ברורה משיחה שהתקיימה בין יוי לפויטסוקי לפני העלמותה של יוי לתוך האווה.
Fuyutsuki: When man created Evangelion were we trying to create a clone of god?
Yui: Yes, humans can truly exist on this earth, but the Evangelion can live forever along with the human soul that dwells within. Even 5 billion years from now, when the earth the moon and the sun are gone. Eva will exist. It will be lonely, but as long as one person still lives…
Fuyutsuki: It will be the eternal proof that Mankind ever existed.
האווה היא אם כן תיבה שתקיים את זכרו של המין האנושי לעד ותהפוך אותו לבן אלמוות כמו האלוהים. הניסיון האנושי להפוך להיות כאלוהים, לחזור להיות בני אלמוות כפי שהיה האדם לפני האכילה מפרי עץ הדעת מעלה מיד את סיפור גן העדן, והבטחת הנחש "והייתם כאלוהים" (בראשית ד', ה'). לפי המסורת היהודית האכילה מעץ החיים, מקנה חיי אלמוות. האווה שעל פי פויטסוקי מחזיקה באימפקט השלישי את עץ החיים ואת עץ הדעת, הופכת בת אלמוות ולאלוהים.
המרד באל נרמז גם בסמל של Nerv המורכב מעלה תאנה החושף מאחוריו את המילה Nerv (תמונה 34). עלה התאנה, שהוא הסמל לבושה שחשו אדם וחווה למול האל, מוסר כעת ומאחוריו נמצאת המזימה של Nerv, להיות כאלים. הססמה של Nerv, המופיעה בלוגו היא: "god is in his heaven, all's right with the world", זהו ציטוט מתוך השיר Pippa Passes של המשורר הויקטוריאני רוברט בראונינג[8]. למעשה זוהי קריאה אירונית על משמעותה המקורית של השורה. אצל בראונינג, אלוהים נמצא בשמיים ודואג לשלום העולם. באוונגליון המשמעות היא שאלוהים מורחק מהארץ אל השמיים, ובני האדם מקימים ממלכה אלוהית משלהם.
הממלכה האלוהית היא בבל החדשה. מגדל בבל היה ניסיון בני האדם להגיע עד לשמיים, אשר הדאיג את האל שחשש כי "עתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות". זהו מיתוס נוסף על מרד בני האדם באל אשר זוכה לעיבוד באוונגליון. טוקיו 3 היא בבל החדשה. זוהי עיר חדשה לבנין המין האנושי, אשר הוקמה לצורך מלחמה במלאכים, שליחיו של האל. טוקיו 3 היא עיר של גורדי שחקים עצומים, המקבילה המודרנית למגדל בבל, אולם לגורדי שחקים אלו יש מנגנוני הגנה מתוחכמים. בעת מתקפה, נמשכים גורדי השחקים אל מתחת לפני הקרקע. זוהי תמונה רבת עוצמה לאופן שבו האנושות מתגוננת מהאל בעזרת הכוח שלה, הטכנולוגיה. בפרק 12 גנדו אומר שהמדע הוא כוחה של האנושות, זהו פרי עץ הדעת שבעזרתו נלחמת האנושות באלוהים. גנדו מדבר על עולם עתידי ללא ה-"Impurity of original sin".
ה-HCP משקף תוכנית להתגבר בעזרת טכנולוגיה (האווה) על החסרים הפסיכולוגים של האדם על מנת להפוך לאל. טוקיו 3 היא עולם טכנולוגי המשקף את המצב הפסיכולוגי של תושבי עיר מקלט הבורחים מן העולם ובוחרים לקרוא תיגר על האל, על ידי המנעות מהשתתפות במעשה הבריאה והתמודדות עם האלוהות שבאחרות שבעולם. תוכנית האווה שזממו היא תוכנית שתכליתה חזרה למצב האחיד והשלם של לפני הבריאה. העיר הזו מכונה בפרק 2 "עיר בודדה" והיא מורכבת מאנשים בודדים המסתגרים לתוך עצמם כקיפודים. הבניינים הנעלמים מתחת לאדמה כל פעם שמגיעים מלאכים, משקפים את מצבם הפסיכולוגי של תושבי העיר, המעדיפים לברוח כל פעם שמתרחש עימות עם ההוויה. הניסיון לברוח מעימותים חיצוניים הוא הניסיון לברוא את גן עדן מחדש, ללא השתתפותו של האל, כפי שמציין פויטסוקי בשיחה בפרק 17 החושפת רבות על אופיה של טוקיו 3.
Fuyutsuki: This city [Tokyo 3] is a paradise that humans built.
Gendo: Driven out of paradise, fleeing to that world of earth, where humans live near death. Made by the weakest of beings, made with the wisdom aquired because of that weakness, a paradise of our own. To protect us from the fear of death, to satisfy ourselves with joy, was made a paradise. This city is a thing like that, equipped with weapons to protect ourselves.
Fuyutsuki: A city for those cowardly people, fleeing a world full of enemies.
טוקיו 3 היא אם כן דוגמה לאופן שתמות פסיכולוגיות מוצגות בעזרת דימויים טכנולוגים, נושא שיידון בפרק – על טכנולוגיזציה של הדת ושל הפסיכולוגיה. שלושת המיתוסים המקראיים על מרד האדם והעולם כנגד האל: מיתוס גן העדן, מיתוס הנפילים ומיתוס מגדל בבל, זוכים כאן לעיבוד בסוכנות Nerv האווה, וטוקיו שלוש. שלושת המיתוסים הללו מעורבים לכדי מיתוס אחד גדול של עולם המורד מרד גדול באל מתוך רצון להיות כמותו, שלם ובן אלמוות.
6.4 המלאכים
העיסוק האינטנסיבי במלאכים על קבוצותיהם אפיין את תולדותיה של הקבלה הנוצרית וההרמטית. בין המקובלים נוצרים שעסקו במלאכים בהרחבה נמצאים בין השאר אגריפה מנטסהיים, ג'ורדאנו ברונו, ג'ון די והקבלה האוקולטית של מסדר שחר הזהב[9], בין השאר. אגריפה וברונו לקחו את העיסוק הנוצרי האינטנסיבי בהירארכיות המלאכים והפכו אותו לעיסוק בהירארכיה דמונית[10].
אוונגליון ממשיך מסורת זו ומציג בפנינו שורה ארוכה של 17 מלאכים בעלי שמות שונים ומשונים:
1. Adam
2. Lilith
3. Sachiel
4. Shamshel
5. Ramiel
6. Gaghiel
7. Israfel
8. Sandalphon
9. Matarael
10. Sahaquiel
11. Iruel
12. Leiel
13. Bardiel
14. Zeruel
15. Arael
16. Armisael
17. Tabris
שמותיהם של כל המלאכים השונים נמצאים במקורות היהודים, וניתן למצוא אותם במילון המלאכים של גוסטאב דיווידסון[11]. שני המלאכים הראשונים הם ה"מפורסמים" בשמם: אדם ולילית ועליהם דנו כבר באריכות. מלאכים אחרים מופיעים בסיפור הנפילים שבספר חנוך כפי שנראה. מלבד זאת לא מצאתי יחס קונסיסטנטי וברור בין המלאכים המופיעים בסדרה לבין תיאורים ותיאור תפקידם במסורת. בשמות שנבחרו, אף כי חלקם הם רבי משמעות כמו המלאך "גגיאל" שהוא אחד מעשר קליפות עץ המוות או המלאך "סנדלפון" שחז"ל עוסקים בו, לא מצאתי חשיבות או תוכן מבאר. ובכל אופן, גם כאן יש לקח מעניין, הבא להראות לנו מה מרכזי בענין המלאכים בעיני יוצרי אוונגליון (התוכן הפסיכולוגי, כפי שנראה) ומה משני (השמות המדויקים).
תמונה 21 – דמותו של המלאך ה-17 קאורו מופיעה כגוף שני מתוך לילית.
אחד מהסמלים החוזרים ונשנים הבאים בקשר עם המלאכים הוא העינים. ללילית שבע עינים, למלאך התשיעי מטריאל עין עצומה ומזילת חומצה, המלאך העשירי זקיאל רצוף עיניים גדולות בצבעים שונים, אדם בצורתו העוברית נראה כעין גדולה שאליה מחובר גוף קטן, מתוך ביציתה של לילית עולה פיצוף בצורת עין ועוד ועוד. העין מופיעה כאיבר דומיננטי ומאפיין של המלאכים גם במסורת של המיסטיקה היהודית. כך לדוגמה מתואר המלאך מטטרון כבעל 365,000 עיניים שכל אחת מהן בגודל השמש[12], על מלאך המוות נאמר שכולו מלא עינים[13], ואילו בהיכל לבנת הספיר, שהינו ההיכל הראשון בסטרא דקדושה שוררים מלאכים מלאי רבבות עינים[14].
בואם של המלאכים מוצג באוונגליון כהתגשמות נבואות הלקוחות ממגילות קומראן. לפני שנבחן את מגילות קומראן, נציין שוב כי הסיפור על בואם של המלאכים המוצג באוונגליון, מבוסס כפי שראינו בפרק 4 על בראשית ו' פסוקים א'-ד':
א. וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת, יֻלְּדוּ לָהֶם. ב וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. ד הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ, בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם: הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.
סיפור מפורסם זה, זכה לעיבודים מפורטים יותר במסגרת ספרים שונים מהספרות האפוקריפית. באופן כללי חלוקות הדעות האם העיבוד הנרחב יחסית שזוכה לו הסיפור בספרים האפוקריפים הוא הרחבה על הסיפור מבראשית או מסורות עתיקות אשר קוצצו ונחתכו בספר בראשית[15]. כך מופיע הסיפור לגרסאות בספר חנוך, ספר היובלים, ספר הנפילים (Book of Giants), ספר הישר ו- Book Jude The. עותקים של שלושת הספרים הראשונים נמצאו בקומראן ובהם נתרכז כאן.
חלקו הראשון של ספר חנוך הנקרא 'ספר המלאכים' (Book of Watchers) מספר על המלאכים (הנקראים בסיפור גם עירים) שמחזי, רמאל, כוכביאל, תמיאל, רמיאל (שמופיע באוונגליון כמלאך החמישי) דניאל, זכיאל (שמופיע באוונגליון כמלאך השלישי), ברקיאל, עזאל,ארמרס, בטריאל, ענניאל, זקיאל (באוונגליון המלאך העשירי), סמספספאל, סתראל, טראל, יומיאל וארזיל (חנוך א', ו', ז'-ח'). מלאכים אלו יורדים אל הארץ, מפיצים שחיתות מינית בארץ ומלמדים את בנות האדם קסמים וכשפים. בנות האדם הרות למלאכים וכך באים לעולם זני כלאים שעליהם נמנה מן הנפילים, יצירי ענק "שלשת אלפי אמה גבהם" (חנוך א', ז', ג') שתאבונם לא ידע שובע. על הדמיון בין הנפילים לאוות, כבר עמדנו מוקדם יותר. גם האוות מתוארים באוונגליון כבניהם של המלאכים אדם ולילית, שזווגו בנשמה אנושית. גם האוות וגם הנפילים נתפסות כבן כלאיים זוועתי ורצחני של הזיווג בין האנושי לאלוהי העומד בדרגת ביניים תפלצתית שבין שני העולמות: בין מפלצת לאל. האל אינו רואה בעין יפה את מעשיהם של המלאכים הסוררים וחנוך נשלח על מנת לבשר לנפילים על פורענות שעתידה לנחות עליהם. בסופו של דבר באים הנפילים אל סופם ואילו המלאכים הסוררים נכלאים בבטן האדמה: "המקום הזה הוא בית אסורים למלאכים ופה יהיו אסורים לעולם" (חנוך א', כא', י'), ושם יהיו מצויים "עד יום הדין הגדול שבו ידונו עד כלותם" (חנוך א', יט', ב'). היות המלאכים כלואים בבטן האדמה עד בוא הדין תואמת ומסבירה מדוע נמצא המלאך אדם קבור בין קרחוני אנטרקטיקה בשנת 2000, כמו גם את היות הירח השחור, ביציתה של לילית, קבור תחת הגיאופרונט של Nerv משם נחלץ במהלך מאורעות האפוקליפסה של EoE.
ספר היובלים המציג את ההיסטוריוגרפיה של העולם למין בריאתו ועד מתן תורה, מוסר נוסח בסיסי יותר לסיפור זה, הדומה יותר לגרסה של בראשית. ספר אחר שנמצא בקומראן, ספר הנפילים (Book of Giants) הוא ספר אניגמטי ואיזוטרי עוד יותר משני הקודמים, אשר לא נכלל לרוב באפוקריפה משום אופיו הפרגמנטרי[16]. הספר היה אבוד לחלוטין עד ראשית המאה העשרים אף כי קיימים היו איזכורים שלו בטקסטים לטינים, יווניים וערביים. גרסה ראשונה של הספר נמצאה בראשית המאה העשרים בטורפן שבסין שם התגלה אוצר של עבודות מנכיסטיות. הגרסה הארמית (והקרובה יותר למקור) של הטקסט נתגלתה לראשונה ב-1947 במגילות קומראן שביניהן זיהה החוקר J.T. Milik בין שש לעשר גרסאות פרגמנטריות של הטקסט[17]. ספר זה בניגוד לספר חנוך וספר היובלים מוקדש כולו לנושא הנפילים ועם זאת למרות שחלק מקווי הדמיון שבין אוונגליון לחנוך חוזרים גם כאן ואף על פי שמופיעים פה סיפורים ופרטים נוספים על הנפילים, לא מצאתי כאן אינפורמציה חדשה שתבאר את אוונגליון. מסקנתי היא שההפניה הנעשית בסדרה למגילות קומראן ולנבואות הגלומות בהן, מכוונת כנראה בעיקר לספר חנוך.
אולם בעוד מגילות קומראן הן דואליסטיות באופן בוטה, ומדברות על מלחמת בני אור בבני חושך, ובעוד ספר חנוך רואה מציג המלאכים הסוררים כתופעות מפלצתיות ומרושעות, אוונגליון מבצעת טוויסט מוניסטי של הנושא. המלאכים של אוונגליון, הם אמנם האויב ואחר מוחלט שלא ניתן לבוא איתו במגע, אולם ככל שהעלילה מתקדמת מתברר שהם אינם שונים כל כך מאיתנו. במובן מסוים הם אפילו חלק מאיתנו.
בפרק 5 מובילים מחקרים שנעשים על מלאך שנתפס בשבי למסקנה שבין המלאכים לבני האדם ישנה זהות גנטית של 99.89%. ממצאים המתקבלים כמפתיעים מאוד בהתחשב בהבדל החיצוני התהומי שבין שני הצדדים. בפרק 10, מנסים Nerv לתפוס מלאך לפני שהגיע לבגרות ומגיעים לעובר של מלאך המתפתח בתחתית הר געש והמציג דמיון רב לעובר אנושי. בפרק 13, חודר אחד המלאכים למחשב ה-MAGI ומתגלה כיישות בעלת בינה, העוברת אבולוציה "very much like the cycle of life. Seeking survival". גם המלאכים, אם כן, הם סוג של חיים, זר ואחר ככל שיהיה, הרוצה לשרוד בדיוק כמונו. בסופו של דבר אגב, מחליט המלאך להתאחד ב-MAGI ולהתקיים בסוג של דו-קיום לה.
המפגשים המבלבלים עם המלאכים שרבים מהם מאופיינים כמרובי עיניים הם מפגשים עם אחרות מזעזעת שמביטה באנספור עיניים ושואלת שאלות. במהלך המפגשים מנסים המלאכים לצור קשר עם המוח האנושי על מנת להבין אותו (פרק 16) ואף מבקשים להתאחד עם הילדים (פרק 23). הגבולות בין מלאך לבן אנוש מטשטשים שוב ושוב. בפרק 18 מזהה גנדו את אווה 03 שאותה מטיס טוג'י, כהמלאך ה-13 ואילו המלאך ה-17 מגיע בצורת בן אדם. בפרק 11 מתקיימת שיחה מעניינת בנושא מהות המלאכים בין שינג'י לאסוקה:
Shinji: Say, what do you think the angels are? Angels, messengers of God. Our enemies with the names of angels. Why are we fighting them?
Asuka: Are you stupid? Unknown enemies are attacking us. It's natural that we have to get rid of sparks raining down on us.
השימוש של אסוקה במילה Sparks הוא בעל משמעות בהקשר זה. המלאכים הם אכן מעין גשם של ניצוצות, אלא שהניצוצות הללו באים בצורות של קליפות הטומאה, שדים, מלאכים דמונים. המלאכים הם סוג של קליפות שאותן אנו מנסים לגרש ולהדחיק מתודעתנו, אולם רק העימות איתן יכולות לחשוף את הניצוצות הגלומים בהם. המלאכים קרויים גם "שליחים" משום שהם נושאים עמם בשורה. סיפור ההתבגרות של הילדים, המובא דרך סיפור העימות עם המלאכים, הוא סיפור העימות עם האחר. האחר, שהוא סוג של חוצן, הנושא עמו בשורה. רק דרך החוויה הזו של הפנים לפנים מול האחר של השליחים ששולחת ההוויה, יוכלו הילדים לצאת מבועת הילדות שלהם, לעמוד לראשונה מול העולם, יהיו התוצאות מה שיהיו, ואולי להפוך לבסוף לאדם בוגר.
בסופו של דבר המלאכים הם בסך הכל צורות אחרות של ה"אני", צורות אחרות של הוויה אשר נדמות לנו כזרות, והדבר נאמר בבירור על ידי מיסאטו בסרט EoE.
Misato: We are the 18th angel. The other angels are just different possibilities that we could have become. Sadly we can't coexist even though we are fundamentally the same creatures"
בהתאם למילותיה של מיסאטו שבני האדם הם המלאך ה-18, יהיו בני האנוש האויבים האחרונים של Nerv (ב- EoE), והעימות הסופי בהחלט יתרחש בתוך נפשו של אדם ומול הכוחות הפועלים בה. גם הדברים המרירים על חוסר האפשרות האבסורדי של הדו קיום עם המלאכים לא מכוונים כמובן רק למלאכים. כל הדמויות בסדרה הן וריאציות על מצוקה אחת בסיסית, אותו חוסר בסיסי שה- HCP מבקש לכסות עליו. ובכל זאת כל הדמויות הללו, האנושיות כל כך, אינן יכולות לחיות בצוותא.
הרע אינו קיים כאן עוד בצורה אבסולוטית, הוא הופך לשאלה תדמיתית, לסוג של אשליה שיוצרות הקליפות, סוג של חזות גרועה שנוצרת על ידי עודף המלבושים, בדומה לאופן שבו המצב מוצג בחסידות. הסטרא אחרא אינו באמת רע. זהו, פשוטו כמשמעו הצד האחר. סטרא אחרא – צדו של האחר, כפי שדרש בפני פעם אודיה צוריאלי. האחר נמשך אל בני האדם שמנסים להדחיק אותו מסיבה מסוימת, כפי שנרמז הדבר בפרק 11 שיחה בין ריי לשינג'י:
Rei: Mankind fears the darkness and scrapes it away with fire to survive.
Shinji: I wonder if man is a special creature because of that. Is that why the angels are attacking us?
שמונה עשר המלאכים מתפקדים כאן, ניתן לומר, על תקן ח"י מלאכים – המלאכים הינם כל צורות החיים כולן, והם גם אלו שאחזו בעץ החיים כפי שמציין פויטסוקי. ההתעמתות עם המלאכים היא התעמתות עם החיים על הצורות והמודוסים השונים שבהם הם מציגים את עצמם.
בני האדם המוצגים באוונגליון אינם רוצים להתעמת עם המלאכים או עם החיים. שינג'י רוצה להתנער מהאחריות שבהטסת האווה, גנדו רוצה לצור את האימפקט השלישי כדי לשוב ולהתאחד עם יוי אשתו המנוחה, מיסאטו בורחת מהזכרונות על אביה בעזרת שתיה מופרזת. הבריחה מהמציאות מאפיינת את רובן המוחלט של הדמויות המרכזיות בסדרה.
בני האדם באוונגליון מונעים על ידי פחד ומבקשים למנוע את הצורך בעימות עם האחר ועם החסר הפנימי, על ידי ה- HCP. הם ממזערים את המלאך אדם לכדי ביצית. הם מבקשים להתגבר על האחר על ידי הקטנתו והכלתו באני. כך הם מונעים את האפשרות שלו לפגוע, אך גם מונעים את הפוטנציאל שלו לצמוח ולהפריח.
הרעיון שמה שנראה כשלילי הוא רק רע לכאורה, ומכיל למעשה שיעורים רבי משמעות הוא רעיון מרכזי בפסיכולוגית ניו-אייג':
"The apparently 'negative' may be approached as holding potential lessons which may assist human learning … Instead of fighting 'evil' the task for human beings is to try to understand even evil and suffering as exemplifying that rightness"[18]
"Evil and Suffering are meaningful illusions, which are there in order to be experienced by human beings as part of the cosmic game[19]
מהו אם כן הרע באוונגליון? האנכרף בדיונו על אתיקת ניו אייג' מסביר שהרע בניו-אייג' הוא תופעה פסיכולוגית בעיקרה המתבטאת דרך גישות מנטאליות שליליות, ובראש ובראשונה פחד. כך על פי האנכרף "Ultimately, according to New Age thinking, all negative mental attitudes can be reduced to fear[20] (ההדגשה של האנכרף). תיאור זה הולם בהחלט את מצב העניינים באוונגליון. הרע הוא כאן הפחד של שינג'י ושל שאר הדמויות להתעמת עם האנשים סביבם, עם מערכות היחסים שלהם ועם עולמם הפנימי. על שינג'י להתעמת עם הרע הזה, ורק העימות הפנימי עמו וההחלטה הנחושה להתעמת מול העולם על פירודיו ומכאוביו יביא לעצירת ה-HCP.
במסגרת התהליך שמוביל את שינג'י לטרנספורמציה זו, הקרבות עם המלאכים בעזרת האווה (שעל טבעם, כחוויות תודעתיות נעמוד בהמשך) הם מעין התלמדות מתמשכת. כמו יעקב, שינג'י נאבק במלאכים אלוהיים על מנת לקבל גם כן את תוספת ה'אל' לשמו. שינג'י נלחם כנגד צורות שונות של האלוהות על מנת לבסוף לגלות את האלוהים שבעצמו ולהפוך לאל הקובע את גורל העולם.
המלאכים אם כן משמשים כסוג של אויבים באוונגליון, אולם הם אינם "הרע". הרע באוונגליון מורכב ממחסומים פסיכולוגים ורגשות שליליים שהם ההופכים את המפגש עם המלאכים להרסני וטראומטי. אפשר לומר שלולא אלו, המלאכים לא היו כלל מגיעים כפי שנרמז בשיחה בפרק 11. מטרתו של האדם היא להפוך את המפגש עם המלאכים ממפגש טראומטי למפגש יצירתי. ובביטוי הפסיכולוגי של הדבר להפוך את המפגש עם האחר למפגש עם המהות הפנימית כפי שיורחב בפרק 8.
הרעיון הקבלי של מלאכים, שליחי האל ושל מלחמה בקליפות מעורב ברעיונות ניו-אייג'ים שבהן הרע הוא שיעור, הקליפות הן מדרגות לעליה רוחנית, והעשיה הרוחנית היא המפגש והעימות עם העולם. אוונגליון רואה בקליפות מדריכות, סוגי חוויה מאיימים שהם בסופו של דבר גם שיעורים רוחניים. לפי תפיסה זו, צריך פשוטו כמשמעו, לחיות את כל הצורות. זוהי תפיסה ששורשיה יוצאים מטקסטים הרמטים כקורפוס הרמטיקום (Corpus Hermeticum, XI: 20-22) ומגיעים עד לסת' אחד מנקודות הציון בחשיבת הניו-אייג' במאה העשרים[21].
בפרק זה עסקנו במרכיבים העיקריים במשפחה השמימית של אוונגליון: אדם, לילית, המלאכים, האוות, הלילים. ראינו שהמיתוסים היהודיים עוברים שינוי ועיבוד ניכר המשמר אך גם מסלף את המקורות על פי הצורך. כך לדוגמה בעוד הסיפור מחנוך א' על ירידת המלאכים לארץ זוכה לעיבוד נאמן יחסית שמשמר מוטיבים מרכזיים, משתנה היחס אל המלאכים מקצה אל קצה, מיחס שולל ליחס הרואה בהם תופעה בעלת גוון חיובי. בעניין אחר, שדה המשמעות של המלאכים משתנה. כמו כן, הסדרה מרבה להשתמש בשמות מלאכיים הלקוחים מן המקורות, אך עיקר עניינה בסופו של דבר אינו בסימבוליקה המדויקת של שמות המלאכים אלא דווקא בפן הפסיכולוגי שאותו מייצגים המלאכים כקבוצה.
7 המשיח כיפני
בסרט EoE, כששינג'י תלוי בין שמיים לארץ צלוב על עץ החיים, מופיעים מעצמם בשתי כפות ידיו כתמי דם, מסימני הסטיגמטה. הסטיגמטה הם הפצעים שנגרמו לישו במהלך צליבתו ושהופיעו שוב ושוב ללא הסבר (לפחות לדברי המאמינים) בכ-500 מקרים שונים במהלך ההיסטוריה. סטיגמטה מעורבת ב-5 סוגי פצעים בראש, בגב, בצד, ברגליים ובידיים[22]. אנו רואים את סימני הסטיגמטה רק על ידיו של שינג'י, אולם בקונטקסט של התרבות הפופולרית פצעי הידיים הם הסמל המובהק ביותר של הסטיגמטה. משמעות הפצעים המופיעים אצל שינג'י בעודו צלוב על עץ החיים ברקיע, הינה חד משמעית. שינג'י מופיע כהתגלמותו המחודשת של משיח, ושל המשיח הנוצרי. המשיח חוזר כנער יפני.
תמונה 22- לילית מביטה באווה 01 הצלובה על עץ החיים הקבלי שהוא גם צלב. המשולשים הכהים בחלקו התחתון ובחלקו העליון של העץ הם (כפי שניתן לראות טוב יותר בחלקים אחרים) מעין שורשיו של עץ, המופיעים במקום אחר בסרט גם כמעין מאגר מידע גנטי.
עובדה זו רומזת על פן מעניין באוונגליון, היפאניות המובהקת שלה והאופן שבה היא משתמשת בסמלים זרים למטרות יפאנוצנטריות ולעיתים תוך שהיא מכניסה אותם לקונטקסט יפני מסורתי. חוקר הדת היפני קיטאגווה אומר שכל תרבות דתית שהגיעה ליפן עברה תגובה בת שלוש שלבים. בשלב הראשון התקבלה התרבות בהתלהבות, בשלב השני עברה התרבות אינטגרציה ואסימיליציה ובשלב השלישי והאחרון נדחתה התרבות או עברה טרנספורמציה באופן המאושש את העולם הרוחני היפני המסורתי[23]. בכל מקרה, תרבויות דתיות המיובאות ליפן עוברות אדפטציה על מנת להתאים לקונטקסט המזרחי הייחודי, כפי שקורה גם למסורות מזרחיות המיובאות למערב[24]. דבר זה ניתן לראות בתפיסת האל של אוונגליון, כאשר השימוש המופרז במילה God בסטנדרטים מונותאיסטים תוך שימוש בגרסה בלתי מיודעת "A God", מדיף ניחוח פוליתיאיסטי חזק של תפיסת הקאמי היפנית. זוהי הדוגמה המרכזית ביותר לאופן שבו מושג מערבי מקבל משמעות מזרחית.
אולם אוונגליון עוסקת ביפאניזציה מתמדת או גיור יפאני של מיתוסים מערביים, כשיפן מוצגת כהמשך הישיר של מסורות אחרות המנותקות לכאורה מהמסורת המערבית. אין זו תופעה הייחודית לאוונגליון. קודם לכן הוזכרה קבוצת ה- Mahikari שמפתחת את המיתוס על היבשת האבודה של מו (Mu) כאשר בגרסה המקומית, יפן העתיקה היא המרכז ממנו שולטת תרבות המו בעולם[25]. בדתות החדשות ביפן נפוצה התפיסה כי השלום העולמי בוקע מיפן וכי ליפן יש מסר מושיע מיוחד לעולם[26].
בהקשר היהודי ראוי להזכיר כאן גם את ספרים כגון "The biblical Hebrew origin of the Japanese People" מאת גוז'ף איידלברג ו- "Nihon-Yudaya, Huuin no Kodaishi "מאת הרב מרווין טוקייר. ספרים עמוסי עובדות והשערות מעניינות למדי הבאים להוכיח כי היפנים הם למעשה לא אחרים מעשרת השבטים האבודים[27]. התפוצה וההשפעה של רעיונות כאלו בגוף העיקרי של החברה היפנית היא כנראה שולית יחסית, ועם זאת ראוי להזכיר את כת המאקויה (Makuya) הפילושמית שסמליה העיקריים הם מנורה ומגן דוד ואשר תומכת ברעיונות אלו לגבי לקשר בין היפנים לבין עשרת השבטים האבודים. מאמיני הכת מאמצים לעצמם שמות עבריים, ומתרכזים בלימוד הברית הישנה. אברהם טשימה, מייסד הדת נפגש עם הוגים יהודים מרכזיים כמרטין בובר, אברהם יהושע השל, הוגו ברגמן והרצי"ה קוק ומנהיגים ישראלים כיגאל אלון והנשיא זלמן שזר[28].
כך גם באוונגליון, הסמלים המרובים המפנים לעבר תרבויות עתיקות הזרות ליפן, מובילים בסופו של דבר להווה יפני מאוד. ההיסטוריוגרפיה הניו-אייג'ית מובילה קו של ידע איזוטרי היוצא מאטלנטיס, למצריים, אל האיסיים שנקשרים לישו ולתורתה האיזוטרית וה"אמיתית" של הנצרות[29]. אוונגליון אומנם אינה מתייחסת לאטלנטיס, אבל שופעת בפירמידות בסגנון מצרי, באיזכורים למגילות קומראן של האיסיים, ובהרבה נצרות איזוטרית. הקו שיצא מהפירמידות ומהאיסיים, נמשך כאן הלאה אל יפן. כאשר המושיע מתגלגל לדמות של ילד יפני.
על פי תפיסות ניו-אייג'יות, נשמתו של ישו התגלגלה כבר באדם, בחנוך ובאחרים לפניו[30]. באוונגליון המשיח חוזר כיפני. גם שאר הקווים של הסדרה מעידים עליה שהיא יצירה יפאנוצנטרית המציגה את יפן כמרכז העולם. הקרב על עתיד האנושות מתרחש ביפן, הגורם שהוביל לאימפקט השני הוא משלחת קטסוראגי היפנית, ה-HCP, הפרוייקט לתשועת האנושות מנוהל על ידי יפנים, הטייסים של האוות הם יפנים ועוד.
העולם שמחוץ ליפן כמעט ואינו מופיע כאן. אומנם האו"ם נזכר מדי פעם, אולם מעבר לכך האיזכור היחידי של מדינות אחרות בעולם נוגע לסין וארה"ב המסייעות אומנם בבניית האוות ובתקצוב פרוייקט אוונגליון, אולם נותרות באופן כללי על תקן קבלני משנה בעלי חשיבות מועטה. יוצא הדופן היחיד במשוואה היא גרמניה, שזוכה לאזכורים חוזרים ונשנים. לאסוקה ומיסאטו יש שורשים גרמניים, כמו גם לאווה 02 שנשמתה של אמה החצי גרמניה של אסוקה, קיוקו צפלין סוריו, נכנסה בתוכה. מתוך 5 מחשבי MAGI שתוקפים את Nerv, 2 הם גרמנים (ברלין והמבורג). חלק מהדמויות קרויות על שם ספינות מלחמה גרמניות ממלחמת העולם השניה, ואילו קאורו המלאך ה-17 מכנה את הסימפוניה התשיעית של בטהובן, פסגת התרבות האנושית. את ההתייחסות האינטנסיבית יחסית לגרמניה ניתן אולי להסביר ביחסים הבין תרבותיים המיוחדים שהתקיימו בין יפן לגרמניה לאורך המאה ה-20, מתחילתה ודרך מלחמת העולם השניה.
תגובות
מאיר עיניים. תודה רבה.
אגב, לרשימת השילושים ה(לא?) קדושים אתה יכול להוסף את שינג'י, ריי ואסוקה.
ושילושים נוטים באופן כללי להיות קדושים. אחרי הכל הם היסוד של הרבה תפיסות רוחניות משובחות. גם בקבלה – חסד-דין-רחמים שהם אחד – די כמו בנצרות. (ואני לא אכנס פה להבדלים, לפני שיתנפלו עלי מכל הכיוונים)