ניאון ג'נסיס אוונגליון – סוף סוף סיבה למה לחיות- חלק רביעי ואחרון

למאמר מבוא על הידאקי אנו ואוונגליון שהתפרסם באנרג'י

לחלק הראשון של המחקר על אוונגליון – ניאון ג'נסיס אוונגליון וגרסת הפופ היפנית לקבלה הנוצרית: קבלת ניו-אייג' בסוף המאה העשרים

לחלק השני של המחקר על אוונגליון

לחלק השלישי של המחקר

8 פסיכולוגיה תיאולוגית

מגמת הפסיכולוגיזציה של הדת, וקידוש הפסיכולוגיה כפי שמכנה אותה האנכרף[1], היא תופעה מרכזית ודומיננטית בהתפתחות הדת במאה האחרונה ובקבלת המאה העשרים בפרט[2]. גארב כותב כי הקבלה הנוצרית בימינו מאופיינת יותר בסמלים פסיכולוגים מאשר בסמליים נוצריים[3] ותכונה זו בולטת באוונגליון, שבה חלק מהמלאכים לובשים פנים של ארכיטיפים יונגיאנים. כך לדוגמה זוכה הארכיטיפ היונגיאני המפורסם של הצל לעיבוד בדמותו של המלאך ה-12 לאיאל המכונה על ידי מיסאטו "הצל", ואשר מופיע מול שינג'י כבן דמותו המצוי בצל. המלאך מדבר עם שינג'י על אותם רגשות ומחשבות שתודעתו של שינג'י מבקש להדחיק ומעמת אותם איתם, בהתאם לתפקידו של הצל בפסיכולוגיה היונגיאנית.

 

תמונה 24– לילית אוחזת בירח השחור אליו חוזרות הנשמות, למטה צלבי האור שהותירו הנשמות בארץ.

מדובר כאן אם כן בסוג של קבלה פסיכולוגית. בדומה לאופן בו הדבר מתואר במסדר שחר הזהב, תהליך העליה בסולם הספירות מופיע כדומה כאן לתהליך האלכימי של הרכבת האני, אותו משווה יונג לתהליך האינדיבידואציה[4]. הקרבות עם המלאכים נתפסים כתהליך אינציאציה לאני. ניאון גנסיס אוונגליון, הוא ספר של גנסיס, ספר יצירה. ספר בריאתו המחודשת של העולם, אולם גם ספר יצירה פסיכולוגית המתאר תהליך יצירתו של אני. אוונגליון שמה דגש כה רב על הפן הפסיכולוגי, במקביל לצד התיאולוגי, שאפשר לדבר על שתי קוסמוגניות וקוסמולוגיות נפרדות הקיימות בסדרה במקביל: הקוסמוגניה והקוסמולוגיה התיאולוגית ולציד הקוסמוגניה והקוסמולוגיה הפסיכולוגית. הפנים הכפולות הללו דומיננטיות כל כך עד שנוצרו לאוונגליון שני סופים נפרדים המשקפים זה את זה. הסוף של סדרת הטלויזיה, הפסיכולוגי בעקרו. והסוף של EoE התיאולוגי והקבלי בעיקרו.

הסוף הכפול, שבלבל את הצופים ושיכול להחשב אולי לסוג של סכיזופרניה טלויזיונית, הוא למעשה תוצר טבעי של התפיסה נפוצה בקבלה ובניו-אייג' לפיה המציאות הפנימית הינה שיקוף של המציאות החיצונית[5].
במהלך הדורות עסקו המקובלים, ומקובלים נוצרים בפרט עסקו במהלך הדורות בגאולת היחיד כאמצעי לגאולה הקוסמית[6] (מקור 3, 20). באוונגליון תהליך ההרס העצמי מוקבל לתהליך הרס העולם, תהליך הבריאה של האני זהה לבריאת העולם. הקרב על עתידו של עולם מתנהל בנפשו של האדם ושם יחתם לשבט או לחסד. האדם במובן זה, ממלא את תפקידו של האל, והאחריות המוטלת עליו היא לקבל את האחריות על יצירת עולמו שלו ובריאת המציאות שבה הוא מעוניין. במילותיו של האנכרף "Self-realization and God-realization are one and the same"[7].

התפיסה התיאולוגית והקבלית של אוונגליון ניתנת אם כן להבנה רק במסגרת המסר הכללי של הסדרה, שהפסיכולוגיה היא נופך מרכזי בו. בפרק זה, אתעכב על על הקווים העיקריים של הפסיכולוגיה של אוונגליון ועל האופן בו הם מתכתבים עם הקבלה והקוסמולוגיה של הסדרה ויוצרים סוג של קוסמולוגיה פנימית המקבילה לזו החיצונית.

כאן ראוי להזכיר, כי בדומה לאופן בו מטפל אנו בסימבולים קבלים, גם כשהדבר נוגע לתיאוריות פסיכואנליטיות, השימוש ברעיונות ומונחים הוא סלקטיבי, בהתאם לצורך היצירתי ואינו תואם אחד לאחד את הדברים כפי שהם בפסיכולוגיה. לדוגמה, אנו מדבר לא על "צל" אחד, אלא על מספר "צלים", וגם הפרשנות שלו למושג צל אינה תואמת לגמרי לפרשנות של יונג, כשהוא מפרש צל לעיתים כתדמית האדם בתודעתם של אחרים. פרופ' ישעיהו לייבוביץ' טען שהאגו, הסופראגו והאיד הינם מיתוס טהור המשקף את מיתוס השילוש הקדוש של ישו, האל ורוח הקודש. גם אנו, להבדיל, מתייחס לפסיכולוגיה כמיתוס, ומספר את המיתוס הזה בצורות שונות.

 

 

תמונה 27 – Seele הינה מועצה של 11 לוחות המייצגים אישויות בלתי ידועות. Seele הם שהקימו את Nerv כ"אגף אקזקיוטיבי", על מנת לקדם את נבואות קומראן שחזו את הגעת המלאכים ולהביא לאימפקט השלישי הקונסטרוקטיבי, איחוד כלל התודעות האנושיות בישות אחת שתהא אל, ה- Human Complementation Project. בראש הקבוצה הקבוצה עומד Chairman Keel (למטה בתמונה) ששמועה רווחת במעגלי מעריצים שהוא היהודי הנודד, אם כי עובדות רבות סותרות דיעה זו.

אוונגליון היא ללא ספק יצירה בעלת השפעות חזקות של הפסיכואנליזה. הקשר או העדר הקשר בין אבות ואמהות לילדיהם, הוא אחד הנושאים המרכזיים של הסדרה. הסדרה נוטה להתרכז באופן קיצוני בהשפעת היחסים עם ההורים, על תפיסת העולם. ההתרכזות הקבלית באדם ולילית, אב ואם החיים של אוונגליון כשני המלאכים הראשונים, מקבילה לעיסוק הפסיכולוגי באבא ואמא. ההורים הינם למעשה שני המלאכים הראשונים, שני האחרים הראשונים שהאדם מתמודד איתם במהלך חייו.

כמעט לכל הדמויות המרכזיות בסדרה חסרים אם, אב או שניהם: שינג'י, ריי, אסוקה, מיסאטו, ריטסוקו, טוג'י על מנת לנקוב בשמם של הבולטים ביותר. למעשה רק מי שנתייתם מאמו יכול להטיס את האווה. אולם ככל שהאם (או האב) נעדרים יותר, כן הם נוכחים יותר בהעדרם. ריטסוקו מנהלת יחסים רגשיים וסבוכים עם תודעת אמה ששכפול שלה נמצא במחשב הביולוגי MAGI. מיסאטו מתוודה (בפרק 15) שלמרות שנאתה העזה לאביה ולכל מה שהוא מייצג, היא מחפשת אותו ללא הרף בגברים שבחייה. לשינג'י יש קשר בלתי מתפקד בעליל עם אביו, ובכל זאת הוא מתוודה בפרק 12 שכשאביו חלק לו מחמאה על ביצועיו בקרב גילה שלמעשה הוא מטיס את האווה על מנת לשמוע את המילים הללו מאביו, ושבעצם לפעמים נחמד להיות מקולס. גיבור הסדרה שינג'י גם מעורב ברשת סבוכה של יחסים אדיפלים.

הוא מוצא את עצמו בסיטואציות מיניות בוטות עם ריי, שכפולה של אמו וזוכה ב-EoE לנשיקה צרפתית והבטחה ליחסי מין, ממיסאטו שמתפקדת כאמו בפועל. פרק 18 ו-19 מכילים סצנה ברוטלית שבה האב גנדו משתלט על גוף האווה ששינג'י בתוכה, בסוג אכזרי במיוחד של סרוס אבהי. מאוחר יותר, באחד הקטעים המוזרים ב-EoE הורג שינג'י את גנדו אביו. התחרות בין אב ובן, גנדו ושינג'י, על ליבה של האם יוי המיוצגת על ידי האווה וריי – מגיעה לסיומה  ב- EoE כשיוי זונחת את גנדו ובוחרת בבנה[8]. אולם צורת הקשר החזקה ביותר בין הילדים לבין אמותיהם, הוא ללא ספק דרך האווה, שבתוכה שוכנות נשמות אמותיהם של הטייסים שינג'י ואסוקה.

הכניסה לתוך האווה מהווה מעין אופן של חזרה לרחם. טייסי האווה החודרים לגוף האווה, מתחברים בו למחזור הדם (LCL) של האווה, ניזונים ונושמים דרכו, כפי שהדבר נעשה בתוך הרחם. האוות מחוברות למקור הכוח שלהן דרך כבל גדול הנקרא "חבל טבור" (Umbilical Cord). בתוך האווה חווים הטייסים חוויות של חזרה לזכרונות ילדות, והתאחדות עם אמם (לדוגמה שינג'י בפרק 19, ואסוקה ב- EoE). ילד ואם מתחברים למכונת מלחמה מתואמת, כאשר האם הופכת ליצור פראי המגנה על ילדה מהמלאכים. האם משמשת כאן כסוג של אל כמעט, שהטייסים שמתחברים אליו זוכים בהתגלויות ואף נטמעים בתוכו במעין חוויה אוניומיסטית. תהליך הכניסה לאווה והסינכרוניזציה הוא תהליך מדיטטיבי בעיקרו של סינכרוניזציה לאם הגדולה שבתוך האווה. החוויה האוניומיסטית של ההתמזגות בתוך האווה מגיעה לרמות מסוכנות ממש. לדוגמה בפרק 20 חווה שינג'י סינכרוניזציה של 400% וההטמעות שלו בהווית האווה גדולה כל כך שחלקיקיו מתפזרים בה והוא מאבד את גופו הקוהרנטי.

היחסים העומדים במרכז הטיפול הפסיכואנליטי כגון יחסי בנים והורים, ויחסי אב אם, תופסים אם כן מקום מרכזי באוונגליון. כפי שהדבר הוא בקבלה, תיקון העולם הקוסמי מושווה למעין טיפול משפחתי. תיקון יחסי אב ואם (גנדו ויוי, מיסאטו וקאג'י, אדם ולילית או אדם ואווה) הוא תיקון אבא ואמא במובן הקבלי של תיקון ספירותיו של העולם האלוהי ואיחוי הקשר בין חלקיו.

דילמת הקיפודים
מלבד ההשפעות הפסיכואנליטיות, יש באוונגליון גם עקבות חזקים של פסיכולוגיה טרנספרסונלית. הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית בניגוד לפסיכולוגיה הפסיכואנליטית מניחה שהמציאות מאופיינת באחדותה הבסיסית ומבקשת לטפח אצל האדם את תודעת האחדות המיסטית הזו[9]. ה-HCP נראה כהגשמה משיחית של מטרותיה אלו של הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית.

נושא זה עומד גם בבסיס הנושא העיקרי והמכריע בפסיכולוגיה של אוונגליון שהוא ללא ספק המאבק שבין הדחף להשתתף בעולם לבין הפחד להפגע והרצון להסתגר, מאבק שיכול להיות מוגדר במונחים פסיכואנליטים כמאבק בין הארוס, יצר החיים, לבין התאנטוס יצר המוות.

את הדילמה המרכזית הזו של אוונגליון, המניעה את הדמויות הראשיות כולן, מביעה ריטסוקו בפרק שלוש הנקרא Hedgehog Dilemma, על שם משל הקיפודים שמקורו בפילוסוף הגרמני שופנהאואר.

Ritsuko: "If they [Hedgehogs, קיפודים] want to warm each other, the closer they get the more they hurt each other."

הרצון להתקרב לאחרים ולפזר כך את הבדידות, ולעומתו הכאב האפשרי שהקרבה הזו יוצרת. הדמויות באוונגליון בוחרות להתקרב, ונפגעות, מתייאשות ומתמלאות תקווה מחדש, מתרגשות ומתאכזבות. אלו אנשים שבורחים מהעבר שלהם, מהאחריות הנוכחית שלהם ושמחפשים ללא הרף דרך להמשיך ולברוח מהכאב. וזו כמובן תמצית ה-HCP, שהאנושות כולה מחוללת אותה, מתוך חוסר הרצון להתמודד עם הכאב שבקיום האנושי.
המלאך ה-17 קאורו, שמתחבר עם שינג'י, מבטא את השיפוט של אוונגליון על המין האנושי, כשהוא מתאר בפניו את הפרספקטיבה שלו על הלילים, בני האנוש.

Kaworu: "If you don't get close to others, you won't be betrayed and you won't hurt each other. However, neither will you forget what loneliness is. Man can never make loneliness disappear because man is alone, but man can forget – so man can find the will to live. Man always has pain in his heart since his heart feels pain, he experiences life as pain. You are delicate like glass. That earns my sympathy, in other words, I love you,"  (EoE)

היכולת להשתתף בעולם, להשקיע רגשות ולהסתכן בכאב, היא סימן לבגרות ולכוח. קאג'י אומר את הדברים הללו לשינג'י:

Kaji: "Making or growing something is good. Also enjoyable, also painful. Someone who knows pain is kinder to others. That's the opposite of weakness."

אבל כדי שילמד שינג'י את הלקח הזה, הוא יצטרך לעבור תהליך ארוך וכואב. עיקרו של התהליך הזה מתרחש באווה, ובקרבות עם המלאכים. ההטסה של האווה משמשת כסמל ללקיחת אחריות והשתתפות בעולם. האווה משמשת כסמל לתודעה ולמקום האני. הכניסה לאווה ולסינכרוניזציה עם האווה, מתפרשת כסינכרוניזציה של האדם עם ההוויה הפנימית שלו. הטייסים בתוך האווה נמצאים במקום לא מקום, כשהרקע המוקרן בקוקפיט של האווה הוא רקע מתחלף של צורות מופשטות במגוון צבעים מסנוורים. הצורות הללו באות להדגים דבר פשוט: כשהטייס מחובר לאווה הוא אינו נמצא עוד מקום ריאלי וממשי, אלא במקום של צורות וארכיטיפים תודעתיים. הכניסה לאווה היא כניסה לעולם תודעתי מסוים. האווה משמשת תא שממנו יוצאים למסעות הכרתיים המזעזעים את העצמי. בתוך האווה שינג'י, אסוקה וריי מתעמתים עם הדמויות השונות שקיימות בתוכם, עם חלקים שהיו רוצים להדחיק. אין פלא אם כן שההטסה של האווה גובה מחיר פסיכולוגי קשה. שלושת הילדים סובלים מבעיות פסיכולוגיות ההולכות ומחמירות ככל שהסדרה מתקדמת, ושלפירוטן מעבר למילות קוד אין כאן מקום. אני חוזר כאן רק על הרשימה שנתנה מוקדם יותר מבלי לפרט ספציפית על ההתרחשויות המשקפות חוויות אלו בסדרה. כאמור הדחקות, הכחשות, טראומה, אובססיות, חרדות, אובדן זהות, פסיכוטיות, פסיכופטיות ודכאון הם רק חלק מהבעיות שמתפתחות בטייסים תוך כדי הטסת האווה. חלקם (שינג'י וריי) מאבדים שליטה פסיכולוגית במהלך הטסת האווה ומנסים להרוג בעזרת האווה את הצוות של Nerv.

 

תמונה 29 – שינג'י וריי ב- .Sea of LCL ה- Sea of LCL הוא מקום ללא AT-Fields שבו מתמוססים הגבולות וכל ההוויות נטמעות זו בזו. ריי היא בסדרה גם אמו וגם אחותו של שינג'י. היא נוצרה כשכפול של יוי אמו של שינג'י, אך היא בגילו ונקראה בשם שהתכוונו הוריו לקרוא לו בו, לו היה נולד ילדה. היחסים בין השניים, המשקפים באוונגליון את ספירות התפארת (שינג'י – תמונה 14) והמלכות (ריי – תמונות 35,36), טבועים בחותם גילוי העריות הרווח כל כך ביחסי הספירות בקבלה.

הדילמה של נטילת חלק בעולם והסתכנות בפגיעה שווה אם כן לזו של הטסת האווה. הבריחה מהתמודדות עם העולם משוקפת בראש ובראשונה בבריחה של שינג'י מהאווה ומהאחריות מהטסתה. מספר פעמים בסדרה שינג'י מחליט שאינו מוכן להטיס עוד את האווה ומבקש לעזוב את טוקיו 3, אולם כל פעם מחדש הוא משתכנע מסיבות שונות לחזור ולהלחם.

ההתייחסויות לאווה במהלך הסדרה הן דו משמעיות באופן קונסיסטנטי . הן מתייחסות לתפקיד האווה בקרב נגד המלאכים, ובו בזמן לתפקיד האני בהתמודדות מול העולם ומול האחר. האווה היא שם לקונסטרוקט הפסיכולוגי של הפרסונה, אותה מסכה שאותה לובש האדם במגעיו עם החברה, על פי יונג[10]. אולם האווה היא גם יותר מפרסונה היא שם נרדף למכלול תפקודיו המנטלים של האדם המרוכזים ומטופלים על ידי היישות הפנימית ששמה "אני".

האווה, האני, מכונה "התקווה של האנושות" (פרק 1). האני, האווה הוא "מכונת המלחמה הרב שימושית של האנושות" (פרק 1). שינג'י כמי שנכנס לגיל ההתבגרות, שבו מתגבשת האישיות ומתגבש האני ותפיסתו את עצמו ביחס לעולם, חייב להכנס לתוך האווה כדי לעמוד במאבק. העליה על האווה וקבלת עול האני, היא מצב של להיות או לחדול, ולכן כששינג'י נכנס לאווה והולך את צעדיו הראשונים קוראים ב- Nerv בהתרגשות "הוא הולך, הוא הולך", משל היה תינוק העושה את צעדיו הראשונים בעולם.

 

תמונה 30 – בעזרת הדמיון ימצאו הנשמות את הכח לחדש בריאתן. לילית נפולה על הקרקע ומסביבה אנספור צלבים המסמלים את הנשמות השונות.

האווה היא התדמית שהאדם מקרין לעולם. ולמה בעצם להקרין תדמית? בשביל אסוקה האווה היא דרך לקבל תשבוחות ולהוכיח שהיא קיימת (פרק 12), בשביל שינג'י היא דרך להוכיח שיש לו ערך (פרק 26) ובשביל ריי היא קשורה למחויבות לאחרים (פרק 6). אצל כולם האווה היא דרך לזכות במעט אהבה והיא גם מקור להשפלה. האווה היא גם מחסום שמונע מהאדם מלאבד את תדמיתו הפנימית ולפול לתהום ההוויה. בפרקים 25-26 של הסדרה שינג'י מעניק שלל סיבות מדוע הוא מטיס את האוה. "When I pilot Eva they treat me well", כלומר כדי לקחת חלק בעולם, צריך להפעיל אני, ולשקף תדמית ברורה לעולם, אחרת אינך נחשב כלל לבן אנוש בעיני האחרים. וחשוב מכך: "Piloting Eva gives me an identity, a purpose". לחיות את האני, נותן לאדם זהות, ומאפשר לו להגדיר את עצמו על פי מטרות שאני צריך להשיג ושאני מאמין בחשיבותם. ושינג'י מסכם "I only have the Eva". שינג'י מרגיש שללא אני, כל חייו מחוסרי היגיון.

אבל האני הוא מגבלה גדולה, והסתמכות עליו יכולה להגביל את האדם ולמנוע ממהותו האמיתית לצמוח. בעיה זו היא בין אלו שעולות בשיחות המתרחשות בין שינג'י לתודעת העל שנוצרת במהלך ה-HC. בשלב זה הדמויות המרכזיות בסדרה הגיעו לקריסה נפשית והמצב הפסיכולוגי של העדר הרצון לחיות מפורש כסוג של סוף לעולם. זהו סוף כואב של שיחות פנימיות נוקבות וכואבות.

Voice: If you depend only on the Eva, then the Eva will become your only identifier. Eva will become your only value. You, the real you, will be erased from existence.
Shinji: To become secure I have to have value! I want to be worth something! I want to be worth enough to attract the attention of others.
Slide: You seek your own value.
Voice: You have to find your own value for yourself
Shinji: That's why I pilot Eva, I have no value without it. Then what am I?
Slide: You are afraid

האווה, מכונת המלחמה המשוכללת של האני, נוצרת אם כן, על מנת לספק את הצורך בתחושת ערך וזהות ועל מנת לכסות על הפחד הבסיסי מפניו ההוויה. זוהי תפיסה ניו-אייג'ית רווחת שבסיסה בפסיכואנליזה ועל פיה האגו מאופיין בנטיה לנסות להוכיח את עצמו למול העולם. נטיה שבסיסה בפחד[11]. שוב חוזרים הדברים לאותו רגש שלילי בסיסי שעומד על פי הניו-אייג' בבסיס כל הרגשות השליליים: הפחד. אולם אם מסתמכים על הפרסונה יותר מדי, היא הופכת המציאות היחידה והאני האמיתי, זה שנקרא אצל יונג "עצמי", נמחק מקיום. התוצאה של הפחד שלנו היא שאנו מוחקים את האישיות הייחודית שלנו.

התשובה שמעניקה אוונגליון לפחד ולשקר שבאני, היא התשובה הניו-אייג'ית המובהקת של "לברוא את המציאות שלנו". האנכרף מתייחס בספרו בהרחבה לרעיון של "Creating our own reality"[12], כאחד הרעיונות המכוננים של פסיכולוגית ניו-אייג' ושל הניו-אייג' בכלל. לפי תפיסה זו כל אחד מאיתנו בורא את המציאות שהוא חווה בעצמו. אנו בוראים את העולם שלנו בעזרת האמונות שלנו לגביו ולגבי עצמנו. כשיש משהו רע במציאות שלנו, זה משום שאנחנו בוחרים לברוא או לתפוס אותו כרע. כשאנחנו מוגבלים מבחינה זו או אחרת, זה משום שהידע העצמי שלנו אינו רחב מספיק, ואנו מגבילים את עצמנו בתפיסתנו את עצמנו. לכן כל אחד אחראי לחלוטין לאופן שהוא חווה את העולם ואינו יכול להאשים נסיבות חיצוניות. האדם אחראי לגהנום של חייו, אבל האדם יכול גם לברוא לעצמו גן עדן. רעיונות אלו משוקפים בדבריה של יוי מ-EoE, "Anywhere can be paradise, as long as you have the will to live"

 

תמונה 32 – בעזרת הדמיון ימצאו הנשמות את הכח לחדש בריאתן.

בפרק 26 מציגה אוונגליון קוסמוגניה של האני, תוך תיאור האופן שבו הוא נבנה מתוך שלמות האחד. שינג'י מופיע לפתע בתוך מסך ריק. קול המופיע משום מקום מציג את העולם הזה כעולם החופש המוחלט, עולם מחוסר גבולות, אולם שינג'י מתקשה להשתכנע שזהו באמת חופש.

Voice: A world of perfect freedom in which you have no restrictions.
Shinji: Is this really freedom?
Voice: This is a world in which you can do anything you wish. Let me give you a restriction  [על המסך מופיע קו אופקי המחלק אותו לשני חצאים], there, now you have top and bottom.

קוסמוגניה זו זהה לטיפוס הרגיל של קוסמוגניות הניו-אייג'. על פי האנכרף לקוסמוגניות אלו יש את הבסיס המשותף שהן פותחות באחדות בראשיתית, שלתוכה מוצגת הבדלה ראשונה שהיא תחילת הבריאה (לדוגמה: שמים וארץ). לאחר הבדלה זו מופיעות הבדלות רבות ונוספות אשר מפרקות את השלמות עוד ומשלימות את מעשה הבריאה בדרך של התפרטות מופלגת[13]. אוונגליון משכפל את הדגם הקוסמוגני הזה לקוסמוגניה פנימית המתאר את תהליך היווצרות התודעה והאובייקטים המרכיבים אותה דרך הבדלות. לפי התפיסה האוונגליונית ה'אני' הוא תוצר של האינטראקציה עם העולם ורק ההבדלות הללו מאפשרות ל'אני' להתקיים. עולם החופש המוחלט שהוא עולם ה-HCP הוא עולם של מוות, על מנת שיתקיימו חיים והוויות, חייבות להתקיים גם הפרדות.

Voice: You can change yourself as well [דמותו של שינג'י על המסך מתחלפת לצורות  שונות שחלקן נראות כמו מלאכים, תמיכה נוספת ברעיון שהמלאך הוא פשוט אחרות מכל סוג], what forms your shape is your mind and its interaction with the world that surrounds you.

Without others to interact with, you cannot recognise your own image. In the act of observing others you may recognise yourself. Your image of yourself is restrained – by having to observe the brarriers between yourself and others.
Shinji: When there are others I can perceive myself as an indiviudal. If I am alone, then I will be the same as everything else, there will be no difference between myself and nothing.

במהלך האינטראקציה עם צורות נוספות, האדם מגלה את צורתו שלו. בצפיה באחרים, ובהתנהגות מולם, האדם מגלה את הפנים השונים של הוויתו. קיום לבד אינו קיום חופשי, זהו קיום חסר משמעות שאין בו כל אפשרות לייחוד אמיתי.
לפתע מתעורר שינג'י במיטתו. אסוקה מעירה אותו לבית הספר, למטה במטבח יושבים גנדו ויוי ואוכלים ארוחת בוקר. במהלך הריצה הנמהרת לכיתהמתנגש שינג'י בתלמידה החדשה איינאמי ריי. שינג'י זוכה להציץ בתחתוניה ומגיש לחבריו לאחר מכן דיווח עסיסי על התקרית. מיסאטו היא המורה בכיתה, והנושא החם בשיעור הוא היחסים בין שינג'י לאסוקה.
חזיון תמוה זה מסתיים כפי שהתחיל, ושינג'י חוזר למקום שבו היה קודם. בריק המוחלט, במקום הנצחי שממנו עליו להחליט האם לבחור בעולם החיים או בעולם המוות. האם לבחור בקיום חסר כאב אך חסר חיים, או בהתמודדות עם הכאב של עולם ההפרדות והגבולות. אולם היקום המקביל ששינג'י רואה בעיני רוחו מעלה בו רעיון רדיקלי. קיום אחר הוא אפשרי, ועולם אחר הוא אפשרי שבו אני אחר הוא אפשרי.

Shinji: I see, this is another possible world. The current self is the same self, its not my true self. I can be anyway I wish to be.  I see, I can exist without being an Eva pilot as well.

זהו רגע המהפך המחולל בשינג'י. אולי חייבים לעלות על האווה, אבל מהרגע שמבינים שהאווה אינה המציאות השלמה, ושניתן להיות גם דברים אחרים, שניתן להתקיים ללא אני יציב, אז אווה הופכת מחסרון ליתרון. הדפוסים התודעתיים שבהם חי האדם עד כה אינם מחייבים אותו. אנו יכולים לשמוט את החלקים בנו שאיננו אוהבים ושאינם תורמים להוויתינו וללמוד להפוך מגולם לפרפר להוויה אחרת שאנו יכולים לאהוב[14]. אפשר להיות אני אחר, לפי בחירה. זהו המשך של הרעיון שאנו בוראים את העולם שלנו. אנחנו יכולים לברוא את עצמנו בכל צורה, וליילד את עצמנו לאנספור צורות שונות המתחמקות מדפוסים של אני יציב. רעיון זה הוא פופולרי במיוחד בתחומי ה- Self Help בניו-אייג', אצל כותבים ומרצים כגון ריצ'רד בנדלר מממציא ה-NLP, אנתוני רובינס, ברייאן טרייסי ואחרים. החיים נתפסים כתהליך יצירתי של בריאה, שבו אנו מממשים את עצמנו כאשר אנו מתנהגים כיוצרים וכבוראים היוצרים את עצמנו בשלל צורות "אלוהיות" מגוונות וכך בוראים את המציאות שלנו. הגוף המתכתי של האווה, שריטסוקו מגלה בפרק 19 שאינו מורכב משריון אלא מכבלים (binders) שתפקידם לרסן את האווה, הוא שווה הערך לאני המקבע המנסה ללכוד את כוחות היצירה העצומים של ההוויה, ולנתב אותם לאפיקים קבועים וידועים מראש. האלוהי שבאדם שואף להתמרד מעל כבלי האני ולפרוץ מחסומיו לעבר הוויות וקיומים אחרים.
אחרי הכרה זו, בא ייצוג נוסף של הרעיון שאנו יוצרים את המציאות שלנו:

Voice: If you consider that, perhaps this world isn't so bad. It is your mind which takes reality and separates it into what's bad and hateful. It is only the mind which separates reality from truth. Your view of reality changes your perception of its nature; it is all literally a matter of perspective. Your truth can be changed by simply the way you accept it.
Shinji: I hate myself. But I could love myself. I want to be myself. I want to continue existing in this world. I am worth living here.

זהו סיום הסדרה הטלויזיונית. שינג'י מופיע כעת על מעין כוכב קטן (הכוכב שלו, העולם שלו) יחד עם שאר הדמויות בסדרה המברכות אותו כולן, אחת לאחר השניה: "Congratulations" (תמונה 11). לעומת אביו, שלאורך כל הסדרה ניסה להתלות בזכרון של יוי מתוך הפחד שלו להפתח לעולם, דווקא שינג'י הופך לבסוף לאדם בוגר המוכן לחיות קיום יצירתי בעולם עם הפרדות וכאב. היצירה הפנימית שלו יוצרת כעת את העולם כולו, שעליו עומדות כל הדמויות האחרות.

את הסדרה מסיימת הכתובית: Thank you to my father, goodbye to my father, and to all the children congratulations. המסר הוא ברור. כל אחד מהצופים הוא אחד מהילדים טייסי האווה. כולנו סופר גיבורים, וכולנו יכולים להתמודד עם המלאכים. על כל אחד לעשות את המסע הפנימי ולברוא עצמו מחדש כאדם אוטונומי ויצירתי על מנת למצוא את מקומו בעולם.

9 טכנולוגיזציה של הדת והפסיכולוגיה

בפרק הקודם זיהינו באוונגליון מגמה ניו-אייגי'ת שהאנכרף מצביע עליה בספרו: הפסיכולוגיזציה של הדת ותיאולוגיזציה של הפסיכולוגיה. בנוסף למגמה זו ניתן לציין באוונגליון מגמה נוספת של טכנולוגיזציה של הדת וטכנולוגיזציה של הפסיכולוגיה, כאשר במקביל ניתן לדבר גם על תיאולוגיזציה ומיסטיפיקציה של הטכנולוגיה ופסיכולוגיזציה של הטכנולוגיה. למעשה מתברר כי דת, פסיכולוגיה וטכנולוגיה מרכיבות באוונגליון מעין שילוש קדוש שהכל מתחולל סביבו.

זוהי כמובן אינה תופעה המיוחדת לאוונגליון בלבד. מגמת הטכנולוגיזציה של החוויה המיסטית היא מגמה חזקה בתרבות הפופ העכשווית. למשל בסדרת סרטי המטריקס (1999 ו-2003), בסדרת האנימה Lain Serial Experiments (1997) ב- Ghost in the Shell (1995).

את הטכנולוגיזציה של הדת ניתן לראות כהמשך למגמה האוקולטיסטית המשלבת לתוך תפיסת העולם  האיזוטרית המסורתית את הסיבתיות החדשה של האינסטרומנטליות[15]. האנכרף מגדיר את האוקולטיזם כ- "product of a syncretism between magian and science, correspondences and causality".[16] לתוך תפיסת העולם המכושפת של האיזוטריזם מכניס האוקולטיזם קטגוריות ותורות סמי-מדעיות או פסאודו-מדעיות המבקשות להאציל על התפיסה האיזוטרית רושם של מדעיות תוך שימוש בהסברים, מונחים וצורות היגיון השואבים מעולם המדע. דוגמה קלאסית למגמה זו ניתן למצוא בנוזל הבלתי נראה של המאגנטיזם של פרנץ אנטון מזמר. המאגנטיזם רואה בנוזל הבלתי נראה  כוח חיים אוקולטי המקשר בין אדם, אדמה וכחות שמימיים. האנכרף מכנה את הנוזל הבלתי נראה "intermediate between spirit and matter … mediating between religion and science". בהקשר האוונגליוני, ניתן למצוא את המקבילה הברורה של הנוזל המגנטיסטי ב-LCL המתואר כחומר אוקולטי המקשר בין ההוויות.

בהתאמה לכך, המדע באוונגליון אינו מדע רציונליסטי, אלא סוג של מדע מיסטי, בן דמותה של השאיפה הניו-אייג'ית להקים מעין מדע-על אשר יאחד את הידע והחכמה המדעית עם תפיסת העולם הדתית, ואשר ימנע מהרדוקציוניזם של המדע ומהדוגמטיקה של הדת[17].

החברה היפנית בכלל ותרבות האוטאקו בפרט הן תרבויות טכנופיליות באופן קיצוני. יפן נחשבת לעיתים קרובות לארץ העתיד העמוסה בטכנולוגיה עתידנית ומובילה בהטמעת הטכנולוגיה לתוך חיי היום יום. הטכנולוגיזציה המואצת שעברה החברה היפנית לאחר מלחמת העולם השניה העמידה את  הטכנולוגיה במקומה של דת כמעט. בחברה הטכנופילית אנשים סוגדים לטכנולוגיה, ואלי הטכנולוגיה מבצעים שוב ושוב ניסים שנחשבו עד לא כבר לבלתי יאומנים. היו כבר מי שהשוו את הטכנולוגיה למאגיה טבעית, באשר הטכנולוגיה מגשימה לאדם חלומות שונים שהמאגיה הבטיחה לאורך מאות שנים: טיסה באוויר, תקשורת מעבר לחלל הפיזי, יצירת שינויים אלכימיים בחומרים ועוד.

עם זאת מציין רידר בספרו[18] את הביקורת הקשה על המדע ביפן, ביקורת שדומה באופן מפתיע לביקורת הניו-אייג'ית. על פי רידר 76% מהאוכלוסיה ביפן מביעים חוסר אמון במדע. המדע נתפס גם כרדוקציוניסטי ומגביל ורידר טוען שהמודרניזציה בחברה היפנית מעודדת דווקא את העניין בעניינים רוחניים ובעולם האי-רציונאלי. השילוב הזה של טכנופיליה וטכנופוביה משמש, כך נדמה, קרקע פוריה להופעתו של סופר-מדע, אשר משלב בין אהבת הטכנולוגיה לבין הרצון להחדיר לתוכה מימד רוחני ודתי.

הקונפליקט הלז לא נעלם מאוונגליון, ועקבות הטכנופוביה ניכרים בה היטב. לאורך הסדרה ישנם נסיונות שונים להחליף את האוונגליון במכונות אשר יהפכו את הגורם האנושי למיותר. לדוגמה ה- Jet Alone רובוט דמוי אוונגליון, הנשלט על ידי מחשב, אך יוצא משליטה ומוביל בסופו של דבר לאסון. גם סדרת הייצור ההמונית של האווה, המופעלת על ידי – Dummy Plug, מערכת להנחית האווה ללא טייס, מאופיינת בקווים שליליים וקודרים.
אווה מופיעה כדוגמה נגדית לשדה הטכנולוגי הרדוקציוניסטי. שום טנק או סוללת נ"ט, אלא רק כוח אנושי יכול להתמודד מול המלאכים. אוונגליון הוא השילוב בין הכוח הטכנולוגי למימדים הפסיכולוגים והדתיים. הטכנופיליה לכאורה של אוונגליון מתרחשת במימד זה, שבו הטכנולוגיה אינה  מימד מכאניסטי בלבד, אלא מטאפורה למימד ספיריטואלי עמוק.

המכונות באוונגליון מכילות בתוכן פנים רוחניים עמוקים, ולא רק האווה. מחשב ה-MAGI הוא מחשב ביולוגי שבמרכזו מה שנראה כמוח אנושי. המחשב מדמה את אישיותה של המדענית נאוקו אקאגי, תוך שהוא מחולק ל-3 חלקים. מלכיאור-1 משקף את נאוקו כמדענית, בלתאזר-2 משקף את נאוקו כאמא וקאספר-3 משקף את נאוקו כאשה. החלטה סופית של המאגי יכולה להתקבל רק לאחר הוועצות משותפת של שלושת המחשבים, ואין פלא שמערכת ה-MAGI מגיעה לעיתים קרובות ל"דילמה". מחשב המאגי גם מבצע לעצמו Self-Analysis שהוא סוג של טכנו-אנליזה עצמי הכולל שאלות אתיות, רוחניות ופסיכולוגיות (פרק 13). לא ברור עד כמה המאגי הוא אנושי, אבל ריטסוקו ביתה של נאוקו, קוראת לו אמא בחיבה ומלטפת אותו. בהקשר של טכנולוגיה כמאגיה, ראוי לציין את השם Magi, שהוא צורת רבים של המילה הלטינית MAGUS שמשמעותה קוסם או מאגיקן. מבפנים מורכב מחשב ה- MAGI מתעלות העמוסות בפתקים שעליהם קודים שונים. MAGI, לא פחות משהוא מחשב, הוא גם יצירה קבלית ואלכימית. כמו האווה וריי הוא גם הוא סוג של גולם שיצרו בני האדם.

בדומה לאווה ולמאגי, גם המלאכים מופיעים כמה שנראה כיצירים טכנולוגים. הם בחלקם הגדול עשויי מתכות, ובנויים מקונסטרקוציות שנראות טכנולוגיות והנדסיות. כפי שראינו גם המלאכים מכילים עולמות רוחניים ופסיכולוגים.

בהתאם לכך הקרבות בין האוות, המאגי והמלאכים הם קרבות פסיכולוגים-תיאולוגים-טכנולוגים. העולמות הרוחניים והפנימיים בסדרה ניתנים למדידה בגרפים טכנולוגים. במהלך הקרבות עם המלאכים מופיעים על מסכי Nerv, לא רק מדדים מכאניסטים אלא גם Psychograph, מד המצב הפסיכולוגי של הטייס. המלאכים מצדם תוקפים ב- Psycho Attack שמטרתו לצור Mind Contamination באסוקה (המונחים כולם מתוך פרק 22). התקפה על ה-MAGI נבלמת בעזרת כוח שטני במיוחד Type 666 Firewall (EoE). המדענית ריטסוקו מתארת את כוחות החיים במונחים הביולוגים הומיאוסטאזיס (כוח שיווי המשקל במערכת) וטראנזיסטאזיס (כוח השינוי) ואילו יחידות האווה עוברות "Apotheosis Procedure", כלומר פרוצדורה של אפותיאוזה, האלהה, קידוש (פרק 13). בפרק 20, לאחר שגופו של שינג'י עבר טמיעה מוחלטת לתוך האווה, משוחזרים גופו, האגו שלו ונשמתו באמצעים טכנולוגים מתוך התאים המפוזרים שבתא.

שני מונחים טכנו-פסיכולוגים וטכנו-תיאולוגים נוספים הראויים כאן לתיאור קצר הם ה-  AT Fieldו- Synchronization Rate.

AT-Field הוא קיצור של Absolute Terror Field. שדה הכוח של ה- AT-Field מקיף את האוות וגם המלאכים והופך כלי נשק לבלתי יעילים כנגדם. מאוחר יותר בסדרה מתגלה שלכל אדם יש AT-Field. זהו כוח של אינדבידואליות, של אנרגיה מאחדת ומדביקה השומרת כל אורגניזם והוויה כלולה בתוך עצמה ומפרידה אותה מן ההוויות האחרות. קאורו המלאך ה-17 מתאר את ה- AT-Field כ-  "light of the soul, sacred territory where no one should intrude" (פרק 24) ו- "barrier of the heart that everyone has". זהו כוח מחייץ למול האחרות המופעל בעת המפגש עם האחר, והמונע מאיתנו להתאחד איתו להתפוגג לתוכו. במונחים פסיכולוגים ה- AT-Field הוא חלק חיוני בהתפתחותו של כל אדם "מעין קרומית מגבילה שניתן להשוותה לשטחו החיצוני של העור והיא ניצבת בין האני של הילד והלא אני" כמילותיו של וויניקוט[19]. מבחינה תיאולוגית-קבלית כוח זה מקביל לכוח הדין (תרגום המילה Terror הוא פחד, אחד משמות הדין) הקובע גבולות וחייצים בעולם.

Synchro Rate הוא מושג המתאר את רמת הסינכרוניזציה של טייס האווה עם האווה. כשהסינכרוניזציה נמוכה מדי לא ניתן כלל להזיז את האווה, סינכרוניזציה גבוהה לעומת זאת מאפשרת תושיה, זריזות והשראה המסייעות בלחימה נגד המלאכים. מבחינה פסיכולוגית הסינכרוניזציה עם האווה היא סמל לסינכרוניזציה של האדם עם העצמי והכוחות הפנימיים שלו. מבחינת פסיכו-תיאולוגית, ניתן לקרוא את הסינכרוניזציה במונחים ניו-אייג'ים כסינכרוניזציה עם אני עליון, עם מצבי תודעה עליונים או עם העל-מודע הקולקטיבי.

10 אוונגליון ומודלים ספירתיים

הניסיון להתאים את אוונגליון, כמו כל יצירה, לסכמות תיאורטיות שונות, פסיכולוגיות, פילוסופיות או דתיות הוא ניסיון רווח אצל צופי הסדרה ופרשניה. כך למשל בפרשנות פסיכולוגית נפוצה אחת  שינג'י, ריי ואסוקה הם בהתאמה הם האגו, סופראגו והאיד. לחלופין ריי ואסוקה מייצגות את דחפי התאנטוס והארוס שבשינג'י. בהקשר יפני השוו בין שינג'י, ריי ואסוקה לאלים היפנים Susanoo, Amaterasu ו- Ama-no-Uzume. בהקשר הנוצרי הושוו גנדו, שינג'י וריי לאב, הבן ורוח הקודש[20].

בהקשר הקבלי, אחת האפשרויות המפתות ביותר היא התאמת אוונגליון על הדמויות או האלמנטים שבה לתרשים עץ הספירות הקבלי. נסיונות ספקולטיבים כאלה להתאים ספירה לכל דמות ולהתיימר לפענח באופן כזה את הפאזל האוונגליוני כמכיל צופן קבלי מובנה אכן רווחים ברשת. כך לדוגמה בניתוחו של סטיבן צ'ונג איקארי שינג'י משווה לספירת היסוד, איינאמי ריי לספירת הבינה, אסוקה היא ספירת התפארת, גנדו ספירת החסד, מיסאטו נצח, ריטסוקו ספירת ההוד וקאג'י ספירת החכמה[21]. צ'ונג מסתמך בבחירותיו על המסורת הקבלית נוצרית של ייחוס "מעלה" (Virtue) ו"חטא" (Vice) לכל ספירה. בחירותיו של צ'ונג הן לטעמי תמוהות בחלקן הגדול, ואין כאן מקום להכנס לפרטיהן. במקום אחר ברשת[22] מצאתי חלוקה אחרת המבוססת גם היא על "מעלות" ו"חטאים" שבה ריי היא מלכות, אסוקה היא נצח, קאורו הוא חכמה ולחלק מהספירות מיוחסות התרחשויות שונות במהלך הסדרה. עם זאת ההיגיון שמציג הכותב לבחירותיו נראה בעיני תמוה וחסר לכידות.

האטרקטיביות של ניתוח אוונגליון כהוצאה לפועל של קוד קבלי המוצפן בדמויותיה היא מובנת, אבל הגשמתה של פרשנות כזו באופן כולל ומוחלט דורשת, כך נדמה, עיקום וסילוף נרחב של היצירה או של עץ הספירות הקבלי. ההתאמצות להתאים לכל ספירה דמות בסדרה, יוצרת תוצאה מאולצת כמו התאמצות להעניק לכל דמות ופרט בסדרה פירוש קבלי. הפרשנויות באוונגליון אינן לעולם טוטאליסטיות עד כדי כך. ועם זאת, לגבי חלק מהדמויות מוסרת הסדרה רמזים שאינם משתמעים לשני פנים, לגבי מיקומם בעץ הספירות. לגבי דמויות וספירות אחרות ניתן לבצע השערות ספקולטיביות בהתבסס על דמיון ורמזים שונים בסדרה. ולכן…

תפארת – כאשר מופיע עץ הספירות בשמיים בסרט EoE נמצא שינג'י במקומה של ספירת התפארת. זיהויו של שינג'י, גיבור הסדרה ומרכזה, עם ספירת התפארת גם מתאים לתפיסות פסיכולוגיות קבליות רווחות שבהן התפארת נתפסת כספירת העצמי (Self) שהיא מרכז הנפש. כך לדוגמה בקבלה היונגיאנית של זאב בן שמעון הלוי[23].
מלכות – גם ריי מופיעה ב- EoE מרחפת בתוך עץ ספירות קבלי, היכן שהוא בתוך היכלות הטרמינל דוגמה (תמונות 36,37). ריי מופיעה במקומה של ספירת המלכות. זיהויה של ריי עם המלכות מתאים לזיהויה כדמות השכינה ב- EoE כאשר היא מופיעה כדמות אמהית עצומה המתרוממת מעל הכוכב ואליה שבות  כל הנשמות.
דין – גם זיהויה של אסוקה עם ספירת הגבורה או בשמותיה האחרים דין ופחד, נראה טבעי. אסוקה מזוהה עם הצבע אדום שהוא צבעה של ספירת הדין. היא אדומת שיער, יש לה חליפה אדומה ואווה אדומה (אווה 02). אסוקה ניכרת בגאוותניותה, קנאיותה ותוקפניותה האגרסיבית. היא מונעת על ידי האגו והרצון להתלבט ולהוכיח את יתרונה על פני אחרים. תכונותיה הפסיכולוגיות המוקצנות כל אלו הופכים אותה להתגלמות אנושית של ספירת הדין.

 

תמונה 35 – ריי מרחפת במבנה דמוי עץ ספירות בטרמינל דוגמה. הצופה חוזה בעץ מכיוונה של ספירת המלכות, שבתוכה מרחפת ריי. (במסכים בהירים ניתן לראות עד ספירת הכתר שבצד השני).

מלבד שלוש הספירות הללו ששיבוץ הטייסים השונים בהן נראה טבעי, ניתן, לטעמי, גם לבצע התאמה ארכיטיפית טבעית למדי בנוגע לשתי ספירות נוספות.

חכמה – בגישות המאחדות בין קבלה לפסיכולוגיה יונגיאנית, כמו לדוגמה אצל זהב בן שמעון הלוי, או במסדר שחר הזהב – מקושרת ספירה זו ל- Animus היוניגאני, הארכיטיפ של הזכריות ושל האהבות הגדולה [24]. כאן ניתן להציב את אביו של שינג'י, גנדו – האב החמור באופן פסיכואנליטי ואולי אפילו באופן מקראי. חלופין ניתן להציב פה גם את אדם, אביהם של כל המלאכים.


בינה – גם ספירה זו ניתן לייחס בשני פנים, לדמות ארצית ולמקבילתה השמימית. בגישות של קבלה יונגיאנית מקושרת ספירת הבינה לארכיטיפ ה- Anima, הנשיות והאמהות הגדולה[25]. בהקשר של אוונגליון אלו הן יוי, אמו של שינג'י, שנשמתה נכנסה בתוך האווה הקרויה על שם חווה אם כל החיים. לחלופין ניתן לקשר את הבינה וה- Anima גם ללילית, שהיא בסדרה אמם של כל בני האנוש, והמופיעה ב- EoE כאלוהות נשית גדולה המתנשאת מעל לעולם.

11 סיכום

מתוך הדיון המתארך הובררו מספר נקודות עיקריות וחשובות בנוגע לשימוש בקבלה במסגרת הסדרה ניאון ג'נסיס אוונגליון, ואחזור עליהן כאן בקצרה. הסדרה ניאון ג'נסיס אוונגליון, היא סדרה יפנית שעושה שימוש נרחב בסמלים קבליים ובסמלים מן המיסטיקה היהודית הקדומה. הסדרה הופיעה בתוך הקונטקסט של הפרטת הקבלה, הופעה הולך וגוברת של קבלה בתוך בקונטקסטים מסחריים וכתיבת קבלה על ידי גורמים שמחוץ לשורות הקבועות של עולם המקובלים ואנשי הדת.

אוונגליון היא חלק ממגמה כללית של יצירות קבליות אשר עושות שימוש במדיומים ויזואלים קולונועיים או טלויזיונים. יצירות אלו שהופצו בתקשורת ההמונים זכו לפופולריות גדולה יותר משזכו לה אי פעם הטקסטים הקבליים הגדולים. לדעתי זוהי מגמה שתלך ותגבר. קבלה המעורבת באלמנטים קולנועיים ויזואלים/אודיואלים ואולי אף בתוכן אינטראקטיבי של עולם המחשבים תהפוך לנפוצה יותר ויותר בעשורים הקרובים והלאה משם. זוהי כמובן ספקולציה בלבד, אשר נוגעת לעתיד.

בנוגע לעמדה שתופסת אוונגליון לעומת המסורת הקבלית הקיימת כבר, אפשר לומר שהיא יוצאת דופן במובן שהיא יצירה עלילתית, שבה התוכן כפוף למבנים עלילתיים ולאינטרסים של יצירת יצירה פיקטיבית. עוד היא יוצאת דופן בהיותה יצירה ויזואלית בעיקרה, אשר המשמעויות הנמסרות בה חורגות מגדר המילולי והטקסטואלי. השימוש בקבלה בסדרה מושפעת מגורמים אלו באופן ניכר.

השימוש בסמלים קבליים באוונגליון הוא שימוש החורג ממסורות הקבלה היהודית, הנוצרית או ההרמטית. בחלק מהמקרים שנבחנו במחקר שואבים התכנים המוצגים מרעיונות קבליים, אולם לעיתים קרובות משמשים הסמלים הקבליים על מנת להביע רעיונות ניו-אייג'ים או פסיכולוגיים שונים.

נסכם ונאמר שאוונגליון, מתוך כוונה או לא, מציבה מיתולוגיה משלה השואבת ועומדת ביחס הדוק למיתוסים קבליים. מיתולוגיה זו זכתה לפופולריות רבה בעולם. היותה של מיתולוגיה דתית שכזו חלק ממוצר פופ מסחרי היא עובדה מוזרה בפני עצמה ועם זאת עובדה יוצאת דופן נוספת על פיה רבים מצופי הסדרה מוצאים בה משמעויות קיומיות עמוקות, הופכת את אוונגליון לבעלת השפעה ומשמעות דתית אותנטית.

מבחינה זו ניתן לראות את אוונגליון כמעמידה מסורת קבלית עצמאית ופרטית משלה, לצד המסורות הקבליות היהודיות, הנוצריות והאיזוטריות. אני מציע לראות את אוונגליון כיצירה המציגה מיתולוגיה קבלית עצמאית ובו בזמן עומדת בהקשר של קבלת הניו-אייג' / הקבלה המסחרית / קבלת הפופ / הקבלה הפוסטמודרנית של זמננו. ככזו היא אינה תופעה "תמהונית" או "איזוטרית" אלא אירוע בעל חשיבות המייצג את רוח התהליכים העוברים על הקבלה בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. מחקר זה ביקש להציע צוהר ראשון לזירה זו של התופעה.


[1] שם, עמ' 224-255.
[2] ראה יהונתן גארב, "יחידי הסגולות יהיו לעדרים", עמ' 99-113.
[3] שם, עמ' 223.
[5] מקור 1. עמ' 204. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture. גם בקבלה נפוצה תפיסה זו כאשר הספירות שהן בסיס קיומו החיצוני של העולם, הן גם המידות הפנימיות של הנפש, עולמו הפנימי של האדם.
[6] מקור 3. עמ' 20. עבודת המאסטר של מורן הלרשטיין. גלגוליה של הקבלה דרך העולם הנוצרי עד "העידן החדש"באמצעות בחינת המסדר "שחר הזהב".
[7] מקור 1, עמ' 366. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[8] הבחירה של יוי לעזוב את גנדו ולהענות לקריאותיו של איקארי בנה, מונגדת להחלטת ה-MAGI, השכפול הממוחשב של אישיותה של נאוקו אקאגי, לבגוד בבתה ריטסוקו למענו של גנדו.
[9] מקור 1. עמ' 50-52. . Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[10] מקור 68, עמ' 486. רות נצר, מסע אל העצמי.
[11] מקור 1. עמ' 221. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[12] מקור 1. עמ' 229-244. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[13] מקור 1, עמ' 305. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[14] מקור 1, עמ' 294. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[15] מקור 1, עמ' 441. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[16] שם, עמ' 423.
[17] שם, עמ' 62-63.
[18] מקור 12, עמ' 236. Ian Reader, Religion in contemporary Japan
[19] Winnicott, D.W. (1965), The Maturational Processes and the Facilitating Environment, הציטוט מובא בספר 'הגיבור וצלו' מאת אריאל שליט, עמ' 53. מקור 4. עוד על הקרומית ניתן למצוא גם שם במאמר: Ego Distortions in terms of true and False Self, Winnicott 1960.
[21] מקור 16. Stephen Chung, Analysis of Evangelion Characters According to the Sepiroth Tree of Life
[22] מקור 70. Ikari Gendo's Ultimate EVA FAQs about the movies
[23] מקור 9. עמ' 53 ו-59. זאב בן שמעון הלוי, פסיכולוגיה וקבלה.
[24] מקור 9, עמ' 17. זאב בן שמעון הלוי, פסיכולוגיה וקבלה. וכן מקור 35, Hermetic Qabalah
[25] מקור 9, עמ' 17. זאב בן שמעון הלוי, פסיכולוגיה וקבלה. וכן מקור 35, Hermetic Qabalah
מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

  • By site on 26 בנובמבר 2007 at 2:48

    wonderful

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: