אהבה וסקס עם רובוטים – ביקורת

ביקורת ספרים שפרסמתי אתמול במוסף הספרים של הארץ על ספרו המאוד מעניין, משעשע מעורר ומחשבה ובעייתי של דיוויד לוי, "אהבה וסקס עם רובוטים".

ספרו של דיוויד לוי אהבה וסקס עם רובוטים פותח בהקדשה "ל'אנתוני', סטודנט MIT אשר ניסה להתחבב על בנות המין השני, אך גילה שהוא מעדיף לנהל מערכות יחסים עם מחשבים". אהבה וסקס עם רובוטים אכן מציג את מה שעשוי להיות חלומם הרטוב של גיקים ואולי אנשים נוספים בעולם שבו יחסים בין בני אנוש הולכים והופכים מתווכים על ידי טכנולוגיות תקשורת ושבו פטישיזם לגאדג'טים הולך ותופס את מקומן של מערכות יחסים בין אנושיות. בו בזמן, הוא עשוי להחריד רבים אחרים בחזון שלו לטכנולוגיזציה ומכאניזציה של הסקס והאהבה.

לוי חוזה בספרו עולם שבו אנשים עושים סקס עם רובוטים, מתאהבים ברובוטים ומתחתנים עם רובוטים. עולם שבו תיכוניסטיות יוצאות לדייטים עם רובוטים ושבו רובוטים הופכים לחברים ולמאהבים מושלמים. הרעיונות הללו עשויים להשמע מופרכים עד גבול ההזויים, אולם למרות שמו הסנסציוני אהבה וסקס עם רובוטים הינו ספר מעמיק, מלומד ומנומק. לוי, שסיים לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת מאסטריכט בנושא של היחסים בין רובוטים לבני אדם, מנתח בספר בצורה מדויקת ורבת אבחנות את האופן שבו היחסים בינינו לבין המכשירים הטכנולוגיים שלנו הולכים והופכים הדוקות יותר. הוא מתבסס על מגוון רחב של מחקרים פורצי דרך מהשנים האחרונות המציעים שיחסים בין בני אדם למחשבים אינם דבר פשוט כפי שנדמה תחילה וכוללים בין השאר ערכים כמו נימוס או חברות שאנחנו בדרך כלל מאמינים שקיימים רק בקשר עם בני אדם.

לוי מחלץ מתוך כלל הנתונים מגמה של האנשה ההולכת וגוברת שאנחנו מבצעים לטכנולוגיות שלנו ככל שהן מתפתחות. בעוד הרובוטים הראשונים היו רובוטים תעשייתיים, לא יותר ממתקני ייצור אוטומטיים, הרי שהדור הרובוטים הבא, רובוטי שירות (לדוגמה רובוטים לניקיון, נשיאת עגלות דואר וכו') מציינים עליית מדרגה באינטראקציה בין רובוטים לבני אדם. חיות מחמד רובוטיות, ורובוטים מטפלים (לקשישים ולטף) מהסוג שמיוצר כיום הם השלב האחרון באינטימיות המתגברת בין האדם למחשבים שלו. הצעד הבא, על פי לוי הוא רובוטים לאהבה ולסקס.

זו קפיצה מרחיקת לכת למדי, ועל מנת להראות כיצד רובוטים עשויים להפוך למושאי התשוקה שלנו לוי מקדיש עמודים רבים למחקרים הבודקים מדוע בני אדם מתאהבים או נמשכים לבני אדם אחרים. הוא סוקר בצורה מדוקדקת את האופנים שבהם רובוטים עתידיים ילמדו להתחבב עלינו ולעורר את תשוקתנו. זהו אחד החלקים המשובחים בספר, משום שדווקא מתוך הנסיון לבצע אלגוריתמיזציה של האהבה ורובוטיזציה של הסקס, מאיר לוי מזווית מרתקת את התקשורת בין בני אדם ומציג מעין אתולוגיה של האהבה והמין האנושיים.

בסופו של דבר, מציע לוי, יהיו בידינו בשנת 2050 רובוטים ו"רובוטיות" אינטיליגנטיים שנוכל לעצב את המראה החיצוני והאופי שלהם בהתאם לרצוננו. אנחנו נוכל לא רק לקבוע את גודל וצורת איברי המין של הרובוטים הללו, אלא גם להזין לתוכם את כל הידע הקיים בקאמה סוטרה ובספרים אחרים על מנת להפוך אותם לסופר-מאהבים. בכך תגיע אולי לשיאה הקומודיפיקציה של האהבה, הפיכתה של האהבה לסחורה – "הרובוט שלך" כותב לוי "יגיע מבית החרושת מכוון לפי הפרמטרים שהזמנת, אולם תמיד אפשר יהיה להוסיף עוד הערצה, עוד תשוקה או פחות, בהתאם למצב רוחך לרמת האנרגיה שלך". לסקסבוטים מהסוג הזה יהיו עוד יתרונות רבים כמו ירידה בהריונות העשרה, בהפלות, במחלות המועברות דרך מגע מיני ובפדופיליה.

אך יש בעיה בעולם הטכנואוטופיסטי שלוי מתאר בספרו. כדאי לציין קודם כל את העובדה שהחזון של לוי נסמך על ציפיה לפריצות דרך משמעותיות בתחום האינטיליגנציה המלאכותית. למרות שתחזיותיו של לוי אינן בשוליים הסהרוריים של התחזיות בתחום הטכנולוגיה, כאשר עוסקים בתחום כמו בינה מלאכותית חזקה, שבו אופיינה ההתקדמות הטכנולוגית באיטיות, יש לקחת אותן בערבון מוגבל.

אולם גם גם אם נקבל את ההיתכנות הטכנולוגית של חזונותיו של לוי, נותרת עדיין איזושהי תחושה שכל הנסיונות המדעיים לתכנת את האהבה עשויים לקרוס בקול גדול למול הקפריזיות והשרירותיות שמאפיינות את האהבה האנושית. האם רובוט שימלא את כל משאלותינו כרצוננו יהיה מעניין מספיק על מנת לשמור אותנו מעוניינים. לוי מודע כמובן לבעיה זו והוא כותב "יש אנשים שעשויים להרגיש כי חסרה [ביחסים רובוטיים] השבירות המסויימת הקיימת בקשר אנושי, אולם אותה שבירות, אותו היבט ארעי שביחסים בין אנושיים, כמו דברים רבים נוספים, ניתנת להדמיה".

אבל הצורך של לוי, לדמות כל דבר, וליצור רובוטים שיכילו את סתירותיה של הנפש האנושית, מוביל לשאלות עמוקות עוד יותר לגבי הסובייקטיביות של אותו רובוט. מה לגבי הצורך האנושי לזכות באהבה מישות שאותה אנו תופסים כבעלת תודעה עצמאית ובעלת אפשרות בחירה? מה בכלל משמעותה של הצהרת אהבה רובוטית?

לוי הולך בעקבותיו של חלוץ המחשוב אלן טיורינג כי "אם זה נראה חכם, עלינו להניח כי זה חכם" וטוען "הרעוין שרובוט אוהב אותך נראה מצמרר מעט במבט ראשון. אולם אם התנהגותו של הרובוט עקבית לחלוטין מדוע להטיל בכך ספק?" לטענת ובעולם שבו הרובוטים יהיו בעלי הופעה והתנהגות משכנעת, אנשים החיים איתם באופן יומיומי יתייחסו אליהם ממש כמו אל חברים.

אין לזלזל בנקודת המבט של לוי. אחרי הכל, אם נשים כבר מענגות עצמן בעזרת ויברטורים, מדוע שיתנגדו לויברטור שמחבק אותן בידו המסוקסת ולוחש להן מילות אהבה. הזונות צריכות לדאוג לפרנ�
�תן ולא רק הן. החזון של לוי צופה כי כפי שטכנולוגיות אחרות החליפו את כח העבודה האנושי, כך יעלו גם בתחום המין על הטכניקה האנושית. בסופו של דבר, טוען לוי בעקבות ג'ו סנל, יצוץ דור שלם של אנשים שמעולם לא קיימו מגע מיני עם בני אדם אחרים.

ברגעים הטובים שלו סקס ואהבה עם רובוטים מציע תובנות מפתיעות וחדשניות על יחסים בין בני אדם ומחשבים וגם, היסטוריה מרתקת של הקשרים בין מיניות וטכנולוגיה (הספר מכיל חלק נרחב שעוסק באבולוציה של צעצועי המין במאות השנים האחרונות). ברגעים הטובים פחות, נראה כאילו לוי מתאמץ מדי להוכיח את התיזות שלו, חוטא באופטימיות יתר ופוטר בפזיזות את הבעיות הפילוסופיות והקיומיות שהן עשויות לעורר.

סקס ואהבה עם רובוטים הוא ספר חלוצי בנושא חלוצי. מותר להצטמרר ממנו, ואולי אפילו מומלץ. לא רצוי לזלזל בו. הסוגיות שהוא מעלה עשויות להפוך לסוגיות מכריעות בחברה האנושית של המאה העשרים ואחת.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יואב  On 17 בדצמבר 2009 at 23:44

    I don't think so…

    מצמרר? נו באמת.. אבל מה שכן: מצחיק

  • עידו  On 18 בדצמבר 2009 at 2:05

    נראה לך הזוי?

    לדעתי זה דווקא תרחיש הגיוני למדי בהתחשב במגמות שקורות כרגע בתחומי צעצועי המין והפורנו.

    עניין של זמן.

  • יואב  On 19 בדצמבר 2009 at 13:34

    נראה לי הזוי שאדם סביר יהיה מעונין בדבר כזה. אלא אם כן מדובר בנקרופיל וכיו״ב.

  • עידו  On 19 בדצמבר 2009 at 18:02

    זה מה שדיוויד לוי היה אומר:

    כבר היום שוק צעצועי המין הוא שוק צומח במהירות מסחררת ומספר הויבראטורים שנמכרים כל שנה מוערך בעשרות מליונים.

    גם בובות מין אגב, זוכות להצלחה גדולה יותר ויותר. בקוריאה יש אפילו בתי זונות של בובות מין שאנשים הולכים אליהן.

    כשלוקחים את שני הטרנדים האלה ומדברים על בובת מין שהיא לא סתם בובה, אלא גם יודעת להגיב, לדבר, לנוע. או על ויברטור שמחובר לגוף שיודע לענג בעוד כל מיני דרכים, יש להניח שהפופולריות של הדבר הזה רק תגדל.

    עידו

  • עידו  On 20 בדצמבר 2009 at 11:31

    משהו שקיבלתי מחבר על יפני שהתחתן עם בחורה וירטואלית. די רלבנטי

  • דני קיי  On 21 בדצמבר 2009 at 10:11

    מצחיק והזוי? לנקרופילים בלבד? לי אישית אין בכלל ספק שאנחנו הולכים לשם- אין לי מושג מתי נגיע, אבל אין לי ספק שזה הכיוון, ואני מתקשה להבין למה אתה לא מצליח לראות דבר כל-כך ברור.
    החלום הזה מלווה אותנו משחר התרבות כפי שניתן ללמוד מסיפורו של פיגמליון- במובן מאד חזק, אותה רובוטית יפהפיה אכן תהיה היצירה שלנו- כי אנו נבחר בדיוק איך היא תיראה (ואולי אפילו איך תרגיש).

    יכול מאד להיות שזה ייתפס כמשהו המיועד לגברים בעלי דרגת התפתחות רגשית נמוכה- כפי שהוצג באחד הפרקים של פיוצ'רמה כשפריי התאהב בבת דמותה האנדרואידית של לוסי לו- אולי זה אפילו ייתפס כסטייה.
    כך או אחרת, אין לי ספק שהרבה יחזיקו בפילגשים ופילגשות מלאכותיים במחסן.

  • עידו  On 11 בינואר 2010 at 9:26

    הארץ על רובוטים של סקס בתערוכת הבידור למבוגרים בלאס וגאס

    http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1141534.html

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: