טכנומיסטיקה

עברו כבר כמה חודשים מאז שיצא הספר החדש שלי אמריקן טריפ והגיע הזמן לחגוג.

בתקופה שאמריקן טריפ יצא השתעשעתי בחזון לעשות סביבו איזה כנס קטן פסיכדלי קטן עם דגש בינתחומי, שיאגד את החוקרים הישראלים שעוסקים בפסיכדליה מהזווית של עולמות החברה והרוח, ושבדרך כלל נדחקים בכנסים פסיכדלים הצידה לטובת הפסיכיאטרים וחוקרי המח. יחד עם נח עפרון, שהנחה את הדוקטורט שלי, תכננו אירוע פסיכדלי צבעוני באולם הכי גדול שיש לאוניברסיטת בר אילן להציע.

זה היה חזון מלהיב, אבל בינתיים התחילה הקורונה. החזון הזה נדחה כמה פעמים עד שבסופו של דבר הבנתי שהוא לא קורה. ויתרתי על השקה לספר, ועבר עוד קצת זמן, ועוד כמה אירועים וירטואלים, עד שהתחלתי להשתכנע שגם לעולם הוירטואלי יכולים להיות יתרונות. למשל, האפשרות להזמין את הדרים-טים של החוקרים הפסיכדלים שמעניין אותי לשמוע מדברים על הספר שלי, ולא משנה איפה הם חיים או מלמדים בעולם.

קבלו חגיגות ההשקה של אמריקן טריפ. ערב מיוחד שיוקדש לנושא של פסיכדליה, תרבות וכל הממשקים המרובים בין שני העולמות האלו. יהיו לנו שמונה חוקרים פסיכדלים שמגיעים לנושא הזה משלל כיוונים וכל אחד מהם יציע זווית משלו על השאלות, הרעיונות והנושאים שעולים לדיון בספר אמריקן טריפ.

חלק מהמוטיבציה לכנס המקורי שלא התגשם, הייתה כאמור להוות פורום למחשבה אינטלקטואלית עברית על פסיכדליה. משהו שנותן דגש קצת שונה מהדגשים הרווחים יותר (והחשובים בפני עצמם) של מחקר קליני או קהילה. היה לי חשוב לשמור על האלמנט הזה גם בכנס הנוכחי ולכן האירוע מחולק לשני חלקים כאשר החלק הראשון מורכב מארבעה חוקרים ישראלים שיתנו צוהר מקומי על השאלה של פסיכדליה ותרבות, והחלק השני מהחוקרים הבינלאומיים. חשוב לציין שמכיוון שהיה לנו חשוב שהצוהר הלוקאלי הזה יהיה פתוח ונגיש גם לאנשים בשאר העולם שסקרנים לגבי מה שקורה בעולם הפסיכדליה הישראלי, החלטנו לקיים אותו באנגלית.

המושב הישראלי. יפתח עם ליאור רוזמן, שחוקר פסיכדלים במרכז הפסיכדלי של אימפריאל קולג', לונדון מכיוון של מדעי מח, ושמוביל בשנים האחרונות את המחקר על טקסי איוואסקה ישראלים-פלסטיניים. נמשיך עם אורי שווד מהמחלקה אוניברסיטת בן גוריון שחזר לאחרונה משבתון באימפריאל ומפתח בשנים האחרונות זווית סוציולוגית מקורית על המחקר והרנסנס הפסיכדלים בני זמננו. שלישית תדבר יהב ארז, שמנחה את הפודקסט תודעה רבה, ושכתבה אצלנו בתכנית למדע טכנולוגיה וחברה בבר אילן מחקר על עולם הסייפזונס בישראל. ויסגור את המושב תומר פרסיקו שיושב כרגע בברקלי, משקיף מהצד על התפתחות הרנסנס הפסיכדלי, ויתן פרספקטיבה מתחום האתיקה של התודעה.

את המושב הבינלאומי יפתח אריק דיוויס, שהוא כנראה הבנאדם שאני הכי נהנה לקרוא או להקשיב לו בזמננו, אז אני ממש ממליץ שלא לפספס – ואם אתם לא מכירים את אריק ופועלו- דחוף! נמשיך עם ננסי קמפבל, חוקרת מדע וטכנולוגיה שכתבה ספרים מרתקים על מגדר, סמים, וקהילות משתמשים. יהיה לנו את דיוויד דופואה, אנתרופולוג צרפתי נוסק שפרסם לאחרונה מאמר מבריק על הסוציאליזציה של ההזיה, ולבסוף את ניקולס לנגליץ שספרו "נוירופסיכדליה" מהווה את הניתוח המלומד והמבריק ביותר שקראתי של המדע הפסיכדלי במאה ה-21 (קריאת חובה למיטיבי לכת).

אני מקווה שבין כל האנשים המבריקים האלה יעופו לנו ניצוצות בראש, אבל כדי שלא נהיה יותר מדי תקועים בראש, הזמנו גם את הרכב האינדי הישראלי המשובח ניקו טין, שיתנו לנו בראש, ובנוסף מוזיאון הוידאו הפסיכדלי יפציץ נקודתית בסלקשן של וידיואים פסיכדלי נבחרים מהשפע המשובח של במאים, אנימטורים ויוצרים פסיכדלים תוצרת הארץ.