משנה תודעה – טור 1 – כסף בשמי היהלומים

חודש שעבר התחלתי לפרסם במוסף גלריה של הארץ טור חדש בנושא פסיכדליה, ככל הידוע לי טור ראשון מסוגו בעיתונות בעולם. עבור מי שאין להם מנוי להארץ (מומלץ) אני אעלה כאן מעתה את הטורים מעת לעת, במרווח בטוח ממועד הפרסום בעיתון. הנה הטור הראשון. קריאה מהנה.

אחרי שנים שהיתה תרבות-נגד מחתרתית ונרדפת, הפסיכדליה נכנסת אל המיינסטרים. המהפך הזה מציב שלל אתגרים חדשים, ובראשם הקשר שנדמה פרדוקסלי בין התחום הזה לבין הקפיטליזם. טור חדש

העשור השני של המאה ה-21 היה תקופה של פריחה חסרת תקדים לפסיכדליה, התרבות המבוססת על שימוש בחומרים משני תודעה כמו אל-אס-די ופטריות. לאחר שנרדפו עד חורמה במשך חצי מאה, חומרים פסיכדליים עושים בשנים האחרונות קאמבק מתוקשר. ערים ומדינות ברחבי ארצות הברית ובעולם מכריזות בשנים האחרונות על לגליזציה ודה-קרימיניליזציה של צמחים וחומרים פסיכדליים. עולם הרפואה, שהתנכר לפסיכדלים מאז שנות השישים, נתלה בהם פתאום כמי שגילה סוף סוף את הפתרון המיוחל למשבר בריאות הנפש. וקרנות הון סיכון מחפשות בקדחתנות הזדמנויות השקעה בחברות פסיכדליות, שמונפקות בבורסה על פי הערכות ערך ששמורות לרוב לחברות טכנולוגיה נוצצות.

חלק מוותיקי הסצינה הפסיכדלית משפשפים עיניהם בתדהמה נוכח ההתפתחויות המרעישות הללו. הרנסנס הפסיכדלי מבשר בעיני רבים עידן חדש של ימות משיח, שבו גר פסיכיאטר עם שמאן, ושוטר ירבץ עם סטלן. אלא שהתקופה הנוכחית גם מציבה אתגרים חדשים.

הרגעים הראשונים של כל מהפכה הם רגישים ומכריעים. אחרי שנים שנהנתה מעמדה נוחה של תרבות-נגד חתרנית ליודעי דבר, כניסתה של הפסיכדליה אל המיינסטרים מציבה שלל אתגרים ודילמות. האם הפסיכדליה היא תרבות-נגד, מורשת ילידית עתיקה, או מוצר צריכה בשוק הסחורות? האם יש לפסיכדליה מסר פוליטי, חברתי ואקולוגי מסוים או שהיא תרופה כשאר התרופות? למי שייכת הפסיכדליה ומי צריך להיות אמון על מציאת המקום הנכון עבורה בחברה? פסיכיאטרים? פסיכולוגים? או אולי בכלל אקטיביסטים, אמנים ואנשי רפואה ילידית?

הטור "המהפכה הפסיכדלית" ילווה את התהליך העדין והמורכב שבו חודרת הפסיכדליה מחדש לתוך הרפואה והתרבות המערבית בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21. הוא ילווה את המגמות וההתפתחויות ברפואה ובתרבות הפסיכדלית, את הממשקים העשירים והמורכבים שנוצרים בין המולקולות העתיקות הללו לבין התרבות המודרנית, וגם יעסוק בשאלות הנצחיות של הפסיכדליה; אלו שלעולם לא נס ליחן.

                                                                            ***

זכה לשם של איש עסקים חסר מעצורים. פיטר תיל

אם אתם מחפשים הזדמנות לרווח מהיר בשוק המניות, ייתכן שכדאי לכם לעיין בפורטפוליו של כמה מהחברות הפסיכדליות החמות. אין לראות בדבר הנאמר בטור זה המלצת קנייה, אבל נדמה שאין דוגמה טובה יותר לרוחות המשתנות מהעניין המתגבר של משקיעים וקרנות הון סיכון בתעשייה הפסיכדלית (מושג שנחשב אוקסימורון עד לפני רגע). והאירוע שמסמל בצורה הטובה ביותר את השינוי הזה הוא הנפקתה של חברת קומפאס פתווייז (Compass Pathways, CMPS) בבורסת הנאסד"ק בנובמבר 2020. בחודשיים שחלפו מההנפקה זינק ערכה של החברה פי ארבעה ומוערך כעת בשני מיליארד דולר. חברת קומפאס, שמבקשת להפוך ליצרנית מובילה של פסילוסיבין סינתטי (החומר בפטריות חיזיון), זוכה לגיבוי ותמיכה של דמויות בולטות בעולם ההון סיכון ובהן המיליארדר הגרמני-אמריקאי פיטר תיל, ממייסדי חברת פייפאל.

הקונים שהסתערו על מניית קומפאס לא נרתעו מהעובדה שהחומרים שהחברה מייצרת מופיעים בטבע בפטריות שצומחות על גללי פרות ולא ניתן לרשום עליהם פטנט. הם גם לא התרשמו יתר על המידה מהתחרות הצפויה עם חברות הפארמה הגדולות ומוסדות ללא כוונות רווח ששמו להם למטרה לספק חומרים פסיכדליים למטרות רפואיות במחיר עלות.

אולם משקיפים אחרים בתהליך המתוקשר של הפיכת קומפאס לסופרסטארית הפסיכדלית הראשונה בשוק ההון הביטו על ההתפתחויות בדאגה מסיבות אחרות לגמרי. בשנים האחרונות יצאו גורמים רבים בעולם הפסיכדליה נגד הפרקטיקות העסקיות של חברות כמו קומפאס, שמחדירות לטענתם את הנורמות של קפיטליזם חסר מצפון לתחום שבו אין לו מקום.

במכתב שפורסם ב-2018 ושעליו חתמו יותר ממאה ארגונים, חוקרים ופעילים פסיכדלים, מתריעים הכותבים מפני סכנות המסחור ובהן חוקי פטנטים, חוזי בלעדיות, מונופולים ומחירים מופקעים. קומפאס עצמה עומדת זה כמה שנים במרכז הסערה לאחר שורה של צעדים שנויים במחלוקת. כך, למשל, היא מואשמת בכך שהציגה עצמה כחברה ללא מטרות רווח ונעזרה בידע, מומחיות וקשרים של חוקרים שהאמינו בתומת כוונותיה כדי להשיג דריסת רגל ולהתבסס בתחום, עד שהכריזה בפתאומיות על היותה חברה למטרות רווח וניתקה מגע מאותם חוקרים שסייעו לה בהתנדבות. בנוסף לכך מואשמת קומפאס שרשמה פטנט על שיטה לייצור פסילוסיבין סינתטי בניסיון ליצור מונופול בתחום ולעכב באופן זה את מאמציהם של גופים מתחרים.

החברה הצעירה שהפכה במהירות לטיטאן פסיכדלי גייסה לחבר המנהלים שלה דמויות מעומק הממסד של עולם הפארמה. בנוסף לכך, דמותו השנויה במחלוקת של תיל — שנודע כאיש עסקים חסר מעצורים, תומך בולט של הנשיא היוצא דונלד טראמפ, יזם בתחום המעקב הדיגיטלי ותומך נלהב ומוצהר ביצירת מונופולים מסחריים — לא תרמה לשיכוך החששות. רבים בעולם הפסיכדלי חוששים מכניסתם של ספקולטורים שיתעדפו רווחים מהירים ומונופולים על פני חזון של חברה בריאה וטובה יותר.

הגל הראשון של התרבות הפסיכדלית המערב, בשנות השישים של המאה ה-20, נשא גוונים אנטי-קפיטליסטיים מובהקים. אלילי תרבות-נגד פסיכדלית כמו ג'רי רובין ואייבי הופמן קראו לביטולם של אלוהי הכסף והממון, ובחנויות של קבוצת התיאטרון האקטיביסטית "הדיגרס" יכלו המבקרים לאסוף לא רק אוכל חינם ובגדים חינם אלא גם כסף חינם מסלסלות. גם ההתנגדויות הממסדיות לפסיכדליה התמקדו במקרים רבים באי-ההלימה בין פסיכדלים לקפיטליזם. בשימועים שערך הסנאט האמריקאי על האל-אס-די ב-1966 התריעו רבים מהמקטרגים כי פסיכדלים ידכאו את המוטיבציה של הנוער לעבוד וידרדרו את החברה האמריקאית למעמד של חברת עולם שלישי.

סמל של התרבות הפסיכדלית האנטי-קפיטליסטית של הסיקסטיז. אייבי הופמן.

אלא שטיעונים מסוג זה נראים מיושנים בעידן שבו שווי תעשיית הקנאביס מוערך בעשרות מיליארדי דולרים. גם הסטיגמה של הסטלן הבטלן התיישנה כבר מזמן, לאחר שהתברר שחלק מאותם ראשי-אסיד ארוכי שיער שבלסו אל-אס-די בשנות השישים והשבעים מילאו תפקיד מפתח בעליית המחשב האישי והאינטרנט. כמה מהם נכנסו לשורות היזמים המצליחים ביותר בעולם הטכנולוגיה. הידוע בהם, מייסד ומנכ"ל אפל המיתולוגי סטיב ג'ובס, נהג לומר שחוויית האל-אס-די היתה אחת החוויות המשמעותיות ביותר שעבר בחייו.

ההסתערות הפתאומית של אנשי הון סיכון על עולם הפסיכדליה מזכירה הסתערויות קודמות על תחומים כמו קנאביס, מטבעות קריפטו ואנרגיה ירוקה. היא מדליקה נורות אזהרה בקרב רבים בקהילה הפסיכדלית. אפשר להבין אותם. במשך שנים הנושא הפסיכדלי קודם על ידי קבוצה קטנה ומלוכדת של אידיאליסטים ומשוגעים לדבר שעסקו בו מתוך אתוס של שיתופיות ואמונה בערכן הרוחני, הרפואי והתרבותי של המולקולות הללו. מיליארדרים חסרי מעצורים כמו פיטר תיל הנכנסים לתחום מאיימים להשתלט עליו במטרה להפוך אותו לפרה חולבת למזומנים.

סימן לבאות ניתן היה למצוא בכניסתה של תרופת האסקטמין לסל הבריאות הישראלי בינואר 2020. האסקטמין, נגזרת של התרופה הוותיקה קטמין, פותחה על ידי חברת יאנסן, חברה-בת של ג'ונסון אנד ג'ונסון, ואושרה לטיפול בדיכאון. קטמין אמנם אינו סם פסיכדלי קלאסי – הוא מוגדר כסם הרדמה – אבל יש לו השפעות פסיכדליות, והשימוש הרפואי בו חוקי, מקובל ומבוסס יותר מהשימוש בפסילוסיבין או אל-אס-די. בשנים האחרונות החלו רופאים שונים לעשות שימוש בקטמין לטיפול בדכאון ומרפאות קטמין החלו לשגשג במקומות שונים בעולם. חברת יאנסן ביקשה לחדור לתוך השוק הזה כשפיתחה את האסקטמין, שמשווק בצורת תרסיס. האפקט של התכשיר של יאנסן זהה בעיקרו לאפקט של הקטמין המוכר והג'נרי, שזמין לרופאים בעלות של שקלים ספורים. ההבדל העיקרי הוא העלות, שמגיעה במקרה של האסקטמין ל-26,000 שקל בשנה. ההפרש האדיר לא מנע מוועדת סל הבריאות לבחור באלטרנטיבה היקרה לאין שיעור ולהכניס דווקא את האסקטמין לסל התרופות. מפסיכדלים, מתברר, אפשר לעשות כסף. והרבה.

כשחומרים פסיכדליים ייכנסו לזרם המרכזי של הרפואה המערבית, ניתן לסמוך על חברות התרופות שיעשו כל שביכולתן כדי להפוך צמחים שכל אחד יכול לגדל בבית לתרופות בעלות אסטרונומית. המודל הכלכלי של תרפיה פסיכדלית יידרש גם הוא להשתנות. מסורת התרפיה הפסיכדלית מושתתת על הרעיון שמספיקה חוויה פסיכדלית טרנספורמטיבית אחת או שתיים כדי לרפא חולים ממצבים של דיכאון וטראומה. אלא שמזווית עסקית מדובר במודל כלכלי מגונה. טיפול כרוני שנמשך שנים רווחי הרבה יותר.

קוראים תיגר על המודל הרפואי והקפיטליסטי. דה-קרימינלייז נייצ'ר.

עם זאת, כנגד החשש שהפסיכדליה תיהפך לחלק ממסחטת כספים מונופוליסטית אפשר גם לשאול, אולי שיתוף הפעולה עם מודלים קפיטליסטיים הכרחי כדי להפיץ את הבשורה הפסיכדלית? אם הפסיכדליה אכן נכנסת למיינסטרים, הרי עליה למצוא את הדרך לדבר גם עם ההון והכסף. ארגון המחקר הפסיכדלי הוותיק MAPS, שאחראי להתנעת הרנסנס הפסיכדלי העכשווי, נוסד כארגון ללא מטרות רווח, אבל גייס לאורך השנים עשרות מיליוני דולרים מבעלי הון עם סימפתיה לנושא הפסיכדלי, והם שאיפשרו את התוצאות המחקריות הפנומנליות שקידמו את התחום.

בשנים האחרונות הקימה MAPS חברה-בת שפועלת כחברה לתועלת הציבור. ככזו מחויבותה העיקרית נתונה לא לבעלי המניות אלא לקידום מחקר ותרפיה פסיכדליים והנגשתם לציבור הרחב. ארגוני מחקר פסיכדליים ללא מטרות רווח עושים שימוש במכניזמים של קפיטליזם כדי להפיק רווח לחברה כולה, שזה רעיון פסיכדלי למדי בפני עצמו.

ובספטמבר האחרון הודיעה יוסונה, חברה ללא מטרות רווח מהמגזר הפסיכדלי שנחסמה בעבר על ידי הפטנטים של קומפאס, שפיתחה שיטה חדשה, יעילה, זולה ואלגנטית יותר מזו של קומפאס לייצור פסילוסיבין. יוסונה רשמה את השיטה שלה כחלק מהקניין הציבורי, כך שהיא זמינה לאחרים ללא עלות. בנוסף לכך, יותר ממאה ארגונים ואנשי מקצוע מהתחום הפסיכדלי חתמו ב-2020 על מסמך התחייבות שניסח ארגון נורת סטאר, הקובע כללי אתיקה לתעשייה הפסיכדלית וביניהם התחייבות של העוסקים בתחום לחקירה עצמית, דיאלוג עם מסורות ילידיות והתמודדות עם הבעיות שבמבני התמריצים הכלכליים.

אז האם החיבור בין פסיכדליה לקפיטליזם יכול להביא ריפוי אפילו לנפשו המסוכסכת של ההון? מותר להטיל ספק בכך, אבל הפסיכדליה לא צפויה לוותר בקלות. במקביל להילולת גיוסי ההון של הסטארט-אפים הפסיכדליים השונים, העשור הקרוב ראה גם שורה של ניצחונות פוליטיים מאת פעילי פסיכדליה, שהובילו לדה-קרימינליזציה כללית של צמחים פסיכדליים כמו פטריות פסילוסיבין ותה האיוואסקה במסגרת קמפיין Decriminalize Nature. האם בעולם שבו פטריות פסילוסיבין חוקיות וזמינות לכל, הפטנטים שחברות פארמה רושמות עדיין יהיו בעלי ערך רב כל כך?

ובכלל, מעבר לחברות התרופות שמפתחות פטנטים, השוק הפסיכדלי טומן בחובו אפשרויות לאקולוגיה שלמה של בעלי מקצוע ומוצרים. מתרפיסטים ואנשי אינטגרציה, למגדלים, סדנאות, ריטריטים ושורה ארוכה של חוויות לימודיות, אסתטיות, מוזיקליות, ספורטיביות, תרפויטיות ותרבותיות מסוגים שונים. לגליזציה פסיכדלית יכולה לחולל רבבות רבות של מקומות עבודה בתחומים מגוונים יותר וריכוזיים פחות מתחום הפארמה.

אם העשור השלישי של המאה ה-21 אכן יהיה עשור פסיכדלי כפי שמבטיחים לנו, הרי אחד הגורמים שיעצבו אותו יהיה המודלים הכלכליים שיתפתחו במהלכו ויקבעו את דמותה של הרפואה והתרבות הפסיכדליות. המפגש הלא נוח בין קפיטליזם לפסיכדליה צפוי להמשיך להניב רגעים מפתיעים ושאלות מטרידות. בסופו של דבר, השאלה היא האם המודלים הכלכליים שייווצרו יתמכו או יפגעו באפשרות של אנשים מן השורה להשיג גישה לטיפולים ואפיקי התפתחות פסיכדליים בטוחים ואיכותיים. ככל ש"קפיטליזם פסיכדלי" יקדם את המטרות החשובות הללו ולא יפגע בהן, הרי המתח הפנימי שקיים בביטוי המוזר הזה עשוי להוביל לא לפיצוץ אלא לשיתוף פעולה פורה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • tmak  ביום 9 בפברואר 2021 בשעה 13:48

    ברכות על הטור החדש – מעניין מאד ! שים לב שיש לך הכפלה של הטקסט בקטע המתחיל ב:
    אם אתם מחפשים הזדמנות לרווח מהיר בשוק המניות..

להגיב על tmak לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: