בזמן האחרון שומעים יותר ויותר על אנתרופולוגים, כלכלנים, אפידומולוגים ומדענים אחרים שזונחים את המחקר הבלתי מדויק של העולם הממשי ועוברים לבצע את המחקרים שלהם בתוך עולמות וירטואלים על סובייקטים וירטואלים מתוך רצון להבין כך טוב יותר את העולם האמיתי.
במסגרת כתבה שערכתי בנושא הזדמן לי לראיין את האפידמיולוג ד"ר רן בליצר, שלא רק אחראי על המוכנות נגד שפעת העופות ומגפות אחרות בארץ, אלא גם היה הראשון להעלות את הרעיון לחקור מגיפות בתוך עולמות וירטואלים, שזכה מאז להתממש במחקרים של חוקרים אחרים.
את התוצאה אפשר לקרוא כאן:
זהירות, מגיפה וירטואלית
בעוד חצי שעה אני יוצא לשדה תעופה לירח דבש של עשרה ימים באירופה.
בינתיים כמו מכור אמיתי לבלוג, הדבר האחרון שאני עושה זה להעלות פוסט.
לכו תבינו.
ובינתיים, בנענע התפרסם ראיון שערכתי עם סטיב ווזניאק, מי שייסד את אפל עם סטיב ג'ובס, בנה את מחשבי האפל הראשונים ונחשב על ידי רבים לממציא המחשב האישי.
זו הייתה חוויה מרתקת לשוחח עם ווזניאק, כי מדהים לדבר עם אנשים שיצרו היסטוריה בקנה מידה כזה ולקלוט עד כמה הם תפסו באופן שונה את מה שהם עושים ממה שקרה בפועל ובמילים אחרות עד כמה האנשים שחוללו את מהפכת המחשבים הבינו אותה באופן שונה מאיך שאנחנו מבינים אותה היום. בנאדם בנה מחשב בשביל עצמו ובסוף גילה שכל שאר העולם רוצה להשתמש בצעצוע שהוא בנה…
ראיון עם סטיב ווזניאק
בשבועות האחרונים מאז תחילת שנת הלימודים התפרסמה בערוץ המחשבים של נענע סדרת כתבות שלי על החינוך בעידן הדגיטלי. איך גורמים כמו וויקיפדיה, וידאו ברשת, הווב 2.0, סלולרי, מציאויות וירטואליות ועוד משנים את איך שאנחנו לומדים ובמובן יותר עמוק של המילה לימוד: איך שאנחנו תופסים את העולם ומתקשרים עם העולם.
הנה הלינקים לכתבות:
בבית הספר אין חדש – כתבה הסוקרת את האופן שמערכת החינוך מתמודדת עם העולם הדיגיטלי.
חדר 2.0 – איך וויקיפדיה משנה את האופן שאנחנו חושבים, לומדים וחוקרים כציבליזציה וכפרטים.
סיכומים רבותי, סיכומים – על אתרי הסיכומים
הלימודים של מחר – 7 מגמות שמשנות את האופן שאנחנו לומדים: מציאויות וירטואליות, לימודים עם הסלולר, ננו למידה, לימודים בעזרת וידאו, וויקיפדיה, הזנב הארוך ולמידה 2.0.
ללמוד עם YouTube – על מהפכת הלימודים בעזרת וידאו, הפוטנציאל והמגבלות של הז'אנר.
למידה 2.0 – ראיון עם חוקר החינוך הדיגיטלי הקנדי סטיבן דאונס שטבע את המושג למידה 2.0 (על משקל ווב 2.0). איך הלמידה משתנה בווב 2.0 וגם כמה הערות מעניינות למדי על חתולי LOL והחשיבה החדשה והפוסט -פוסטסטרוקטורליסטית שהרשת מלמדת אותנו. (מומלץ!)
בסופהשבוע פרסמתי בנענע כתבה די מפחידה שעוסקת בהתפתחויות המטורפות שקורות כיום בתחום הרובוטיקה הצבאית. למי שלא מעודכן, אחרי שהאמריקאים חיסלו מבוקשים בתימן עם מטוסים בלתי מאוישים והתחילו להחליף טייסות שלמות של F16 במקבילות רובוטיות, כעת הם מציבים גם רובוטים קרקעיים שנלחמים בעיראק. גם ישראל הציבה רובוטים ששומרים על עזה ואילו הבריטים בעלי החוש הפואטי קראו למערכת הלווינית שמפקחת על המטוסים הבלתי מאוישים שלהן בעיראק בשם Skynet שזכור לדראון עולם בתור רשת המחשבים שמתקוממת כנגד האנושות בסדרת סרטי שליחות קטלנית.
האם הרובוטים ישתלטו על העולם?
לפני כיומיים התפרסמה בנענע כתבה שלי על התוכנה ShiftSpace שהציגו מושון זר אביב הישראלי ודן פיפר האמריקאי בכנס האפגרייד האחרון במנשר.
התוכנה של פיפר וזר אביב מחוללת הרבה מהמהפכות שהאנשים שהגו את רשת האינטרנט והמרחב ההיפרטקסטואלי חזו עוד בשנות הארבעים (וונבאר בוש) ובשנות השישים (טד נלסון). בין התכונות הללו שננטשו בהקמת הווב בגרסתו (הפשטנית לפי האשמותיו של נלסון) של טים ברנרס לי מפתח ה- www נמצאות Trails, היכולת ליצור עקבות מחשבה ולשתף אותן; לינקים דו כיווניים וגם היכולת לכתוב לתוך הקוד של דפים ברשת ולהשאיר עליהם שינויים.
מבחינה תיאורטית התוכנה של זר אביב ופיפר היא בהחלט אחת המעניינות שיצא לי להתקל בה הרבה זמן. היא תוכנה אקטיביסטית שנוקטת בפעולות נמרצות כדי לעורר את הגולש לאקטיביות, מודעות וכוללת נסיון מוצהר לשנות את החלל של הרשת לחלל ציבורי ושיוויוני יותר.
למי שמתעניין באלטרנטיבות לצורה הנוכחית שבה אנחנו רגילים לקבל את הרשת מומלץ לקרוא.
ShiftSpace: האינטרנט עשו זאת בעצמכם
זה מאמר שכבר המון זמן רציתי להעלות אותו. ראיון שיצא לי לעשות עם אריק צימרמן בתערוכת המשחקים בבית ברל. איש מרתק עם רעיונות מרתקים שמדבר על סוג חדש של אינטיליגנציה ואוריינות (literacy) – אינטיליגנציה משחקית ואוריינות משחקית.
כבר שמענו על אוריינות רגילה (ידיעת קרוא וכתוב) ועל אוריינות מדיה (לדעת להבין את המדיה סביבך ולנתח אותה בצורה ביקורתית ואינטיליגנטית) – אוריינות משחקית היא על פי צימרמן סוג חדש של אינטיליגנציה שמאופיינת ביכולת לנווט בתוך מערכות מידע דינאמיות, יכולות יצירת עולמות דיגיטאלים ועוד.
בהתאם לכך מדבר צימרמן על סוגים חדשים של למידה ומוביל את תחום הלימוד בעזרת משחקים. זה נשמע כמו חלום אבל מוסדות שונים בארה"ב מעניקים היום מימון כדי לאפשר לילדים בבתי ספר ללמוד בעזרת משחקי מחשב ובעזרת משחקים של יצירת משחקי מחשב.
את הראיון המלא עם צימרמן אפשר לקרוא כאן בכתבה על למידה בעזרת משחקים.
מומלץץץץ!!!
ועוד משהו שהעליתי אתמול בנענע ואני לא יכול להתאפק שלא… קולות במסדר הישועי קוראים לכמרים של המסדר לעבור אל המימד הווירטואלי ולחדור לסקנד לייף על מנת לחפש שם את אלוהים ולעזור שם לנשמות אבודות. וכמו שאני כותב שם בבוקסה, כמה זה אופייני שדווקא הישועים הם הראשונים מבין הדתות הגדולות שעושים את הצעד הזה. תמיד הייתה לי חיבה גדולה למסדר הזה ושוב הם לא מאכזבים אותי. פשוט משמח!
כבר שנים שציפיתי לכתוב את הידיעה הזו. שנים שקמתי כל יום למוספי המחשבים. קיוויתי, ציפיתי, פיללתי, התפללתי לפתוח את העיתון ולגלות שהגיעו ימות משיח ומיקרוסופט מגיעה לסופה. אבל כל יום קראתי רק על עוד ועוד מיליונים שזורמים לרדמונד.
והנה התמזל מזלי לכתוב על הנושא בתקופה שבה רואים סוף סוף את ניצני הקץ. הזדמן לי בשבוע האחרון להתקל בכמה מאמרים של מי שרואים את תחילתו של עידן חדש שמעבר לחלונות. וככה יצא לי לכתוב את המאמר שקיוויתי כל ימי חיי כיוזר לקרוא ואני מקווה שיש עוד כמה קוראים שיהיה להם כיף לקרוא את הדברים הללו, מאלו שזוכרים את הימים שרדו בנו בעריצות.
ומילים אחרונות של סליחה במיקרוסופט. זה לא אישי. ככל שהמשכתי עם המאמר הזה, הרגשתי שאולי אני מגזים. אבל אלוהים יודע שאחרי כל השנים האלה, אני רק מוציא את מה שהצטבר במשך עשרות שנים.
הסוף של מיקרוסופט.
היום נתקלתי בוידאו המטורף וההיסטרי לחלוטין הזה על התרסקות האינטרנט הגדולה של 2007 (OMG אתם חייבים לצפות). ושוב עלו בי המחשבות על מת לחיות 4.0 (קישור לפוסט שלי בנושא) ועל האינטרנט כמח של הכוכב שלנו.
לעזאזל, 13 שנה עברו מאז שהוא הפך נגיש לקהל הרחב וכבר האנושות שלנו מסתמכת על האינטרנט לחלוטין. הכל מחובר, והכל מתרשת יותר ויותר. שימו לב שאפילו כשיש לנו קריסות מזעריות ברשת אנחנו נוטים להשתגע. כוכב בלי אינטרנט כיום זה כוכב בלי מוח. כוכב בלי אינטרנט זה כוכב מחוסר הכרה. אם האינטרנט זה ההכרה שלנו שדרכה אנחנו רואים, שומעים, יודעים, מתקשרים, שולטים בכל המכונות שסביבנו שמזינות לנו את הציביליזציה – כשהאינטרנט יפול הכוכב יהיה משול לצמח. כמו שכתבתי בפוסט אתמול, התגבור של איבר אחד (המוח של האנושות) בעזרת האינטרנט כורת את האיברים הישנים. בלי האינטרנט אנחנו חוזרים למצב הרבה הרבה יותר קדמוני מזה שהיינו בו לפני שהיה אינטרנט.
למה אני אומר כשהאינטרנט יפול ולא אם האינטרנט יפול? כי הפנטזיה התרבותית המתפתחת הזו, הופכת לפנטזיה אפוקליפטית פאר-אקסלנס. היא הופכת למשהו שאנחנו מצפים לו כאפשרות בלתי נמנעת. כי זה הופך להיות איווי עמוק. משהו שהוא כמו פנטזיה קולקטיבית של כל האנושות, כמו חזון, כל כך גדול שנדמה שהוא חייב לקרות (אם כי כמובן שהוא לא).
אגב, חלק מהקוראים אולי שם לב שמאז שהתחלתי לעבוד בנענע התחלתי לעדכן הרבה יותר את הבלוג. אולי עוברים לי הרבה יותר קטעים לא קשורים לשום דבר של מחשבות. בכל מקרה אני עובר אולטר-גיקיזציה ובבקשה תגידו לי אם זה נהיה מוגזם, אם כי אני לא יודע אם אני כבר יכול להפסיק.
בנענע התפרסמה היום כתבה שלי על המשחק האיראני החדש "Save the Nuke Scientists" שבמסגרתו משחק השחקן את המפקד בשמן המציל מדעני גרעין איראנים מידי חיילים ישראלים ואמריקאים שחטפו אותם לשטח ישראל.
בעיתונות המרכזית היו כמה התייחסויות למשחק הזה ברמת הסנסציה בימים האחרונות. אני השתדלתי יותר להתמקד בקונטקסט המופלא שבו מופיע המשחק הזה כחלק מדיאלוג-מלחמה בין איראן לבין חברת המשחקים Kuma/War שמפרסמת בשנים האחרונות Game-Isodes, אפיזודות משחקים אקטואליות שבהן שחקנים יכולים לשחק קרבות שהתרחשו בעולם בשבועות האחרונים – משהו שהוא עירוב של משחק וידאו, מהדורת חדשות ופרק בתוכנית טלויזיה.
אחד המשחקים של Kuma (אפיזודה 58, Assault on Iran) שבו חודרים למתקנים הגרעיניים שבננתז עורר את חמת האיראנים שכפעולת תגמול פתחו משחק משלהם כנגד הטרוריזם התרבותי האמריקאי. אלא ש-Kuma לא נשארו חייבים וכאן מתחיל דיאלוג מופלא של משחקים המגיבים על משחקים אקטואלים אחרים ומעלים מחשבות על הווירטואליזציה של המלחמה, בודריאר ועתיד המלחמה בעולם של משחקי וידאו. קראו על זה כאן.
ביום שלישי האחרון ביקרתי למפגש האפגרייד שעסק בתוכנה ShiftSpace שפיתחו דן פיפר ומושון זר אביב והופתעתי למדי לגלות שם את דנה בויד, האישה שחקרה את תחום הרשתות החברתיות בתקופה שאף אחד עוד לא ידע בכלל מה זה והפכה לחוקרת האולי מדוברת ביותר בתחום.
בסיום הערב הצלחתי לתפוס את בויד לראיון קצר על רשתות חברתיות וקיבלתי ממנה כמה תשובות מפתיעות למדי על כמה מהשאלות שניקרו לי במוח. אתם יכולים לקרוא את הראיון כאן וממש כאן.
טכנומיסטיקה 