אינטיליגנציה משחקית ואוריינות משחקית (ועוד: המסדר הישועי מהגר לסקנד לייף)

זה מאמר שכבר המון זמן רציתי להעלות אותו. ראיון שיצא לי לעשות עם אריק צימרמן בתערוכת המשחקים בבית ברל. איש מרתק עם רעיונות מרתקים שמדבר על סוג חדש של אינטיליגנציה ואוריינות (literacy) – אינטיליגנציה משחקית ואוריינות משחקית.

כבר שמענו על אוריינות רגילה (ידיעת קרוא וכתוב) ועל אוריינות מדיה (לדעת להבין את המדיה סביבך ולנתח אותה בצורה ביקורתית ואינטיליגנטית) – אוריינות משחקית היא על פי צימרמן סוג חדש של אינטיליגנציה שמאופיינת ביכולת לנווט בתוך מערכות מידע דינאמיות, יכולות יצירת עולמות דיגיטאלים ועוד.

בהתאם לכך מדבר צימרמן על סוגים חדשים של למידה ומוביל את תחום הלימוד בעזרת משחקים. זה נשמע כמו חלום אבל מוסדות שונים בארה"ב מעניקים היום מימון כדי לאפשר לילדים בבתי ספר ללמוד בעזרת משחקי מחשב ובעזרת משחקים של יצירת משחקי מחשב.

את הראיון המלא  עם צימרמן אפשר לקרוא כאן בכתבה על למידה בעזרת משחקים.

מומלץץץץ!!!

 

ועוד משהו שהעליתי אתמול בנענע ואני לא יכול להתאפק שלא… קולות במסדר הישועי קוראים לכמרים של המסדר לעבור אל המימד הווירטואלי ולחדור לסקנד לייף על מנת לחפש שם את אלוהים ולעזור שם לנשמות אבודות. וכמו שאני כותב שם בבוקסה, כמה זה אופייני שדווקא הישועים הם הראשונים מבין הדתות הגדולות שעושים את הצעד הזה. תמיד הייתה לי חיבה גדולה למסדר הזה ושוב הם לא מאכזבים אותי. פשוט משמח!

 

 

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • sb  On 30 ביולי 2007 at 21:44

    כבר דיברנו על סטיבן ג'ונסון? 🙂

    אחת הטענות שלו היא שמשחקי מחשב לא רק שימושיים ללמוד נושאים מורכבים יחסית (כמו סימסיטי ותכנון ערים) אלא גם מפתחים מיומנות של תקשורת וירטואלית, שתוף פעולה מקוון וכו' שבסופו של דבר שמושיות בעולם האמיתי הרבה יותר מאלגברה, למשל.

    http://www.boingboing.net/2005/05/14/everything_bad_is_go.html

    http://www.nytimes.com/2006/10/08/magazine/08games.html?ei=5070&en=e680343f002f4578&ex=1185076800&pagewanted=all

  • עידו  On 31 ביולי 2007 at 10:08

    כן, אני מכיר את הספר של ג'ונסון אם כי לא יצא לי לקרוא אותו.
    התזה המרכזית שלו נראית מעניינת מאוד ובאמת קשור לציממרמן אם כי מבלי לקרוא אותו נראה לי שבכל זאת יש הבדלים בין השניים האלה. קודם כל צימרמן מבחין בין אוריינות מדיה לאוריינות משחקית כשני סוגים שונים של אוריינות ושנית התוכנית של צימרמן גם מיועדת ללמד אינטיליגנציה משחקית על ידי משחק שבו מתקנים משחקים שזה בעצמו קונספט מעניין שמזכיר לי את הרעיון של וויל רייט על conducer, ה- consumer שהוא גם producer.
    בכל אופן, זה נראה ספר מעולה, ואני באמת לא יכול לחרוץ דעה בלי שקראת. קראת את הספר? מומלץ?

  • sb  On 4 באוגוסט 2007 at 2:06

    לא קראתי את הספר הזה – קראתי תקצירים ברשת ושמעתי את ג'ונסון מסביר את הרעיונות שלו.

    אגב היום נתקלתי בראיון עם יואב בן דב ב"מקור ראשון" (אתר לא רע בכלל אגב) שבקטע מסוים ממנו הוא מביא גישה מעניינת למערכת החינוך הישראלית:

    "
    כיצד ישראל משתלבת בפיתוחים הטכנולוגיים בעולם?
    "ישראל היא אחד המקומות המרכזיים בהתפתחות הטכנולוגית העכשווית. מה שקורה כאן משקף את המתרחש בזירה העולמית. ישראלים מצליחים ומוערכים בכל העולם ועל כך כנראה יש להודות, בהפוך על הפוך, למערכת החינוך הישראלית.

    "המערכת נמצאת בקריסה מוחלטת 15-20 שנה, ילדים לא לומדים כמעט כלום בביה"ס, הידע והסמכות של המורים לא קיימים וביה"ס נתפס, גם בעיני המורים, כמערכת מיושנת ולא רלוונטית.

    "אלא שהתוצאה היא דור דינאמי ויצירתי שלומד באופן עצמאי ומחפה על היעדר הידע הדידקטי במנה של יצירתיות. הצעירים כאן מובילים בעולם בתחומי ההיי-טק, המוזיקה ועוד. יש להם נוכחות בכל מקום בעולם שקורה בו משהו מתקדם ועכשווי וזה מעולם לא היה כך בעבר".

    במה אנו שונים ממדינות מערביות אחרות?
    "קח לדוגמא את צרפת. שם יש מערכת חינוך מצוינת. בוגר בי"ס עם תעודת בגרות יכול לכתוב חיבור פילוסופי, יש לו מטען תרבותי ושפה עשירה. המובנות החינוכית לא מאפשרת ליצור ולהמציא דברים חדשים כי הם הולכים בתלם. מסיבה זו, צרפת עם מערכת החינוך המצוינת שלה מקרטעת ביצירתיות הטכנולוגית. בישראל אמנם התלמידים רוכשים פחות השכלה, אך הפן החיובי הוא שהמחשבה שלהם רעננה והם פתוחים וקשובים לטכנולוגיה".

    "
    http://makorrishon.co.il/makor/Article.faces?articleId=4498&channel=2&subchannel=1

  • עידו הרטוגזון  On 4 באוגוסט 2007 at 19:04

    קריסת מערכת החינוך הלינארית בישראל כהסבר לפריחת החשיבה היזמית, המפתיעה, המקושרת, הטכנולוגית, המקורית.
    אני חייב לומר שההסבר הזה נשמע לי בכלל לא מופרך. הנה קטע מרתק שקראתי בסופהשבוע במקלוהן על הנושא הזה:

    "ילד הטלויזיה מחובר לחדשות חיות "מבוגרות" – אינפלציה, מהומות, מלחמה, מיסים, פשע, יפהפיות שמתקלחות – והוא מבולבל כאשר הוא נכנס לתוך הסביבה של המאה ה-19 שמאפיינת את הממסד החינוכי שבה אינפורמציה היא נדירה אבל מסודרת ומאורגנת על ידי על ידי דפוסים, סובייקטים ולוחות זמנים פרגמנטרים ומסווגים"

    אפשר בהחלט להבין שסביבת הלמידה שעברה הלאה מחוץ לבית הספר גורמת לכך שדווקא מקומות שבהם בתי הספר כושלים מעודדים אפשרויות לחשיבה עצמאית. מחשבה מעניינת מאוד.

    אם כך, נקווה שמערכת החינוך הישראלית תמשיך ללכת מדחי אל דחי???

    🙂
    עידו

  • sb  On 5 באוגוסט 2007 at 0:28

    עבדתי פעם בהדרכה של סטודנטים להוראה ואני יכול לומר שאם בן דב צודק אפשר להיות רגועים: לסעודים יגמר הנפט הרבה לפני שלנו יגמרו משאבי החינוך המחורבן 🙂

    אגב, האבחנה שלו שצעירים ישראלים נמצאים בכל מקום שקורה בו משהו מתקדם מדויקת לגמרי. תמיד חשבתי שזה קשור ליהדות דוקא, הרעיון שלו מרתק בכך שהוא קושר את זה לישראליות. יש בהחלט משהו בבלאגן שלנו כאן שהופך אנשים לגמישים מחשבתית יותר ממי שגדל באירופה, למשל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: