טכנומיסטיקה

הנה כמה דברים בשביל לתת משמעות וירטואלית לחגים הבאים אלינו לטובה – לכבוד ימי התשליך והימים הנוראים.

הטקסט הנ"ל התפרסם במקור באתר נענע10 לכבוד ראש השנה

מכשירים אלקטרונים, כמו מכשירים אחרים גם כן, יוצרים הרגלים מסוימים. מצד אחד המחשבים והפלאפונים שסביבנו משנים את איך שאנחנו חושבים, מבלים ועובדים והופכים אותנו למשוכללים יותר. מצד שני מכיוון שהקשר שלנו אליהם כמכשירים שמגדירים את הזהות שלנו ופועלים כשלוחות של מערכת העצבים שלנו הוא הדוק הרבה יותר ממכשירים מכאנים ישנים. גם ההרגלים שהם יוצרים עשויים להיות קטלניים בהרבה מאלו של הכלים של העידן המכאני.
 
ככל שהטכנולוגיה מתפתחת אנחנו אוספים אלינו עוד ועוד הרגלים שליליים, וכדאי לשים לב אליהם, כי כמו שאמר מקלוהן "שום דבר אינו בלתי הפיך כל עוד מוכנים לשים לב". הרגלים דיגיטלים רעים הם רעה חולה שבאה באופן טבעי עם העיסוק השימוש בטכנולוגיה, אבל היא רעה שניתן להתגונן מפניה.
 
עברות דיגיטליות הן עברות שאנחנו עושים כנגד אנשים אחרים בחלל הווירטואלי, עברות שאנחנו עושים כנגד המחשב וחשוב מכל עברות שאנחנו עושים כנגד עצמנו. גם על העברות הדיגיטליות ניתן לעשות תשובה כמו על כל עבירה אחרת.
 
לקראת ראש השנה,הימים הנוראים ויום כיפור, הנה כמה רעות חולות ונפוצות. ברוח יום הכיפורים שבו אנחנו באים בתשובה לפני אלוהים כשאנחנו כולנו מדברים בגוף שני רבים (אנחנו) ומונים את כל העבירות, אפילו אם לא חטאנו כלל, אני מונה כאן את העברות הללו שבכולן אני אשם במידה זו אחרת כעברות של הקולקטיב הדיגיטלי שכל אחד יכול להזדהות איתם ברמה זו או אחרת.
 
ללחוץ על כל לינק של תאמב של כוסית – סקס מוכר, כולם יודעים את זה. אבל אתרים מסוימים באינטרנט הביאו את העקרון הזה לרמת סטיה מקוונת.  בלי לציין שמות (בכל זאת יום כיפור), בהרבה מקומות חושבים שהדרך הכי טובה לכסות על זה שאין מה לומר היא על ידי תמונות של כוסיות. העניין הוא שלא משנה כמה פעמים משתמשים בזה זה עדיין עובד.

השיטה הנלוזה הזו מתבססת על החיווט האבולוציוני הדי מייאש של הגבר האנושי. באופן כללי, הוא עשוי להיות עסוק בכל משימה שהיא, ותהיה החשובה כפי שתהיה, אבל ברגע שהראית לו לרגע איזה כוסית הוא שוכח את כל מה שהתעסק בו וישר לוחץ על הלינק.
 
לרוע המזל, רובנו מתקשים להתמודד מול הפיתוי הבלתי מסתיים הזה שעובר כחוט השני באינטרנט מאתרי ההורדות הבלתי חוקיים ועד הפורטלים המובילים. למי שלא חושב שהאינטרנט צריך להיות מדיום תרבותי שמושתת בעיקר על פורנו רך יש דרך פשוטה להתנגד – להפסיק להקליק. אולי בשלב השני יחליטו מהצד השני להגיב ויורידו קצת את המינון. 

לבדוק אימייל כל חמש דקות – אמצעי תקשורת זה כיף. אימייל הוא אחד הממכרים שביניהם, אבל הסעיף הזה תקף גם לסלולרי ולאמצעי תקשורת אחרים. באופן עקרוני רבים מאיתנו מאוד נהנים לקבל אימיילים וזה סבבה אבל צריך לקחת בחשבון שכל כל פעם שאנחנו בודקים אימייל אנחנו גורמים לפיזור סרוטונין (נוירוטרנסמיטר של תחושת סיפוק ואושר), מחווטים מחדש את המוח שלנו וגורמים לו את ההרגל הזה. בשלב כלשהו זה מגיע הרבה פעמים לאובססיה שגורמת לנו לבדוק אימייל (או כל אמצעי תקשורת אחר) כל חמש דקות בממוצע. זה טפשי, זה לא תורם לכלום – זה בעיקר בזבוז של זמן. בוא נפסיק עם זה.

להתעצבן כשהמחשב/אינטרנט עובד לאט – אנחנו עובדים על המחשב שלנו מהר ולפעמים עם מחשבים איטיים או חשבון אינטרנט איטי (שהם צרה לבריאות, אבל על כך פעם אחרת) המערכת הדיגיטלית מתקשה לעמוד בקצב שלנו. כשזה קורה אנחנו נוטים להתחיל להכנס לתגובה של תסכול והתגוננות. אנחנו נושמים פחות (זה בכלל קורה לנו לא מעט כשאנחנו מול המחשב, תנסו לשים לב לנשימה שלכם ברגע הזה), לפעמים רוכנים מול המסך בתנועות לא נוחות ולפעמים ממש מרגישים לחץ שנוצר לנו בתוך הגוף. הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות לעצמכם במקרה כזה הוא כמובן פשוט להחליף את המחשב/ספקית. לחלופין, אם זה בלתי אפשרי פשוט תנסו להרגע.

לא לכבד אנשים אחרים בפורומים וטוקבקים – הארץ הזו היא אחת המעצבנות שבארצות העולם. כל העולם יודע את זה, והוא שונא אותנו בגלל זה. גם אנחנו שונאים את עצמנו, רק שאנחנו תקועים עם עצמנו. ועכשיו ברצינות, להכנס לאתרי החדשות המובילים בארץ בלי להתעצבן באופן קשה זה דבר כמעט בלתי אפשרי. הרבה פעמים העצבים הללו בשילוב עם האנונימיות הנוחה שהרשת (עדיין, לפעמים) מספקת מוציא מאיתנו את החלק הבהמי, החייתי והאכזרי ביותר. האינטרנט הוא המוות הרשמי של המושג הנקרא 'דרך ארץ', וזה חבל כי דרך ארץ זה דווקא בכלל לא דבר כל כך רע לפעמים.

בפעם הבאה שאתם רוצים לשלוח טוקבק משתלח ומגעיל, תעצרו, תנשמו שניה, תפתחו סימניה חדשה בדפדפן ותעברו לאתר אחר. אם כשתחזרו לאותו האתר עדיין תרגישו שזה כל כך נכון להגיב, תעשו את זה אז. רוב הסיכויים שגם תתנסחו בצורה פחות נוראית.
 
להתקין תוכנות מיותרות – זו עברה שנוגעת למחשב שלנו ומה שאנחנו מעוללים לו במהלך השנה. מרוב הכמות הבלתי נתפסת של תוכנות (מגניבות, באמת) שהאינטנרט מייצר, המחשבים שלנו הופכים לפח זבל של כל הרשת. הם הופכים לאיטיים, גמלוניים, מעצבנים (ראה סעיף 3), בזבזני חשמל וחסרי תועלת. העניין הוא שקל לנו להעמיס על המחשבים שלנו המון תוכנות מיותרות בזמן שאם אנחנו היינו יוצאים למסע של שנה (עד לפרמוט הבא, נניח) לא היינו ממהרים להעמיס על הגב שלנו עוד ועוד משא מיותר שלא יורד. אז למה לעשות את זה למחשב שלכם? בפעם הבאה שבא לכם להתקין תוכנה שנראית באותה השניה מגניבה תנשמו רגע, תגלשו הלאה ותראו אחר כך אם היא עדיין כזו בוערת או שזה סתם שטות(ראה סעיף 4).

לבקר באותם אתרים – האינטרנט הוא גדול ורחב, אבל הרבה פעמים אנחנו נוטים (כמו במקומות אחרים) להכנס לאיזה לופ, לבקר תמיד באותם אתרים, לא לצאת החוצה, להשתבלל בקונכיה הפרטית שלנו. אז תנו לי להציע לכם כלי נפלא שרבים בטח מכירים. Stumble Upon  הוא כלי שמטרתו לעזור לכם לצאת מההרגלים האינטרנטים שלכם ולהתחיל להכיר גם קצת דבר אחרים. צאו אל הרשת.

לא לעזוב אף פעם את האינטרנט – עוד פעם. האינטרנט זה אחלה, אני אפילו לא אומר שאל תבלו שם את רוב הזמן שלכם, הוא בהחלט שווה את זה לפעמים. אבל בחייאת, תוציאו את עצמכם מדי פעם מהמסך הזה. יש עולם שלם בחוץ.