הספד לרון בן אמנון – ממציא שפת הירטימה

לפני כשבועיים, ב-4.11.2008 (יום מלא אירועים) הלך לעולמו בגיל 77 רון בן אמנון, ממציא שפת הירטימה (Iartima, Yartima), "השפה של אף אחד".

בן אמנון, ניצול שואה ודמות ייחודית החל את מסעו לתוך "משחק המילים" כבר כתלמיד תיכון, כשעסק ביצירת טבלאות סודיות של מילים לתקשורת עם חבריו. בהמשך חייו העמיק את מסעו לתוך המילים והקדיש את כל זמנו החופשי על מנת להמציא שפה חדשה. הוא הרכיב לאורך שנים סדרה ארוכה של ניסויי שפה שתוצאתם הייתה שפת הירטימה, שפה שהייתה בעיניו השפה האולטימטיבית משום שהייתה "פונטית, גמישה, נשמעת טוב, וחשוב מכל – היא אמיתית, אף אחד לא דיבר בה מעולם".

[בינתיים תיקן הדקדקן בתגובות את התרגום שלי. אפשר לקרוא בתגובות למטה]

אפשר להתפלא על האפיון מעורר התמיהה שמציב בן אמנון לשפה האמיתית כשפה שאיש לא דיבר בה מעולם. באופן מעורר פליאה בן אמנון אמנם ראה בירטימה שפה מועדפת משום שאיש לא דיבר בה מעולם אבל גם תלה בו זמנית תקוות בכך שתהפוך לשפה אינטרנציונלית. "יש לי תחושה שלא עבדתי לחינם" כתב בדף של שפת הירטימה "ושלירטימה יש סיכוי כאשר יגיע הזמן ותוקם וועדה עולמית לקביעת האינטר-שפה לאנושות".

המתח הזה שבין שפה שאיש לא דובר אותה (גם בן אמנון לא יכל לדבר את הירטימה שוטף) לבין שפה שתשמש אולי יום אחד כשפתה של האנושות מצוי גם בשמה של השפה הזו. על כך כותב בן אמנון "התרגום של Iartima הוא 'השפה של אף אחד'. אם תתקבל, תהפוך השפה ל-Yartima, 'השפה של מיליונים'. כמעט אותה מילה, ועדיין שונה לגמרי. הבחירה מוטלת עליך, אנושות".

אני שמעתי לראשונה על בן אמנון מקרוב משפחתו טל פולקמן שהציג לי את הקליפ שהעלה בן אמנון לפני שנה וקצת ליוטיוב ושבו הוא מדבר בירטימה. ככל הידוע לי זהו קטע הוידאו היחיד ברשת של שפת הירטימה ועל אף שהוא קצר הוא מכיל מידע חשוב על ההגיה הנכונה של השפה העלומה הזו מה שמעלה מחשבות על האופן שיוטיוב יכול לסייע בשימור שפות נכחדות על ידי תיעודן.

* אגב, אם צופים בקליפ הזה ביוטיוב ניתן לקרוא שם בצד תרגום של הטקסט המדובר.

יש משהו בורחסיאני בצפיה בקליפ הזה שמכיל הודעה מקודדת בשפה שאיש מעולם לא דיבר בה מאדם שהלך לא מזמן לעולמו ושבעצמו דיבר את השפה הזו רק בקושי. בקטע הקצר הזה (שהזכיר לי קצת את הפרק השמיני של האינטרגלאקטיק) מזמין בן אמנון את הצופים בקליפ ללמוד את השפה שלו, שפה "שאף אחד לא יודע, שאף אחד לא דיבר מעולם, שאף אחד לא יבין".

למי שרוצה להעמיק בסיפור הזה נזכיר גם את הסרט הדוקומנטרי שיצרה על בן אמנון נכדתו החורגת דנה לוי ב-2007 ושאותו ניתן למצוא באוזן השלישית. אגב, בן אמנון היה גם סופר ובספריית תל אביב ניתן למצוא מספר מספריו, ביניהם מילון ירטימה-אנגלי.
ומי שירצה להתמיד עוד בלימודי הירטימה שלו יכול לבקר בספריה הלאומית בירושלים שמחזיקה עותקים מעבודתו או ליצור קשר עם טל פולקמן (טל. 0528222864) שאצלו שמורים מסמכי השפה של בן אמנון וגם להשיג דרכו (בחינם!) עותק של האוטוביוגרפיה של בן אמנון.

מודעות פרסומת
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 12:38

    עם רון בן אמנון וראיינתי אותו ותכננתי להכין עליו כתבה מה שלא יצא וחבל.
    אבל אולי אעלה זאת אכשיו באתרי לזכרו .

  • עמית  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 13:36

    כיף שיש דברים כאלה בעולם
    ולא רק בסיפורים של בורחס

  • מרית  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 15:21

    תודה

  • קפיצי  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 15:24

    Maud netenson he decami stonereu suda sima 🙂

  • ציפורני  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 22:33

    אני לא מפסיק לצפות בקליפ הזה ולקורא את הטקסט תוך כדי
    זה מטורף

  • דקדקן  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 22:45

    בטקסט של רון בן אמנון יש נקודה ולא פסיק
    כלמור
    וחשוב מכל – היא אמיתית [נקודה]. איש לא דיבר בה

  • טל פולקמן  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 22:56

    המצטט הראשון אני חושב…
    והתרגום:
    the language of nobody.
    Thus the idea to create a language has been born.
    נכון?

    כמה תיקונים: הוא היה בן 78, ואת כתביו ("שורש מארץ ציה"-האוטוביוגרפיה בגירסה הגרמנית, המילון וחוברת הלימוד ניתן למצוא, למיטב ידיעתי, רק בספריה הלאומית ולא בת"א(לא להשאלה).

    בעניין הקריינות, אני הצעתי לו למצוא קריין (או עדיף קריינית) לשיווק טוב יותר של הקטע (ולהתאים לגוף שלישי). הקטע המצולם נעשה די בספונטניות ובנוסף לזה, הזיקנה, הראייה החלשה, והעובדה שהיה מעשן כבד, לא תרמו לדיקציה שלו ו/או לפרזנטציה ראויה.

    למי שיש הוט-VOD, עם חבילת האוזן השלישית, יכול לצפות בסרט של דנה גם משם.

    המעוניינים בעותק האוטוביוגרפיה, מוזמנים להתקשר או לכתוב למייל של רון שמופיע בלינק הראשון ואני אבדוק.

    עידו, תודה על הכתבה וההתעניינות.

    טל

  • עידו  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 0:09

    תודה על התיקון. כנראה שפספסתי את זה איכשהו, למרות שבצורה מסוימת הפירוש שיצא מזה כאילו השפה האמיתית היא השפה שאיש לא דיבר בה ממשיך לשאת חן בעיני.

    אני אוסיף הערת תיקון בנושא.

    עידו

  • דקדקן  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 9:45

    בטעות נכתב בהערה
    "[בינתיים תיקןי הדקדקן בתגובות"
    יש שם י' מיותרת במילה תיקן

    כמו כן, בטעות נכתב שהפירוש של השם ירטימה הוא
    'השפה של השפה של אף אחד'
    נדמה לי שגם זו טעות דפוס והכוונה ל
    'השפה של אף אחד'

    אם יש לך אפשרות למחוק את התגובה הזאת אתה מוזמן לעשות זאת

    תודה

    ממני
    דקדקן וקפדן יתר על המידה

  • עידו  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 10:27

    טוב תיקנית את הטעות הראשונה

    לגבי הדבר השני, בן אמנון כתב בדף שלו כמה פעמים

    the language of the language of nobody

    http://www.geocities.com/ben.amnon/

    ולכן תרגמתי באופן מוזר כמו שתרגמתי

    אם למישהו יש הצעה אחרת אשמח לשמוע

  • הטרחן  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 14:54

    מתוך עיון באתר של בן אמנון נראה שטעות הדפוס היא במקור ולכן עדיף לתרגם פשוט
    "השפה של אף אחד"
    המסקנה בגלל שתי סיבות שמצאתי
    1. המשפט הזה:
    of this language, the language of nobody, or – IARTIMA
    שבו לא מופיעה פעמיים הביטוי
    the language of
    2.השם
    YARTIMA
    מתורגם להשפה של מיליונים
    כשאר
    ya = million
    לא כתוב שם שזה השפה של שפה של מיליונים
    מכאן אפשר להסיק
    אם כי זאת השערה בלבד
    ש
    IARTIMA
    פירושו
    השפה של אף אחד

    זה גם יותר הגיוני
    מפני של'השפה של השפה של אף אחד' אין כל כך משמעות בהקשר של שפת הירטימיה

    אני חושב שלתרגם 'השפה של אף אחד' מעביר יפה את רוח הירטימה ואילו 'השפה של השפה של אף אחד' מבלבלת את הקוראים ולמרות שיכול להיות שבמקור אין כאן טעות דפוס אלא לוגיקה כלשהי שאני לא הצלחתי להבין, אני בכל זאת נוטה להאמין שמדובר בסך הכל בטעות דפוס תמה

    אשמח לשמוע חוות דעת נוספות

    אני חושב שפשת הירטימה היא נושא מרתק ומדהים
    ושהוידאו מהמם
    יש לשפה הזאת גוון מסתורי כל כך
    היא נשמעת כמו לחש סתרים ממש

    תודה
    הטרחן

  • עידו  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 15:12

    מעריך את טרחנותך. אני מתלבט אם לשנות את הדברים כי אני מרגיש שבכל זאת מדובר בסילוף הטקסט של בן אמנון. ובכל זאת אשנה. אני מקווה עם זאת שלא אתקל בטרחן שני שיאשים אותי בסילוף דבריו…
    🙂
    לקחתי את עצתך. אני מקווה שלא להתקל במחאות נרחבות הקף.
    עידו

  • טל פולקמן  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 16:41

    אתה צודק. הטעות במקור.

    יתוקן.

  • מספר 666  ביום 20 בינואר 2009 בשעה 13:51

    של הסרט "שפה של אף אחד " על בן אמנון .
    הנה הכתבה המקיפה על יוצרה של שפת הירטימה הירטימה שפה של אף אחד
    http://www.notes.co.il/eshed/52007.asp

  • cavell  ביום 4 בנובמבר 2009 בשעה 0:38

    עצוב מאוד.
    הרצון של האדם ליצור משהו חשוב, מסתכם במקרה הזה בכלום
    בנאדם אומלל

  • cavell  ביום 4 בנובמבר 2009 בשעה 0:52

    ומה זה בורחסיאני?

    גוגל מצא רק 41 הופעות של זה, כך שזה יכול להתחרות בין המילים הנדירות ביותר שקיימות.

  • עידו  ביום 4 בנובמבר 2009 בשעה 8:40

    אני לא בטוח שבן אמנון אומלל. הוא יצר משהו משלו, ובעיני זה אחד הדברים היפים שיש.

    בורחסיאני – בסגנון של הסופר הדרום אמריקאי, לואיס חורחה בורחס.
    נראה לי שיש עוד כמה מילים נדירות בעולם, זה לא סיבה להפסיק להשתמש בהן, להפך 🙂

    עידו

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: