טכנומיסטיקה

המאמר פורסם היום בערוץ הניו-אייג' של אתר אנרג'י-מעריב.

 

תיאוריות קונספירציה תמיד עוררו אצלי יחס של כבדהו וחשדהו. מצד אחד, כשהן עשויות טוב יש להן יכולת אדירה להסביר את העולם. הן יכולות להשאיר אותך עם פה פעור בתדהמה. פתאום כל מיני פרטים מתחברים אחד עם השני והמציאות שמסביב מקבלת פירוש ומשמעות חדשים לחלוטין.

מצד שני, רובן של תיאוריות הקונספירציה לא עומדות בבדיקה אינטרנטית פשוטה של העובדות. והצרה האמיתית היא שאם מתחילים להתעסק בתיאוריות קונספירציה אף פעם לא יודעים איפה זה יגמר. מומחה הקונספירציות רוברט אנטון ווילסון העריך פעם שאינציקלופדיה שתכיל את כל תיאוריות הקונספירציה שקיימות בארה"ב תהיה ארוכה יותר מ-22 הכרכים של הבריטניקה. וכשקיימות כל כך הרבה תיאוריות קונספירציה הרי אפילו חובב קונספירציות מלא רצון טוב לא יכול להאמין לכולן.

כמובן שהיחס הזה של כבדהו וחשדהו לא מותיר לי מוצא פשוט כשאני שומע על תיאורית קונספירציה חדשה וצריך להחליט מה דעתי עליה. מצד אחד, קשה לי לרוב לקבל תיאוריות קונספירטיביות כפשוטן. מצד שני, ישנן גם תיאוריות קונספירציה אמיתיות, כפי שמספרת לנו ההיסטוריה ולא הייתי רוצה לדחות אותן מבלי לבדוק אותן כהלכה. אולי בגלל זה אני משתדל להתרחק בדרך כלל מכל מה שמריח מקונספירציה, פשוט כי העולם מסובך מספיק להבנה כמו שהוא מבלי להתחיל להתחבט באלפי פרשנויות אלטרנטיביות שסותרות את כל מה שאנחנו יודעים.

צפיה בצייטגייסט

ובכל זאת אחרי ששמעתי לאחרונה ממספר מקורות על סרט הקונספירציה האינטרנטי המצליח  Zeitgeist (כאן בתרגום עברי) שנצפה על ידי מליוני צופים מרחבי העולם וגם זכה לאחרונה להמשך החלטתי לתת הזדמנות נוספת לז'אנר הקונספירציה ולצפות בסרט.

הזדעזעתי, השתעשעתי, אבל לא השתעממתי. בשביל אלו שלא ראו את הסרט אספר שבאופן באופן כללי צייטגייסט הוא סרט עשוי היטב עם שלוש תיזות עיקריות:

א.      ישו הוא סמל אסטרולוגי וכל מי שחושב שהוא היה אדם אמיתי הוא טיפש מטופש. גם התנ"ך הוא בסה"כ טקסט אסטרולוגי שלא הובן כהלכה. ובכלל כל הדתות הממוסדות הן קשקוש.
ב.       ה-11 בספטמבר לא בוצע על ידי גורמים מוסלמים אלא היה מזימה של גורמים קונספירטיבים אמריקאים שמטרתם שלילת זכויות האזרח של בני האנוש מסביב לעולם.
ג.        הבנק המרכזי של ארה"ב (פדרל ריזרב) נשלט על ידי קבוצת משפחות שכולנו חייבים להן כסף ושיצרו לנוחיותן ובהתאם לאינטרסים שלהן את כל המלחמות והמשברים הכלכליים של המאה האחרונה. (ובסוף הם רוצים לאחד את כל העולם לדיקטטורה אחת ולהחדיר לכולנו שבבי מעקב)

הטענות הללו שעשויות להרים כמה גבות מגובות בצייטגייסט בהרבה עובדות מוכחות יותר ופחות ובטון דיבור דמגוגי ומשכנע למדי. צייטגייסט מעלה כל כך הרבה טענות מטלטלות עולם שצפיתי בו תוך כדי עצירות קבועות לחיפושי מידע אינטרנטיים וקריאה של רבות מהביקורות שניסו לאמוד את מידת האמת שבו.

למרות כל זה כשסיימתי את הסרט הייתי מבולבל עוד יותר משהייתי כשהתחלתי אותו. הדבר היחיד שהיה ברור לי בסיום הצפיה הוא שיוצרי תיאוריות קונספירציה היו זוכים ממני להרבה יותר אמון אם היו מתרכזים בעובדות החזקות בטיעון שלהם בלי למלא אותו בעוד הרבה עובדות מסולפות.

אגדה לפראנואידים

מומחה תיאוריות הקונספירציה רוברט אנטון ווילסון נותן שלוש סיבות עיקריות לפופולריות של תיאוריות קונספירציה בזמננו.
1.      תמיד קל למצוא מישהו אחר (היהודים, האילומינאטי, הבנק המרכזי) ולהאשים אותו בכל הצרות שלך במקום להתמודד איתן בעצמך.
2.      העולם היום פשוט מורכב מדי בשביל שנוכל להבין אותו. תיאוריות קונספירציה מציעות הסבר פשוט בשביל מי שרוצה להרגיש כאילו הוא מבין מה קורה.
3.      פשוט כי באמת יש הרבה קונספירציות.

כמי שסרב לאורך כל ימי חייו להתחייב על איזשהו מודל אחת שיסביר את העולם (חטא שאותו כינה מודל-תאיזם, האמונה שמודל אחד מסביר את הכל. ויהא זה פמיניזם, מרקסיזם, פונדטמנטליזם או מדעיזם) הקפיד ווילסון תמיד להתייחס לקונספירציות בעירוב של כובד ראש ואירוניה משושעת. הספר Everything Is Under Control הוא מעין אינציקלופדית קונספירציות שערך ווילסון ושאוספת כמה מתיאוריות הקונספירציה המוזרות, המשוגעות והמטופשות של כל הזמנים לצד כמה מתיאוריות הקונספירציה החשובות והמתקבלות יותר על הדעת. המטרה של ווילסון באוסף האקלקטי הזה הייתה לדבריו "שהקורא יעבור כל הזמן בין מצב של צחוק פרוע במחשבה 'מה זה השטויות האלה' לבין המחשבה 'היי, חלק מזה עשוי להיות אמיתי!'". את המצב הלא מתחייב הזה שבין ספקנות קיצונית לנכונות לבדוק כל רעיון ראה ווילסון כהמצב האידאלי שעל כל קורא להמצא בו.

אולם יצירת הקונספירציה החשובה ביותר של ווילסון היא כנראה סדרת ספרי האילומינאטי שכתב ווילסון בשיתוף עם רוברט שיה בתחילת שנות השבעים ושזכתה למעמד של של קלסיקת הקונספירציה האולטימטיביות אצל קהילות מגוונות של היפים, חובבי מד"ב ופסיכדליה.

הסדרה שווילסון כינה אותה "אגדה לפרנואידים" מערבת מידע אמיתי עם עלילות מומצאות וכאוטיות. לאורך שלושת ספרי הסדרה בונה ווילסון שוב ושוב תיאוריות קונספירציה שונות ומשונות שמטרתן לשכנע את הקורא בתפיסת מציאות אחת רק על מנת לקרוע אותה לגזרים מספר עמודים מאוחר יותר ולהציע במקומה תיאורית קונספירציה חדשה ושונה לחלוטין שתהרס מיד בהמשך לטובת עוד תיאוריה חדשה וכן הלאה. ווילסון תפס את מבנה העלילה הכאוטי והפאראנואידי הזה כמבנה שמטרתו למנוע מהקורא להתרווח בשביעות רצון לתוך תפיסת עולם אחת ולחנך אותו לחיים של סקפטיות מוחלטת ונכונות להחליף באופן תמידי את נקודות המבט על המציאות.

איזה קונספירציות סבירות יותר

כששאלו אותו עד כמה הוא מאמין בתיאוריות קונספירציה אמר ווילסון טען שהוא יכול להאמין בחלק מתיאוריות הקונספירציה הנקודתיות כמו לדוגמה זו שמדברת על מעורבותו של ניקסון ברצח קנדי אבל לא באותן תיאוריות קונספירציה חובקות עולם שמתקיימות על פי תומכיהן כבר מזה מאות או אלפי שנים. הסיבה היא שכל תיאוריית קונספירציה שהוכחה עד היום התפרקה תוך שנים לא רבות משום שהשותפים לה החלו להדליף מידע או לתקוע סכינים בגב אחד של השני כך שהסבירות שקונספירציות יוכלו להמשך במשך מאות ואלפי שנים מבלי להתגלות נראית נמוכה למדי.

סיבה נוספת ועקרונית יותר שלא להאמין בתיאוריות קונספירציה חובקות עולם היא שהאמונה בתיאוריות קונספירציה גרנדיוזיות כאלה, כמו לדוגמה הקונספירציות שעוסקות ב-New World Order, במאבק עתיק היומין בין האפיפיור למשפחת המלוכה הבריטית או בשליטתו של הבנק המרכזי בעולם מסגירות את האמונה המפוקפקת למדי שיש מישהו שהמציאות נמצאת בשליטתו הבלעדית. רוברט אנטון ווילסון נהג לומר שהוא מניח שבכל רגע נתון יש לפחות 24 קונספירציות שפועלות במקביל. העניין הוא שרוב תיאוריות הקונספירציה לא יודעות להכיל את האפשרות שישנן קונספירציות שרצות במקביל אליהן. רבות מתיאוריות הקונספירציה מתנהגות כאילו הן השחקנים העיקריים שלהן מניעים את המציאות כולה ושאר העולם מתפקד בעיקר כסטטיסט.

האמת היא, כפי שטען טרנס מקנה, שהמציאות מורכבת וכאוטית בהרבה מכדי שגוף יחיד יוכל לשלוט בה ובוודאי לאורך תקופות ארוכות. ההיסטוריה האנושית מורכבת מאנספור התרחשויות כלכליות, צבאיות, רוחניות, טכנולוגיות, חברתיות, סביבתיות (ועוד ועוד) שהתוצאות שלהן מצליחות לתפוס את כולם שוב ושוב עם המכנסיים למטה. וכפי שכותב ההיסטוריון ברוס קאמינגס "אם תיאוריות קונספירציה קיימות הרי שהן מזיזות את ההיסטוריה רק לעיתים נדירות. הן משנות דברים בקצוות מעת לעת אבל עם תוצאות בלתי צפויות שיוצרות היגיון שנמצא מחוץ לשליטת מי שיצר אותן". במילים אחרות מי שמאמין שישנה תיאורית קונספירציה אחת שכולנו נתונים למרותה מחזיק באמונה התמימה למדי שהמציאות פשוטה כל כך שקבוצה אחת של אנשים יכולה לשלוט בה לאורך זמן.

אז מה. זה טוב או רע?

אפשר לראות בתיאוריות קונספירציה כלי חיוני לתקשור עובדות ודעות שהתרבות ההגמונית מדחיקה, אפשר גם לראות בהן כלי מסוכן שחותר תחת אמון הציבור בדמוקרטיה ואפשר גם לראות בהן שעשוע בלתי מזיק.

אני עצמי יכול למצוא כמה סיבות למה קונספירציות הן דבר טוב. ראשית כי הן מאמנות את המח שלנו להטיל ספק ולקבל אפשרויות בלתי צפויות לגבי טבע המציאות שאנחנו חיים בה. שנית, כי באמת יש יותר מדי קונספירציות שעוברות בשקט בלי שהציבור מודע אליהן. ושלישית משום שחוסר הנחת האפיסטמי שהן יוצרות גורם לצרכן תיאוריות הקונספירציה להבין כמה מעט אנחנו באמת יודעים, תובנה שערכה לא יסולא בפז.

מצד שני אני יכול גם למצוא כמה סיבות למה תיאוריות קונספירציה עושות שירות דב למי שבאמת רוצה להלחם בעוולות. ראשית כל כי הן גורמות לביקורת על הממסד להראות שולית וכמעט איזוטרית. שנית כי מכיוון שיש אינפלציה מדהימה כל כך בתיאוריות קונספירציה הרי שהתיאוריות שיש בהן אמת נקברות במהירות תחת מבול הדיסאינפורמציה. למעשה אם הייתי בעל תפקיד בממשל האמריקאי שתפקידו לכסות על קונספירציות קודרות הייתי מקים יחידה שתפקידה רק להמציא קונספירציות כדי לכסות על הקונספירציות הקיימות (עוד קונספירציה שמישהו בטח כבר חשב עליה פעם). ושלישית משום שבהתרכזות במימד האיזוטרי של הפוליטיקה שלנו הן עשויות למנוע פעילות פוליטית אמיתית וחיונית.

ומעבר לשאלה אם הן אמיתיות או לא, קונספירציות הן סמל לאחת התכונות החשובות שמאפיינות את העידן שלנו: של חוסר היכולת שלנו להבדיל בין אמת ושקר ובין אינפורמציה יקרת ערך לדיסאינפורמציה ושטויות במיץ. The truth is out there.