התרסקות אמריקאית?

יצא לכם לשמוע על דמיטרי אורלוב? המומחה הרוסי-אמריקאי שהופיע בפברואר לפני קרן העכשיו הארוך נותן את אחת מתחזיות האימה המעניינות שיצא לי לשמוע בזמן האחרון. 
אורלוב שגדל בברה"מ, עבר לארה"ב בגיל 12 וביקר מאז בברה"מ מספר פעמים בשנות התשעים, הספיק לחזות בכמה מהשלבים השונים בקריסתה של האימפריה הסובייטית. ב-1995 הוא החל לגלות סימנים המעידים לדעתו על כך שארה"ב עולה על נתיב התרסקות על דומה לזה שבו היו נתונים הסובייטים בעשרות השנים שקדמו להתרסקות ברה"מ. מאז הוא מפתח את התיאוריה שלו על ההתרסקות המתקרבת של האומה האמריקאית במאמרים שהוא מפרסם בבלוג שלו Cluborlov ובספר שלו Reinventing Collapse: The Soviet Example and American Prospects ששניהם זוכים לאחרונה, בעקבות המשבר הכלכלי, לתשומת לב מוגברת. 
אורלוב לוקח לעצמו קרדיט על פיתוח ה-Comparative Theory of Superpower Collapse. תיאוריה חדשה ש"נבחנת כרגע די ביסודיות". הגרעין החשוב ביותר של התיאוריה גורס שארה"ב וברה"מ יתמוטטו מאותן הסיבות, כאשר 4 סיבות ההתרסקות המרכזיות שהוא מונה הינן:

1. ירידה מהירה וחדה בתפוקת הנפט הגולמי

2. גרעון מסחר המטפס במהירות עצומה

3. חוב לאומי עצום וגדל במהירות

4. הוצאות צבאיות מנופחות

     ההבדל בין השתיים, אם לפשט את התיאוריה של אורלוב למספר קווים גסים, הוא שבברה"מ התקיימו תנאים שהקלו על התמודדות עם הקריסה, בעוד ארה"ב בנויה בצורה שתקשה עליה מאוד את ההסתגלות לנסיבות החדשות. כך לדוגמה, בעוד שבברה"מ התושבים חיו בדירות קטנות בערים צפופות יחסית ונהנו מתשתית טובה של תחבורה ציבורית הרי בארה"ב התושבים מפוזרים בפרברים מרוחקים, תלויים בכלי רכב פרטיים שהשימוש בהם יהפוך בלתי מעשי ברגע שהדלק יהפוך יקר מדי ותקועים בבתים פרבריים אדירי ממדים ויקרים מדי לחימום ולתחזוק במהלך ההתרסקות. אורלוב מעלה סיפורים על מחסור הנפט בברה"מ שלאחר ההתרסקות, ועל אנשים הנודדים ימים ארוכים בחיפוש אחר ליטרים בודדים של דלק. בשנים הבאות הוא חוזה נטישה אדירה של הפרברים האמריקאים הבלתי ניתנים למחיה לעבר הערים הגדולות ובו בזמן התרסקות מוחלטת של הנדל"ן האמריקאי בפרברים.  

    תיאורית הקריסה של אורלוב מדבר על 5 שלבי קריסה:

    1. קריסה פיננסית – של השווקים

    2. קריסה מסחרית – אובדן הערך של הכסף. התמוטטות הרשתות והיווצרות מחסורים של מוצרים.

    3. קריסה פוליטית – אף אחד לא מצפה מהשלטון שיעזור לו יותר.

    4. קריסה סוציאלית – העלמות הלכידות החברתית

    5. קריסה תרבותית – כל דאלים גבר

      בסופו של התהליך, ואם אני מבין את אורלוב זה יקרה תוך עניין של שנים בודדות, ארה"ב תחדל להתקיים ובמקומה יהיה לנו את ה-FUSA. ה-Former USA (כינוי שקשה להמנע מהרושם שיש בו שמץ של שמחה לאיד). אורלוב מציע בספרו ובהרצאותיו גם מגוון טקטיקות יעילות לטענתו על מנת לשרוד את הקריסה. העולם שהן מתארות הוא עולם אפל שבו אנשים שוכרים לעצמם שוטרים וחיילים להגן על עצמם, ושבו הלכידות החברתית מתנדפת והמטרה העיקרית היא השרדות. 
      קשה לדעת עד כמה לקחת את אורלוב ברצינות. ההרצאה שלו ב-Long Now, קרן שמורכבת במידה ניכרת מטכנו-אוטופיסטים ליברלים ואופטימיסטים, לוותה בהרבה צחוקים נבוכים מקהל שנדמה שלא ידע איך בדיוק לעכל את התחזיות של אורלוב (שבחלק מהקטעים נשמע, לא נעים להגיד, כמו סובייטי לשעבר שהגיע ללגלג על האמריקאים בשעתם הקשה). ובכן, כדאי כמובן לקבל אותם בערבון מוגבל, כמו שכדאי לקחת בערבון מוגבל את הדברים של כל מי שאומר שהוא יודע מה יקרה בעתיד, שלא לדבר על מישהו עם תחזיות קיצוניות כל כך. ובכל זאת, כדאי גם להקשיב לדברים שיש לאורלוב לומר ולהרשות לזווית נוספת על המצב העכשווי לחדור לתודעה. אם אפילו שמץ ממה שהוא אומר הוא נכון, התיאוריות שלו יכולות לשמש מפת דרכים לא רעה לחלק מהתהליכים שעומדים בפנינו. ושוב מצד שני, יכול להיות שמדובר בסה"כ בעוד כוכב ל-15 דקות שגורף תהילה וכסף מהפסימיות התרבותית של הצייטגייסט.
       
      אורלוב מתייחס בדבריו בעיקר לארה"ב וממה שאני שמעתי ממנו לא הבנתי לגמרי מה דעתו על מה שיתרחש במקומות אחרים בעולם והאם ההתרסקות שהוא צופה תתרחש בארה"ב בלבד או בעולם כולו. מה שבטוח הוא שאם ארה"ב תתרסק גם פה בארץ לא יהיה שקט. 
      ומעניין לחשוב איפה אובמה בכל זה. אם התחזיות של אורלוב נכונות, הרי הנשיא האחרון של ארה"ב יהיה שחור. באמת כואב הלב על אובמה. עד שהאדם הנכון מגיע לתפקיד הוא מגיע בדיוק בזמן שבו המערכת כבר מתרסקת, ואם להאמין לאורלוב, כבר לא נותר דבר לעשות מלבד לנסות לשרוד את ההתרסקות. מצד שני, כמי שמעדיף לבחור בתקווה, אני מתחבר יותר דווקא לאנשים מסוגו של אובמה ומאמין שיתכן שדווקא בזמנים קשים כמו אלו שנכונו לנו על פי כל הדעות, יש ערך מיוחד בהמצאותו של מישהו כמו אובמה בצמרת.
       
      ההרצאה של אורלוב ב-Long Now (צריך לחפש בתוך העמוד)

       
      והנה ראיון קצר עם אורלוב מהטלוויזיה הרוסית

      מודעות פרסומת
      Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

      תגובות

      • חיים שיבי  On 13 במרץ 2009 at 13:41

        כיצד הוא מסביר את אי הקריסה בשנות השבר הגדול וה-great depression.

      • באנדר  On 13 במרץ 2009 at 13:47

        הגורם האנושי הוא שעושה את ההבדל.
        בברה"מ המערכת הייתה דכאנית ולא נתנה סיכוי לשום יוזמה
        בארה"ב, עם כל הבעיות, ליוזמה האישית והלאומית יש עדיין מקום. הנשיא החדש הוא דוגמה מדהימה ליכולת של ארה"ב להשתנות ולחדש. היכולת הזאת, תשאיר אותה מעצמה גם במאה ה 21.

      • תומר  On 13 במרץ 2009 at 14:55

        מוזר שאורלוב לא לוקח את הגורם האנושי בחשבון. ברה"מ קרסה גם היא היא פשוט לא רצתה יותר להתקיים. בארה"ב יש רוח אדירה של חיים ויצירה.

      • עמית  On 13 במרץ 2009 at 15:57

        שבארה"ב מזמן מימשו כבר את שלב 4 בשלבי הקריסה, ואולי אפילו באופן חלקי את שלב 5.
        הבעייה שהיא ש 2 ו 3 ובמובנים רבים אפילו 1, כל כך חזקים כך שקשה לראות אותם מתמוטטים.

        או במלים אחרות, אני לא רואה את ארה"ב מתמוטטת בזמן הקרוב כמעצמה. אבל זה לא אומר שמה שיקרה שם הוא טוב בהכרח.

        תומר: ממש לא ברור לי מאין הבאת את ההצהרה שבארה"ב יש רוח אדירה של חיים ויצירה. א. אני לא בטוח שהקביעה הזו נכונה. וב. במחשבה שניה בכלל לא ברור לי למה התכוונת.

      • אזרח.  On 13 במרץ 2009 at 17:56

        Are We Headed for a Soviet-Style Collapse? – Dmitry Orlov

        Dmitri Orlov Discusses Economic Collapse and Post Collapse Survival

        http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1001153.html

        קץ המאה האמריקאית

        תגובות מס' 9 ו 83 אזרח.

      • ניר  On 13 במרץ 2009 at 23:34

        נדמה שמה ששוכחים כל מנבאי הקריסה לפי הדגם הסובייטי הוא שברה"מ הוחזקה כגוף אחד ע"י משטר ריכוזי ודיקטטורי. ברגע שאחיזת המשטר התרופפה, החלקים השונים שלה בקשו לעצמם עצמאות. זה לא המצב בארה"ב, שלמעט מכמה קיצונים רוב אזרחיה רוצים להשתייך אליה.

        דימיטרי אורלוב בחור ססגוני (הוא גם מיישם את מה שהוא אומר – גר בסירת מפרש במרינה בבוסטון, מתכונן לחיים בלי דלק ותשתית) אבל ההרצאה שלו היתה די מאכזבת. מעניין יותר בעיני לקרוא אנשים כמו הווארד ג'ימס קונסטלר או ג'ון רוב על הנושא הזה.

        עמית, אני חושב שזה הפוך – דוקא 1 ו2 הן המערכות שנפגעות עכשיו. 4 ו5 (ואולי גם 3) במצב הכי טוב שהיו מאז שנות החמישים, לדעתי. אני לא רוצה לדבר בשם תומר, אבל לי נראה שרוח החיים והיצירה בארה"ב מוכחת בעובדה שעדיין כמעט כל חידוש מגיע משם או מגיע לבשלות שם, אנשים מוכשרים עדיין מגיעים מכל העולם לניו יורק ועמק הסיליקון, וגם יצר החיים כפשוטו – האמריקנים עדיין עושים ילדים, למרות שרמת החיים שלהם לא פחות גבוהה מאיטליה או גרמניה.

      • ד. ט  On 14 במרץ 2009 at 0:00

        ביותר על עניין הנפט. הנפט האוזל הוא בהחלט צרה, אבל אפשר לחשוב על פתרונות* ולא מוכרחים להיות סופר-אופטימיים כדי לצפות שאחד מהם או שילוב של כמה יאפשרו גמילה מנפט עם מינימום כאבים. בין מצב שבו הפרברים מאבדים מחנם, לבין מצב שבו הם ננטשים בצורה דרמטית יש כמה מצבי ביניים. (והרי הפרברים לא צנחו משמים כשקמה ארה"ב אלא הוקמו במאה שעברה בתוך זמן קצר יחסית, ואנשים עברו אליהם ממרכזי הערים. החברה שילמה מחיר, אבל עמדה בו. למה המעבר ההפוך מוכרח להיות כה קשה?).

        הטענה שברית המועצות הייתה מוכנה יותר להתמודד עם המשבר קצת בעייתית בפני עצמה. הרי הבדלים מסוימים בעלי משמעות הם לטובת ארה"ב. (למשל, האקלים. אם מדברים על הצורך לחמם בתים גדולים – קל יותר לחמם בית גדול בקליפורניה או טקסס מדירה קטנה במוסקבה).

        * פתרונות אפשריים לבעיית הנפט – בכל-זאת ליצור תחבורה ציבורית חכמה גם במקומות שאין, מעבר לרכב חשמלי (כשהחשמל בחלקו ממקורות אנרגיה חלופיים), פצלי שמן (יש בכמויות ענקיות בארה"ב), מעבר מאסיבי לעבודה מהבית (או אולי ממרכזי עבודה שכונתיים?), סתם מעבר מהיר לכלי רכב קטנים וחסכוניים, ועוד היד נטויה.

      • אבי  On 14 במרץ 2009 at 9:05

        עמית, צמיחה שלילית של 6.2% ברבעון האחרון מראה על חוזק המצב הכלכלי בארהב"?

      • עודד מ.  On 14 במרץ 2009 at 12:48

        ההבדל בין ארה"ב לבין בריה"מ הוא כמו ההבדל בין גוף גמיש שמקבל מכה לבין גוף קשה שמקבל מכה. גוף קשה סופג את המכה ונשבר, גוף גמיש סופג את המכה והיא גורמת לו לשנות צורה, אך לשרוד.
        אם התנאים בארה"ב ישתנו, המדינה תנקוט צעדים הכרחיים מתאימים, כפי שבוש הקפיטליסט הזרים סכומי עתק למשק באופן קיינסיאני. וכפי שאובמה נבחר.
        ארה"ב היא מעוז החירות העולמית והחדשנות העולמית. כאשר לא יהיה עוד ערך לחירות ולחדשנות, ארה"ב תקרוס. אבל אלו ערכים נצחיים, וארה"ב היא המעצמה היחידה בהיסטוריה שמבוססת על ערכים נצחיים.

      • אבי  On 14 במרץ 2009 at 13:43

        עודד אתה צוחק נכון? אפילו האקונומיסט הפרו-אמריקני והקפיטליסטי דירג את רמת הדמוקרטיה בארה"ב רק במקום ה-18 בלבד (מתחת לרמת הדמוקרטיה בשבדיה, נורבגיה, איסלנד, הולנד, דנמרק, פינלנד, ניו זילנד, שוויץ, לוכסמבורג, אוסטרליה, קנדה, אירלנד, גרמניה, אוסטריה, ספרד, מלטה ויפן).
        http://a330.g.akamai.net/7/330/25828/20081021185552/graphics.eiu.com/PDF/Democracy%20Index%202008.pdf

      • אזרח.  On 14 במרץ 2009 at 16:14

        מאמין בתדמית שארה"ב מוכרת לעולם.גם אני בתחילת דרכי בארה"ב האמנתי באותה התדמית,אבל המציאות של החיים הפוליטיים-חברתיים-כלכליים טפחה על פני.אדם חייב לעבור את ה Nitt and Gritt של החיים בארה"ב, כדי להבין מהי ומיהי ארה"ב מעבר לתדמית המוכרת בעולם.

        ראה תגובה שכתבתי בעבר לאחד שגם הוא נמצא עמוק בעולם התדמיות.

        http://news.haaretz.co.il/captain/objects/ResponseDetails.jhtml?resNo=1938062&itemno=835071&cont=2

        http://news.haaretz.co.il/hasite/spages/835071.html

      • עודד מ.  On 18 במרץ 2009 at 0:02

        לאבי, כמעט כל הדמוקרטיות הנפלאות שציינת (ורובן ככולן אכן נפלאות) שרדו כדמוקרטיות אך ורק בזכות גיבויה של ארה"ב. על גרמניה, אוסטריה ויפן, שארה"ב במו ידיה בנתה אותן מחדש, לא צריך להכביר מילים. גם את דנמרק, הולנד ולוכסמבורג היא שיחררה במו ידיה מהרשע הנאצי והגנה עליה בדם חייליה ברחבי העולם מהדיכוי הקומוניסטי.

        לאזרח, קראתי את תגובתך באתר הארץ, ולא הבנתי בדיוק על מה יצא קצפך על ארצות הברית. היא רחוקה מלהיות אוטופיה, בפרט במדינות הדרום. יש בה דברים מקוממים מאוד, למשל העדר ביטוח בריאות לכול ומערכת משפט עם הרבה עיוותים ולהיטות רבה מדי לכלוא אנשים, אבל היא מסמלת לאורך 200 השנים האחרונות מגדלור. בזכות ארה"ב הגענו למקום כל כך טוב, שאנו שוכחים שהחירות שיש בעולם החופשי כיום היא כל כך לא מובנת מאליה. היטלר וסטלין נוצחו רק בגלל ארה"ב.

      • עידו  On 19 במרץ 2009 at 17:20

        על פרופסור רוסי בשם איגור פאנאריני שמאמין שארה"ב תתפרק עד 2010

        מסתבר שההתפרקות של ארה"ב היא די אובססיה רוסית באופן כללי

      להשאיר תגובה

      הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

      הלוגו של WordPress.com

      אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

      תמונת Twitter

      אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

      תמונת Facebook

      אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

      תמונת גוגל פלוס

      אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

      מתחבר ל-%s

      %d בלוגרים אהבו את זה: