ארכיון קטגוריה: מיסטיקה

ניאון ג'נסיס אוונגליון – סוף סוף סיבה למה לחיות- חלק רביעי ואחרון

למאמר מבוא על הידאקי אנו ואוונגליון שהתפרסם באנרג'י

לחלק הראשון של המחקר על אוונגליון – ניאון ג'נסיס אוונגליון וגרסת הפופ היפנית לקבלה הנוצרית: קבלת ניו-אייג' בסוף המאה העשרים

לחלק השני של המחקר על אוונגליון

לחלק השלישי של המחקר

8 פסיכולוגיה תיאולוגית

מגמת הפסיכולוגיזציה של הדת, וקידוש הפסיכולוגיה כפי שמכנה אותה האנכרף[1], היא תופעה מרכזית ודומיננטית בהתפתחות הדת במאה האחרונה ובקבלת המאה העשרים בפרט[2]. גארב כותב כי הקבלה הנוצרית בימינו מאופיינת יותר בסמלים פסיכולוגים מאשר בסמליים נוצריים[3] ותכונה זו בולטת באוונגליון, שבה חלק מהמלאכים לובשים פנים של ארכיטיפים יונגיאנים. כך לדוגמה זוכה הארכיטיפ היונגיאני המפורסם של הצל לעיבוד בדמותו של המלאך ה-12 לאיאל המכונה על ידי מיסאטו "הצל", ואשר מופיע מול שינג'י כבן דמותו המצוי בצל. המלאך מדבר עם שינג'י על אותם רגשות ומחשבות שתודעתו של שינג'י מבקש להדחיק ומעמת אותם איתם, בהתאם לתפקידו של הצל בפסיכולוגיה היונגיאנית.

 

תמונה 24– לילית אוחזת בירח השחור אליו חוזרות הנשמות, למטה צלבי האור שהותירו הנשמות בארץ.

מדובר כאן אם כן בסוג של קבלה פסיכולוגית. בדומה לאופן בו הדבר מתואר במסדר שחר הזהב, תהליך העליה בסולם הספירות מופיע כדומה כאן לתהליך האלכימי של הרכבת האני, אותו משווה יונג לתהליך האינדיבידואציה[4]. הקרבות עם המלאכים נתפסים כתהליך אינציאציה לאני. ניאון גנסיס אוונגליון, הוא ספר של גנסיס, ספר יצירה. ספר בריאתו המחודשת של העולם, אולם גם ספר יצירה פסיכולוגית המתאר תהליך יצירתו של אני. אוונגליון שמה דגש כה רב על הפן הפסיכולוגי, במקביל לצד התיאולוגי, שאפשר לדבר על שתי קוסמוגניות וקוסמולוגיות נפרדות הקיימות בסדרה במקביל: הקוסמוגניה והקוסמולוגיה התיאולוגית ולציד הקוסמוגניה והקוסמולוגיה הפסיכולוגית. הפנים הכפולות הללו דומיננטיות כל כך עד שנוצרו לאוונגליון שני סופים נפרדים המשקפים זה את זה. הסוף של סדרת הטלויזיה, הפסיכולוגי בעקרו. והסוף של EoE התיאולוגי והקבלי בעיקרו.

הסוף הכפול, שבלבל את הצופים ושיכול להחשב אולי לסוג של סכיזופרניה טלויזיונית, הוא למעשה תוצר טבעי של התפיסה נפוצה בקבלה ובניו-אייג' לפיה המציאות הפנימית הינה שיקוף של המציאות החיצונית[5].
במהלך הדורות עסקו המקובלים, ומקובלים נוצרים בפרט עסקו במהלך הדורות בגאולת היחיד כאמצעי לגאולה הקוסמית[6] (מקור 3, 20). באוונגליון תהליך ההרס העצמי מוקבל לתהליך הרס העולם, תהליך הבריאה של האני זהה לבריאת העולם. הקרב על עתידו של עולם מתנהל בנפשו של האדם ושם יחתם לשבט או לחסד. האדם במובן זה, ממלא את תפקידו של האל, והאחריות המוטלת עליו היא לקבל את האחריות על יצירת עולמו שלו ובריאת המציאות שבה הוא מעוניין. במילותיו של האנכרף "Self-realization and God-realization are one and the same"[7].

התפיסה התיאולוגית והקבלית של אוונגליון ניתנת אם כן להבנה רק במסגרת המסר הכללי של הסדרה, שהפסיכולוגיה היא נופך מרכזי בו. בפרק זה, אתעכב על על הקווים העיקריים של הפסיכולוגיה של אוונגליון ועל האופן בו הם מתכתבים עם הקבלה והקוסמולוגיה של הסדרה ויוצרים סוג של קוסמולוגיה פנימית המקבילה לזו החיצונית.

כאן ראוי להזכיר, כי בדומה לאופן בו מטפל אנו בסימבולים קבלים, גם כשהדבר נוגע לתיאוריות פסיכואנליטיות, השימוש ברעיונות ומונחים הוא סלקטיבי, בהתאם לצורך היצירתי ואינו תואם אחד לאחד את הדברים כפי שהם בפסיכולוגיה. לדוגמה, אנו מדבר לא על "צל" אחד, אלא על מספר "צלים", וגם הפרשנות שלו למושג צל אינה תואמת לגמרי לפרשנות של יונג, כשהוא מפרש צל לעיתים כתדמית האדם בתודעתם של אחרים. פרופ' ישעיהו לייבוביץ' טען שהאגו, הסופראגו והאיד הינם מיתוס טהור המשקף את מיתוס השילוש הקדוש של ישו, האל ורוח הקודש. גם אנו, להבדיל, מתייחס לפסיכולוגיה כמיתוס, ומספר את המיתוס הזה בצורות שונות.

 

 

תמונה 27 – Seele הינה מועצה של 11 לוחות המייצגים אישויות בלתי ידועות. Seele הם שהקימו את Nerv כ"אגף אקזקיוטיבי", על מנת לקדם את נבואות קומראן שחזו את הגעת המלאכים ולהביא לאימפקט השלישי הקונסטרוקטיבי, איחוד כלל התודעות האנושיות בישות אחת שתהא אל, ה- Human Complementation Project. בראש הקבוצה הקבוצה עומד Chairman Keel (למטה בתמונה) ששמועה רווחת במעגלי מעריצים שהוא היהודי הנודד, אם כי עובדות רבות סותרות דיעה זו.

אוונגליון היא ללא ספק יצירה בעלת השפעות חזקות של הפסיכואנליזה. הקשר או העדר הקשר בין אבות ואמהות לילדיהם, הוא אחד הנושאים המרכזיים של הסדרה. הסדרה נוטה להתרכז באופן קיצוני בהשפעת היחסים עם ההורים, על תפיסת העולם. ההתרכזות הקבלית באדם ולילית, אב ואם החיים של אוונגליון כשני המלאכים הראשונים, מקבילה לעיסוק הפסיכולוגי באבא ואמא. ההורים הינם למעשה שני המלאכים הראשונים, שני האחרים הראשונים שהאדם מתמודד איתם במהלך חייו.

כמעט לכל הדמויות המרכזיות בסדרה חסרים אם, אב או שניהם: שינג'י, ריי, אסוקה, מיסאטו, ריטסוקו, טוג'י על מנת לנקוב בשמם של הבולטים ביותר. למעשה רק מי שנתייתם מאמו יכול להטיס את האווה. אולם ככל שהאם (או האב) נעדרים יותר, כן הם נוכחים יותר בהעדרם. ריטסוקו מנהלת יחסים רגשיים וסבוכים עם תודעת אמה ששכפול שלה נמצא במחשב הביולוגי MAGI. מיסאטו מתוודה (בפרק 15) שלמרות שנאתה העזה לאביה ולכל מה שהוא מייצג, היא מחפשת אותו ללא הרף בגברים שבחייה. לשינג'י יש קשר בלתי מתפקד בעליל עם אביו, ובכל זאת הוא מתוודה בפרק 12 שכשאביו חלק לו מחמאה על ביצועיו בקרב גילה שלמעשה הוא מטיס את האווה על מנת לשמוע את המילים הללו מאביו, ושבעצם לפעמים נחמד להיות מקולס. גיבור הסדרה שינג'י גם מעורב ברשת סבוכה של יחסים אדיפלים.

הוא מוצא את עצמו בסיטואציות מיניות בוטות עם ריי, שכפולה של אמו וזוכה ב-EoE לנשיקה צרפתית והבטחה ליחסי מין, ממיסאטו שמתפקדת כאמו בפועל. פרק 18 ו-19 מכילים סצנה ברוטלית שבה האב גנדו משתלט על גוף האווה ששינג'י בתוכה, בסוג אכזרי במיוחד של סרוס אבהי. מאוחר יותר, באחד הקטעים המוזרים ב-EoE הורג שינג'י את גנדו אביו. התחרות בין אב ובן, גנדו ושינג'י, על ליבה של האם יוי המיוצגת על ידי האווה וריי – מגיעה לסיומה  ב- EoE כשיוי זונחת את גנדו ובוחרת בבנה[8]. אולם צורת הקשר החזקה ביותר בין הילדים לבין אמותיהם, הוא ללא ספק דרך האווה, שבתוכה שוכנות נשמות אמותיהם של הטייסים שינג'י ואסוקה.

הכניסה לתוך האווה מהווה מעין אופן של חזרה לרחם. טייסי האווה החודרים לגוף האווה, מתחברים בו למחזור הדם (LCL) של האווה, ניזונים ונושמים דרכו, כפי שהדבר נעשה בתוך הרחם. האוות מחוברות למקור הכוח שלהן דרך כבל גדול הנקרא "חבל טבור" (Umbilical Cord). בתוך האווה חווים הטייסים חוויות של חזרה לזכרונות ילדות, והתאחדות עם אמם (לדוגמה שינג'י בפרק 19, ואסוקה ב- EoE). ילד ואם מתחברים למכונת מלחמה מתואמת, כאשר האם הופכת ליצור פראי המגנה על ילדה מהמלאכים. האם משמשת כאן כסוג של אל כמעט, שהטייסים שמתחברים אליו זוכים בהתגלויות ואף נטמעים בתוכו במעין חוויה אוניומיסטית. תהליך הכניסה לאווה והסינכרוניזציה הוא תהליך מדיטטיבי בעיקרו של סינכרוניזציה לאם הגדולה שבתוך האווה. החוויה האוניומיסטית של ההתמזגות בתוך האווה מגיעה לרמות מסוכנות ממש. לדוגמה בפרק 20 חווה שינג'י סינכרוניזציה של 400% וההטמעות שלו בהווית האווה גדולה כל כך שחלקיקיו מתפזרים בה והוא מאבד את גופו הקוהרנטי.

היחסים העומדים במרכז הטיפול הפסיכואנליטי כגון יחסי בנים והורים, ויחסי אב אם, תופסים אם כן מקום מרכזי באוונגליון. כפי שהדבר הוא בקבלה, תיקון העולם הקוסמי מושווה למעין טיפול משפחתי. תיקון יחסי אב ואם (גנדו ויוי, מיסאטו וקאג'י, אדם ולילית או אדם ואווה) הוא תיקון אבא ואמא במובן הקבלי של תיקון ספירותיו של העולם האלוהי ואיחוי הקשר בין חלקיו.

דילמת הקיפודים
מלבד ההשפעות הפסיכואנליטיות, יש באוונגליון גם עקבות חזקים של פסיכולוגיה טרנספרסונלית. הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית בניגוד לפסיכולוגיה הפסיכואנליטית מניחה שהמציאות מאופיינת באחדותה הבסיסית ומבקשת לטפח אצל האדם את תודעת האחדות המיסטית הזו[9]. ה-HCP נראה כהגשמה משיחית של מטרותיה אלו של הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית.

נושא זה עומד גם בבסיס הנושא העיקרי והמכריע בפסיכולוגיה של אוונגליון שהוא ללא ספק המאבק שבין הדחף להשתתף בעולם לבין הפחד להפגע והרצון להסתגר, מאבק שיכול להיות מוגדר במונחים פסיכואנליטים כמאבק בין הארוס, יצר החיים, לבין התאנטוס יצר המוות.

את הדילמה המרכזית הזו של אוונגליון, המניעה את הדמויות הראשיות כולן, מביעה ריטסוקו בפרק שלוש הנקרא Hedgehog Dilemma, על שם משל הקיפודים שמקורו בפילוסוף הגרמני שופנהאואר.

Ritsuko: "If they [Hedgehogs, קיפודים] want to warm each other, the closer they get the more they hurt each other."

הרצון להתקרב לאחרים ולפזר כך את הבדידות, ולעומתו הכאב האפשרי שהקרבה הזו יוצרת. הדמויות באוונגליון בוחרות להתקרב, ונפגעות, מתייאשות ומתמלאות תקווה מחדש, מתרגשות ומתאכזבות. אלו אנשים שבורחים מהעבר שלהם, מהאחריות הנוכחית שלהם ושמחפשים ללא הרף דרך להמשיך ולברוח מהכאב. וזו כמובן תמצית ה-HCP, שהאנושות כולה מחוללת אותה, מתוך חוסר הרצון להתמודד עם הכאב שבקיום האנושי.
המלאך ה-17 קאורו, שמתחבר עם שינג'י, מבטא את השיפוט של אוונגליון על המין האנושי, כשהוא מתאר בפניו את הפרספקטיבה שלו על הלילים, בני האנוש.

Kaworu: "If you don't get close to others, you won't be betrayed and you won't hurt each other. However, neither will you forget what loneliness is. Man can never make loneliness disappear because man is alone, but man can forget – so man can find the will to live. Man always has pain in his heart since his heart feels pain, he experiences life as pain. You are delicate like glass. That earns my sympathy, in other words, I love you,"  (EoE)

היכולת להשתתף בעולם, להשקיע רגשות ולהסתכן בכאב, היא סימן לבגרות ולכוח. קאג'י אומר את הדברים הללו לשינג'י:

Kaji: "Making or growing something is good. Also enjoyable, also painful. Someone who knows pain is kinder to others. That's the opposite of weakness."

אבל כדי שילמד שינג'י את הלקח הזה, הוא יצטרך לעבור תהליך ארוך וכואב. עיקרו של התהליך הזה מתרחש באווה, ובקרבות עם המלאכים. ההטסה של האווה משמשת כסמל ללקיחת אחריות והשתתפות בעולם. האווה משמשת כסמל לתודעה ולמקום האני. הכניסה לאווה ולסינכרוניזציה עם האווה, מתפרשת כסינכרוניזציה של האדם עם ההוויה הפנימית שלו. הטייסים בתוך האווה נמצאים במקום לא מקום, כשהרקע המוקרן בקוקפיט של האווה הוא רקע מתחלף של צורות מופשטות במגוון צבעים מסנוורים. הצורות הללו באות להדגים דבר פשוט: כשהטייס מחובר לאווה הוא אינו נמצא עוד מקום ריאלי וממשי, אלא במקום של צורות וארכיטיפים תודעתיים. הכניסה לאווה היא כניסה לעולם תודעתי מסוים. האווה משמשת תא שממנו יוצאים למסעות הכרתיים המזעזעים את העצמי. בתוך האווה שינג'י, אסוקה וריי מתעמתים עם הדמויות השונות שקיימות בתוכם, עם חלקים שהיו רוצים להדחיק. אין פלא אם כן שההטסה של האווה גובה מחיר פסיכולוגי קשה. שלושת הילדים סובלים מבעיות פסיכולוגיות ההולכות ומחמירות ככל שהסדרה מתקדמת, ושלפירוטן מעבר למילות קוד אין כאן מקום. אני חוזר כאן רק על הרשימה שנתנה מוקדם יותר מבלי לפרט ספציפית על ההתרחשויות המשקפות חוויות אלו בסדרה. כאמור הדחקות, הכחשות, טראומה, אובססיות, חרדות, אובדן זהות, פסיכוטיות, פסיכופטיות ודכאון הם רק חלק מהבעיות שמתפתחות בטייסים תוך כדי הטסת האווה. חלקם (שינג'י וריי) מאבדים שליטה פסיכולוגית במהלך הטסת האווה ומנסים להרוג בעזרת האווה את הצוות של Nerv.

 

תמונה 29 – שינג'י וריי ב- .Sea of LCL ה- Sea of LCL הוא מקום ללא AT-Fields שבו מתמוססים הגבולות וכל ההוויות נטמעות זו בזו. ריי היא בסדרה גם אמו וגם אחותו של שינג'י. היא נוצרה כשכפול של יוי אמו של שינג'י, אך היא בגילו ונקראה בשם שהתכוונו הוריו לקרוא לו בו, לו היה נולד ילדה. היחסים בין השניים, המשקפים באוונגליון את ספירות התפארת (שינג'י – תמונה 14) והמלכות (ריי – תמונות 35,36), טבועים בחותם גילוי העריות הרווח כל כך ביחסי הספירות בקבלה.

הדילמה של נטילת חלק בעולם והסתכנות בפגיעה שווה אם כן לזו של הטסת האווה. הבריחה מהתמודדות עם העולם משוקפת בראש ובראשונה בבריחה של שינג'י מהאווה ומהאחריות מהטסתה. מספר פעמים בסדרה שינג'י מחליט שאינו מוכן להטיס עוד את האווה ומבקש לעזוב את טוקיו 3, אולם כל פעם מחדש הוא משתכנע מסיבות שונות לחזור ולהלחם.

ההתייחסויות לאווה במהלך הסדרה הן דו משמעיות באופן קונסיסטנטי . הן מתייחסות לתפקיד האווה בקרב נגד המלאכים, ובו בזמן לתפקיד האני בהתמודדות מול העולם ומול האחר. האווה היא שם לקונסטרוקט הפסיכולוגי של הפרסונה, אותה מסכה שאותה לובש האדם במגעיו עם החברה, על פי יונג[10]. אולם האווה היא גם יותר מפרסונה היא שם נרדף למכלול תפקודיו המנטלים של האדם המרוכזים ומטופלים על ידי היישות הפנימית ששמה "אני".

האווה, האני, מכונה "התקווה של האנושות" (פרק 1). האני, האווה הוא "מכונת המלחמה הרב שימושית של האנושות" (פרק 1). שינג'י כמי שנכנס לגיל ההתבגרות, שבו מתגבשת האישיות ומתגבש האני ותפיסתו את עצמו ביחס לעולם, חייב להכנס לתוך האווה כדי לעמוד במאבק. העליה על האווה וקבלת עול האני, היא מצב של להיות או לחדול, ולכן כששינג'י נכנס לאווה והולך את צעדיו הראשונים קוראים ב- Nerv בהתרגשות "הוא הולך, הוא הולך", משל היה תינוק העושה את צעדיו הראשונים בעולם.

 

תמונה 30 – בעזרת הדמיון ימצאו הנשמות את הכח לחדש בריאתן. לילית נפולה על הקרקע ומסביבה אנספור צלבים המסמלים את הנשמות השונות.

האווה היא התדמית שהאדם מקרין לעולם. ולמה בעצם להקרין תדמית? בשביל אסוקה האווה היא דרך לקבל תשבוחות ולהוכיח שהיא קיימת (פרק 12), בשביל שינג'י היא דרך להוכיח שיש לו ערך (פרק 26) ובשביל ריי היא קשורה למחויבות לאחרים (פרק 6). אצל כולם האווה היא דרך לזכות במעט אהבה והיא גם מקור להשפלה. האווה היא גם מחסום שמונע מהאדם מלאבד את תדמיתו הפנימית ולפול לתהום ההוויה. בפרקים 25-26 של הסדרה שינג'י מעניק שלל סיבות מדוע הוא מטיס את האוה. "When I pilot Eva they treat me well", כלומר כדי לקחת חלק בעולם, צריך להפעיל אני, ולשקף תדמית ברורה לעולם, אחרת אינך נחשב כלל לבן אנוש בעיני האחרים. וחשוב מכך: "Piloting Eva gives me an identity, a purpose". לחיות את האני, נותן לאדם זהות, ומאפשר לו להגדיר את עצמו על פי מטרות שאני צריך להשיג ושאני מאמין בחשיבותם. ושינג'י מסכם "I only have the Eva". שינג'י מרגיש שללא אני, כל חייו מחוסרי היגיון.

אבל האני הוא מגבלה גדולה, והסתמכות עליו יכולה להגביל את האדם ולמנוע ממהותו האמיתית לצמוח. בעיה זו היא בין אלו שעולות בשיחות המתרחשות בין שינג'י לתודעת העל שנוצרת במהלך ה-HC. בשלב זה הדמויות המרכזיות בסדרה הגיעו לקריסה נפשית והמצב הפסיכולוגי של העדר הרצון לחיות מפורש כסוג של סוף לעולם. זהו סוף כואב של שיחות פנימיות נוקבות וכואבות.

Voice: If you depend only on the Eva, then the Eva will become your only identifier. Eva will become your only value. You, the real you, will be erased from existence.
Shinji: To become secure I have to have value! I want to be worth something! I want to be worth enough to attract the attention of others.
Slide: You seek your own value.
Voice: You have to find your own value for yourself
Shinji: That's why I pilot Eva, I have no value without it. Then what am I?
Slide: You are afraid

האווה, מכונת המלחמה המשוכללת של האני, נוצרת אם כן, על מנת לספק את הצורך בתחושת ערך וזהות ועל מנת לכסות על הפחד הבסיסי מפניו ההוויה. זוהי תפיסה ניו-אייג'ית רווחת שבסיסה בפסיכואנליזה ועל פיה האגו מאופיין בנטיה לנסות להוכיח את עצמו למול העולם. נטיה שבסיסה בפחד[11]. שוב חוזרים הדברים לאותו רגש שלילי בסיסי שעומד על פי הניו-אייג' בבסיס כל הרגשות השליליים: הפחד. אולם אם מסתמכים על הפרסונה יותר מדי, היא הופכת המציאות היחידה והאני האמיתי, זה שנקרא אצל יונג "עצמי", נמחק מקיום. התוצאה של הפחד שלנו היא שאנו מוחקים את האישיות הייחודית שלנו.

התשובה שמעניקה אוונגליון לפחד ולשקר שבאני, היא התשובה הניו-אייג'ית המובהקת של "לברוא את המציאות שלנו". האנכרף מתייחס בספרו בהרחבה לרעיון של "Creating our own reality"[12], כאחד הרעיונות המכוננים של פסיכולוגית ניו-אייג' ושל הניו-אייג' בכלל. לפי תפיסה זו כל אחד מאיתנו בורא את המציאות שהוא חווה בעצמו. אנו בוראים את העולם שלנו בעזרת האמונות שלנו לגביו ולגבי עצמנו. כשיש משהו רע במציאות שלנו, זה משום שאנחנו בוחרים לברוא או לתפוס אותו כרע. כשאנחנו מוגבלים מבחינה זו או אחרת, זה משום שהידע העצמי שלנו אינו רחב מספיק, ואנו מגבילים את עצמנו בתפיסתנו את עצמנו. לכן כל אחד אחראי לחלוטין לאופן שהוא חווה את העולם ואינו יכול להאשים נסיבות חיצוניות. האדם אחראי לגהנום של חייו, אבל האדם יכול גם לברוא לעצמו גן עדן. רעיונות אלו משוקפים בדבריה של יוי מ-EoE, "Anywhere can be paradise, as long as you have the will to live"

 

תמונה 32 – בעזרת הדמיון ימצאו הנשמות את הכח לחדש בריאתן.

בפרק 26 מציגה אוונגליון קוסמוגניה של האני, תוך תיאור האופן שבו הוא נבנה מתוך שלמות האחד. שינג'י מופיע לפתע בתוך מסך ריק. קול המופיע משום מקום מציג את העולם הזה כעולם החופש המוחלט, עולם מחוסר גבולות, אולם שינג'י מתקשה להשתכנע שזהו באמת חופש.

Voice: A world of perfect freedom in which you have no restrictions.
Shinji: Is this really freedom?
Voice: This is a world in which you can do anything you wish. Let me give you a restriction  [על המסך מופיע קו אופקי המחלק אותו לשני חצאים], there, now you have top and bottom.

קוסמוגניה זו זהה לטיפוס הרגיל של קוסמוגניות הניו-אייג'. על פי האנכרף לקוסמוגניות אלו יש את הבסיס המשותף שהן פותחות באחדות בראשיתית, שלתוכה מוצגת הבדלה ראשונה שהיא תחילת הבריאה (לדוגמה: שמים וארץ). לאחר הבדלה זו מופיעות הבדלות רבות ונוספות אשר מפרקות את השלמות עוד ומשלימות את מעשה הבריאה בדרך של התפרטות מופלגת[13]. אוונגליון משכפל את הדגם הקוסמוגני הזה לקוסמוגניה פנימית המתאר את תהליך היווצרות התודעה והאובייקטים המרכיבים אותה דרך הבדלות. לפי התפיסה האוונגליונית ה'אני' הוא תוצר של האינטראקציה עם העולם ורק ההבדלות הללו מאפשרות ל'אני' להתקיים. עולם החופש המוחלט שהוא עולם ה-HCP הוא עולם של מוות, על מנת שיתקיימו חיים והוויות, חייבות להתקיים גם הפרדות.

Voice: You can change yourself as well [דמותו של שינג'י על המסך מתחלפת לצורות  שונות שחלקן נראות כמו מלאכים, תמיכה נוספת ברעיון שהמלאך הוא פשוט אחרות מכל סוג], what forms your shape is your mind and its interaction with the world that surrounds you.

Without others to interact with, you cannot recognise your own image. In the act of observing others you may recognise yourself. Your image of yourself is restrained – by having to observe the brarriers between yourself and others.
Shinji: When there are others I can perceive myself as an indiviudal. If I am alone, then I will be the same as everything else, there will be no difference between myself and nothing.

במהלך האינטראקציה עם צורות נוספות, האדם מגלה את צורתו שלו. בצפיה באחרים, ובהתנהגות מולם, האדם מגלה את הפנים השונים של הוויתו. קיום לבד אינו קיום חופשי, זהו קיום חסר משמעות שאין בו כל אפשרות לייחוד אמיתי.
לפתע מתעורר שינג'י במיטתו. אסוקה מעירה אותו לבית הספר, למטה במטבח יושבים גנדו ויוי ואוכלים ארוחת בוקר. במהלך הריצה הנמהרת לכיתהמתנגש שינג'י בתלמידה החדשה איינאמי ריי. שינג'י זוכה להציץ בתחתוניה ומגיש לחבריו לאחר מכן דיווח עסיסי על התקרית. מיסאטו היא המורה בכיתה, והנושא החם בשיעור הוא היחסים בין שינג'י לאסוקה.
חזיון תמוה זה מסתיים כפי שהתחיל, ושינג'י חוזר למקום שבו היה קודם. בריק המוחלט, במקום הנצחי שממנו עליו להחליט האם לבחור בעולם החיים או בעולם המוות. האם לבחור בקיום חסר כאב אך חסר חיים, או בהתמודדות עם הכאב של עולם ההפרדות והגבולות. אולם היקום המקביל ששינג'י רואה בעיני רוחו מעלה בו רעיון רדיקלי. קיום אחר הוא אפשרי, ועולם אחר הוא אפשרי שבו אני אחר הוא אפשרי.

Shinji: I see, this is another possible world. The current self is the same self, its not my true self. I can be anyway I wish to be.  I see, I can exist without being an Eva pilot as well.

זהו רגע המהפך המחולל בשינג'י. אולי חייבים לעלות על האווה, אבל מהרגע שמבינים שהאווה אינה המציאות השלמה, ושניתן להיות גם דברים אחרים, שניתן להתקיים ללא אני יציב, אז אווה הופכת מחסרון ליתרון. הדפוסים התודעתיים שבהם חי האדם עד כה אינם מחייבים אותו. אנו יכולים לשמוט את החלקים בנו שאיננו אוהבים ושאינם תורמים להוויתינו וללמוד להפוך מגולם לפרפר להוויה אחרת שאנו יכולים לאהוב[14]. אפשר להיות אני אחר, לפי בחירה. זהו המשך של הרעיון שאנו בוראים את העולם שלנו. אנחנו יכולים לברוא את עצמנו בכל צורה, וליילד את עצמנו לאנספור צורות שונות המתחמקות מדפוסים של אני יציב. רעיון זה הוא פופולרי במיוחד בתחומי ה- Self Help בניו-אייג', אצל כותבים ומרצים כגון ריצ'רד בנדלר מממציא ה-NLP, אנתוני רובינס, ברייאן טרייסי ואחרים. החיים נתפסים כתהליך יצירתי של בריאה, שבו אנו מממשים את עצמנו כאשר אנו מתנהגים כיוצרים וכבוראים היוצרים את עצמנו בשלל צורות "אלוהיות" מגוונות וכך בוראים את המציאות שלנו. הגוף המתכתי של האווה, שריטסוקו מגלה בפרק 19 שאינו מורכב משריון אלא מכבלים (binders) שתפקידם לרסן את האווה, הוא שווה הערך לאני המקבע המנסה ללכוד את כוחות היצירה העצומים של ההוויה, ולנתב אותם לאפיקים קבועים וידועים מראש. האלוהי שבאדם שואף להתמרד מעל כבלי האני ולפרוץ מחסומיו לעבר הוויות וקיומים אחרים.
אחרי הכרה זו, בא ייצוג נוסף של הרעיון שאנו יוצרים את המציאות שלנו:

Voice: If you consider that, perhaps this world isn't so bad. It is your mind which takes reality and separates it into what's bad and hateful. It is only the mind which separates reality from truth. Your view of reality changes your perception of its nature; it is all literally a matter of perspective. Your truth can be changed by simply the way you accept it.
Shinji: I hate myself. But I could love myself. I want to be myself. I want to continue existing in this world. I am worth living here.

זהו סיום הסדרה הטלויזיונית. שינג'י מופיע כעת על מעין כוכב קטן (הכוכב שלו, העולם שלו) יחד עם שאר הדמויות בסדרה המברכות אותו כולן, אחת לאחר השניה: "Congratulations" (תמונה 11). לעומת אביו, שלאורך כל הסדרה ניסה להתלות בזכרון של יוי מתוך הפחד שלו להפתח לעולם, דווקא שינג'י הופך לבסוף לאדם בוגר המוכן לחיות קיום יצירתי בעולם עם הפרדות וכאב. היצירה הפנימית שלו יוצרת כעת את העולם כולו, שעליו עומדות כל הדמויות האחרות.

את הסדרה מסיימת הכתובית: Thank you to my father, goodbye to my father, and to all the children congratulations. המסר הוא ברור. כל אחד מהצופים הוא אחד מהילדים טייסי האווה. כולנו סופר גיבורים, וכולנו יכולים להתמודד עם המלאכים. על כל אחד לעשות את המסע הפנימי ולברוא עצמו מחדש כאדם אוטונומי ויצירתי על מנת למצוא את מקומו בעולם.

9 טכנולוגיזציה של הדת והפסיכולוגיה

בפרק הקודם זיהינו באוונגליון מגמה ניו-אייגי'ת שהאנכרף מצביע עליה בספרו: הפסיכולוגיזציה של הדת ותיאולוגיזציה של הפסיכולוגיה. בנוסף למגמה זו ניתן לציין באוונגליון מגמה נוספת של טכנולוגיזציה של הדת וטכנולוגיזציה של הפסיכולוגיה, כאשר במקביל ניתן לדבר גם על תיאולוגיזציה ומיסטיפיקציה של הטכנולוגיה ופסיכולוגיזציה של הטכנולוגיה. למעשה מתברר כי דת, פסיכולוגיה וטכנולוגיה מרכיבות באוונגליון מעין שילוש קדוש שהכל מתחולל סביבו.

זוהי כמובן אינה תופעה המיוחדת לאוונגליון בלבד. מגמת הטכנולוגיזציה של החוויה המיסטית היא מגמה חזקה בתרבות הפופ העכשווית. למשל בסדרת סרטי המטריקס (1999 ו-2003), בסדרת האנימה Lain Serial Experiments (1997) ב- Ghost in the Shell (1995).

את הטכנולוגיזציה של הדת ניתן לראות כהמשך למגמה האוקולטיסטית המשלבת לתוך תפיסת העולם  האיזוטרית המסורתית את הסיבתיות החדשה של האינסטרומנטליות[15]. האנכרף מגדיר את האוקולטיזם כ- "product of a syncretism between magian and science, correspondences and causality".[16] לתוך תפיסת העולם המכושפת של האיזוטריזם מכניס האוקולטיזם קטגוריות ותורות סמי-מדעיות או פסאודו-מדעיות המבקשות להאציל על התפיסה האיזוטרית רושם של מדעיות תוך שימוש בהסברים, מונחים וצורות היגיון השואבים מעולם המדע. דוגמה קלאסית למגמה זו ניתן למצוא בנוזל הבלתי נראה של המאגנטיזם של פרנץ אנטון מזמר. המאגנטיזם רואה בנוזל הבלתי נראה  כוח חיים אוקולטי המקשר בין אדם, אדמה וכחות שמימיים. האנכרף מכנה את הנוזל הבלתי נראה "intermediate between spirit and matter … mediating between religion and science". בהקשר האוונגליוני, ניתן למצוא את המקבילה הברורה של הנוזל המגנטיסטי ב-LCL המתואר כחומר אוקולטי המקשר בין ההוויות.

בהתאמה לכך, המדע באוונגליון אינו מדע רציונליסטי, אלא סוג של מדע מיסטי, בן דמותה של השאיפה הניו-אייג'ית להקים מעין מדע-על אשר יאחד את הידע והחכמה המדעית עם תפיסת העולם הדתית, ואשר ימנע מהרדוקציוניזם של המדע ומהדוגמטיקה של הדת[17].

החברה היפנית בכלל ותרבות האוטאקו בפרט הן תרבויות טכנופיליות באופן קיצוני. יפן נחשבת לעיתים קרובות לארץ העתיד העמוסה בטכנולוגיה עתידנית ומובילה בהטמעת הטכנולוגיה לתוך חיי היום יום. הטכנולוגיזציה המואצת שעברה החברה היפנית לאחר מלחמת העולם השניה העמידה את  הטכנולוגיה במקומה של דת כמעט. בחברה הטכנופילית אנשים סוגדים לטכנולוגיה, ואלי הטכנולוגיה מבצעים שוב ושוב ניסים שנחשבו עד לא כבר לבלתי יאומנים. היו כבר מי שהשוו את הטכנולוגיה למאגיה טבעית, באשר הטכנולוגיה מגשימה לאדם חלומות שונים שהמאגיה הבטיחה לאורך מאות שנים: טיסה באוויר, תקשורת מעבר לחלל הפיזי, יצירת שינויים אלכימיים בחומרים ועוד.

עם זאת מציין רידר בספרו[18] את הביקורת הקשה על המדע ביפן, ביקורת שדומה באופן מפתיע לביקורת הניו-אייג'ית. על פי רידר 76% מהאוכלוסיה ביפן מביעים חוסר אמון במדע. המדע נתפס גם כרדוקציוניסטי ומגביל ורידר טוען שהמודרניזציה בחברה היפנית מעודדת דווקא את העניין בעניינים רוחניים ובעולם האי-רציונאלי. השילוב הזה של טכנופיליה וטכנופוביה משמש, כך נדמה, קרקע פוריה להופעתו של סופר-מדע, אשר משלב בין אהבת הטכנולוגיה לבין הרצון להחדיר לתוכה מימד רוחני ודתי.

הקונפליקט הלז לא נעלם מאוונגליון, ועקבות הטכנופוביה ניכרים בה היטב. לאורך הסדרה ישנם נסיונות שונים להחליף את האוונגליון במכונות אשר יהפכו את הגורם האנושי למיותר. לדוגמה ה- Jet Alone רובוט דמוי אוונגליון, הנשלט על ידי מחשב, אך יוצא משליטה ומוביל בסופו של דבר לאסון. גם סדרת הייצור ההמונית של האווה, המופעלת על ידי – Dummy Plug, מערכת להנחית האווה ללא טייס, מאופיינת בקווים שליליים וקודרים.
אווה מופיעה כדוגמה נגדית לשדה הטכנולוגי הרדוקציוניסטי. שום טנק או סוללת נ"ט, אלא רק כוח אנושי יכול להתמודד מול המלאכים. אוונגליון הוא השילוב בין הכוח הטכנולוגי למימדים הפסיכולוגים והדתיים. הטכנופיליה לכאורה של אוונגליון מתרחשת במימד זה, שבו הטכנולוגיה אינה  מימד מכאניסטי בלבד, אלא מטאפורה למימד ספיריטואלי עמוק.

המכונות באוונגליון מכילות בתוכן פנים רוחניים עמוקים, ולא רק האווה. מחשב ה-MAGI הוא מחשב ביולוגי שבמרכזו מה שנראה כמוח אנושי. המחשב מדמה את אישיותה של המדענית נאוקו אקאגי, תוך שהוא מחולק ל-3 חלקים. מלכיאור-1 משקף את נאוקו כמדענית, בלתאזר-2 משקף את נאוקו כאמא וקאספר-3 משקף את נאוקו כאשה. החלטה סופית של המאגי יכולה להתקבל רק לאחר הוועצות משותפת של שלושת המחשבים, ואין פלא שמערכת ה-MAGI מגיעה לעיתים קרובות ל"דילמה". מחשב המאגי גם מבצע לעצמו Self-Analysis שהוא סוג של טכנו-אנליזה עצמי הכולל שאלות אתיות, רוחניות ופסיכולוגיות (פרק 13). לא ברור עד כמה המאגי הוא אנושי, אבל ריטסוקו ביתה של נאוקו, קוראת לו אמא בחיבה ומלטפת אותו. בהקשר של טכנולוגיה כמאגיה, ראוי לציין את השם Magi, שהוא צורת רבים של המילה הלטינית MAGUS שמשמעותה קוסם או מאגיקן. מבפנים מורכב מחשב ה- MAGI מתעלות העמוסות בפתקים שעליהם קודים שונים. MAGI, לא פחות משהוא מחשב, הוא גם יצירה קבלית ואלכימית. כמו האווה וריי הוא גם הוא סוג של גולם שיצרו בני האדם.

בדומה לאווה ולמאגי, גם המלאכים מופיעים כמה שנראה כיצירים טכנולוגים. הם בחלקם הגדול עשויי מתכות, ובנויים מקונסטרקוציות שנראות טכנולוגיות והנדסיות. כפי שראינו גם המלאכים מכילים עולמות רוחניים ופסיכולוגים.

בהתאם לכך הקרבות בין האוות, המאגי והמלאכים הם קרבות פסיכולוגים-תיאולוגים-טכנולוגים. העולמות הרוחניים והפנימיים בסדרה ניתנים למדידה בגרפים טכנולוגים. במהלך הקרבות עם המלאכים מופיעים על מסכי Nerv, לא רק מדדים מכאניסטים אלא גם Psychograph, מד המצב הפסיכולוגי של הטייס. המלאכים מצדם תוקפים ב- Psycho Attack שמטרתו לצור Mind Contamination באסוקה (המונחים כולם מתוך פרק 22). התקפה על ה-MAGI נבלמת בעזרת כוח שטני במיוחד Type 666 Firewall (EoE). המדענית ריטסוקו מתארת את כוחות החיים במונחים הביולוגים הומיאוסטאזיס (כוח שיווי המשקל במערכת) וטראנזיסטאזיס (כוח השינוי) ואילו יחידות האווה עוברות "Apotheosis Procedure", כלומר פרוצדורה של אפותיאוזה, האלהה, קידוש (פרק 13). בפרק 20, לאחר שגופו של שינג'י עבר טמיעה מוחלטת לתוך האווה, משוחזרים גופו, האגו שלו ונשמתו באמצעים טכנולוגים מתוך התאים המפוזרים שבתא.

שני מונחים טכנו-פסיכולוגים וטכנו-תיאולוגים נוספים הראויים כאן לתיאור קצר הם ה-  AT Fieldו- Synchronization Rate.

AT-Field הוא קיצור של Absolute Terror Field. שדה הכוח של ה- AT-Field מקיף את האוות וגם המלאכים והופך כלי נשק לבלתי יעילים כנגדם. מאוחר יותר בסדרה מתגלה שלכל אדם יש AT-Field. זהו כוח של אינדבידואליות, של אנרגיה מאחדת ומדביקה השומרת כל אורגניזם והוויה כלולה בתוך עצמה ומפרידה אותה מן ההוויות האחרות. קאורו המלאך ה-17 מתאר את ה- AT-Field כ-  "light of the soul, sacred territory where no one should intrude" (פרק 24) ו- "barrier of the heart that everyone has". זהו כוח מחייץ למול האחרות המופעל בעת המפגש עם האחר, והמונע מאיתנו להתאחד איתו להתפוגג לתוכו. במונחים פסיכולוגים ה- AT-Field הוא חלק חיוני בהתפתחותו של כל אדם "מעין קרומית מגבילה שניתן להשוותה לשטחו החיצוני של העור והיא ניצבת בין האני של הילד והלא אני" כמילותיו של וויניקוט[19]. מבחינה תיאולוגית-קבלית כוח זה מקביל לכוח הדין (תרגום המילה Terror הוא פחד, אחד משמות הדין) הקובע גבולות וחייצים בעולם.

Synchro Rate הוא מושג המתאר את רמת הסינכרוניזציה של טייס האווה עם האווה. כשהסינכרוניזציה נמוכה מדי לא ניתן כלל להזיז את האווה, סינכרוניזציה גבוהה לעומת זאת מאפשרת תושיה, זריזות והשראה המסייעות בלחימה נגד המלאכים. מבחינה פסיכולוגית הסינכרוניזציה עם האווה היא סמל לסינכרוניזציה של האדם עם העצמי והכוחות הפנימיים שלו. מבחינת פסיכו-תיאולוגית, ניתן לקרוא את הסינכרוניזציה במונחים ניו-אייג'ים כסינכרוניזציה עם אני עליון, עם מצבי תודעה עליונים או עם העל-מודע הקולקטיבי.

10 אוונגליון ומודלים ספירתיים

הניסיון להתאים את אוונגליון, כמו כל יצירה, לסכמות תיאורטיות שונות, פסיכולוגיות, פילוסופיות או דתיות הוא ניסיון רווח אצל צופי הסדרה ופרשניה. כך למשל בפרשנות פסיכולוגית נפוצה אחת  שינג'י, ריי ואסוקה הם בהתאמה הם האגו, סופראגו והאיד. לחלופין ריי ואסוקה מייצגות את דחפי התאנטוס והארוס שבשינג'י. בהקשר יפני השוו בין שינג'י, ריי ואסוקה לאלים היפנים Susanoo, Amaterasu ו- Ama-no-Uzume. בהקשר הנוצרי הושוו גנדו, שינג'י וריי לאב, הבן ורוח הקודש[20].

בהקשר הקבלי, אחת האפשרויות המפתות ביותר היא התאמת אוונגליון על הדמויות או האלמנטים שבה לתרשים עץ הספירות הקבלי. נסיונות ספקולטיבים כאלה להתאים ספירה לכל דמות ולהתיימר לפענח באופן כזה את הפאזל האוונגליוני כמכיל צופן קבלי מובנה אכן רווחים ברשת. כך לדוגמה בניתוחו של סטיבן צ'ונג איקארי שינג'י משווה לספירת היסוד, איינאמי ריי לספירת הבינה, אסוקה היא ספירת התפארת, גנדו ספירת החסד, מיסאטו נצח, ריטסוקו ספירת ההוד וקאג'י ספירת החכמה[21]. צ'ונג מסתמך בבחירותיו על המסורת הקבלית נוצרית של ייחוס "מעלה" (Virtue) ו"חטא" (Vice) לכל ספירה. בחירותיו של צ'ונג הן לטעמי תמוהות בחלקן הגדול, ואין כאן מקום להכנס לפרטיהן. במקום אחר ברשת[22] מצאתי חלוקה אחרת המבוססת גם היא על "מעלות" ו"חטאים" שבה ריי היא מלכות, אסוקה היא נצח, קאורו הוא חכמה ולחלק מהספירות מיוחסות התרחשויות שונות במהלך הסדרה. עם זאת ההיגיון שמציג הכותב לבחירותיו נראה בעיני תמוה וחסר לכידות.

האטרקטיביות של ניתוח אוונגליון כהוצאה לפועל של קוד קבלי המוצפן בדמויותיה היא מובנת, אבל הגשמתה של פרשנות כזו באופן כולל ומוחלט דורשת, כך נדמה, עיקום וסילוף נרחב של היצירה או של עץ הספירות הקבלי. ההתאמצות להתאים לכל ספירה דמות בסדרה, יוצרת תוצאה מאולצת כמו התאמצות להעניק לכל דמות ופרט בסדרה פירוש קבלי. הפרשנויות באוונגליון אינן לעולם טוטאליסטיות עד כדי כך. ועם זאת, לגבי חלק מהדמויות מוסרת הסדרה רמזים שאינם משתמעים לשני פנים, לגבי מיקומם בעץ הספירות. לגבי דמויות וספירות אחרות ניתן לבצע השערות ספקולטיביות בהתבסס על דמיון ורמזים שונים בסדרה. ולכן…

תפארת – כאשר מופיע עץ הספירות בשמיים בסרט EoE נמצא שינג'י במקומה של ספירת התפארת. זיהויו של שינג'י, גיבור הסדרה ומרכזה, עם ספירת התפארת גם מתאים לתפיסות פסיכולוגיות קבליות רווחות שבהן התפארת נתפסת כספירת העצמי (Self) שהיא מרכז הנפש. כך לדוגמה בקבלה היונגיאנית של זאב בן שמעון הלוי[23].
מלכות – גם ריי מופיעה ב- EoE מרחפת בתוך עץ ספירות קבלי, היכן שהוא בתוך היכלות הטרמינל דוגמה (תמונות 36,37). ריי מופיעה במקומה של ספירת המלכות. זיהויה של ריי עם המלכות מתאים לזיהויה כדמות השכינה ב- EoE כאשר היא מופיעה כדמות אמהית עצומה המתרוממת מעל הכוכב ואליה שבות  כל הנשמות.
דין – גם זיהויה של אסוקה עם ספירת הגבורה או בשמותיה האחרים דין ופחד, נראה טבעי. אסוקה מזוהה עם הצבע אדום שהוא צבעה של ספירת הדין. היא אדומת שיער, יש לה חליפה אדומה ואווה אדומה (אווה 02). אסוקה ניכרת בגאוותניותה, קנאיותה ותוקפניותה האגרסיבית. היא מונעת על ידי האגו והרצון להתלבט ולהוכיח את יתרונה על פני אחרים. תכונותיה הפסיכולוגיות המוקצנות כל אלו הופכים אותה להתגלמות אנושית של ספירת הדין.

 

תמונה 35 – ריי מרחפת במבנה דמוי עץ ספירות בטרמינל דוגמה. הצופה חוזה בעץ מכיוונה של ספירת המלכות, שבתוכה מרחפת ריי. (במסכים בהירים ניתן לראות עד ספירת הכתר שבצד השני).

מלבד שלוש הספירות הללו ששיבוץ הטייסים השונים בהן נראה טבעי, ניתן, לטעמי, גם לבצע התאמה ארכיטיפית טבעית למדי בנוגע לשתי ספירות נוספות.

חכמה – בגישות המאחדות בין קבלה לפסיכולוגיה יונגיאנית, כמו לדוגמה אצל זהב בן שמעון הלוי, או במסדר שחר הזהב – מקושרת ספירה זו ל- Animus היוניגאני, הארכיטיפ של הזכריות ושל האהבות הגדולה [24]. כאן ניתן להציב את אביו של שינג'י, גנדו – האב החמור באופן פסיכואנליטי ואולי אפילו באופן מקראי. חלופין ניתן להציב פה גם את אדם, אביהם של כל המלאכים.


בינה – גם ספירה זו ניתן לייחס בשני פנים, לדמות ארצית ולמקבילתה השמימית. בגישות של קבלה יונגיאנית מקושרת ספירת הבינה לארכיטיפ ה- Anima, הנשיות והאמהות הגדולה[25]. בהקשר של אוונגליון אלו הן יוי, אמו של שינג'י, שנשמתה נכנסה בתוך האווה הקרויה על שם חווה אם כל החיים. לחלופין ניתן לקשר את הבינה וה- Anima גם ללילית, שהיא בסדרה אמם של כל בני האנוש, והמופיעה ב- EoE כאלוהות נשית גדולה המתנשאת מעל לעולם.

11 סיכום

מתוך הדיון המתארך הובררו מספר נקודות עיקריות וחשובות בנוגע לשימוש בקבלה במסגרת הסדרה ניאון ג'נסיס אוונגליון, ואחזור עליהן כאן בקצרה. הסדרה ניאון ג'נסיס אוונגליון, היא סדרה יפנית שעושה שימוש נרחב בסמלים קבליים ובסמלים מן המיסטיקה היהודית הקדומה. הסדרה הופיעה בתוך הקונטקסט של הפרטת הקבלה, הופעה הולך וגוברת של קבלה בתוך בקונטקסטים מסחריים וכתיבת קבלה על ידי גורמים שמחוץ לשורות הקבועות של עולם המקובלים ואנשי הדת.

אוונגליון היא חלק ממגמה כללית של יצירות קבליות אשר עושות שימוש במדיומים ויזואלים קולונועיים או טלויזיונים. יצירות אלו שהופצו בתקשורת ההמונים זכו לפופולריות גדולה יותר משזכו לה אי פעם הטקסטים הקבליים הגדולים. לדעתי זוהי מגמה שתלך ותגבר. קבלה המעורבת באלמנטים קולנועיים ויזואלים/אודיואלים ואולי אף בתוכן אינטראקטיבי של עולם המחשבים תהפוך לנפוצה יותר ויותר בעשורים הקרובים והלאה משם. זוהי כמובן ספקולציה בלבד, אשר נוגעת לעתיד.

בנוגע לעמדה שתופסת אוונגליון לעומת המסורת הקבלית הקיימת כבר, אפשר לומר שהיא יוצאת דופן במובן שהיא יצירה עלילתית, שבה התוכן כפוף למבנים עלילתיים ולאינטרסים של יצירת יצירה פיקטיבית. עוד היא יוצאת דופן בהיותה יצירה ויזואלית בעיקרה, אשר המשמעויות הנמסרות בה חורגות מגדר המילולי והטקסטואלי. השימוש בקבלה בסדרה מושפעת מגורמים אלו באופן ניכר.

השימוש בסמלים קבליים באוונגליון הוא שימוש החורג ממסורות הקבלה היהודית, הנוצרית או ההרמטית. בחלק מהמקרים שנבחנו במחקר שואבים התכנים המוצגים מרעיונות קבליים, אולם לעיתים קרובות משמשים הסמלים הקבליים על מנת להביע רעיונות ניו-אייג'ים או פסיכולוגיים שונים.

נסכם ונאמר שאוונגליון, מתוך כוונה או לא, מציבה מיתולוגיה משלה השואבת ועומדת ביחס הדוק למיתוסים קבליים. מיתולוגיה זו זכתה לפופולריות רבה בעולם. היותה של מיתולוגיה דתית שכזו חלק ממוצר פופ מסחרי היא עובדה מוזרה בפני עצמה ועם זאת עובדה יוצאת דופן נוספת על פיה רבים מצופי הסדרה מוצאים בה משמעויות קיומיות עמוקות, הופכת את אוונגליון לבעלת השפעה ומשמעות דתית אותנטית.

מבחינה זו ניתן לראות את אוונגליון כמעמידה מסורת קבלית עצמאית ופרטית משלה, לצד המסורות הקבליות היהודיות, הנוצריות והאיזוטריות. אני מציע לראות את אוונגליון כיצירה המציגה מיתולוגיה קבלית עצמאית ובו בזמן עומדת בהקשר של קבלת הניו-אייג' / הקבלה המסחרית / קבלת הפופ / הקבלה הפוסטמודרנית של זמננו. ככזו היא אינה תופעה "תמהונית" או "איזוטרית" אלא אירוע בעל חשיבות המייצג את רוח התהליכים העוברים על הקבלה בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. מחקר זה ביקש להציע צוהר ראשון לזירה זו של התופעה.


[1] שם, עמ' 224-255.
[2] ראה יהונתן גארב, "יחידי הסגולות יהיו לעדרים", עמ' 99-113.
[3] שם, עמ' 223.
[5] מקור 1. עמ' 204. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture. גם בקבלה נפוצה תפיסה זו כאשר הספירות שהן בסיס קיומו החיצוני של העולם, הן גם המידות הפנימיות של הנפש, עולמו הפנימי של האדם.
[6] מקור 3. עמ' 20. עבודת המאסטר של מורן הלרשטיין. גלגוליה של הקבלה דרך העולם הנוצרי עד "העידן החדש"באמצעות בחינת המסדר "שחר הזהב".
[7] מקור 1, עמ' 366. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[8] הבחירה של יוי לעזוב את גנדו ולהענות לקריאותיו של איקארי בנה, מונגדת להחלטת ה-MAGI, השכפול הממוחשב של אישיותה של נאוקו אקאגי, לבגוד בבתה ריטסוקו למענו של גנדו.
[9] מקור 1. עמ' 50-52. . Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[10] מקור 68, עמ' 486. רות נצר, מסע אל העצמי.
[11] מקור 1. עמ' 221. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[12] מקור 1. עמ' 229-244. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[13] מקור 1, עמ' 305. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[14] מקור 1, עמ' 294. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[15] מקור 1, עמ' 441. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[16] שם, עמ' 423.
[17] שם, עמ' 62-63.
[18] מקור 12, עמ' 236. Ian Reader, Religion in contemporary Japan
[19] Winnicott, D.W. (1965), The Maturational Processes and the Facilitating Environment, הציטוט מובא בספר 'הגיבור וצלו' מאת אריאל שליט, עמ' 53. מקור 4. עוד על הקרומית ניתן למצוא גם שם במאמר: Ego Distortions in terms of true and False Self, Winnicott 1960.
[21] מקור 16. Stephen Chung, Analysis of Evangelion Characters According to the Sepiroth Tree of Life
[22] מקור 70. Ikari Gendo's Ultimate EVA FAQs about the movies
[23] מקור 9. עמ' 53 ו-59. זאב בן שמעון הלוי, פסיכולוגיה וקבלה.
[24] מקור 9, עמ' 17. זאב בן שמעון הלוי, פסיכולוגיה וקבלה. וכן מקור 35, Hermetic Qabalah
[25] מקור 9, עמ' 17. זאב בן שמעון הלוי, פסיכולוגיה וקבלה. וכן מקור 35, Hermetic Qabalah
מודעות פרסומת

רשמים משמחת תורה בחוות יישוב הדעת

כשרקדנו מול התורה בשמחת תורה זה היה לרגעים כמו לרקוד מול תינוק שחוגגים לו יום הולדת וכולם רוקדים סביבו ושרים לו, ורק לו לא ברור ממש מה זו החגיג הזו. התינוק קטן ושקט, ומדי פעם החוגגים נסחפים בשמחתם המתלהטת ושוכחים את התינוק, שהוא מרכז החגיגה. ואז קורא מישהו: שירו לה, שירו לה לתינוקת. וכולם שבים כולם ומביטים בה בהערצה, בתינוקת הזו שנולדה היום מחדש, התורה.
 
וברגעים אחרים כשרקדנו מול ספר התורה, זה היה כמו לרקוד מול הספר החי, מול הקוד האורגני של הבריאה שאותו מייצגת התורה. זה היה כאילו הם רוקדים מול תוכנית הבריאה, מול הקוד שנמצא בתוך עצמותיהם, ב-DNA שלהם, בקוד של ההרים והגבעות שמסביב, הקוד של המחשב והפצצה הגרעינית והם שרים לו לקוד הזה, הם שרים לקוד הזה, הטוב מכל הקודים האפשריים.

ניאון ג'נסיס אוונגליון – המשפחה השמימית – חלק 3

המשפחה השמימית

היחסים הסבוכים שבין המלאך אדם, המלאך לילית, המלאכים האחרים, האוות ובני האדם שהם בניה של לילית יוצרים סוג של משפחה שמימית שבה היחסים בין אלוהי, דמוני ואנושי אינם ברורים כלל ועיקר. החלקים השונים של משוואה מתחברים בצורות שונות, כאשר זיווגים של כוחות שונים יוצרים תוצאות עזות, אפוקליפטיות או משיחיות. בחלק זה אבקש לעמוד עד כמה שניתן על זהות החלקים השונים במשפחה שמימית זו ועל סודות זיווגם.

 

תמונה 15 – ה- Systema Sphiroticum של אתנזיוס קירכר מופיעה על גבי שדות האנרגיה שהקרינו האוות. עץ החיים והצלב משולבים זה בתוך זה.

אוונגליון מספר את תולדות האנושות דרך שלוש מאורעות מכוננים. הראשון ביניהם ה- Giant Impact היה התנגשות מטאוריט עצום בכדור הארץ לפני 4 מליארד שנה שגרמה לירח להפרד מכדור הארץ לפי תיאוריה זו. מטאור זה הוא על פי ההשערות הירח הלבן (מקור אדם) או הירח השחור (מקור לילית)[1]. האימפקט השני הוא האירוע הקטסטרופלי שאירע באנטרקטיקה בשנת 2000 ושבעקבותיו הוצף הכוכב וחצי מאוכלוסיתו נספתה. האימפקט השני נוצר לאחר גילויו של המלאך הראשון אדם על ידי משלחת קטסוראגי (שנוהלה על ידי אביה של מיסאטו). Seele וגנדו ניסו לצמצם את המלאך הראשון לעובר ונסיון זה גרם לתוצאה הקטסטרופלית של האימפקט השני. האימפקט השני טויח על ידי Seele והוסבר כתוצאה של התנגשות מטאוריט בכדור הארץ, אולם פויטסוקי טוען בפרק 21 כי למעשה Seele ונבואות קומראן הן האחראיות להתרחשותו. בפרק 21 נטען גם שמגילות קומראן חוזות אימפקט נוסף שיתרחש עשור לאחר האימפקט השני. זהו האימפקט השלישי האפוקליפטי-גאולי (תלוי את מי שואלים) . הסדרה מכנה שלושה מאורעות שונים בשם אימפקט שלישי.

1.      מגע בין המלאכים למלאך אדם – אימפקט שלישי דסטרוקטיבי שיחסל את המין האנושי. זהו האימפקט השלישי שאליו חותרים המלאכים.
2.      מגע בין לילית למלאך אדם – אימפקט שלישי קונסטרוקטיבי שיאחד את כל נשמות האנוש/החיים ליישות אחת שהיא אל. זהו האימפקט השלישי אליו חותרים Seele.
3.      מגע חלקי בין המלאך אדם לבין לילית דרך ריי – סוג של אימפקט שלישי קונסטרוקטיבי ומצומצם יותר שגנדו מבקש ליצור אותו בצורה מבוקרת על מנת להתאחד מחדש עם יוי אשתו המנוחה. במסגרתו הזרע של אדם יזווג בריי שהיא חלק מלילית.

6.1 אדם

אדם (תמונה 7) המלאך הראשון, מוצג בסדרה בגרסתו המצומצמת כסוג של עובר. קאג'י מביא את אדם לגנדו בפרק שמיני. בהמשך הסדרה אדם עבר אסימילציה לתוך ידו של גנדו (תמונה 37). גנדו מכנה את אדם בפרק השמיני "the first human being, Adam". הוא בכל אופן משמש כאב קדמון ורק טבעי שהוא משולב בגנדו שמשמש בסדרה כסמל לאבהות הגדולה מתוקף יחסיו עם שינג'י.

אך בעוד במסורת היהודית אדם הוא אב כל האדם, הרי באוונגליון הוא אב למלאכים דווקא. אדם, אם כן, אינו עומד בשורה אחת עם שאר המלאכים. הוא אביהם של המלאכים ושמא אימם. בפרק 24 מכנה המלאך ה-17 קאורו את אדם "Adam our mother". בכל אופן אדם נחשב כהורם של המלאכים ומזוהה כהוויה נשית, אבל גם כהוויה זכרית מה שתואם אולי את היותו של אדם הראשון אנדורגינוס במיתולוגיה היהודית[2]. יש לו מראה זכרי בניגוד לזה של לילית (השווה תמונות 6 ו-17 לדוגמה), והוא משחק תפקיד זכרי בזיווג עם לילית.

 

תמונה 16 – הירח השחור, ביציתה של לילית, מקור הנשמות.

כמו אדם קדמון לכל קדומים, המלאך אדם מהווה גם first human being וגם סוג של אל. אדם הוא אדם של אור. ובסופו של דבר אדם הוא המלאך הראשון ואילו בני האדם הם המלאך האחרון.
הניסיון לצמצם את אדם למידע גנטי, אשר מוביל לקטסטרופות שונות יכול להתפרש כניסיון לצמצם את האלוהות לכדי מטריאליזם ולהביא אותה תחת שליטה. זהו הניסיון לצמצם את האלוהות שהוא גם הניסיון לצמצם את האדם ואת האלוהות שבחוויה האנושית, זו שבמפגש עם האחר ולתחום אותה בעזרת ה-HCP. ההוויה מתקוממת על ניסיון זה ומגיבה על ידי סדרה של מלאכים, שליחים הבאים לעצור מעשה זה. ביאור התימות של הנסיון לצמצום האלוהות שבאחרות ושליחותם של המלאכים יובא בהמשך.

6.2 לילית

במסורת היהודית, לילית היא אשתו הראשונה של אדם שהתעקשותה להיות העליונה בעת קיום יחסי המין גרמה לאדם לבקש שתסולק מגן עדן[3] ובמקומה באה חווה. באוונגליון האווה חוברת ללילית ונכנסת בתוכה (תמונה 26). בספר הזוהר תוארה לילית כספירה העשירית במערכת הספירות של הסטרא אחרא העומדת כנגד ספירת הקדושה במערכת הקדושה [4], ואילו באוונגליון לילית מופיעה בדמות אור רחומה וטובה הנראית כעשויה בדמותה של השכינה (ראה תמונות 17, 18 ו-24). במסורת היהודית מתוארת לילית כאמם של הלילים, שדים מכונפים בעלי צורת אדם[5], ואילו באוונגליון לילית היא אומנם אם הלילים, אולם בשם "לילים" נקראים בני האדם עצמם. אדם הוא הורם של המלאכים ואילו לילית היא הורתם של בני האנוש. בעוד במסורת היהודית חווה (אווה) היא אימם של בני האנוש הרי באוונגליון אווה היא ביתה של לילית.

קשר זה הופך את המלאכים ובני האדם לסוג של קרובי משפחה, ואת הקרב ביניהם לסוג של קרב קוסמי בין תרבויות – תרבות המלאכים ותרבות הלילים. לילית שבויה צלובה על צלב כשחניתו של לונגינוס תקועה בחזה, בחדר סודי שב-Terminal Dogma מאות רבות של מטרים מתחת ל-Nerv (תמונה 8). הדלת המוליכה לאותו החדר נקראת ע"י אחד הטכנאים בסדרה "Heaven's door" (פרק 24). כמו אדם גם לילית היא סוד שמור מאוד שאינו מוזכר עד שלב מאוחר בסדרה, ושרוב הדמויות בסדרה אינן יודעות על קיומו עד סיומה.

 

תמונה 17 – לילית בדמותה של ריי העצומה.

חנית לונגינוס היא סמל נוצרי נוסף שאוונגליון עושה בו שימוש נרחב. Lance of Longinus, Spear of Longinus או Spear of Destiny הם שמותיה של החנית שעל פי המסורת הנוצרית תקע החייל הרומי, שמאוחר יותר ניתן לו השם לונגינוס (ואפילו Saint Longinus), בצדו של ישו, בעת שהיה צלוב על הצלב. חנית לונגינוס היא בסדרה גדולה בהרבה מכל חנית שסביר שחייל אנושי משתמש בה. כשאנו מתוודעים אליה באמצע הסדרה היא תחובה על הצלב שעליו תקועה לילית. ובכך מחזקת את הקונוטציות הנוצריות של הסצינה. לילית היא מעין בן האלוהים שנתפס על ידי בני האדם ונצלב על צלב. בנוסף, תקועה בה חנית הנקראת חניתו של לונגינוס. בפרק 22 משמשת החנית על מנת להביס את המלאך ה-15 אראל ונכנסת למסלול הקפה סביב הירח. היא שבה במהלך EoE לקראת הופעתו של עץ הספירות ומהווה חלק מתהליך האימפקט השלישי. לילית חסרה תחילה את פלג גופה התחתון. רק כאשר מחולצת ממנה חנית לונגינוס בפרק 22 צומח פלג גופה התחתון, ועדיין חסרים חלקים מרגליה אשר מתמלאים רק כאשר שבה אליה ריי, העשויה מחומר גופה של לילית (ב- EoE).

דמה של לילית מתואר כמרק החיים Soup of Life, מונח המשמש לעיתים לתיאור הרכב החומרים שממנו נוצרו לראשונה החיים בכדור הארץ הקדום. לילית היא מעין מבוע חיים. בטרמינל דוגמה, מרחב שבו היא שמורה ישנו מעין אגם של מרק חיים זה, הנקרא בסדרה גם LCL (Life connection liquid). ואכן מלילית נוצרות צורות חיים שונות מלבד בני האנוש המזכירות סוג של "גולם". ראשונה להם היא האווה, המתפקדת כגולם ענקי הנלחם למען האנושות. ה-LCL, המאפשר את התקשורת שבין טייס האווה לבין האווה, ושהוא למעשה דמה של האווה – מורכב מדמה של לילית. אם כי על פי Seele (EoE) רק יחידה 01 היא צאצא אמיתי של לילית. גם ריי ושכפוליה השונים הם מעין גלמים שנוצרו מבשרה של לילית ולכן רק בחזרתה של ריי לגופה של לילית, הופך גופה של לילית לשלם והיא יורדת מן הצלב.

תמונה 18 – לילית מגיחה מהארץ. דמותה העצומה של לילית, מזכירה את דמותו של אדם הראשון. על פי חז"ל הגיע זה מסוף העולם ועד סופו, ומארץ עד רקיע.

על פניה של לילית שבע עיניים כמספר העינים של האל (תמונה 10) על פי תפיסות מסוימות (זכריה ד, פסוק י' – "שבעה אלה עיני יהוה", וכן ראה בזכריה ג', ט'-י', וכמו כן בברית החדשה: Book of Revelation 5:6). אופן הסידור של שבע העינים של לילית מזכיר את חלקו התחתון של עץ הספירות. בזיווג בין לילית לאדם ניתן לראות זיווג דומה לזה שבין חלקו התחתון של שבע ספירות תחתונות, הנקראות בקבלה שבע ספירות הבניין, לבין שלושת הספירות העליונות. הספירות העליונות נתפסות בקבלה כאותו מקום שמעל לעולם הבניין, שבו הדברים עדיין אינם מוגבלים וקבועים בהוויתם ושבו מתקיימות אפשרויות נוספות ואחרות למוכרות בעולם זה. כפי שנראה בהמשך, המלאכים בניו של אדם, מתוארים באוונגליון כאותן אפשרויות אחרות, שהן אולי האפשרויות הנוספות של עולמות החכמה והבינה. בני האדם יכונו במקרה זה Lilim משום שהם בני עולם ספירות הבנין, עולם הספירות התחתונות.

תמונה 19 – 12 כנפיים מופיעות על גבה של לילית. על פי הקבלה למלאך סמאל 12 כנפיים.

המבנה המשולש הבא לידי ביטוי כאן באלמנט זכרי ושני אלמנטים נשיים (זיווג של אדם בלילית דרך האווה) בא לידי ביטוי ברבות מהקונסטלציות הבין אישיות של אוונגליון. ליחסים המשולשים אדם-אווה-לילית יש מקבילות ביחסי האהבים המשולשים גנדו-יוי-נאוקו[6] וביחסים קאג'י-מיסאטו-ריטסוקו. בכל המקרים מדובר גם במבנים תיאורטים שונים אך לא תמיד שלמים של מהויות שבין עולם הנפש, רוח והנשמה, בין רגשות לעומת אינטלקט ועוד. Nerv, לילית, אווה וריי מזוהים עם הגוף. Gehirn, נאוקו אקאגי וריטסוקו אקאגי ביתה, מזוהות על פי אופיין ותכונותיהן באופן חד משמעי עם עולם האינטלקט. Seele, אדם וקאורו מזוהים עם הנשמה.

6.3 האווה

השם Eva הוא בעת ובעונה אחת קיצור לשם הסדרה Evangelion וגם התייחסות ל- Eve, חווה אם כל חי. אווה נוצרה מאדם. בפרק 21 מציג אותה גנדו "Our project of reviving Adam, commonly known as project E" ומוסיף "Facta de adamo, per hominibus est eva" (לטינית: למען האנושות נוצרה האווה מאדם) משפט המעלה מיד במחשבה את הסיפור על בריאת חווה בשביל אדם מצלעו של זה בגן העדן.

 

תמונה 20 – לילית מביטה באווה 01. מסביבה 9 המלאכים ערוכים במעגל.

אולם כפי שמשערת מיסאטו בפרק 16, אווה אינה רק שכפולו של המלאך הראשון. באוות יש גם מלילית (לדוגמה ה- LCL) ואילו אווה 01 היא צאצאתה הישירה של לילית. מלבד זוג ההורים האלוהיים, נכנסה באווה 01 גם נשמתה של יוי, ששמה נושא דמיון צורני לשם Eve. אם לא די כבכך גם חלק מנאוקו אקאגי, אימה של ריטסוקו, נכנס לאווה, מאחר שהאווה מונחית על ידי מנגנונים שבסיסם ב-MAGI  שהוא מחשב המחקה את אישיותה של המדענית נאוקו אקאגי.

אווה אינה רק רובוט, אלא יצור ביולוגי, נפילה ממש. כשאסוקה קוראת "Gonna Kill You" כלפי אוות הייצור ההמוני, אנו רואים את היד האורגנית של האווה.  במקומות אחרים הם פורצים ממנה זרנוקי דם ואף עוטים אותה בתחבושות ענק. בפרק 13 אנו מגלים שהיא ניזונה מפרוטאינים. בכך יש להסביר גם את העניין התמוה, שמספר פעמים בסדרה האווה פועלת מרצון עצמה ללא שנמצא בתוכה טייס, או ממשיכה להלחם למרות שנגמר החשמל שיניע אותה. למעשה הטכנולוגיה המתוחכמת המופיעה מחוץ לאווה, היא רק אמצעי לשליטה. מתחת לחזות הטכנולוגית הנוצצת רוחש כוחה הקמאי העצום של האווה. בפרק 19 כאשר שינג'י מגיע ל-400% סינכרוניזציה, אומרת ריטסוקו על אווה: "She's awakened after all". האווה מהלכת על המסך בהליכה זוחלית, מזילת ריר, הבעה פראית על פניה ושאגתה העצומה נשמעת ברחבי הארץ כשאגתו של זאוס. ריטסוקו מסבירה:

Ritsuko: "The binders, that's not armor. Those are binders to surpress Eva's innate nature. It's shedding the binders itself. One cannot stop Eva anymore."

אווה הנפילה והמרד באל
אווה היא לא רק חלק מתוכנית להפוך את המין האנושי לאלוהות. היא גם סוג של אלוהות בעצמה. בפרק 19 לאחר שאווה מביסה את המלאך ה-14 היא אוכלת את ה- S2 Organ שבתוכו, איבר המאפשר ייצור אנרגיה בלתי מוגבל[7]. מעשה זה מקנה לה על פי Seele קיום של אל. כנראה משום שבכך היא הופכת לבת אלמוות ואולי משום שהוא מאפשר לה קיום בלתי מוגבל ללא להצטרך לדבר חיצוני – כלומר הוא הופך אותה ליצור ללא חוסר, וחוסר כאמור באוונגליון מה שהופך את האדם לאנושי ובלתי מושלם.

Seele: Incorporating S2 engine by itself, it obtained the ultimate existence, Evangelion unit 01. They concretized god by us, impure it is. The creating of god is not allowed. I did not allow him to have a god.

האווה הופכת לאלוהות ועובדה זו מאפשרת לה לשמש כמדיום לזיווג שבין אדם ללילית ב- EoE. קיומה של האווה כסוג של אלוהות מקביל ל-HCP, במובן שהוא מאפשר לאנושות להתעלות מעל הקיום המוגבל והסופי, לקיום אלמוות. אוונגליון הופכת לסוג של הבטחה שהמין האנושי לעולם לא ייעלם מהעולם, המקבילה להבטחה שנתן אלוהים לעולם לא להביא עוד מבול על העולם. אווה נקראת בסדרה מספר פעמים תיבה (Ark), על משקל תיבתו של נוח. משמעות הדברים הופכת ברורה משיחה שהתקיימה בין יוי לפויטסוקי לפני העלמותה של יוי לתוך האווה.

Fuyutsuki: When man created Evangelion were we trying to create a clone of god?
Yui: Yes, humans can truly exist on this earth, but the Evangelion can live forever along with the human soul that dwells within. Even 5 billion years from now, when the earth the moon and the sun are gone. Eva will exist. It will be lonely, but as long as one person still lives…
Fuyutsuki: It will be the eternal proof that Mankind ever existed.

האווה היא אם כן תיבה שתקיים את זכרו של המין האנושי לעד ותהפוך אותו לבן אלמוות כמו האלוהים. הניסיון האנושי להפוך להיות כאלוהים, לחזור להיות בני אלמוות כפי שהיה האדם לפני האכילה מפרי עץ הדעת מעלה מיד את סיפור גן העדן, והבטחת הנחש "והייתם כאלוהים" (בראשית ד', ה'). לפי המסורת היהודית האכילה מעץ החיים, מקנה חיי אלמוות. האווה שעל פי פויטסוקי מחזיקה באימפקט השלישי את עץ החיים ואת עץ הדעת, הופכת בת אלמוות ולאלוהים.

המרד באל נרמז גם בסמל של Nerv המורכב מעלה תאנה החושף מאחוריו את המילה Nerv (תמונה 34). עלה התאנה, שהוא הסמל לבושה שחשו אדם וחווה למול האל, מוסר כעת ומאחוריו נמצאת המזימה של Nerv, להיות כאלים. הססמה של Nerv, המופיעה בלוגו היא: "god is in his heaven, all's right with the world", זהו ציטוט מתוך השיר Pippa Passes של המשורר הויקטוריאני רוברט בראונינג[8]. למעשה זוהי קריאה אירונית על משמעותה המקורית של השורה. אצל בראונינג, אלוהים נמצא בשמיים ודואג לשלום העולם. באוונגליון המשמעות היא שאלוהים מורחק מהארץ אל השמיים, ובני האדם מקימים ממלכה אלוהית משלהם.

הממלכה האלוהית היא בבל החדשה. מגדל בבל היה ניסיון בני האדם להגיע עד לשמיים, אשר הדאיג את האל שחשש כי "עתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות". זהו מיתוס נוסף על מרד בני האדם באל אשר זוכה לעיבוד באוונגליון. טוקיו 3 היא בבל החדשה. זוהי עיר חדשה לבנין המין האנושי, אשר הוקמה לצורך מלחמה במלאכים, שליחיו של האל. טוקיו 3 היא עיר של גורדי שחקים עצומים, המקבילה המודרנית למגדל בבל, אולם לגורדי שחקים אלו יש מנגנוני הגנה מתוחכמים. בעת מתקפה, נמשכים גורדי השחקים אל מתחת לפני הקרקע. זוהי תמונה רבת עוצמה לאופן שבו האנושות מתגוננת מהאל בעזרת הכוח שלה, הטכנולוגיה. בפרק 12 גנדו אומר שהמדע הוא כוחה של האנושות, זהו פרי עץ הדעת שבעזרתו נלחמת האנושות באלוהים. גנדו מדבר על עולם עתידי ללא ה-"Impurity of original sin".

ה-HCP משקף תוכנית להתגבר בעזרת טכנולוגיה (האווה) על החסרים הפסיכולוגים של האדם על מנת להפוך לאל. טוקיו 3 היא עולם טכנולוגי המשקף את המצב הפסיכולוגי של תושבי עיר מקלט הבורחים מן העולם ובוחרים לקרוא תיגר על האל, על ידי המנעות מהשתתפות במעשה הבריאה והתמודדות עם האלוהות שבאחרות שבעולם. תוכנית האווה שזממו היא תוכנית שתכליתה חזרה למצב האחיד והשלם של לפני הבריאה. העיר הזו מכונה בפרק 2 "עיר בודדה" והיא מורכבת מאנשים בודדים המסתגרים לתוך עצמם כקיפודים. הבניינים הנעלמים מתחת לאדמה כל פעם שמגיעים מלאכים, משקפים את מצבם הפסיכולוגי של תושבי העיר, המעדיפים לברוח כל פעם שמתרחש עימות עם ההוויה. הניסיון לברוח מעימותים חיצוניים הוא הניסיון לברוא את גן עדן מחדש, ללא השתתפותו של האל, כפי שמציין פויטסוקי בשיחה בפרק 17 החושפת רבות על אופיה של טוקיו 3.

Fuyutsuki: This city [Tokyo 3] is a paradise that humans built.
Gendo: Driven out of paradise, fleeing to that world of earth, where humans live near death. Made by the weakest of beings, made with the wisdom aquired because of that weakness, a paradise of our own. To protect us from the fear of death, to satisfy ourselves with joy, was made a paradise. This city is a thing like that, equipped with weapons to protect ourselves.
Fuyutsuki: A city for those cowardly people, fleeing a world full of enemies.

טוקיו 3 היא אם כן דוגמה לאופן שתמות פסיכולוגיות מוצגות בעזרת דימויים טכנולוגים, נושא שיידון בפרק – על טכנולוגיזציה של הדת ושל הפסיכולוגיה. שלושת המיתוסים המקראיים על מרד האדם והעולם כנגד האל: מיתוס גן העדן, מיתוס הנפילים ומיתוס מגדל בבל, זוכים כאן לעיבוד בסוכנות Nerv האווה, וטוקיו שלוש. שלושת המיתוסים הללו מעורבים לכדי מיתוס אחד גדול של עולם המורד מרד גדול באל מתוך רצון להיות כמותו, שלם ובן אלמוות.

6.4 המלאכים

העיסוק האינטנסיבי במלאכים על קבוצותיהם אפיין את תולדותיה של הקבלה הנוצרית וההרמטית. בין המקובלים נוצרים שעסקו במלאכים בהרחבה נמצאים בין השאר אגריפה מנטסהיים, ג'ורדאנו ברונו, ג'ון די והקבלה האוקולטית של מסדר שחר הזהב[9], בין השאר. אגריפה וברונו לקחו את העיסוק הנוצרי האינטנסיבי בהירארכיות המלאכים והפכו אותו לעיסוק בהירארכיה דמונית[10].
אוונגליון ממשיך מסורת זו ומציג בפנינו שורה ארוכה של 17 מלאכים בעלי שמות שונים ומשונים:
1.                     Adam
2.                     Lilith
3.                     Sachiel
4.                     Shamshel
5.                     Ramiel
6.                     Gaghiel
7.                     Israfel
8.                     Sandalphon
9.                     Matarael
10.                 Sahaquiel
11.                 Iruel
12.                 Leiel
13.                 Bardiel
14.                 Zeruel
15.                 Arael
16.                 Armisael
17.                 Tabris

שמותיהם של כל המלאכים השונים נמצאים במקורות היהודים, וניתן למצוא אותם במילון המלאכים של גוסטאב דיווידסון[11]. שני המלאכים הראשונים הם ה"מפורסמים" בשמם: אדם ולילית ועליהם דנו כבר באריכות. מלאכים אחרים מופיעים בסיפור הנפילים שבספר חנוך כפי שנראה. מלבד זאת לא מצאתי יחס קונסיסטנטי וברור בין המלאכים המופיעים בסדרה לבין תיאורים ותיאור תפקידם במסורת. בשמות שנבחרו, אף כי חלקם הם רבי משמעות כמו המלאך "גגיאל" שהוא אחד מעשר קליפות עץ המוות או המלאך "סנדלפון" שחז"ל עוסקים בו, לא מצאתי חשיבות או תוכן מבאר. ובכל אופן, גם כאן יש לקח מעניין, הבא להראות לנו מה מרכזי בענין המלאכים בעיני יוצרי אוונגליון (התוכן הפסיכולוגי, כפי שנראה) ומה משני (השמות המדויקים).

 

תמונה 21 – דמותו של המלאך ה-17 קאורו מופיעה כגוף שני מתוך לילית.

אחד מהסמלים החוזרים ונשנים הבאים בקשר עם המלאכים הוא העינים. ללילית שבע עינים, למלאך התשיעי מטריאל עין עצומה ומזילת חומצה, המלאך העשירי זקיאל רצוף עיניים גדולות בצבעים שונים, אדם בצורתו העוברית נראה כעין גדולה שאליה מחובר גוף קטן, מתוך ביציתה של לילית עולה פיצוף בצורת עין ועוד ועוד. העין מופיעה כאיבר דומיננטי ומאפיין של המלאכים גם במסורת של המיסטיקה היהודית. כך לדוגמה מתואר המלאך מטטרון כבעל 365,000 עיניים שכל אחת מהן בגודל השמש[12], על מלאך המוות נאמר שכולו מלא עינים[13], ואילו בהיכל לבנת הספיר, שהינו ההיכל הראשון בסטרא דקדושה שוררים מלאכים מלאי רבבות עינים[14].
בואם של המלאכים מוצג באוונגליון כהתגשמות נבואות הלקוחות ממגילות קומראן. לפני שנבחן את מגילות קומראן, נציין שוב כי הסיפור על בואם של המלאכים המוצג באוונגליון, מבוסס כפי שראינו בפרק 4 על בראשית ו' פסוקים א'-ד':

א. וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם, לָרֹב עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה; וּבָנוֹת, יֻלְּדוּ לָהֶם.  ב וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ.  ג וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.  ד הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ, בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם:  הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.

סיפור מפורסם זה, זכה לעיבודים מפורטים יותר במסגרת ספרים שונים מהספרות האפוקריפית. באופן כללי חלוקות הדעות האם העיבוד הנרחב יחסית שזוכה לו הסיפור בספרים האפוקריפים הוא הרחבה על הסיפור מבראשית או מסורות עתיקות אשר קוצצו ונחתכו בספר בראשית[15]. כך מופיע הסיפור לגרסאות בספר חנוך, ספר היובלים, ספר הנפילים (Book of Giants), ספר הישר ו- Book Jude The. עותקים של שלושת הספרים הראשונים נמצאו בקומראן ובהם נתרכז כאן.

חלקו הראשון של ספר חנוך הנקרא 'ספר המלאכים' (Book of Watchers) מספר על המלאכים (הנקראים בסיפור גם עירים) שמחזי, רמאל, כוכביאל, תמיאל, רמיאל (שמופיע באוונגליון כמלאך החמישי) דניאל, זכיאל (שמופיע באוונגליון כמלאך השלישי), ברקיאל, עזאל,ארמרס, בטריאל, ענניאל, זקיאל (באוונגליון המלאך העשירי), סמספספאל, סתראל, טראל, יומיאל וארזיל (חנוך א', ו', ז'-ח'). מלאכים אלו יורדים אל הארץ, מפיצים שחיתות מינית בארץ ומלמדים את בנות האדם קסמים וכשפים. בנות האדם הרות למלאכים וכך באים לעולם זני כלאים שעליהם נמנה מן הנפילים, יצירי ענק "שלשת אלפי אמה גבהם" (חנוך א', ז', ג') שתאבונם לא ידע שובע. על הדמיון בין הנפילים לאוות, כבר עמדנו מוקדם יותר. גם האוות מתוארים באוונגליון כבניהם של המלאכים אדם ולילית, שזווגו בנשמה אנושית. גם האוות וגם הנפילים נתפסות כבן כלאיים זוועתי ורצחני של הזיווג בין האנושי לאלוהי העומד בדרגת ביניים תפלצתית שבין שני העולמות: בין מפלצת לאל. האל אינו רואה בעין יפה את מעשיהם של המלאכים הסוררים וחנוך נשלח על מנת לבשר לנפילים על פורענות שעתידה לנחות עליהם. בסופו של דבר באים הנפילים אל סופם ואילו המלאכים הסוררים נכלאים בבטן האדמה: "המקום הזה הוא בית אסורים למלאכים ופה יהיו אסורים לעולם" (חנוך א', כא', י'), ושם יהיו מצויים "עד יום הדין הגדול שבו ידונו עד כלותם" (חנוך א', יט', ב'). היות המלאכים כלואים בבטן האדמה עד בוא הדין תואמת ומסבירה מדוע נמצא המלאך אדם קבור בין קרחוני אנטרקטיקה בשנת 2000, כמו גם את היות הירח השחור, ביציתה של לילית, קבור תחת הגיאופרונט של Nerv משם נחלץ במהלך מאורעות האפוקליפסה של EoE.

ספר היובלים המציג את ההיסטוריוגרפיה של העולם למין בריאתו ועד מתן תורה, מוסר נוסח בסיסי יותר לסיפור זה, הדומה יותר לגרסה של בראשית. ספר אחר שנמצא בקומראן, ספר הנפילים (Book of Giants) הוא ספר אניגמטי ואיזוטרי עוד יותר משני הקודמים, אשר לא נכלל לרוב באפוקריפה משום אופיו הפרגמנטרי[16]. הספר היה אבוד לחלוטין עד ראשית המאה העשרים אף כי קיימים היו איזכורים שלו בטקסטים לטינים, יווניים וערביים. גרסה ראשונה של הספר נמצאה בראשית המאה העשרים בטורפן שבסין שם התגלה אוצר של עבודות מנכיסטיות. הגרסה הארמית (והקרובה יותר למקור) של הטקסט נתגלתה לראשונה ב-1947 במגילות קומראן שביניהן זיהה החוקר J.T. Milik בין שש לעשר גרסאות פרגמנטריות של הטקסט[17]. ספר זה בניגוד לספר חנוך וספר היובלים מוקדש כולו לנושא הנפילים ועם זאת למרות שחלק מקווי הדמיון שבין אוונגליון לחנוך חוזרים גם כאן ואף על פי שמופיעים פה סיפורים ופרטים נוספים על הנפילים, לא מצאתי כאן אינפורמציה חדשה שתבאר את אוונגליון. מסקנתי היא שההפניה הנעשית בסדרה למגילות קומראן ולנבואות הגלומות בהן, מכוונת כנראה בעיקר לספר חנוך.

אולם בעוד מגילות קומראן הן דואליסטיות באופן בוטה, ומדברות על מלחמת בני אור בבני חושך, ובעוד ספר חנוך רואה מציג המלאכים הסוררים כתופעות מפלצתיות ומרושעות, אוונגליון מבצעת טוויסט מוניסטי של הנושא. המלאכים של אוונגליון, הם אמנם האויב ואחר מוחלט שלא ניתן לבוא איתו במגע, אולם ככל שהעלילה מתקדמת מתברר שהם אינם שונים כל כך מאיתנו. במובן מסוים הם אפילו חלק מאיתנו.

בפרק 5 מובילים מחקרים שנעשים על מלאך שנתפס בשבי למסקנה שבין המלאכים לבני האדם ישנה זהות גנטית של 99.89%. ממצאים המתקבלים כמפתיעים מאוד בהתחשב בהבדל החיצוני התהומי שבין שני הצדדים. בפרק 10, מנסים Nerv לתפוס מלאך לפני שהגיע לבגרות ומגיעים לעובר של מלאך המתפתח בתחתית הר געש והמציג דמיון רב לעובר אנושי. בפרק 13, חודר אחד המלאכים למחשב ה-MAGI ומתגלה כיישות בעלת בינה, העוברת אבולוציה "very much like the cycle of life. Seeking survival". גם המלאכים, אם כן, הם סוג של חיים, זר ואחר ככל שיהיה, הרוצה לשרוד בדיוק כמונו. בסופו של דבר אגב, מחליט המלאך להתאחד ב-MAGI ולהתקיים בסוג של דו-קיום לה.

המפגשים המבלבלים עם המלאכים שרבים מהם מאופיינים כמרובי עיניים הם מפגשים עם אחרות מזעזעת שמביטה באנספור עיניים ושואלת שאלות. במהלך המפגשים מנסים המלאכים לצור קשר עם המוח האנושי על מנת להבין אותו (פרק 16) ואף מבקשים להתאחד עם הילדים (פרק 23). הגבולות בין מלאך לבן אנוש מטשטשים שוב ושוב. בפרק 18 מזהה גנדו את אווה 03 שאותה מטיס טוג'י, כהמלאך ה-13 ואילו המלאך ה-17 מגיע בצורת בן אדם. בפרק 11 מתקיימת שיחה מעניינת בנושא מהות המלאכים בין שינג'י לאסוקה:

Shinji: Say, what do you think the angels are? Angels, messengers of God. Our enemies with the names of angels. Why are we fighting them?
Asuka: Are you stupid? Unknown enemies are attacking us. It's natural that we have to get rid of sparks raining down on us.

השימוש של אסוקה במילה Sparks הוא בעל משמעות בהקשר זה. המלאכים הם אכן מעין גשם של ניצוצות, אלא שהניצוצות הללו באים בצורות של קליפות הטומאה, שדים, מלאכים דמונים. המלאכים הם סוג של קליפות שאותן אנו מנסים לגרש ולהדחיק מתודעתנו, אולם רק העימות איתן יכולות לחשוף את הניצוצות הגלומים בהם. המלאכים קרויים גם "שליחים" משום שהם נושאים עמם בשורה. סיפור ההתבגרות של הילדים, המובא דרך סיפור העימות עם המלאכים, הוא סיפור העימות עם האחר. האחר, שהוא סוג של חוצן, הנושא עמו בשורה. רק דרך החוויה הזו של הפנים לפנים מול האחר של השליחים ששולחת ההוויה, יוכלו הילדים לצאת מבועת הילדות שלהם, לעמוד לראשונה מול העולם, יהיו התוצאות מה שיהיו, ואולי להפוך לבסוף לאדם בוגר.

בסופו של דבר המלאכים הם בסך הכל צורות אחרות של ה"אני", צורות אחרות של הוויה אשר נדמות לנו כזרות, והדבר נאמר בבירור על ידי מיסאטו בסרט EoE.

Misato: We are the 18th angel. The other angels are just different possibilities that we could have become. Sadly we can't coexist even though we are fundamentally the same creatures"

בהתאם למילותיה של מיסאטו שבני האדם הם המלאך ה-18, יהיו בני האנוש האויבים האחרונים של Nerv (ב- EoE), והעימות הסופי בהחלט יתרחש בתוך נפשו של אדם ומול הכוחות הפועלים בה. גם הדברים המרירים על חוסר האפשרות האבסורדי של הדו קיום עם המלאכים לא מכוונים כמובן רק למלאכים. כל הדמויות בסדרה הן וריאציות על מצוקה אחת בסיסית, אותו חוסר בסיסי שה- HCP מבקש לכסות עליו. ובכל זאת כל הדמויות הללו, האנושיות כל כך, אינן יכולות לחיות בצוותא.

הרע אינו קיים כאן עוד בצורה אבסולוטית, הוא הופך לשאלה תדמיתית, לסוג של אשליה שיוצרות הקליפות, סוג של חזות גרועה שנוצרת על ידי עודף המלבושים, בדומה לאופן שבו המצב מוצג בחסידות. הסטרא אחרא אינו באמת רע. זהו, פשוטו כמשמעו הצד האחר. סטרא אחרא – צדו של האחר, כפי שדרש בפני פעם אודיה צוריאלי. האחר נמשך אל בני האדם שמנסים להדחיק אותו מסיבה מסוימת, כפי שנרמז הדבר בפרק 11 שיחה בין ריי לשינג'י:

Rei: Mankind fears the darkness and scrapes it away with fire to survive.
Shinji: I wonder if man is a special creature because of that. Is that why the angels are attacking us?

שמונה עשר המלאכים מתפקדים כאן, ניתן לומר, על תקן ח"י מלאכים – המלאכים הינם כל צורות החיים כולן, והם גם אלו שאחזו בעץ החיים כפי שמציין פויטסוקי. ההתעמתות עם המלאכים היא התעמתות עם החיים על הצורות והמודוסים השונים שבהם הם מציגים את עצמם.

בני האדם המוצגים באוונגליון אינם רוצים להתעמת עם המלאכים או עם החיים. שינג'י רוצה להתנער מהאחריות שבהטסת האווה, גנדו רוצה לצור את האימפקט השלישי כדי לשוב ולהתאחד עם יוי אשתו המנוחה, מיסאטו בורחת מהזכרונות על אביה בעזרת שתיה מופרזת. הבריחה מהמציאות מאפיינת את רובן המוחלט של הדמויות המרכזיות בסדרה.

בני האדם באוונגליון מונעים על ידי פחד ומבקשים למנוע את הצורך בעימות עם האחר ועם החסר הפנימי, על ידי ה- HCP. הם ממזערים את המלאך אדם לכדי ביצית. הם מבקשים להתגבר על האחר על ידי הקטנתו והכלתו באני. כך הם מונעים את האפשרות שלו לפגוע, אך גם מונעים את הפוטנציאל שלו לצמוח ולהפריח.
הרעיון שמה שנראה כשלילי הוא רק רע לכאורה, ומכיל למעשה שיעורים רבי משמעות הוא רעיון מרכזי בפסיכולוגית ניו-אייג':

"The apparently 'negative' may be approached as holding potential lessons which may assist human learning … Instead of fighting 'evil' the task for human beings is to try to understand even evil and suffering as exemplifying that rightness"[18]

"Evil and Suffering are meaningful illusions, which are there in order to be experienced by human beings as part of the cosmic game[19]

מהו אם כן הרע באוונגליון? האנכרף בדיונו על אתיקת ניו אייג' מסביר שהרע בניו-אייג' הוא תופעה פסיכולוגית בעיקרה המתבטאת דרך גישות מנטאליות שליליות, ובראש ובראשונה פחד. כך על פי האנכרף "Ultimately, according to New Age thinking, all negative mental attitudes can be reduced to fear[20] (ההדגשה של האנכרף). תיאור זה הולם בהחלט את מצב העניינים באוונגליון. הרע הוא כאן הפחד של שינג'י ושל שאר הדמויות להתעמת עם האנשים סביבם, עם מערכות היחסים שלהם ועם עולמם הפנימי. על שינג'י להתעמת עם הרע הזה, ורק העימות הפנימי עמו וההחלטה הנחושה להתעמת מול העולם על פירודיו ומכאוביו יביא לעצירת ה-HCP.

במסגרת התהליך שמוביל את שינג'י לטרנספורמציה זו, הקרבות עם המלאכים בעזרת האווה (שעל טבעם, כחוויות תודעתיות נעמוד בהמשך) הם מעין התלמדות מתמשכת. כמו יעקב, שינג'י נאבק במלאכים אלוהיים על מנת לקבל גם כן את תוספת ה'אל' לשמו. שינג'י נלחם כנגד צורות שונות של האלוהות על מנת לבסוף לגלות את האלוהים שבעצמו ולהפוך לאל הקובע את גורל העולם.

המלאכים אם כן משמשים כסוג של אויבים באוונגליון, אולם הם אינם "הרע". הרע באוונגליון מורכב ממחסומים פסיכולוגים ורגשות שליליים שהם ההופכים את המפגש עם המלאכים להרסני וטראומטי. אפשר לומר שלולא אלו, המלאכים לא היו כלל מגיעים כפי שנרמז בשיחה בפרק 11. מטרתו של האדם היא להפוך את המפגש עם המלאכים ממפגש טראומטי למפגש יצירתי. ובביטוי הפסיכולוגי של הדבר להפוך את המפגש עם האחר למפגש עם המהות הפנימית כפי שיורחב בפרק 8.

הרעיון הקבלי של מלאכים, שליחי האל ושל מלחמה בקליפות מעורב ברעיונות ניו-אייג'ים שבהן הרע הוא שיעור, הקליפות הן מדרגות לעליה רוחנית, והעשיה הרוחנית היא המפגש והעימות עם העולם. אוונגליון רואה בקליפות מדריכות, סוגי חוויה מאיימים שהם בסופו של דבר גם שיעורים רוחניים. לפי תפיסה זו, צריך פשוטו כמשמעו, לחיות את כל הצורות. זוהי תפיסה ששורשיה יוצאים מטקסטים הרמטים כקורפוס הרמטיקום (Corpus Hermeticum, XI: 20-22) ומגיעים עד לסת' אחד מנקודות הציון בחשיבת הניו-אייג' במאה העשרים[21].

בפרק זה עסקנו במרכיבים העיקריים במשפחה השמימית של אוונגליון: אדם, לילית, המלאכים, האוות, הלילים. ראינו שהמיתוסים היהודיים עוברים שינוי ועיבוד ניכר המשמר אך גם מסלף את המקורות על פי הצורך. כך לדוגמה בעוד הסיפור מחנוך א' על ירידת המלאכים לארץ זוכה לעיבוד נאמן יחסית שמשמר מוטיבים מרכזיים, משתנה היחס אל המלאכים מקצה אל קצה, מיחס שולל ליחס הרואה בהם תופעה בעלת גוון חיובי. בעניין אחר, שדה המשמעות של המלאכים משתנה. כמו כן, הסדרה מרבה להשתמש בשמות מלאכיים הלקוחים מן המקורות, אך עיקר עניינה בסופו של דבר אינו בסימבוליקה המדויקת של שמות המלאכים אלא דווקא בפן הפסיכולוגי שאותו מייצגים המלאכים כקבוצה.

7 המשיח כיפני

בסרט EoE, כששינג'י תלוי בין שמיים לארץ צלוב על עץ החיים, מופיעים מעצמם בשתי כפות ידיו כתמי דם, מסימני הסטיגמטה. הסטיגמטה הם הפצעים שנגרמו לישו במהלך צליבתו ושהופיעו שוב ושוב ללא הסבר (לפחות לדברי המאמינים) בכ-500 מקרים שונים במהלך ההיסטוריה. סטיגמטה מעורבת ב-5 סוגי פצעים בראש, בגב, בצד, ברגליים ובידיים[22]. אנו רואים את סימני הסטיגמטה רק על ידיו של שינג'י, אולם בקונטקסט של התרבות הפופולרית פצעי הידיים הם הסמל המובהק ביותר של הסטיגמטה. משמעות הפצעים המופיעים אצל שינג'י בעודו צלוב על עץ החיים ברקיע, הינה חד משמעית. שינג'י מופיע כהתגלמותו המחודשת של משיח, ושל המשיח הנוצרי. המשיח חוזר כנער יפני.

 

תמונה 22- לילית מביטה באווה 01 הצלובה על עץ החיים הקבלי שהוא גם צלב. המשולשים הכהים בחלקו התחתון ובחלקו העליון של העץ הם (כפי שניתן לראות טוב יותר בחלקים אחרים) מעין שורשיו של עץ, המופיעים במקום אחר בסרט גם כמעין מאגר מידע גנטי.

עובדה זו רומזת על פן מעניין באוונגליון, היפאניות המובהקת שלה והאופן שבה היא משתמשת בסמלים זרים למטרות יפאנוצנטריות ולעיתים תוך שהיא מכניסה אותם לקונטקסט יפני מסורתי. חוקר הדת היפני קיטאגווה אומר שכל תרבות דתית שהגיעה ליפן עברה תגובה בת שלוש שלבים. בשלב הראשון התקבלה התרבות בהתלהבות, בשלב השני עברה התרבות אינטגרציה ואסימיליציה ובשלב השלישי והאחרון נדחתה התרבות או עברה טרנספורמציה באופן המאושש את העולם הרוחני היפני המסורתי[23]. בכל מקרה, תרבויות דתיות המיובאות ליפן עוברות אדפטציה על מנת להתאים לקונטקסט המזרחי הייחודי, כפי שקורה גם למסורות מזרחיות המיובאות למערב[24]. דבר זה ניתן לראות בתפיסת האל של אוונגליון, כאשר השימוש המופרז במילה God בסטנדרטים מונותאיסטים תוך שימוש בגרסה בלתי מיודעת "A God", מדיף ניחוח פוליתיאיסטי חזק של תפיסת הקאמי היפנית. זוהי הדוגמה המרכזית ביותר לאופן שבו מושג מערבי מקבל משמעות מזרחית.

אולם אוונגליון עוסקת ביפאניזציה מתמדת או גיור יפאני של מיתוסים מערביים, כשיפן מוצגת כהמשך הישיר של מסורות אחרות המנותקות לכאורה מהמסורת המערבית. אין זו תופעה הייחודית לאוונגליון. קודם לכן הוזכרה  קבוצת ה- Mahikari שמפתחת את המיתוס על היבשת האבודה של מו (Mu) כאשר בגרסה המקומית, יפן העתיקה היא המרכז ממנו שולטת תרבות המו בעולם[25]. בדתות החדשות ביפן נפוצה התפיסה כי השלום העולמי בוקע מיפן וכי ליפן יש מסר מושיע מיוחד לעולם[26].

בהקשר היהודי ראוי להזכיר כאן גם את ספרים כגון "The biblical Hebrew origin of the Japanese People" מאת גוז'ף איידלברג ו- "Nihon-Yudaya, Huuin no Kodaishi "מאת הרב מרווין טוקייר. ספרים עמוסי עובדות והשערות מעניינות למדי הבאים להוכיח כי היפנים הם למעשה לא אחרים מעשרת השבטים האבודים[27]. התפוצה וההשפעה של רעיונות כאלו בגוף העיקרי של החברה היפנית היא כנראה שולית יחסית, ועם זאת ראוי להזכיר את כת המאקויה (Makuya) הפילושמית שסמליה העיקריים הם מנורה ומגן דוד ואשר תומכת ברעיונות אלו לגבי לקשר בין היפנים לבין עשרת השבטים האבודים. מאמיני הכת מאמצים לעצמם שמות עבריים, ומתרכזים בלימוד הברית הישנה. אברהם טשימה, מייסד הדת נפגש עם הוגים יהודים מרכזיים כמרטין בובר, אברהם יהושע השל, הוגו ברגמן והרצי"ה קוק ומנהיגים ישראלים כיגאל אלון והנשיא זלמן שזר[28].

כך גם באוונגליון, הסמלים המרובים המפנים לעבר תרבויות עתיקות הזרות ליפן, מובילים בסופו של דבר להווה יפני מאוד. ההיסטוריוגרפיה הניו-אייג'ית מובילה קו של ידע איזוטרי היוצא מאטלנטיס, למצריים, אל האיסיים שנקשרים לישו ולתורתה האיזוטרית וה"אמיתית" של הנצרות[29]. אוונגליון אומנם אינה מתייחסת לאטלנטיס, אבל שופעת בפירמידות בסגנון מצרי, באיזכורים למגילות קומראן של האיסיים, ובהרבה נצרות איזוטרית. הקו שיצא מהפירמידות ומהאיסיים, נמשך כאן הלאה אל יפן. כאשר המושיע מתגלגל לדמות של ילד יפני.

על פי תפיסות ניו-אייג'יות, נשמתו של ישו התגלגלה כבר באדם, בחנוך ובאחרים לפניו[30]. באוונגליון המשיח חוזר כיפני. גם שאר הקווים של הסדרה מעידים עליה שהיא יצירה יפאנוצנטרית המציגה את יפן כמרכז העולם. הקרב על עתיד האנושות מתרחש ביפן, הגורם שהוביל לאימפקט השני הוא משלחת קטסוראגי היפנית, ה-HCP, הפרוייקט לתשועת האנושות מנוהל על ידי יפנים, הטייסים של האוות הם יפנים ועוד.

העולם שמחוץ ליפן כמעט ואינו מופיע כאן. אומנם האו"ם נזכר מדי פעם, אולם מעבר לכך האיזכור היחידי של מדינות אחרות בעולם נוגע לסין וארה"ב המסייעות אומנם בבניית האוות ובתקצוב פרוייקט אוונגליון, אולם נותרות באופן כללי על תקן קבלני משנה בעלי חשיבות מועטה. יוצא הדופן היחיד במשוואה היא גרמניה, שזוכה לאזכורים חוזרים ונשנים. לאסוקה ומיסאטו יש שורשים גרמניים, כמו גם לאווה 02 שנשמתה של אמה החצי גרמניה של אסוקה, קיוקו צפלין סוריו, נכנסה בתוכה. מתוך 5 מחשבי MAGI שתוקפים את Nerv, 2 הם גרמנים (ברלין והמבורג). חלק מהדמויות קרויות על שם ספינות מלחמה גרמניות ממלחמת העולם השניה, ואילו קאורו המלאך ה-17 מכנה את הסימפוניה התשיעית של בטהובן, פסגת התרבות האנושית. את ההתייחסות האינטנסיבית יחסית לגרמניה ניתן אולי להסביר ביחסים הבין תרבותיים המיוחדים שהתקיימו בין יפן לגרמניה לאורך המאה ה-20, מתחילתה ודרך מלחמת העולם השניה.


[1] מקור 55. Neon Genesis Evangelion Glossary
[2] "אדם הראשון אננדרוגינוס בראו, זהו שנאמר 'זכר ונקבה בראם'". בראשית רבה, ח'.
[3] מקור 72, עמ' 93. חגי דגן, מיתולוגיה יהודית.
[4] מקור 65. ישעיהו תשבי, משנת הזוהר חלק ב', עמ' שב'.
[5] מקור 72, עמ' 91. חגי דגן, מיתולוגיה יהודית.
[6] נאוקו היא אמה של ריטסוקו שהייתה מאהבתו של גנדו לאחר מותה של יוי.
[7] האוות פועלות על אנרגיה המסופקת להן דרך כבל חשמלי הנקרא Umbilical Cord, חבל טבור. כשהכבל ניתק, האנרגיה הפנימית שלהן מספיקה לחמש דקות פעולה בלבד.
[9] מקור 3, עמ' 14 ו-20. עבודת המאסטר של מורן הלרשטיין. גלגוליה של הקבלה דרך העולם הנוצרי עד "העידן החדש"באמצעות בחינת המסדר "שחר הזהב".
[10] שם, עמ' 14.
[11] מקור 66. Gustav Davidson, Dictionary of Angels
[12] אייזנשטיין, אוצר המדרשים, עמ' 286. וכן מקור 72. עמ' 65. חגי דגן, המיתולוגיה היהודית.
[13] מסכת עבודה זרה, כ', ע"ב.
[14] מתוך הערך "היכלות רבתי; היכלות זוטרתי", באוצר ישראל ליהודה דוד איזנשטיין. http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1108
[15] מקור 29. James R. Davila, The Book of Giants
[16] מקור 29. James R. Davila, The Book of Giants
[17] שם.
[18] מקור 1. עמ' 278. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[19] שם, עמ' 283.
[20] שם, עמ' 294.
[21] מקור 67. עמ' 460. Jane Roberts, Seth Speaks: The Eternal Validity of the soul
[23] מקור 13, עמ' 275. Joseph M. Kitagawa, On Understanding japanese religion
[24] דוגמה מעניינת לכך, היא למשל האופן שבו שונה הרעיון הניו-אייג'י של הגלגולים ממקורו המזרחי. ראה מקור 1. עמ' 262-271 ו-283.  Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[25] מקור 12, עמ' 197. Ian Reader, Religion in contemporary Japan
[26] שם, עמ' 229-230.
[27] חלק מהטענות והראיות של התומכים בשיטה זו ניתן למצוא ב- http://www5.ocn.ne.jp/~magi9/isracame.htm
[28] על המאקויה: http://www.makuya.or.jp/eng/m_a_ir-e.htm, ו- http://en.wikipedia.org/wiki/Makuya. כמו כן במקור 22. 154-156.
[29] מקור 1. עמ' 309-318. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture
[30] שם, 316-317.

הגאולה היפנית קבלית – ניאון ג'נסיס אוונגליון – חלק 2

ניאון ג'נסיס אוונגליון וגרסת הפופ היפנית לקבלה הנוצרית: קבלת ניו-אייג' בסוף המאה העשרים

1 הקדמה
ניאון ג'נסיס אוונגליון היא סדרת אנימציה יפנית בת 26 פרקים ששודרה לראשונה בטלויזיה היפנית בין השנים 1995 ל- 1996. אוונגליון שובצה תחילה כסדרתMecha  לילדים, אולם חוסר ההצלחה שזכתה לו במשבצת הילדים בשל אופיה האפל והאניגמטי גרם לנדידתה למשבצת השידור למבוגרים. עם המעבר לשעות הערב זכתה הסדרה לפופולריות עצומה ולקהל מעריצים נלהב. היא הצליחה להפוך על פניהן אמונות תרבותיות מושרשות כזו שסרטי אנִימְה (סרטי אנימציה יפנית) אינם מיועדים למבוגרים. שידור פרק 16 של הסדרה היה לטענת מבקר התרבות היפני הירוקי אזומה (Hiroki (Azuma נקודת מפנה מכרעת בסדרה ובקבלתה אצל הציבור היפאני [1]פרק 16 נחשבה אוונגליון לסדרת ז'אנר עשויה היטב. הוריאציות שלה על ז'אנר ה- Mecha, ז'אנר מכונות לוחמות, היו מרעננות, העלילה נחשבה הדוקה וכתובה היטב ושפע סמליה האוקולטים של הסדרה קנה את ליבותיהם [2] של אוכלוסיית ה- Otaku, הבמאי הידאקי אנו תכנן על פי הדיווחים [3] לבצע תהליך אוטאקוזאציה ליפן, כלומר להפוך את האוטאקו מתת תרבות איזוטרית לתרבות דומיננטית ואולי שלטת. מבחינה זו הייתה הסדרה מעין סדרה משיחית שנועדה להביא להביא מסר חדש שישנה את העולם[4]. עם זאת בשלב זה שינה אנו לפתע את החלטתו. הסדרה עמדה לייצר מסר חדש לחלוטין, כזה שיפנה כנגד התרבות שהולידה אותה.

 

 

 

תמונה 26 – אווה 01 חודרת לתוך העין השלישית המופיעה על מצחה של לילית, במקומה של צ'אקרת העין.

 

מפרק 16 בערך [5] החלה הסדרה להשתנות באופן דרמטי. הדגש עבר מן העולם החיצוני לעולם הפנימי של הדמויות. אלמנטים קודרים ובלתי צפויים החלו להופיע ולשלוט בעלילה. הסדרה קיבלה נופכים ועומקים פסיכולוגים שבלבלו והביכו חלק מן הצופים. מונולוגים ודיאלוגים פנימיים הציפו את המרקע וכל אחת מהדמויות הראשיות השתרעה כאילו על ספת הפסיכולוג הלאומי. הדמויות שהקהל הזדהה איתן והשקיע בהן את רגשותיו החלו בתהליך אינטרוספקטיבי נוקב, כואב ובכלל לא אופטימי והסדרה הפכה למעין פסיכואנליזה המונית, כאשר היא מעמתת את קהל הצופים ואת קהל האוטאקו בפרט כנגד מראה קשה של התנהגותם, חרדותיהם והחלקים השונים שבנפשם. האפקט שהושג היה מושך ומרתיע באחת.

מעבר לאינטנסיביות הפסיכולוגית של הסדרה נודעה זו בעבור עלילה מסתורית "סופר מורכבת וסופר מהירה"[6], שזורה מוטיבים איזוטרים ואוקולטים שונים. הסמלים, המונחים והתורות שקיבלו במה באוונגליון היו אקלקטים באופן קיצוני: פיצוצים אדירים בצורת צלב, ארגון שששמו כשם האל הבבלי "מרדוק", עין שיוצאת במקומה של צ'אקרת העין השלישית ומחשב ביולוגי בשם Magi ששלושת חלקיו קרויים מלכיאור, בלתזר וקספר על שם שלושת המלכים/חכמים שבאו למריה לבשר לה את לידתו של ישו. אולם מקורו העיקרי של האיזוטריזם בסדרה היה בזרם המיסטי היהודי והלא-יהודי הנקרא קבלה ומהמיסטיקה היהודית הקדומה.

בפתיחתו של כל פרק חלפו על המסך עץ הספירות שצייר המקובל הרוזנקרויציאני בן המאה ה-17 רוברט פלוד( Robert Fludd) (תמונה 1), שלווה מיד ב- Systema Sphiroticum (תמונות 2 ו-3) ציור עשר ספירות הקבלה אשר מקורו בספר Oedipus Aegyptiacus שפורסם ב- 1653 בידי אתנזיוס קירכר, מקובל נוצרי נוסף מהמאה ה-17.

האפיזודות עצמן היו רוויות גם הן במילים והוויות אניגמטיות ששורשן במיסטיקה היהודית ובקבלה.Lilith, Adam, Eva, Dead sea scrolls, Tree of Life, Tree of Knowledge, Chamber of Guf שהונחו בצוותא עם ארגונים בעלי שמות גרמניים כגון Gehirn (מוח) Nerv (עצב, מלשון עצבים) ו- Seele (נשמה) המתכתבים אולי עם נפש רוח ונשמה. האויבים שכנגדם נלחמו גיבורי הסדרה היו מלאכים בעלי שמות כגון: אראל, זכיאל, רמיאל וגגיאל. הדמויות הילכו במשרדים אפלים שקירותיהם שברים של עצי ספירות (תמונה 4) ורחפו בתוך עצי ספירות עצומים (תמונה 35).

מחקר זה יתמקד בפן זה של סדרת האנימה אוונגליון ובשאלות העיקריות שהוא מעלה. מהם התנאים שאפשרו לסמלים קבליים לנוע רחוק כל כך ולהגיח לפתע בסדרת אנימציה פופולרית ביפן? באיזה קונטקסט תרבותי, כלכלי ורעיוני צריך לראות את ההופעה של הקבלה בתוך שיח של תרבות הפופ במדינה שאינה חלק מקבוצת המדינות היהודו-נוצריות? השימוש בקבלה במהלך הסדרה יסקר ושאלות הנוגעות לכך ייבחנו: האם השימוש בקבלה הוא קוהרנטי? איזה רעיונות מרכזיים ניתן לאתר בקבלה של אוונגליון כפי שהיא מוצגת בסדרה ובסרטים שהשלימו אותה? האם הרעיונות והתפיסות שנגלה שם שונים מתופעות קבליות אחרות המוכרות לנו? כיצד מתקשרת הקבלה באוונגליון עם החלקים השונים במרקם היצירה ובמיוחד עם העולמות הדומיננטים של הטכנולוגיה והפסיכולוגיה? מה מעמדה של קבלה הלובשת צורה תיאורטית-עלילתית? מה מעמדה של התיאוריה הקבלית כשהיא עומדת בכפיפות למבנה עלילתי ונחשפת לא כשלם מובנה, אלא דרך גזרי עלילה נפתלים?

כאן ראוי גם לציין כי הסמלים היהודיים בסדרה אינם רק קבליים, אלא לקוחים בחלקם מהמיסטיקה היהודית הקדומה וממסורות טרום-קבליות, שחלקן קיבלו מאוחר יותר ייצוג בקבלה. מחקר זה יתייחס לשתי החטיבות, כאשר המגמה היא לבחון את השימוש והפירוש של סמלים וקונספטים מהמיסטיקה היהודית באשר היא: קבלית או קדומה.

המחקר יתייחס לאוונגליון בקונטקסטים שממנה היא יוצאת ומופיעה, תוך מבט על תרבות הפופ היפנית, המסורת הדתית היפנית, התפתחות הקבלה בעשורים האחרונים ובעיקר תוך התייחסות אינטנסיבית לתרבות הניו-אייג'. לטענת מחקר זה הניו-אייג' על רעיונותיו הפופולרים המופצים כיום בקולנוע, בטלויזיה ובתרבות הפופ, הוא הרקע התרבותי שממנו יצאה אוונגליון וביחס אליו יש לבחון אותה. במהלך המחקר יושוו נקודות שונות מאוונגליון עם עמדות ניו-אייג'יות פופולריות מתוך ניסיון להראות את הרלבנטיות של הקשר בין השניים ולהבהיר את המשמעות של מה שאני מכנה "קבלת ניו-אייג'".

2 מבוא – אוונגליון בקונטקסט היפני והקבלי של סוף המאה ה-20

על מנת לבחון את הרקע לתופעה תרבותית מסוגה של אוונגליון נבחן אותה בארבע משקפים שונות של התרבות היפנית והתרבות הקבלית של סוף המאה העשרים. 1.כממשיכה במסורת עולם האנימציה היפני 2. ביחס למסורת הדתית היפנית ולדת ביפן בסוף המאה העשרים 3. כחלק מזרם מתגבר של קבלה לא יהודית ו-4. כחלק ממגמה של מסחור הקבלה והפיכתה למוצר בפס הייצור הקפיטליסטי.

2.1 אוונגליון ותעשיית האנימה
אנימה היא סגנון אנימציה יפני הנקרא גם לעיתים Japanimation. האנימה התפתחה מאז שנות השישים לכדי תעשיה משגשגת. שוק האנימה קשור בצורה הדוקה לשוק המנגה, שהוא שוק חוברות הקומיקס שהיפנים אוהבים לקרוא ברכבת התחתית ובכל מקום אחר. המנגה וגרסתה הנעה, האנימה מהוות שוק ענק המגלגל מיליארדים מדי שנה.

נערות יפות וחמודות ורובוטים ענקיים ומפחידים הם הלחם וחמאה של תעשיות המנגה והאנימה. ניאון ג'נסיס אוונגליון שהתחילה את דרכה כסדרת Mecha, ז'אנר שנולד בסרטו של   Miseterua Yokoyama , Tetsujin 28-go מ-1956 והגיעה (עד אוונגליון) לשיא הפופולריות עם Mobile Suit Gundam מ-1979. המילה Mecha היא הגרסה היפנית למילה האנגלית Mechanical, וסרטי Mecha עוסקים ברובוטים ענקיים ודמויי אדם הנלחמים זה בזה ובטייסים הנוהגים בהם. אוונגליון באה מתוך עולם הזה, שחקה על מוסכמות הז'אנר מתחה את גבולותיו והפכה לסדרת ה-Mecha הפופולרית  בכל הזמנים. הסדרה זכתה להצלחה בינלאומית ובעקבותיה הופקו שני סרטים שגרפו רווחים נאים. לשוק הושקו קווים שונים של מרצ'נדייז שזוכים להצלחה רבה עד היום. למעשה, גם בעת מועד כתיבת מחקר זה, עשור לאחר שהעונה היחידה של הסדרה שודרה לראשונה, עדיין ממשיכת תעשיית הפופ של אוונגליון לייצר מוצרים חדשים. לשוק הופצו משחקי מחשב שונים בהם הצופה יכול לשחק את תפקיד טייסי הרובוטים, לגדל ולטפח פסיכולוגית אחת מדמויות הסדרה, או לשחק מולה סטריפ פוקר[7].

ניתן למצוא חוברות מנגה של אוונגליון אשר מציגות חלקים אחרים בחייהם של הדמויות אשר לא תוארו בסדרה ובסרט ומהוות מה שמכונה Expanded Universe כלומר מיתולוגיה כוללת המלווה את הסדרה. נפוצו גם חוברות דוג'ינשי ((doujinshi שבהן מופיעות דמויות אוונגליון בעלילות שונות שאולי אינן כלל קשורות לסדרה ואף חוברות הנטאיי (Hentai), מנגה למבוגרים, בהן מנוצלות דמויות אוונגליון לשם גירוי היצר המיני.

מעבר להצלחה המסחרית אוונגליון היא גם הצלחה ביקורתית. הסדרה נחשבת בעולם האנימה לאחת מיצירות המופת הבלתי מעורערות של הז'אנר, ואחת היצירות השפיעו השפעה מכרעת על התפתחותו. האינטרנט מוצף באתרי מעריצים שבהם עשרות פורומים המלאים בהשערות, תיאוריות וויכוחים סוער על אוונגליון והמשמעויות החבויות בה. מעריצים מכל העולם כותבים ספרות מעריצים (Fanfiction) המתארת את העולמות מהם באו המלאכים, התפתחויות שקרו לפני ואחרי המאורעות המופיעים בסדרה, ואינספור אפיזודות שיוצרי הסדרה לא העלו על דעתם. לאחרונה אף נודע על הפקת סרט רובוטים לא מבוסס אנימציה שיופק בתקציב ענק בארה"ב על ידי החברה שהפיקה את טרילוגית שר הטבעות.

אבל אוונגליון אינה רק נחשבת, רווחית ואהובה. בנוסף, היא גם סדרה שנויה במחלוקת, שגרמה לרבים ממי שהעריצו אותה תחילה לפנות כנגדה בתסכול וכעס. הקו האפל שהתחיל בפרק 16 הוחרף והלך עד פרק 24 שם הגיע לכדי שיא. אולם הצופים שציפו קצרי רוח לשני הפרקים המסיימים שהיו אמורים להסביר ולהבהיר את העלילה הסבוכה זכו לאכזבה גדולה. פרקים 25 ו-26 של אוונגליון היו ניסיון שאפתני ביותר של הידאקי אנו לתאר את הגאולה של אוונגליון, בה כלל תודעות החיים מתלכדות לתודעת-על אחת שהיא אל. הנושא עצמו היה אותו השיא שהסדרה כולו הובילה אליו. אולם הביצוע שאנו העניק לפרקים החותמים של יצירתו היה מינימליסטי, מעיק ופסיכולוגי בצורה קיצונית. הפרקים לא מנסים אפילו להתוות עלילה מובחנת ומתרכזים בשטפי מחשבות פנימיות העוברים בנפשותיהם של הדמויות הראשיות. רצפי תודעה אלו אומנם החזיקו מבנה בעל היגיון פנימי ורעיוני מסוים, אולם בעבור רבים מהמעריצים זה לא הספיק. חלקם כינו את סיום הסדרה פסיכולוגיה בגרוש או שטויות פסיכולוגיות, וגם אלו שאהבו את הסיום הזה לסדרה נותרו בלתי מסופקים משום שלא קיבלו רבות מתשובות לשאלות שעלילת הסדרה מעלה.

לאחר שידור הפרקים 25-26 הוצפו משרדי ג'יינקס (Gainax), החברה המפיקה של אוונגליון, בצברי גידופים ומכתבי איום אישיים שמוענו להידאקי אנו. בעקבות הדרישה המתמדת לאינפורמציה נוספת שתשפוך אור נוסף על סודות הסדרה הופק בשנים 1996 ו-1997 הסרט Death & Rebirth (שני חלקים Death ו- Rebirth) שבעיקר סיכם עם פיסות אינפורמציה חדשות ובודדות את המתרחש בסדרה אך גם סיפר את תחילת הקרב בין Nerv ל-Seele, ולאחריו הסרט End of Evangelion שגם הוא מורכב משני חלקים: Air ו- My purest heart for you כשהסרט Rebirth מהווה כשני שליש מתוך Air. הסרט End of Evangelion בא לתת סיום אלטרנטיבי או משלים לסדרה. הוא מתחיל היכן שהפסיק פרק 24 של הסדרה, וקורה במקביל או במקום [8] למתרחש פרקים 25 ו-26.
אם הפרקים המקוריים מהסדרה היו פנימיים לחלוטין, הרי הסיום הזה היה חיצוני בעיקרו והתרכז בהשתלשלות העניינים העלילתיים מנצחון Nerv על המלאך ה-17 והלאה. אם עניינו של הסיום הראשון היו מבני התודעה והנפש הרי עניין הסיום השני היה במבנה עולם האלוהות. אם הסיום הראשון היה פנימי-פסיכולוגי הסיום השני היה קוסמי-קבלי. יש לציין שגם הסוף הזה, אף על פי שהוא מצליח, אהוב והפך חלק מרכזי במיתולוגיה האוונגליונית, הרגיז ותסכל רבים מן המעריצים שטענו שבמקום להבהיר את הדברים, סיבך אותם עוד יותר וחשף יותר דיסאינפורמציה מאינפורמציה ממשית. בין השמועות שנפוצו מאז מצויה במיוחד הטענה שאנו יצר את הסרט כנקמה במעריצים שדרשו סיום נוסף. לא מצאתי שום תימוכין לטענה זו, אך היא בוודאי מעידה משהו על מערכת היחסים בין הבמאי למעריצי הסדרה. אנו עצמו ממעט לדבר על אוונגליון וכשאמרו לו צופים בכנס אנימה אמריקאי שלא הבינו את הסוף של אוונגליון הגיב [9] מהבמה: Too bad.

2.2 שורשי הדת היפנית ואוונגליון

הנושא של השיח הדתי ביפן וגבולותיו ביחס לתרבות ולתרבות החילונית נחשב לנושא בעייתי עד כדי כך שהחוקר קיטאגווה (Kitagawa) טוען כי כל מי שטוען שהוא מבין את האתוס הדתי של יפן בת זמננו כנראה לא מבין על מה הוא מדבר[10].
מצד אחד נבחרה יפן במחקר מקיף שהתפרסם ב-2003 כמדינה החילונית ביותר בעולם [11]. מצד שני מספר רידר בספרו Religion in contemporary Japan כיצד חברות לבטחונות כלכליים פונות אל הקאמי (האלים) לעזרה, איך מתפללים רבים לבטיחות בדרכים ואחרים על קבלה לאוניברסיטה יוקרתית [12]. יפן מלאה בעולי רגל ומקדשים, ציונים לאלים השונים נמצאים ברחובות השונים. עם זאת לפי רידר[13]  היפנים המתארים את החברה היפנית כחברה חילונית ברמ"ח איבריה יכולים לעשות זאת בעודם מתפללים במקדש או עולים אליו לרגל בלבוש מסורתי. רידר עצמו בוחר פשוט שלא להאמין להם ואומר:

"It is almost as if many Japanese like to convey the impression that Japan is a wholly secular society in which religion has to all intents and purposes disappeared. As this book will demonstrate however, this is certainly not the case for, in reality, Japanese people in general exhibit extremely high levels of religious activity and behaviour, and Japanese society and culture are intricately interwoven with religious themes"[14]

המושג דת יובא ליפן במהלך עידן מייג'י (סוף המאה ה-19 ותחילת ה-20) [15]. רידר טוען בספרו כי האבחנה בין דת לאספקטים לא דתיים של החברה היא הבחנה מלאכותית ועקרה בשיח התרבותי והדתי של יפן [16]. בספרו המאוחר יותר והמשותף עם החוקר טאנבה (Tanabe)  טוענים השניים כי הדת היפנית חותרת תחת הגדרות של דת רצינית מול דת פופולרית ותחת ההבדלות שבין כמרים מלומדים לדתיות פשוטה של ניסים[17].

אחד המאפיינים העיקריים של השיח הדתי ביפן הוא הסינקרטיזם שלו. המשפט העממי מסכם אץ המןשא באומרו כי "היפני חי כקונפוציאני, מתחתן כשינטו ומת כבודיהיסט [18]. היפני יכול בהחלט להאמין ולהיות פעיל במספר דתות בו זמנית. כותבים דתיים שונים ביפן כבר הביעו דעתם שאין הבדל בין שינטו, בודיהיזם וקונפוציוניזם ומורים נוספים ניסו להוביל אנשים בעזרת שילוב של הדתות והאמונות השונות [19]. השיח הדתי היפנית מערב מגוון ריטואלים ומסורות מחשבה, אולם כאשר כשמדברים על הדת היפנית מתכוונים אל דת השינטו.

השינטו היא הדת העתיקה של יפן, שתפקדה במשך שנים ארוכות שנת גם כדת מדינה. זוהי דת בעלת מיתולוגיה עשירה. אלי השינטו נקראים קאמי (Kami) ועולם האלים של השינטו נקרא בכללותו Yaoyorozu no Kami שמשמעותו מילולית שמונה מליון אלים (שמונה מליון משום שביפנית הקדומה לא היה ביטוי לאנסוף) [20]. ואכן ישנם אינספור קאמי שונים ומשונים, לפחות בעיניים מערביות, מאל קלטות הוידאו ועד האל של שביל המוביל מכפר מסוים לכפר אחר. שינטו הטמיעה לתוכה את הדתות השונות, נכסה לעצמה את הסמלים שלה והציבה אותם במסגרת אוצר הסמלים הדתיים שלה, שאליו ניתן להוסיף אלים וסמלים כיד הרצון הטובה. מדובר בדת הפתוחה בצורה קיצונית להשפעות מדתות אחרות.
ביירון ארהרט מסכם:

"in the West, the overwhelming ideal was to maintain one tradition as distinct as possible, while in Japan the most common ideal was to blend together two or more traditions as smoothly as possible"[21]

עקרון זה של הדת היפנית אכן מנוגד לדתות הממוסדות של המערב, אולם נושא דמיון מובהק עם אחד מעקרונות האיזוטריזם המערבי כפי שניסח [22] אותם Faivre. ועל פיו מאופיין האיזוטריזם ב- "Praxis of concordance", חיפוש של שיתוף ודמיון בין מסורות דתיות שונות. החוקר ההולנדי ואוטר האנכרף, שפרסם את המחקר המקיף ביותר עד כה על התפתחות תנועת הניו-אייג' והקווים העיקריים במחשבתה,  מוצא את שורשי הניו-אייג' בתנועה האיזוטרית המערבית ובכללם את העקרון הסינקרטיסטי שהועבר מהאיזוטריזם לדת הניו-אייג' [23]. הניו-אייג' היא תנועה דתית המאופיינת באינקלוסיביות קיצונית המבקשת להביא את כל הדתות והאמונות להרמוניה [24]. מבחינה זו ניתן לראות שהתפיסה הסינקרטיסטית הניו-אייג'ית והתפיסה של השינטו תואמות זו את זו באופן הרמוני. רקע זה מאפשר את השימוש בסמלים זרים כסמלים קבליים אשר מתפרשים בקונטקסט הדתי היפני כאפשרות סבירה ואולי אפילו טבעית.

מאז שנות השמונים ובמקביל לצמיחת תופעת הניו-אייג' במערב צמחו ביפן הדתות החדשות [25]  (new religions) שרידר מכנה אותן התופעה הבולטת ביותר בעולם הדת היפני כיום [26]. לפי רידר בין 10% ל-30% מאוכלוסית יפן שייכים לדתות החדשות [27] שאותן הוא [28] מכנה User Friendly Religion. בדתות החדשות, לדוגמה, יכול העולה לרגל לשלב בין תחושת הנאה של מסורתיות סגפנית ובאותה העת להנות מאוטובוסים מפוארים ומלונות מפנקים לאורך הדרך. הדתות החדשות משלבות בין תחושה של מסורתיות לבין העולם המודרני בהם המקדשים הם בבניינים מפוארים וצורות השיווק הן ממוחשבות והמוניות.

את הקווים האידאולוגים המתארים את הדתות החדשות של יפן מביא רידר כשהוא כותב על דת ה-Agonshu שבה התמקד למחקרו. Agonshu היא על פי רידר עירוב של משיחיות ואופטימיזם, תמות מסורתיות וצורות התבטאות מודרניות, פארטיקולאריזם יפני ומוטיבים אוניברסליסטים, ריטואליזם איזוטרי וטכניקות של אנשי מכירות [29].
לתופעת הדתות החדשות קווי דמיון עם תנועות הניו-אייג' שקמו במערב במקביל אליהן. בדומה למצב בניו-אייג' [30], הדתות החדשות הן סינקרטיסטות, אפשר להשתתף בטקסים של מספר דתות במקביל ולא חייבת להיות מחויבות ארוכת טווח לדת. גם המוטיב האסכטולוגי והמילנאריסטי שחזק כל כך בניו-אייג' המסורתי (זה שנקרא על פי האנכרף: New Age Sensu Stricto) בולט בדתות החדשות[[31] תרגום נבואות נוסטרדמוס ב-1973 החדיר בציבור היפני אמונות מילנאריסטיות לפיהן העולם יעבור טרנספורמציות מכריעות עם כניסת האלף החדש [32], מוטיב זה הוא ללא ספק בעל חשיבות מכרעת ב- Neon Genesis Evangelion שנקראה באנגלית גם New Century Evangelion והאירוע המכונן שלה מתרחש באימפקט השני שארע בשנת 2000[33]. המוטיב המילנאריסטי של אוונגליון הועצם גם על ידי פיגוע הסארין ברכבת התחתית היפנית ב-1995. הפיגוע שבוצע על ידי קבוצת AUM (שבינתיים שינתה שמה ל- Aleph) גרם לתחושה של חוסר בטחון בציבור היפני ולעניין בקבוצות דתיות ומשיחיות קצוניות. מבקר התרבות היפני הירוקי אזומה רואה קשר הדוק בין AUM לאוונגליון ולתרבות האוטאקו, וטוען שאוונגליון מתייחסת ל-AUM במעין פלירט המעורב בביקורת פנימית[34].

קו דמיון נוסף בין הדתות החדשות לניו-אייג' הוא השימוש באמצעי התקשורת והמדיה העכשווים[35].  הטקסים של הדתות החדשות משודרים בטלויזיה, בבעלותן בתי הדפסה משלהן, הן מפרסמות את עצמן בכלי התקשורת ומתחרות איזה דת היא המתקדמת ביותר טכנולוגית. בדומה לניו-אייג' גם הדתות החדשות מהוות זרז לדמוקרטיזציה של הידע והדגשת ההתפתחות האינדיבידואלית מבוססת החוויה הסובייקטיבית[36]. גם פרקטיקות שונות הנפוצות בדתות החדשות הן חלק אינטגרלי מהרפרטואר הניו-אייג'י המוכר. כך למשל פילוסופית ה- Healing ההוליסטיות של ה- Mahikari[37] ותורת ה- Positive Thinking של [38]Agonshu.

לעומת זאת, יש לדתות החדשות גם פנים שונים במובהק מאלו של תנועת הניו-אייג' כך למשל הפריטקולריזם הנציונליסטי שלהן והצמדותן למסורות יפניות כגון חשיבות האבות ורוחות המתים[39]. עם זאת הפרטיקולריזם היפאני בא לעיתים דווקא כחלק ממגמה של הטמעת מסורות זרות. כך לדוגמה, חלק מהדתות החדשות הטמיעו מתוך הקאנון המערבי לא רק דמויות נוצריות כישו ומריה אלא גם  ישויות מהאוקולוטיזם המערבי והפכו אותן לחלק משיח דתי יפאנוצנטרי. כך לדוגמה תרבות היבשת האבודה של המו [40]Mu קיבלה תפנית יפנית בקבוצת ה- Mahikari אלא ששם Mu האבודה היא בעצם יפן העתיקה שממנה שולטת תרבות המו בעולם.

רידר מתאר תעשיית מו"לים ענפה העוסקת בנושאים כדיבוקים, עב"מים ומיתוסים של ציבליזציות עתיקות שאותם מכנה רידר "Mixture of 'new age' concepts and extremely traditional folkloric ones[41]. הוא מצטט מחקר שלפיו 53% מהיפנים הצעירים באוניברסיטאות מאמינים בעב"מים ומתאר אותם כמקבילה של המאה ה-20 לענני הפלא ויצירי הקסם האחרים של המסורת היפנית[42].  גם המלאכים של אוונגליון הם סוג של עב"מ או חוצן ורידר היה יכול לתפוס אותם מבחינה זו כממשיכים של המסורת יפנית.

נקודות הדמיון והשוני בין הדת היפנית ובין הדתות החדשות לבין תנועת הניו-אייג' הן נושא הטעון מחקר נוסף. הסתפקתי כאן בתיאור הקווים הכלליים של הדיון. מחקר זה יתמקד בקשרים שבין אוונגליון לניו-אייג', משום שכפי שבכוונתי להראות, שורשן של רבות מהעמדות התיאולוגיות והפסיכולוגיות המובעות באוונגליון הוא ניו-אייג'י. עם זאת, הראינו כיצד המגמה היפנית המובהקת של הסינקרטיזם כמו גם העניין הקיים בידע איזוטרי והאובססיה הטכנולוגית שמאפיינים את החברה היפנית יצרו את התנאים להופעתה של אוונגליון. לדתות החדשות יש גם הן ללא ספק השפעה על שיח הדתי העכשווי ביפני ובלוא הכי השפעה על הגרסה היפנית לניו-אייג' ולקבלה. הנושא של השפעות הדתות החדשות ותנועות דתיות יפניות נוספות על אוונגליון ותפיסותיה הדתיות-קבליות יידון במחקר זה בצמצום ודורש מחקר נוסף.

נושא נוסף שיש להתייחס אליו בהקשר זה הוא החיבור בין דת ומיסטיקה לבין תעשיית התרבות הפופולרית של יפן. עולם הקולנוע היפני אבל במיוחד תרבות סרטי האנימה מייצרים מגוון סרטים עם הרהורים או תיאוריות בעלות גוון דתי על הקיום, הקוסמוס והאלוהים. אפשר למצוא כאן שפע בסמלים איזוטרים, חוויות מיסטיות או פסיכודליות בסרטי אנימה כגון  Ideon(הסדרה מ-1980, הסרט מ-1982),  Ghost in the shell(1995) ו-Mindgame (2004). עירוב מסחרר ומבלבל של סמלים אניגמטים משלל מסורות ניתן למצוא גם בסרטי שינטו כגון סדרת סרטי Onmyoji  (2001, ו-2003). אלמנטים מיסטיים שהיו נראים זרים במערב מקובלים גם בתתי ז'אנרים אחרים של התרבות היפנית, למשל בסרטי סמוראים ואפילו בסרטי פשע כאלו של טאקאשי מיקה[43].

אולם אוונגליון היא תופעה יוצאת דופן ופורצת דרך גם בעולם הפרוץ של האנימה. הפנים הדתיים והפסיכולוגים המוחרפים שהוצגו בסדרה השפיעו השפעה עמוקה על יצירות מאוחרות יותר כגון Serial Experiments Lain (1997) ו- Revolutionary Girl Utena (1997). אולם החידוש הברור ביותר של אוונגליון בתחום זה היה השימוש בקבלה ובמוטיבים עבריים. מוטיבים הבראיסטים היו קודם לכן נדירים יחסית באנימה. בסרט  Patlabor(1990) הנבל הראשי הוא שם הוי"ה שמחפשים אותו כל העת, וכל פעם שמתבצע רצח עולות ומופיעות האותיות Jehova. מאז אוונגליון, ניתן היה לראות מבנים דמויי ספירות בסרט Casshern (2004), וגם ב- Revolutionary Girl Utena (1997) ישנו טיפול  במיתוסים יהודים-נוצרים. ועדיין אוונגליון מתבלטת על רקע שלל היצירות בז'אנר, כסדרה המזוהה ביותר עם שימוש בסמלים הבראיסטים וקבליים.

2.3 קבלה נוצרית, איזוטרית או ניו-אייג'ית?
המינוח שבו משתמש מחקר הקבלה הלא יהודית למושא מחקרו הוא לרוב קבלה נוצרית (Chrisitian Kabbalah). מינוח זה, המצביע על ההנחה שההוויה הנוצרית היא העומדת בבסיס הגרסה הלא יהודית לקבלה הנחה בעבר חוקרים כגון שולם, דן, בלאו ואחרים במחקריהם את הקבלה הנוצרית[44]. לעומת זאת, כאשר במאמצי לבדוק כיצד הקבלה הלא יהודית נתפסת בעולם ביצעתי Googlefight[45] בין המונחים המדוייקים "Chrisitian Kabbalah" (892 תוצאות) לבין מונחים אחרי מהשדה האיזוטרי, זכו גרסאותיה האיזוטריות של הקבלה לנצחון ברור ברשת התודעה הממוחשבת. השמות האיזוטרים השונים שניתנו לקבלה הלא-יהודית זוכים אצל גוגל יחדיו לכ-4500 תוצאות. "Occult Kabbalah" (3060 תוצאות), "Hermetic Kabbalah" (825 תוצאות) ו- "Esoteric Kabbalah" (628 תוצאות). לתוצאות הללו סיבה טובה, מאחר שכפי שנראה להלן הקבלה הנוצרית היא זרם ספציפי במגוון זרמים שהציעו פירושים שונים לקבלה.

מקובלים נוצרים ראשונים כגון פיקו דה לה מירנדולה (1463-1494), רויכלין (1455-1522) ואחרים פעלו בהקשר נוצרי חזק[46] והקבלה שקדמו נושאת חותם נוצרי ברור. עם זאת הפנים האיזוטרים והאוקולטים[47] של תופעת הקבלה הלא יהודית היו דומיננטים מתחילתה. למעשה אולי הפן הבולט ביותר של הקבלה הנוצרית הוא הסינקרטיזם שלה, שרחוק מרחק רב מהאקסלוסיביזם הדתי המאפיין את הנצרות והיהדות וקרוב לסינקרטיזם המאפיין את התורות האיזוטריות[48]. כבר אצל פיקו, שלא בכדי הרגיז את הכנסיה של זמנו, היו פנים סינקרטיסטים דומיננטים. 900 התזות של פיקו שביניהן 72 תזות קבליות, הציגו את הקבלה בקונטקסט סינקרטיסטי מובהק שביקש להוכיח את ההתאמה של כל הפילוסופיות[49] וערבו את הנצרות בקבלה, פיתגוראיזם, פלאטוניזם, אורפאיזם ותפיסות פילוסופיות שונות בנסיון להגיע ל-Prisca Theologia (חכמה נצחית) שהאיזוטריסטים כה נכספים לה. עמדותיו של פיקו מסמנות את הקבלה הנוצרית כאגף איזוטרי בתוך הנצרות. מקובל לא יהודי אחר אגריפה מנטסהיים מהמאה ה-16, שמושם לרוב תחת ההגדרה קבלה נוצרית, היה איזוטריציסט מובהק שעסק במאגיה ובאסטרולוגיה ומוזכר בהקשר של איזוטריציסטים אחרים כפרצלזוס (שגם לו היה פלירט עם הקבלה)[50]. המאות ה-17 וה-18 המשיכו את המגמה של עירוב הקבלה במוטיבים איזוטרים של הסימבוליזם האלכימי, כך בקבלה הרוזנקרויציאנית של רוברט פלוד (1573-1637) ו-Thomas Vaughan (1622-1666) למשל[51]. המגמה של שילוב הקבלה במדע האיזוטרי של האלכימיה המשיכה והתפתחה במהלך המאה 17 אצל מקובלים נוספים כגון ואן הלמונט (1614-1698)[52] והמקובל קנור וון רוסנרות' (1636-1689)[53].
בעת שאנו מגיעים למאות ה-18 ה-19 שבהן על פי הלרשטיין פוסקת הקבלה הלא יהודית  מלתפקד כתנועה עצמאית ונבדלת [54] המהפך כבר שלם. הקבלה הלא יהודית לא פועלת עוד בקונטקסט נוצרי אלא בקונטקסט איזוטרי מובהק. מקובלים כגון רויכלין, פיקו וקירכר שפעלו בקונטקסט נוצרי נקראו מקובלים נוצרים. כעת משחוברה הקבלה לסמלים איזוטרים שונים ומגוונים, נקראים המקובלים הלא יהודים בשמות חדשים: מקובלים הרמטים, אוקולטים או איזוטרים. הקבלה הלא יהודית של סוף המאה ה-19, מאופיינת בהטמעה הולכת ומתגברת של הסכמות הקבליות בתוך עולם איזוטרי עשיר וכולל. כך משולבת עתה הקבלה במערכות אסטרולוגיות ואלכימיות, בארכיטיפים מאגים, בקלפי טארוט, בדתות עתיקות (מצרים, יוון ועוד), בקונספטים הינדואיסטים ובודיהיסטים ובארגונים בסגנון המסדר הרוזנקרויציאני או הבונים החופשיים[55]. הספירות השונות נתפסו במידה גוברת כארכיטיפים ועץ הספירות כמפה של התודעה. מגמות החילון בחברה המערבית, שהשפיעו רבות על המעבר מן הקבלה הנוצרית לקבלה האוקולטית ממשיכות לפעול במעבר מהקבלה האוקולטית של שחר הזהב אל קבלת הניו-אייג'.

הקבלה האוקולטיסטית של המאה ה-19 עברה במהלך המאה ה-20 את הטרנספורמציה לכדי קבלת ניו-אייג'. היה זה חלק מתהליך רחב יותר של התפתחות האוקולטיזם של המאה ה-19 לניו-אייג' במהלך המאה ה-20 כפי שמתאר זאת האנכרף בהרחבה בספרו. הסינקרטיזם והאקלקטיקה הקיצונית של מסדר שחר הזהב והקבלה האוקולטית דאגו למעבר חלק לשיח החדש של הניו-אייג'. תפיסות אוקולטיות פסיכולוגיסטיות כגון אלו הרואות בספירות ארכיטיפים נשזרו בקבלת המאה ה-20 בתורת הארכיטיפים היונגיאנית הפופולרית כל כך בניו-אייג'[56], המאגיה של המסדר התחברה במגמות ה- [57]Neo Paganism.

קבלת הניו-אייג' החדשה חוצה את הגבולות של קבלה נוצרית, קבלה יהודית או כל שיח דתי מתוחם אחר. לאחר שהקבלה חוברה תחילה למוטיבים נוצרים ואחר מכן למוטיבים איזוטרים ממסורות שונות, נפרצו הסכרים. אצל הרב ברג, במכונים כמו מכון שורשים ואצל כותבים כמו ליאונורה ליט[58] או זאב בן שמעון הלוי[59] מעורבות זו בזו תורות יהודיות, מזרחיות, נוצריות, פסיכולוגיות ואפילו מדעיות, כאשר התמהיל כולו נושא ניחוח ניו-אייג'י חזק. התורות הקבליות ואוצר הסמלים הקבלי מוטמעים לתוך אינוונטר דתי גלובלי של דת הניו-אייג' המתפקדת כמעין דת-על המכילה ומערבת את המסורות האיזוטריות השונות לכדי דת גלובלית אחת.

על מידת ההשפעה של הקבלה היהודית והלא יהודית על הניו-אייג' ישנה מחלוקת. האנכרף טוען בספרו כי "the specific contribution of (Chrisitian and post-Chrisitian) kabbalah to New Age religion must therefore be regarded as rather insignificant"[60]. החוקר הישראלי יהונתן גארב חולק עליו בספר "יחידי הסגולות יהפכו לעדרים: עיונים בקבלת המאה העשרים" בהתייחסו למקומם של טקסטים קבליים בתנועה התיאוסופית של ראשית המאה העשרים ולתופעות דומות נוספות[61].

לצורך מחקר זה פניתי להאנכרף בשאלה האם הזמן החולף והפופולריות והדומיננטיות הגוברות של הקבלה בעולם הלא יהודי שינו את דעתו בסוגיה. האנכרף משיב בחיוב על תהיה זו.

"Today I wouldn't have written that anymore. The book was finished in 1995, i.e. ten years ago, and phenomena like the Bergs and their Kabbalah Center, Madonna etc.etc. were not yet prominent, at least not to the extent that I came across them."

עם זאת, למרות שנדמה שהמחלוקת הנדונה יושבה כאן כביכול. יש לציין כאן השאלה לגבי השפעת הקבלה על הניו-אייג' מורכבת למעשה משתי שאלות. השאלה הראשונה עוסקת במידת הדומיננטיות של השיח הקבלי בתוך עולם הניו-אייג'. בעשור שחלף מאז כתיבת ספרו של האנכרף (שנתפרסם לראשונה ב-1996) הפכה הקבלה לטרנד מסחרי מאסיבי וזכתה לנוכחות מחוזקת בשיח הניו-אייג'י. עם זאת, החלק השני והמהותי יותר של שאלת השפעת הקבלה על הניו-אייג' נוגע למידת ההשפעה הרעיונית, התוכנית והאידאולוגית שהשפיעה הקבלה על התפתחות תנועת הניו-אייג' ועל הצורות שקיבלה. שאלה זו מורכבת יותר למענה ואינה מושפעת מתנודות עכשוויות בלימוד הקבלה וגם לא תמיד משימוש בסמלים קבליים, אינפלציוני ככל שיהיה. מיותר לציין שזו שאלה הרחבה בהרבה מגבולות דיון זה.

אחת מהשאלות המכריעות בחקר הקבלה הנוצרית, הייתה האם הקבלה הנוצרית היא רק גרסה נוצרית של הקבלה היהודי או שונה ממנה מהותית. שולם ודן היו חלוקים בשאלה זו[62]. כפי שנראה, אוונגליון מציבה סמלים ורעיונות קבליים במרחבים חדשים לחלוטין המעצבים אותם מחדש. בכך היא תואמת את מגמתו של דן על פיה הקבלה הנוצרית שונה מהותית ועומדת כתופעה בזכות עצמה.

אוונגליון מהווה חלק ממגמות ההתפתחות הגוברת של "קבלה חילונית" וניתוק הזיקה בין הקבלה לדת היהודית שעליהן עומד גארב בספרו[63]. באוונגליון הקבלה מועמדת בקונטקסט של תרבות פופ וכחלק מפאסטיש איזוטרי של תורות מתורות שונות. יוצר אונגליון משתמש בסמלים הקבליים לצרכיו שלו. הוא שומר (ולכל הפחות לוקח איתו) חלק מהמשמעויות המקוריות של הסמלים הקבליים, אך משנה את משמעותם של סמלים אחרים בהתאם להעדפותיו ככותב.

אוונגליון עומדת גם כממשיכה למגמה הפסיכולוגיסטית המאפיינת את קבלת המאה ה-20 ואת הניו-אייג' בכלל. גארב כותב כי הקבלה הנוצרית בימינו מתאפיינת יותר בסמלים פסיכולוגים מאשר בסמלים נוצרים[64]. באוונגליון יש אומנם סמלים נוצריים לרוב, אולם האלמנט הפסיכולוגי הוא אינטנסיבי עוד יותר כפי שנראה בפרק שמונה ועומד בהמשך למגמה הכללית בניו-אייג' ובקבלה של שילוב תורות פסיכולוגיות יונגיאניות[65].

2.4 הפרטת הקבלה
קבלה, כמו רוב המסורת האיזוטריות, נמסרה בעבר בקבוצות מצומצמות מסוגרות ודרך ספרים הידועים למתי מעט. כותבי הקבלה היו אנשים מחוגים ידועים והמניעים לכתיבת קבלה היו מגוונים, אבל ניתן לומר שהמוטיב הכלכלי לא היה בין המניעים הבולטים לכתיבת קבלה[66]. מצב זה השתנה במהלך המאה העשרים ובמיוחד בסופה, כאשר הקבלה הפכה לחלק אינטגרלי מתוך תרבות הפופ. בין אם בקעקועי האותיות והשמות הקדושים של מדונה ובריטני ספירס או בסרטים והצמידים של המרכז לקבלה, הקבלה הפכה לטרנד והצהרה אופנתית. היא הופכת לכלי שבאמצעותו אפשר להציל כוכבת שוקעת או סרט בינוני, והיא דרך למשוך קהל רחב להשתתף בהרצאות ובכנסים או להוציא את כספם על ספרים וקלטות. הקבלה היא בימינו הצהרה תדמיתית המתחברת היטב עם החיפוש אחר זהות מייחדת המאפיין את התקופה.

תיאוריה קבלית ושאלות שיווקיות מתערבבים זה בזה, כאשר הרצון להוציא את הקבלה לקהל נרחב ככל האפשר גורם לשינויים טרמינולוגים ואף לשינויי דגשים מהותיים על מנת למצוא חן בעיני הקהל. מגמה זו אפשר למצוא בתורות שמלמדים המכונים השונים ללימוד קבלה. לשם האטרקטיביות בוחרים שם אחר זוויות חדשות ומפתיעות יותר ויותר על הקבלה ומזווגים אותה עם כמעט כל תחום איזוטרי אחר מאסטרולוגיה, טארוט ועד עב"מים. מגמה דומה אפשר לגלות באוונגליון, כאשר אחד מבמאי הסרט טצורומאקי טען בראיון שהיוצרים הכניסו את הסמלים הקבליים והנוצריים לסדרה משום שהם לא מוכרים ביפן, ועל מנת שתהיה הסדרה גזעית יותר[67]. בנוסף לכך הבעיות והלחצים של הפקה מסחרית נתנו אותותיהם ביצירה והשפיעו על מהלכה ועל מסריה[68]. צורומאקי אומר בראיון שההתמוטטות הכללית של צוות ההפקה תחת לוח הזמנים הלחוץ גרמה ליוצרי הסדרה לרצות ליצור יצירה שמראה את הכל, כולל ההתמוטטות  של היוצרים ו"חוסר היכולת שלנו לצור מוצר מספק"[69]. השפעת השיווק על תחום התיאולוגיה והקבלה והמיזוג של השיווק לתוך הקונספט הקבלי היא תחום הדורש מחקר סוציולוגי-תיאולוגי מקיף.

כתיבת קבלה אינה מוגבלת עוד למקובלים יהודים. גם אנשים מן השורה יכולים ללמוד קבלה ולכתוב טקסטים קבליים. בין המעריצים של אוונגליון יש רבים הכותבים סיפורים בהשפעת אוונגליון שבהם מוטיבים קבליים מובהקים[70]. הקבלה אם כן, עוברת דמוקרטיזציה וכתיבתה עוברת הפרטה. כאשר יוצרים מתחומים שונים שרכשו הכרה כלשהי של העולם הקבלי אך אינם מחויבים למוסכמות המסורתיות שלו, משתמשים ברעיונות וסמלים קבליים על מנת להביע רעיונות שלהם שאינם בהכרח קשורים לקבלה וגם כדרך לעשות מעות.

בפרק האחרון של אוונגליון צפו עשרה מליון צופים, ובסרט המטריקס שהכיל גם הוא תכנים קבליים שקלטו האחים וושובסקי מלימודי הקבלה שלהם, צפו ככל הנראה יותר בני אדם משאי פעם קראו את כל כתבי הקבלה גם יחד. המסקנה ברורה. הקבלה הנפוצה ביותר באה היום לא עוד בכריכה שחורה עם אותיות מוזהבות, אלא בספרי מתח רכי כריכה, בצורה של בלוקבאסטרים לקולנוע או במשחקי מחשב.

הקבלה הפוסט מודרנית אינה מגיעה רק בלימוד מסודר של טקסטים מכוננים, אלא  בצורה חוויתית דרך עלילות מורטות עצבים ובליווי קרבות בין בני אור לבני חושך. התוכן הקבלי לא נחשף עוד בצורה מובנית, קומה אחר קומה, אלא בהתאם למגמות הסיפוריות של חשיפת טפח והסתרת טפחיים, יצירת תחושת מסתורין ותעלומה אצל הקורא. היצירה העלילתית בשונה מהיצירה העיונית מתפרנסת על פערי ידע ועל חוסר בהירויות ומטפחת אותם לצרכיה. המסתורין הנבנה אצל הצופה במהלך חווית היצירה מתפוגג חלקו עם סיום הספר/סרט וחלקו נותר בלתי פתור מטבע היצירה הסיפורית. כך, בדומה לאופן בו דרשו הסיפורים של ר' נחמן שיבואו ויפרשו אותם פירושים קבליים, מושכים אליהם גם המיתוסים החדשים הללו פרשנים נלהבים שמנסים לעשות סדר בחומר התיאורטי והקבלי של הסרטים השונים.  לדוגמה, במכון שורשים בעל האורינטאציה החרדית העביר רוני איילון סדרת הרצאות על קבלה במטריקס ואף אתר מקיף בנושא עלה לרשת[71]. באופן דומה אפשר לקרוא ברשת ניתוחים בסגנון קבלי על אוונגליון, ואילו כותב דברים אלו פרסם בגליון כתב העת הסינמטק מאמר על קבלה וקפיטליזם במטריקס[72].
לכל טקסט ניתן לכתוב פרשנות קבלית. תפיסת העולם הקבלית היא תפיסה הקוראת לעולם 'העלם' ורואה בו בבואה מלאת סימבולים לעולמות הגבוהים. כל אובייקט בעולם הוא סמל, ולכן כל אובייקט ניתן לפרוש. על כל טקסט ניתן אם כן לכפות פרשנות קבלית בעזרת שימוש במילונים קבליים או ספקולציות. אולם שימוש בלתי רגיש באופציה זו יביא באופן בלתי נמנע, לאינוס של טקסטים, והוא  ברוב המקרים גם בוודאי חסר עניין אמיתי.

טקסטים אחרים מתאימים מבחינה תמטית לקונספטים קבליים, אף אם אינם עוסקים בקבלה באופן ישיר. הדבר יכול לנבוע מדמיון במסורות מיסטיות שונות או מרוב צדדיה של יצירה, ובכל אופן פרשנות כזו יכולה להתקבל על ידי קהל הקוראים כפרשנות לגיטימית ואף מאירת עיניים[73].

סוג שלישי של טקסטים לפרשנות קבלית, הם טקסטים העושים שימוש ישיר בסמלים ומונחים קבליים ולכן מזמינים פירוש קבלי ובחינה של מקום הקבלה בתוכם. בתוך הקבוצה הזו נמנים סרטים כמו פאי (Pi) של דרן אהרונופסקי (1998) או El dia de la bestia של הבמאי הספרדי אלכס דה איגלסיה (1995). על קבוצת סרטים זו נמנה גם אוונגליון.

נקודה אחרונה הדורשת התייחסות בעניין הקבלה הפוסטמודרנית בכלל ואוונגליון בפרט, היא שהיצירה הקבלית הפוסטמודרנית נוסח מטריקס או אוונגליון אינה עוד טקסטואלית בלבד, אלא מציגה את מסריה תוך שימוש בתוכן אייקוני ויזואלי. מטריקס ואוונגליון מציגות סוג של מדרש ויזואלי[74]. המדרש הויזואלי עושה שימוש באמצעים של גיאומטריה קדושה על מנת להביע בדימויים ויזואלים את הקונספטים קבליים שהובעו קודם לכן במילים. דוגמאות לכך ניתן למצוא בתמונות 4,10,14,19,22,26 שבנספח התמונות. המדרש הויזואלי דורש מהפרשן להיות ער לא רק לטקסט אלא גם לדימוי, ולהתייחס אליו כחלק אינטגרלי מהטקסט הקבלי. במחקר שהוא טקסטואלי בעיקרו, כגון זה, מוגבל המדרש הויזואלי מבחינות מסוימות. מעריצי אוונגליון ניסו להתמודד עם בעיה זו על ידי הקמת ה- NGE Fan-Geeks Commentary Project שבו המעריצים מפרשים כל תמונה ותמונה מתוך הסרט בפני עצמה[75]. מפתח התמונות שבנספח של מחקר זה מהווה מענה מסוים אך חסר לשאלה זו.


[1] מקור 46. Azuma Hiroki, Anime or something like it: Neon Genesis Evangelion

[2] Otaku definition in Wikipedia: "In English, an otaku (plural usually otaku, since Japanese words are not pluralized using an "s") is a variety of geek (or an overly obsessed fanboy / fangirl) specializing in anime and manga. A simplistic English translation might be 'culture hermit'." ועוד מתוך הערך של ויקיפדיה "In modern Japanese slang, therefore, an otaku is an obsessive fan of any one particular theme, topic, or hobby, sometimes to the point of mental instability. Perhaps the most common uses are anime otaku (one who sometimes enjoys many days of excessive anime watching with no rest) and manga otaku (a fan of Japanese comic books). Japanese culture has many other varieties, such as pa¯sokon otaku (personal computer geeks), gēmu otaku (playing video games), and otaku that are extreme fans of idols, heavily promoted singing girls. While these are the most common uses of otaku, the word can be applied to literally anything. Thus, one could have music otaku, martial arts otaku, cooking otaku, train otaku (metrophiles.etc."
תרבות האוטאקו היפנית מרוכזת ברובע אקיהברה שבטוקיו. זוהי מעין תרבות פופולרית של ספציאליסטים המתמחים בתתי תרבותיות מגוונות. הסטריאוטיפ לגבי האוטאקו הוא של מתבגרים (אך גם מבוגרים) מסוגרים באופן קיצוני (רווחים הסיפורים על בתולים בני 40 או 50), הבאים במינימום מגע עם עולם חיצון ובעיקר דרך מדיומים ממוחשבים, טכנופילים שאינם מתקרבים לנשים אך נהנים לצפות בילדות נאות בבגדים קצרצרים. ייצוג נאה של אוטאקו ניתן למצוא בסרט Love & Pop (1998) של במאי אוונגליון, הידאקי אנו.

[3] מקור 47. Towards a Cartography of Japanese Anime. Anno Hideaki's >>Evangelion<<. Interview with Azuma Hiroki, by Krystian Wozinicki

[4] אנו במכתבו לעובדי חברת ההפקה כתב. "I started this production with the wish that once the production complete, the world, and the heroes would change". מקור 43. What were we we trying to make here?. Hideaki Anno.

[5] Azuma  נותן את פרק 16 כנקודת ציון שלו. עם זאת ניתן לראות את השינוי כמתחיל כבר מפרקים 12-13 שם הופכות הרמיזות האוקולטיות והפסיכולוגיות למצויות יותר.

[6] מקור46. Hiroki Azuma, Anime or something like it: Neon Genesis Evangelion.

[7] מקור 53.

[8] בנקודה זו התגלעו מחלוקות בדעות הצופים. לדעתי שני הסופים של הסדרה מתרחשים במקביל, ובוחנים את אותם המצבים מבחינות שונות. המסגרת לא תאפשר דיון מעמיק בסוגיה זו, אולם אני מאמין שההגיון הפנימי של השקפה זו יתברר מאליו במהלך הדיון.

[9] מקור 57. הביוגרפיה של אנו ב- IMDB.

[10] מקור 13, עמ' 273. Joseph M. Kitagawa, On Understanding japanese religion.

[11] מקור 18. Secular Japan.

[12] מקור 12, 243. Ian Reader, Religion in contemporary Japan.

[13] שם, עמ' 1.

[14] שם, עמ' 5.

[15] שם, עמ' 13-14.

[16] מקור 20. T. Fitzgerald, 'Religion' and 'the Secular' in Japan

[17] מקור 36. עמ' 31. Reader, Ian and Tanabe, George Jr. (1998) Practically Religious: Worldly Benefits and the Common Religion of Japan

[18] מקור 37. עמ' 249. מירצ'ה אליאדה, יואן פ. קוליאנו, מילון הדתות.

[19] מקור 22. עמ' 157 ו-163. Religion in the Japanese Experience, Edited by H. Byron Earhart.

[20] מקור 19.

[21] מקור 22, עמ' 158. Religion in the Japanese Experience, Edited by H. Byron Earhart.

[22] מקור 60, עמ' 14-22. Faivre, Antoine. L'esoterisme (Que sais – je? 1031)

[23] מקור 1. עמ' 380-401. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture

[24] שם, עמ' 329-330.

[25] מקור 12, עמ' 194. Ian Reader, Religion in contemporary Japan

[26] שם, עמ' 194.

[27] שם, עמ' 196.

[28] שם, 219.

[29] שם, 227-228.

[30] מקור 1, 13-18. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western

[31] שם, 213-217. על המוטיב המילנאריסטי בניו-אייג'. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture 333-334.

[32] שם, 214

[33] התרגום של השם היפני של אוונגליון Shin Seiki Evangelion הוא "Gospel of the New Era/Century". מקור 50. המוטיב המילנאריסטי והמשיחי-אפוקליפטי של אוונגליון נדון בהרחבה במאמר Anime Apocalypse: Neon Genesis Evangelion as Millenarian Mecha מאת Mick Broderick. (מקור 44).

[34] מקור 47. Towards a Cartography of Japanese Anime. Anno Hideaki's >>Evangelion<<. Interview with Azuma Hiroki, by Krystian Wozinicki.

[35] מקור 12, עמ' 227. Ian Reader, Religion in contemporary Japan

[36] שם, עמ' 203-232.

[37] שם, עמ' 203-204. על Healing  בניו-אייג'. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture 42-61.

[38] שם, עמ' 219, 226.

[39] שם, עמ' 197.

[40] האהובה על אוקולטיסטים מערבים ומעריצי KLF כאחד.

[41] שם, עמ' 234.

[42] שם, עמ' 236.

[43] ראה לדוגמה סדרת Dead or Alive.

[44] לדוגמה במחקרים כגון: The Christian Interpretation of the Cabala in the Renaissance של בלאו ו- The Beginnings of the Christian Kabbalah של שולם.

[45] www.googlefight.com (התוצאות נכונות ל-29/9/2005 שעה 12:20 בבוקר) האפשרות שגוגל מציגה להרים "קרבות" בין שמות ומונחים שונים (למעשה בין תיאורימות ורעיונות שונים) ולראות מי מהם הדומיננטי ברשת, הוא אחד האפשרויות היעילות ביותר של זמננו לשאוב מידע על התודעה הכלל-אנושית.

[46] פיקו לדוגמה הציג את עמדותיו הקבליות כחלק מ-900 תזות שאותן הציג לותיקן כמוכיחות את עליונות הדת הנוצרית על בסיס החכמה העברית. רויכלין מגיע בסיום החלק השלישי של ספרו De Arte Cabalistica (1517) לטענה שמין השם המפורש בן ארבע האותיות יוצא שם מושלם יותר בעל חמש אותיות, שמו של "המשיח האמיתי" "יהשוה" (YHSVH).

[47] במסגרת העבודה אני משתמש במונחים "איזוטריזם" ו"אוקולטיזם" על פי האבחנה שמבחין האנכרף (מקור 1, עמ' 384-386 ו- 421-423. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture). האנכרף משתמש במונח איזוטריזם על מנת לתאר את המגמה הכוללת המיצגת את הזרם השלישי שבין ההיגיון (מדע) לאמונה (דת ובהקשר התרבות המערבית, נצרות). האיזוטריזם של הרנסאנס כולל על פי האנכרף תפיסות עולם הרמטיות וניאו-פלטוניות, שלושה מדעים אוקולטים: מאגיה, אסטרולוגיה ואלכימיה ומרכיב תיאוסופי אחד: הקבלה הנוצרית. אוקולטיזם מוגדר על פי האנכרף כתת זרם בתוך האיזוטריזם אשר מבטא את התתמודדות של האיזוטריזם עם תפיסת העולם המודרנית-מדעית של המאה ה-19 (שם, 423 ו-441). ככזה הוא מוגדר בתפיסות אינסטרומנטליות של סיבתיות, המחליפות את התפיסה המופשטת של עולם מכושף המאופיין בהתאמות (Correspondences) המאפיינת את האיזוטריזם המסורתי.

[48] מקור 1, עמ' 400. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture .

[49] שם, עמ' 395.

[50] מקור 7, עמ' 85. Joseph Leon Blau, The Christian Interpretation of the Cabala in the Renaissance. על אגריפה עצמו ניתן למצוא שם בעמ' 79-85.

[51] מקור 31. Christian and Rosicrucian Kabbalah.

[52] מקור 3, עמ' 23-24. עבודת המאסטר של מורן הלרשטיין. גלגוליה של הקבלה דרך העולם הנוצרי עד "העידן החדש"באמצעות בחינת המסדר "שחר הזהב".

[53] שם 24-25.

[54] שם, 31.

[55] שם, עמ' 30. וכן מקורות 32 ו-35.

[56] מקור 3, עמ' 31. עבודת המאסטר של מורן הלרשטיין. גלגוליה של הקבלה דרך העולם הנוצרי עד "העידן החדש" באמצעות בחינת המסדר "שחר הזהב". וכן מקור 35.

[57] מקור 1, עמ' 394. Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture.

[58] מקור 71.

[59] מקור 9.

[60] שם, עמ' 396.

[61] מקור 2, עמ' 41. יהונתן גארב, "יחידי הסגולות יהיו לעדרים" עיונים בקבלת המאה העשרים.

[62] מקור 61, עמ' 226-227. J. Dan, Jewish Mysticism the Modern Period, וכן מקור 7, עמ' 18. G. Scholem. The Beginnings of the Christian Kabbalah

[63] מקור 2. עמ' 222. יהונתן גארב, "יחידי הסגולות יהיו לעדרים" עיונים בקבלת המאה העשרים.

[64] שם, 223.

[65] מקור 1, עמ' 496-513 Wouter J. Hanegraaff, New Age Religion and Western Culture ומקור 2, עמ' 205. יהונתן גארב, "יחידי הסגולות יהיו לעדרים" עיונים בקבלת המאה העשרים..

[66] אף על פי שהיה מעורב לטענת חלק בפרסום ספר הזוהר על ידי רבי משה דה ליאון.

[67] מקור 38. Owen Thomas, Amusing himself to death, Interview with Kazuya Tsurumaki

[68] מקור 45. Lawrence Eng, In the eyes of Hideaki Anno, Writer and Director of Evangelion

[69] מקור 48. A Story of Communication: The Kazuya Tsurumaki Interview

[70] אתרים שבהם ניתן למצוא ספרות מעריצים הממשיכה את הסאגה האוונגליונית הם בין השאר: http://www.evafics.org/, http://www.geocities.com/Tokyo/Palace/9623 ו- http://www.angelfire.com/dc/maximusonline/evamain.html

[71] http://www.emet-matrix.com

[72] עידו הרטוגזון, "המטריקס ודת הקולנוע". הופיע בכתב עת "סינמטק", מס' 126, ינואר-פברואר 2004.

[73] נסיון ישן שלי לפרשנות קבלית-שבתאית על הסרט מלחמת הכוכבים, בעקבות הופעת החלק השני בטרילוגיה החדשה ניתן למצוא ב: http://stagemag.co.il/Articles/92

[74] את הביטוי "מדרש ויזואלי" אני שואל ממשה דרור שהעביר הרצאה בנושא המטריקס ומלחמת הכוכבים כמדרש ויזואלי, בפסטיבל הקהל, רמת אפעל, 19 באוקטובר 2005.

[75] http://www.evacommentary.org/toc.html

איך לחיות עד גיל 138

היום התפרסמה בערוץ הניו-אייג' כתבה על כך שחאג'י חביב מיאן חגג השבוע את יום ההולדת ה-138. קרובי משפחתו של חאג'י טענו שמעולם לא ראו אותו עצוב או מדוכא. בתגובות לכתבה כתב אחד הקוראים: "אז כמה נותר לי לחיות עם אני מתעצבן כל יום, כל היום, בגלל העבודה, בגלל המשפחה, בגלל השכונה , בגלל הבנין , בגלל הכל , בכלל?" (הטעות במקור). אחד הגולשים הנחמדים השיב לקורא שסביר להניח שיתפגר בעשרים שנה הקרובות.
 
התשובה העצובה-משעשעת הזו הזכירה לי שוב את מה שכולנו יודעים. להיות מאושר זה טוב לבריאות. אינספור מחקרים הראו שצחוק הוא טוב לבריאות, לעומת זאת חרוט בזכרוני מותה של סבתי ז"ל בסמיכות של חודש למות סבי ז"ל, מסיבה שהרופאים לא יכלו להגדיר אותה אלא כ'שברון לב'.
 
אתם מכירים את ההרגשה הזו שכשרע לכם ממש אתם מרגישים ממש כאב פיזי בבטן או בראש או אולי בכל הגוף? ובכן ההרגשה הרעה הזו לא סתם מרגישה רע. היא באמת רעה לכם. כשאתם מרגישים מדוכאים אתם הורגים את הגוף שלכם. השמחה היא מצווה כי השמחה היא חיים ומרבה שמחה מרבה חיים. לעומתו העצב הוא מוות ועצב יכול גם להרוג.
 
המסקנה העולה מכל זה, הוא שאם תרשו לעצמכם להיות שמחים על זה שקבלתם עשרים שנה חינם מאלוהים, תוכלו לזכות בעשרים שנה האלה. או במילים אחרות אם רק נרשה לעצמנו להיות שמחים נזכה בהמון חיים ותהיה לנו סיבה גדולה לשמוח.
 
אם קופות החולים וממשלות הזדון ששולטות בנו היו מתפקדות קצת, הן היו יוצאות במסע פרסום חסר תקדים לאושר. הן היו עוזרות לכל אדם ואדם להשיג את האושר שלו ומלמדות את מדעי האושר. בצורה כזו ניתן היה להעלות את אורך ואיכות חיינו טוב יותר מבעזרת כל מכשור רפואי.
 
אם המדינה הייתה רואה זאת כאחריות שלה לגרום לאנשים להיות מאושרים, היא הייתה צריכה לנהל דיון אמיתי ועקרוני על מה שאנחנו מבקשים להשיג. אבל אף אחד לא שואל היום את השאלה "איך נעשה את האנשים מאושרים?" הממשל היום עסוק לא באנשים ולא בחיים – הוא עסוק במספרים תיאורטים של בורסות ובמוות.
 
לכן אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו, כי אף אחד לא ידאג לנו. תהיו מאושרים או תהרגו את עצמכם. בפעם הבאה שאתם מרגישים רע, ממש רע כי אתם בדכאון, כי משהו פגע בכם, כי משהו לא הסתדר או מכל סיבה אחרת תדעו שכשאתם מרשים לעצמכם להרגיש רע אתם לוחצים אתם סוחטים החוצה מגופכם את חומר החיים, אתם מכלים את אנרגית הצ'י ומוותרים על רגעים מהעתיד שלכם – כי אתם לא תהיו שם. בקיצור להיות עצוב זה התאבדות איטית. זה נשמע אולי אכזרי לומר את זה, אבל זה חשוב להעלות את זה למודעות לזה כדי שאף אחד לא יגיד שהוא לא ידע. אל תשנא את החיים אם אין לך סיבה ממש טובה כי אחרת אתה באמת הולך לשנוא אותם.
 
לעומת זאת כשאתם מרגישים טוב, כי קרה משהו טוב, כי אתם סתם באופוריה בלתי מובנת, כי כיף לכם או הכי טוב – בגלל שבחרתם להבין שבעצם הכל טוב – כלומר – בחרתם בטוב, כמצוות התורה. אז דעו לכם שאתם מחיים את עצמכם. שאתם זוכים בעוד רגעי שמחה נוספים בעתיד. בעוד רגעים של אור. הרגישו שאתם צוברים את הצ'י שלכם, מרכזים, מהדהדים ומחזקים אותו בעזרת השמחה שלכם.
 
כמה מילים אחרונות. החיים לא אוהבים אנשים שמואסים בהם, והם מתנקמים באנשים שמאסים בהם – בנו. החיים ממש אוהבים כשאוהבים אותם, הם רוצים להרגיש את התשוקה שלנו אליהם ואז הם מחזירים אהבה גדולה ומחיים אותנו מעל לכל מה ששערנו.
 
וכמובן שסיכם זאת טוב מכולם הזמר בובי מקפירן שהביא לעולם את בשורתו של המהר בבה מהודו.
Don't Worry, Be Happy

חוויות מיסטיות מהמלחמה

אני לא עושה סוד מזה שתייאר דה שארדן הוא הכותב שהכי הרשים אותי בשנים האחרונות. מאז שקראתי את הספר 'התופעה האנושית' (בגרסה האנגלית) לפני כשלוש שנים אני מעריץ נלהב של הכתיבה הצלולה והמעמיקה שלו.
 
הטקסטים של דה שארדן מלאים במעין עירוב של ענווה, מחשבה רדיקלית ואהבה לעולם שהופכים אותם לכובשים בעיני. סגנון הכתיבה שלו ספרותי וצרפתי כל כך. לא נהניתי כל כך לקרוא רצפים של מילים מאז סלינג'ר ופרוסט לפני שנים רבות.
 
אחד הדברים שתמיד הכי הרשימו אותי בדמותו של דה שארדן, הוא שהיו לו חיים כל כך קשים – הוא עבר שתי מלחמות עולם, חי עשרות שנים כגולה מארצו ונאסר עליו על ידי הכנסיה לפרסם את כתביו [הם התפרסמו רק לאחר מותו] – ועדיין למרות כל הקשיים והזוועות שראה הוא נותר תמיד אופטימי כל כך לגבי העולם ולגבי האנושות.
 
לאחרונה נתקלתי בחיבור 'נוסטלגיה לחזית' של דה שארדן, בו הוא מספר על החוויות המיסטיות שחווה בתור אלונקאי במלחמת העולם הראשונה. בחיבור הזה ניתן למצוא ראיה אמיצה וייחודית של אדם גדול שיכל לראות גם מתוך תחתית השוחות את המשמעות הגדולה, ובו הוא מתאר צדדים מיסטיים שאנחנו לא מרבים לייחס לחוויה של מלחמה.
 
כשסיפרתי לגליה עזרן מאנרג'י ניו-אייג' על החוויה שלי מהקריאה בחיבור הזה, היא הציעה שאתרגם חלקים מתוכו.
 
ניגשתי למלאכה בשמחה ומצאתי בה זכות גדולה ומרגשת מאוד. ההזדמנות להעביר את סגנון הכתיבה המאלף של דה שארדן אל העברית נתנה לי אפשרות להרגיש כאילו אני כותב את הדברים האלה, הנפלאים כל כך מחדש – לשים את הסגנון הנפלא הזה בתוך השפה שלי ולחבר אותן יחדיו.
 
חווית התרגום התגלתה כחוויה אינטימית מאוד המאפשרת לי כקורא וככותב לכתוב את הדברים הללו מחדש. על ידי אקט הנסוח מחדש הרגשתי שאני חובר לדברים בצורה עמוקה יותר, כאילו אני כותב אותם ממש. והרגשתי שזוהי אחת מצורות היחסים האינטימית ביותר שאפשר לנהל עם כותב נערץ – לתרגם אותו ועל ידי כך לחבר עצמך בו, לקשור כתיבתך בכתיבתו וליצור יחדיו ילד חדש.
 
מלאכה שמתבצעת בהנאה ובשמחה מתבצעת גם בשטף רב. התרגום הושלם באותו הערב ואת ההתוצאה ניתן לקרוא מהיום באתר של אנרג'י ניו-אייג' ממש כאן.
 
קריאה נעימה.

אפוקליפסה בעזריאלי

תוכנית סיכום החדשות 'היום שהיה' שבה צפיתי בערוץ 10 הלילה הזכירה לי את מהדורות החדשות האפוקליפטיות בסרט המופתי 'הילדים של מחר' של אלפונסו קווארון.
כבר הרבה זמן אנחנו מתבוננים בהשתאות בסוף של העיר הזאת, של המקום הזאת.
מחכים למערכה האחרונה של הטרגדיה הזו. מחכים לאסון בקנה מידה תנ"כי.
וזה כבר לא רק אנחנו. השבוע בחתונה דיבר איתי איזה דוד סטנדרטי לחלוטין על כך שימיה של המדינה הזו ספורים. כולם מדברים על זה שזה הסוף. יותר גרוע כבר לא יכול להיות. אנחנו חיים בעונה השישית של הסופראנוס. מה עוד אפשר לומר. זה הסוף.
כולם יושבים ביחד כמו צפרדע על מחבת ולא קופצים החוצה. פלשתינים הורגים אחד את השני בעזה, ממשלה מלאת מושחתים, עם בדכאון קליני, פצצה אירנית מתבשלת, אנשים רעבים ללחם ברחובות, הפוליטיקאי הפופולרי בישראל הוא סוכן נשק מצרפת, הכל מתנהל בצל המלחמה שעלתה ותוך תכנון המלחמה המתקרבת, הגדולה יותר. אפילו מזג האוויר היה בסימן התחרפנות מזג האוויר העולמי. ורק הבורסה עולה, עולה ועולה. כמו בועה מתנפחת שמחכה להתפוצץ.
כולם מדברים על זה כל הזמן. המצב רק מחמיר. ההיסטוריה מקרינה לנו סרט ואנשים מזהים את הכיוון של העלילה. אז למה הם לא בורחים? למה הצפרדע ממשיכה לשבת על המחבת? למה אני יושב על המחבת?
 

נו, בינתיים אנחנו פה בצמת הכח עזריאלי.
היום כשעמדתי שם בצומת היתה לי אפיפאניה קטנה לגבי משמעותם של הבניינים בצומת עזריאלי.
הרי כולנו ידענו תמיד שהסוף יגיע בעזריאלי. הבניינים האלה, התאומים של תל אביב, רק שהם שלישיה. תמיד הפנטו אותנו, כי הם מועדים לנפילה. הערב שוב דיבר שידידי א' על כך שמי שיזרוק טילים על המדינה יזרוק אותם פה "אי אפשר לפספס כאן. איפה שאתה לא פוגע. עזריאלי, הקריה, משרדי ממשלה."
פתאום הבטתי סביבי וקלטתי שצומת עזריאלי מורכבת משלושה חלקים התואמים את שלושת החלקים של משולש עזריאלי. אלה שלושת החלקים המרכיבים את ישראל.
הבניין המרובע מסמל את הבניינים הרבועים של הקרייה – הצבא.
הבניין העגול מסמל את בניין קריית הממשלה העגול– הפוליטיקה.
הבניין המשולש מסמל את שלוש הבניינים של עזריאלי – הכלכלה.
שלושת החלקים הללו יוצרים את צומת הכח. צומת הכח עזריאלי שאותה מכנים באירוניה ישראלית 'צומת השלום'. מתוכה זורם הכח כולו. זהו כור ההיתוך של שלושת הכוחות. האב (הצבא) הבן (הפוליטיקה) ורוח הקודש (הכלכלה).
שלושת הבניינים הללו תומכים זה בזה וזה בזה יקרסו. כך אומרת הנבואה.
אני באמת לא רוצא לנבא שחורות, ואין לי שום מושג. אבל משום מה אני רואה את הבניינים הללו קורסים אחד לתוך השני. רואה את זה כל פעם שאני מביט עליהם. כאילו זה משהו שנועד לקרות, כאילו זה כבר קורה.
 

והייתה גם נבואה אחרת.
שפעם כשעברתי ראיתי אותם דווקא כסמל לתקווה
כמו שלושה אנשים שנועדו לפול, אבל שהנפילה תהיה להם לנסיון
שבו הם יכולים עוד לעמוד
שיש עוד בחירה
איך ברגע האחרון הם יסתכלו זה על זה ככה עין בעין והם יחליטו
זה האפוקליפסה או הגאולה?
ברגע שהבניינים נופלים אחד על השני
הם כמו שלושה אנשים
הם מסתכלים זה לזה עין בעין
בעוד הם נדחפים זה לעבר זה בכוחות שמעבר לשליטתם
ואו שהם תוקעים סכינים אחד בחזה השני
או שהם מחבקים אחד את השני
קטסטרופה או גאולה
עד הרגע האחרון לא נדע
בשניה האחרונה יפגשו כולם
הם כבר לא יכולים לשנות את כיוון הנפילה
או שהם מחבקים או שתוקעים סכין
אם אחד יתקע סכין ימותו כולם
ואף אחד לא יודע, מה יצא
גולה או גאולה
וזה המצב כל הזמן
 

%d בלוגרים אהבו את זה: